אז מהי רומנטיקה עתידנית לפי משינה 2005? לפי המוסיקה, משינה נמצאת חזק בעברה. השירים זורמים בקלילות פופית נחמדה וידידותית, לא מכבידים על האוזן גם לא מאתגרים אותה.
יובל בנאי ממשיך לחפש תשובות לשאלות חיים פשוטות, "מנוחה לנפש פצועה", ועם אובדן התמימות, אולי יש למקום להרהר ברומנטיקה עתידנית. בינתיים, האהבה נמצאת בהמתנה. האושר לא בטוח. בנאי שר "אין כבר חשק להיות מאושר". מחכים ליום חדש על רקע היאוש האופף כול חלקה טובה. מתרפקים על ימים עברו ב"הסיפור שלא נגמר", שיר של נוסטלגיה נעימה. השירים ברובם כמו שאומרים "בסדר", קשה לומר עליהם מילה רעה, מצד שני, רובם יתקשו להיכנס לרשימה הקלאסית של משינה.
משינה הולכת על פופ מדונסס, עיבודים טובים לגיטרות, עצבות בטון של יובל, משינה מרוככת גם בשיר שנקרא "נשק חם" שמדבר על רומנטיקה כעל משחק באש. ההרמוניות השקטות סוחבות לסוונטיז. קרוסבי, סטילס, נאש, גם הביטלס (סטייל סרג’נט פפר) נמצאים בשירה הגבוהה של "ילדתי" שהוא לטעמי אולי השיר היפה בדיסק החדש, לעומת חולשת הטקסטים של של "בן גוריון", ו"בלש דיטקטיב".
הרומנטיקה העתידנית של משינה היא למעשה רומנטיקה עכשווית של חבר’ה, שמתרפקים על העבר ומחפשים מוצא בהווה. מכול בחינה, משינה עדיין לא דורכת בעתיד. היא חיה בשלום עם עברה. וזה, למי שמחפש אצלה משבים חדשים ורעננים – בהחלט לא מספיק.
