רינת בר האמינה כי הכוכב הבא לאירוויזיון יביא אותה לפורטוגל. מבחינתה – הזדמנות חייה. לא בטוח שהיא הכילה את המכשולים שיעיפו אותה אותה מהמסלול שהיא צפתה לעצמה. המשבר הגיע עד כמעט טרגדיה. כשפתאום ראתה אדומים מאירים בשולחן השופטים – נשברה. רינת
קרן פלס עדיין מתעסקת בשאלה "איך זה היה מתקבל באירוויזיון". גם אסף אמדורסקי חוטא במיני תרחישים "אירווזיוניים", שניהם ממש אינם מומחים לזוכים וזכיות באירוויזיונים, מהסיבה הפשוטה שאין מומחים כאלה. במקום להתמקד בשיפוט לגופו של עניין, הם מנסים לראות בעיני רוחם
ייש שופטים שהנימוק שלהם למתן אדום למשתתף – שהוא אינו מתאים לאירוויזיון. זה נשמע מיושן מנטרה של התחמקות משיפוט מנומק והוגן. פריאל יהושוע פיטוסי (42) כתב לחן חדש ל"עוד יהיה לי" של רחל שפירא וירוסלב יעקובוביץ' המוכר ממרגול צנעני. השיר נשמע
מה, עוד לא נבחר הנציג לאירוויזיון? האמת? – איבדתי עניין. עושה הפוגות ארוכות בצפייה בתחרות, וזה לא רק בגלל המוסיקה הדלה, אלא בשל המניפולציות, המנחים שממשיכים להצחיק רק את עצמם, גם העובדה שהשופטים משתפים פעולה עם ההפקה בשאלות מונחות, עושים
הראל סקעת משחק אותה אמין: הוא נותן לנגן הבס שלו, אור סלע, אדום על שיר מקורי. "אילו לא היית הבסיסט שלי, הייתי מצביע אדום". זהו רגע חריג בתחרות, גם אם נעשה במסגרת מניפולציית הרייטינג.בדרך כלל, השופטים כבר כל כך משועממים,
אסי עזר ורותם סלע אינם מצחיקים. נקודה. יואב צפיר ושות' מאמינים כי הקונדסות של השניים מעלה רייטינג. יכול להיות שהם צודקים. הבעיה היא שהשניים כבר לא ממש קשורים לתוכנית מוסיקה. הם מנסים הכל כדי למשוך תשומת לב אליהם. למשל: הרעיון הבדיוני של
בין השופטים יש מפזרי "כחולים" בסיטונות, שממשיכים לחגוג כחלק מתוכנית בידור שעושה הכל כדי להחניף לצופים. הגדולה מכולם – קרן פלס. התחושה היא שהיא יותר קישוט מביך / פתטי בתוכנית מאשר מי שמסוגלת לגבש דעה באשר למתמודד. היא עסוקה בלחפש
אתם לוקחים את התוכנית ברצינות? עזבו. הכוכב הבא לאירוויזיון נהיית יותר ויותר ים של מניפולציות ודמעות. התסריטים נכתבים במדויק. קחו את הסיפור של יוסי פיטוסי, נהג משאית בן 40: לפי התסריט, רותם סלע צריכה להעליב אותו, ליצור סוג של פרובוקציה
סיטואציה טראגית/דרמטית בריאליטי-מוסיקה שווה "כחולים", במיוחד כשמקשרים אותה עם מצב דומה שעבר על אחד השופטים. שיר ברוך שרה "הכל עובר" של עידן רייכל, ברקע סיפור מות אמה, אבא דומע וסטטיק ובן אל מתפרקים (ודומעים). רק אסף אמדורסקי אמר בלי להניד
מה עושים כשהקריירה מדשדשת? מנסים עוד פעם "כוכב נולד", כלומר את פורמט ההמשך של "הכוכב הבא לאירוויזיון". את חן אהרוני ("כוכב נולד 5") התחרות עצמה אינה מעניינת, אבל הוא מאמין, שכמו חובי סטאר, הוא יגיע לאירוויזיון בליסבון, והדרך היחידה היא
ממשיכים לשווק את הבלוף. שולחים את אסי עזר ואת רותם סלע לפורטוגל כדי לעשות רעש לקראת תחרות האירוויזיון בליסבון במאי. על מה ולמה? תראו לי מה עושה מי שייצג את ישראל בשנה שעברה, יש תחושה של חלף עם הסערה. זוכרים
הודיעו כי נבחר השיר לייצג את ישראל באירוויזיון בקייב. לא ברור אופן הבחירה, האם הוגשו שירים נוספים לוועדה, מה היו נימוקי הבחירה. טראח-בום. מצד שני, אחרי ששמעתי את השיר, אני יכול להיכנס לראש של מי שהריצו את השיר הזה למועמדות
מי יכול להסביר מדוע דיאנה גולבי לא זכתה בגמר עם ביצוע אולטימטיבי ל – Purple Rain של פרינס? מכל בחינה הוא עלה על הגרסה של אימרי זיו ל – Because Of You של קלי קלרקסון ו – Halo של ביונסה. גולבי
בתלת גמר, בשלב ההדחות הסופי, הראל סקעת הוא היחיד בין השופטים, שלחץ אדום לספיר נהון ששרה "ברכת המלך", ושלח אותה הביתה, ובכך העניק כרטיס רביעי לגמר לג'ולייטה. הנימוק של סקעת נשמע הזוי לחלוטין. "את זמרת נפלאה, אבל את הולכת להיכנס
דיאנה גולבי לאירוויזיון? יש לה מתחרים? אני בספק. המטרה מקדשת את האמצעים, והיא מאוד מתקרבת. מהר מאוד הגענו לרבע הגמר. ממהרים לאירוויזיון. מנפים הרבה מתמודדים בחדרי חדרים. כבר בעוד שבועיים הגמר הגדול. מבין 21 נשארו 8. הרמה נוחתת ונוחתת. מדובר
יש תחושה באוויר של – יאללה בואו נגמור עם זה. נבחר את המועמד לאירוויזיון בקייב, ונוריד את המסך על הכוכב הבא. התוכנית קצרה, מורכבת מטלאים של הקלטות מתאריכים שונים, המתמודדים בינוניים ומטה, וגם – דה וויס נושפת חזק מאוד בעורף.
הקרקס ששולט בתוכנית, אשר מובל ע"י מנחים שעפים על עצמם ומנסים למצוא חן ולהצחיק בכוח ברוח חנופה מזויפת – מגיע עד שולחן השופטים. השופט היחיד שנשמע רציונאלי ושקול הוא אסף אמדורסקי. הוא אינו נסחף לחגיגה של הבן אלים והסטטיקים, שמעיפים
זה נגמר בדמעות כיאה לתוכנית ריאליטי מכוונת מטרה. שלושה שופטים הזילו. הפעם הסיפור היה סיפורו של בחור שגדל עד גיל 15 כחרדי, אמא נדרסה והוא הפך לבחורה. אביו החרדי הגיע לתוכנית לעודד אותו. "אם טוב לו להתלבש נשים – שיתלבש
אתחיל בהערת אזהרה לערוץ 2: נכון לעשיו, תחילת ינואר 2017, משודרות 2 תכניות ריאליטי מוסיקה, שרצות במקביל. העומס הזה – בלתי נסבל, במיוחד למי שצופים עם פרסומות. אזהרה – כי התחרות הזו על זמרים מתחילה להפוך למשעממת עד מטרידה. בניסיון
חובי סטאר הוא בחירת הקהל בבית. לא תמיד בחירת הקהל בישראל תאמה את טעם הקהל באירופה. אבל מכל בחינה – חזות חיצונית, מוטיבציה, סגנון, מנגינה, ביצוע – חובי הוא בחירה טבעית, או כפי שקרן פלס אמרה: כשחובי יופיע באירוויזיון כנציג
את מי אתם שולחים לייצג את ישראל באירוויזיון? הפעם כל ארבעת השירים נשמעים מכווני מטרה. הבחירה אינה פשוטה. הלחנים, ההפקות המוסיקליות עומדים בסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים, וכולם ראויים להגיע לשבדיה. אם שואלים את דעתו של כותב שורות אלו, הפוטנציאל להגיע רחוק
פעם ראשונה ששופט נותן אדום, לא מפני שלא אהב ביצוע, אלא משום שהוא חשב כי הביצוע של המתחרה טוב יותר לאירוויזיון. שלושה שופטים חשבו כי גיל חדש ראויה לכחול על הגרסה שלה ל – Alive של סיה, ורק אטדגי החליט
האם משתמשים באטדגי ליצר איזונים ומתחים בתוכנית? בעוד חבריו לשולחן השיפוט מסכימים ביניהם שהמאש-אפ של הזמרת הייחודית גיל חדש לשירים של ג'ון ניומן ודרייק ראוי לשלושה כחולים עזים, הוא, אטדגי, לחץ אדום כמו כדי להכעיס. נימוק? – "טריק". אטדגי האשים
יוני גרייב נשמע כמו עומר אדם? לפי אטדגי – ממש לא. לפי הראל סקעת – ממש כן! עודד שרעבי נשמע כמו ישי לוי? לפי אטדגי – שתי טיפות מים, ובמיוחד ב"אהבה בת עשרים" שישי לוי שר. האם זהו מדד האיכות היחיד?
בשלב הדו-קרב – בחירת שיר גרועה קובעת את גורל המתחרה לשבט או לחסד. שרון פרטוק הרסה כמעט את כל מה שבנתה באודישנים כשבחרה "לעשות אירוויזיון" כולל העמדה של רקדנים בגרסה ל – Treasure של ברונו מארס. כל הייחוד שלה התאדה
עוד זמר או להקה ששרים? נו, באמת. זה ממש לא קורה. רמת הריגושים יורדת. הבינוניות משתלטת. מה עושים? מקדמים עוד יותר המנחים למרכז הבמה. נותנים להִשְתַטוּת של אסי עזר ורותם סלע יותר זמן מסך. לוקחים את הצלמים והטכנאים של האולפן
מוקי נתן כחול לאיתי אבירן, שהגיע לתחרות עם שיר בסגנון ת'ראש מטאל. הוא לא הבין מילה ממה שהבחור שר בקול Growling, אבל פרגן על האומץ. האם זה מספיק? מה עם השיר? מילים-לחן. כלום. נימוק רעוע. אטדגי נתן אדום לנועה אמר בת ה-17,
קרן פלס מתיישבת על ברכיו של הראל סקעת. השניים מקשיבים בעונג מופגן ל"אלייך שר", שיר ששר אלמוג הילל בן 17 מיקנעם. על מה העונג? קרן פלס כתבה את השיר. סקעת ביצע. פניהם הזורחים העידו – אנחנו נגן על הרכוש המשותף.
אנחנו כבר כל כך בתוך הגימיק, שנאלצנו לשמוע גרסה נוראה ל"גולדן בוי" בלשון הקודש של מאיר גרין, כשההפקה מגייסת את נדב גדג', מי שזכה עם השיר בתחרות הקודמת, לקשט את שולחן השופטים. גרין הפך את השיר לחפלה שמתכתבת עם אולמי
אטדגי הוא היחיד שנתן "כחול" ל"להיות סלב" של שגיב לוזון. לכחול קדמה שאלתו למתמודד: "מה דעתך על זמר מזרחי אמיתי לאירוויזיון?" הבחור שמשווע להיות סלב, הבטיח "לתת את הבום", "להרים את כולם". אטדגי אמר על הביצוע: "זה שיר ענק!" הוא לא
