חופש

יובל כהן

Anzic
5/5

סקסופון סופראן משמיע קול תפילה, חם, מלנכולי, טון שמחלחל, שכובש מיידית. הישראלים המוכשרים חוזרים לכאן. איך היה לי ברור שגם בתעודת הזהות האומנותית של יובל כהן יופיעו מוסדות כמו "תלמה ילין" ברמת גן ו"ברקלי סקול אופ מיוסיק" בבוסטון. וגם ה"מנהטן סקול אופ מיוסיק" בניו-יורק. הכל נשאר במשפחה. לאחיו קוראים – אבישי כהן, חצוצרן ששמו רץ לפניו. וגם האחות ענת כהן (קטע אחד בקלרניט) – חזק בפסגה של העילויים הישראלים.
ונחזור ל – Freedom . הסולו סופראן הזה על הפתיחהמפעיל אצלי בלוטות של חמלה וגעגועים, מפזר משבים חמים של רגש. אצל יובל כהן, ג'אז מגיע מהמקומות האלה. קודם כל הוא עצמו, ואז כמעט על בהונות נכנס הריתם סקשן. גלעד הקסלמן – בגיטרה, עומר אביטל – קונטרבס, דניאל פרידמן – תופים, גם המשפוחה כאן, אבישי בחצוצרה, ענת בקלרינט ומיכל כהן – שירה.
ומיכל כהן היא שפותחת אקפלה את הקטע שנקרא "אתיופיה". גם כאן – תפילה, תפילה נואשת. הקונטרבס נכנס. אחריו הגיטרה. והסקסופון. וכולם מספרים איזשהו סיפור. מוסיקה לעיתים חזקה מעשרת אלפים מילים. קצב מידטמפו, נבנה על מלודיה. יובל כהן מגוון את הנגינה בניואנסים. גם הסולואים של האחרים משורטטים למהרדרין. העידון של הקסלמן בגיטרה. "באטרפליי" מתחיל כדיאלוג משועשע בין הסקסופון של יובל והחצוצרה של אבישי. מבנה מאוד מיוחד, נפרדים ומתחברים באפיק הזורם והמרקיד של המוסיקה המתסיסה הזו. יחסים מוסיקליים עתירי רגש וקווים מלודיים להתאהבות משמיעה ראשונה.
Tango הוא קטע לירי איטי, קצב בס מודגש, מנגינה שעושה תחושה מלנכולית נוסטלגית כזו, ולי היא עשתה אסוסיאציה לפסי קול מהסוג של נינו רוטה שהלחין לסרטיי פליני, עם קורטוב של משהו יהודי. שילוב של מנגינה יפהפיה ותזמור שמשדרג.

והנה קונטרסט. Freedom שנפתח עם הבאס של אביטל, ואחר-כך קולח צליל נשיפתי של יובל את אבישי. קצב מהיר, אורבני. הריתם סקשן עף ברוח, כמו שהוא יודע לעוף, ואם לדבר על וירטואוזיות, אז זה הקטע הזה.
קונטרסטים. זה אלבום של קונטרסטים. אולי זו משמעות השם Freedom עבור יובל כהן. Nofim, כן ככה שמו של הקטע על הדיסק לוקח אותך אל מחוזות מאוד לא ניו-יורקים, מחזיר אל מה שנשמע אפילו מוסיקה ישראלית, מלודיה נוגה שכזו. וכאן יובל כהן עף לכיוון אחר על כנפי הדמיון הרומנטי-נוסטלגי שלו. יש בקטע הזה עננים אפורים, גם תחושה של אדם בתוך עצמו הוא דר.הקסלמן בגיטרה  קישט במינון הכי מעודן.
וכמעט באותה רוח, אם כי בקצב ובצבעים אחרים יותר ג'אזיים מורכבים – . Danielle המורכב, וזה ג'אז שמנוגן על-ידי נגנים יצירתיים שיודעים להקשיב זה לזה. 
יובל כהן עוד יוצר ונגן, שמראה כי הוא לא מסתפק בכיוון אחד: המוסיקה היא תחום כל כך עשיר, רווי השפעות ומוטיבים, והנה בדיסק הזה הוא פורש הכל, נפתח לצבעים שונים. לוקח חופש גדול לעצמו כדי שהוא יוכל להתענג. כדי שאנחנו.

Yuval Cohen – Freedom

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות