הופעות

בוטן מתוק בקרקס היא רוק כבד שנשענת חזק על אדם אחד, גדי אלטמן. האיש כתב, שר, מנגן. חלק מההצגה שלו  (בכורה לרגל החדש "יום עדין") זו בנדנה שמכסה את כול ראשו ממנה משתלשלות שתי צמות סיניתטיות צבעוניות.    לפי האורחים

תנו לגידי גוב הרכב ג’אז טוב, והוא יזרום איתו בקלות מחממת לב. זה מה שקורה בערב הזה. זה הוא נשמע חם, בוגר, במגרש הטבעי שלו. קולח עם הרכב אותו מוביל עדי רנרט בקלידים ובחצוצרה. גידי שר תמהיל של סטנדרטים אמריקנים,

מוש בן ארי – "דרך" אסי איילון- גיטרה חשמלית, עמוס פרידמן- גיטרה בס,ליאור שולמן- מערכת תופים, עופר מאיר אנקורי- סקסופון, נהי, חליל צד, אלון יופה- כלי הקשה, אייל יחיאלי- חצוצרה, תומר בן ארי- קלידים, מועדון זאפה ת"א. אנשים שמחים, אנשים

  אייל הלר בגיטרות,  סלעית להב בכלי נשיפה ובאקורדיון, אמיר פינטו בכלי הקשה.   לפי החיבור בין השירה לנגינת הקלידים, במיוחד בסולם המינורי, חיטמן  שמע הרבה בילי ג’ואל ויודע לאלתר. שר מאוד רגשני, קול חם, צלול ועשיר, ונדמה לי שזיהיתי בקולו צבע

דבר אחד אי אפשר להגיד על הכלייזמטיקס הניו-יורקים: שהם חוששים לעשות מוסיקת כלייזמר איך-שבא-להם. כלומר: כלייזמר עם כול דבר.  גם קיטש עם כול דבר. הלהקה שחוגגת 20 שנה,  מייצגת את הגישה היותר ורסטילית למוסיקת הכלייזמר היהודית. זוהי תערובת של בידור בסגנון הוודביל,

עידן רייכל- קלידים, סמפלרים, שירה, מאיה אברהם – שירה, כברה קסאי – שירה, ווגדרס אבי וואסה – שירה, גלעד שמואלי – תופים, איתמר דוארי – כלי הקשה, גולן זוסקוביץ’ – באס, יענקלה סגל -גיטרות. אני מניח את עט המבקר. בואו

דקלה שוחה בים-של-דמעות, לפחות לפי הטקסטים הפשטניים אבל על הבמה היא הופכת את הדמעות לשמחה, ונדמה לי שהיא עדיין לא הייתה משוחררת כמו שאני מכיר אותה מהופעה קודמת – את רוב השירים שרה דקלה באותו טון גבוה שגורם תחושה שהכול-נשמע-סרט

דודו טסה בהופעה דודו טסה – גיטרות ושירה, קרן אברושי גיטרה, שירה, ירין גורן – בס, שמוליק דניאל – תופים. תיאטרון תמונע ת"א (אוגוסט 2005) "באת עם השמש מצאת אותי רטוב אחרי לילה של רעש". את השורה הזו הוצאתי מעטיפת

אריק סיני _ "המיטב" –  יוסי פרץ – גיטרות ועיבודים, מיקי אסא – קלידים, תומר צדקיהו – תופים, רונן תת – גיטרה בס  קמלוט הרצליה. 2003 פתאום אריק סיני. מה פתאום? נו באמת, יש כאן קול נעים ששר שירים שכבר