מועדון זאפה

רון קרטר ורביעיית Foursight

0/5

 מרגע שאצבעותיו של רון קרטר מתחילות לפרוט סולו על הבס, המוסיקה רצה בכל מיני כיוונים, מאילתורי אווירה דרך הג’אז הלטיני, הסווינג והביבופ ועם חיוך, שעשוע והומור. קרטר אגדת ג’אז, עלה על הבמה בחליפה מהודרת, וניגן מוסיקה שרחוקה מלהיות מכופתרת. קרטר במצברוח טוב, בא להנות. באצבעותיו הארוכות הוא מפיק מהבאס עושר קצבי ומלודי יוצא דופן.   מצד שני,   יש בעיה מסוימת בנגן בס בנדלידר דומיננטי (ולא נאמר חצוצרן או סקסופוניסט), שרוצה לשחק תפקיד ראשי בערב ג’אז. יש בעיה עם נגן בס שמעמיד עצמו במרכז, גם אם שמו רון קרטר.

 מה לעשות שבס מטבעו אינו כלי סולו מוביל. רון קרטר כנראה לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור. אז הציב עצמו בקדמת הבמה ולקח לא מעט סולואים, מה שלפעמים נשמע מרתק ולפעמים טיפה מוגזם-מנג’ז.
נדמה שלא סתם קרטר בחר הרכב קצבי כזה של תופים (פייטון קרוסלי) וגם כלי הקשה (סטיב קרון) לצד פסנתר (סטפן סקוט). זה הרכב שמאפשר לו להיות במרכז, לפרוט ולאלתר את הרעיונות שיש לו להציע בסולו, וניכר בקרטר שהוא משיע בנגינת הסולו לא רק מאמץ פיסי.
בתמונה – קרטר בזאפה. צילם: אברהם קביליו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות