"מחפשים את דורות"

שוטי הנבואה

הליקון
0/5

"קול הגלגל" הפותח נשמע קרוב יותר לפרוייקט של רייכל מאשר לפרוייקט של עמית כרמלי ושות’. שיר מלודי, הרמוני מושר בטון עגמומי לירי. הקטע מתארך והופך כמעט למעין ריטואל קוסמופוליטי.

שוטי הנבואה הרחיבו את גבולות המוסיקה שלהם. יש הכול: היפ הופ, פאנקי, ראפ, קאריבי, אפרו, רגאיי, סמבה. הכול יגיע. סלט סגנונות, עם רטבים ותבלינים ושאר ירקות. עמית כרמלי שעל ההפקה תיבל באלמנטים שונים מאלקטרוניקה מיוחדת ועד שירה מקהלתית קלאסית. בטקסטים, השוטים הלכו לעיתים על הגיגים באגורה שחוקה מאשר אמירות מקוריות: "כולנו נסיכים ונסיכות שמבלים את הימים בתקווה לגלות את היופי באין סופי". האחדות הקוסמופוליטית הזו שמאחדת את כולם. ה"שאנטיות" המיופייפת הזו.

ב"ידיעה",  הלהיט שהושמע נונסטופ ברדיו בסגנון מקהלתי, לועסים את שאלת הנצח – מיהו אלהים? השירה נעטפת בסאונד אלקטרוני, ויש גם קישוטים מזרחיים. פשוט ויפה. החידוש בעיבודים: לקחת נשימה מוסיקלית ארוכה, עד כדי נתק מוחלט מהטקסט כמו לומר למאזין: תישאר במוד. אל תלעס מהר את הטקסט ששמעת. תהגה בו עוד כמה שניות. מקצב רגאיי שמתחבר עם היפ הופ משמש פסקול לאמירה באנאלית על המון שמאמין באשליה, על "כולנו כחומר ביד היוצר" ו"עוד לא הגענו למקום שבו הזמן עוצר".

 ויש להם גם משהו על אמונה שיוצרת שוויון בין כול בני האדם בצלילים נינוחים יותר שמכניסים למצברוח מדיטציוני. "הרי ידוע שבאהבה נברא העולם/ שום דבר אינו קבוע/ והנצח לא נמדד בזמן". נכון. אז מה? "שוטי הנבואה" נמצאים בקטע שאנטיי כזה, של "כולנו העולם", מעדיפים לרקוד מאשר לבכות, לגייס את כול המקצבים כדי להגיע לחגיגה פופ-אתנית עשירה ולקחת את אל רחבת הריקודים בכייף. בסבבה. לא הרבה מעבר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן