אם מגדירים את מאיר בנאי ז"ל "זמר נשמה", אז הנשמה שלו יוצאת הרבה יותר גדולה ועמוקה באנפלאגד, הדיסק האקוסטי המצורף כבונוס לדיסק הלהיטים הגדולים. בנאי אקוסטי זה כמו אי בודד בתוך אוקיינוס של מוסיקת פופ חשמלית. הליווי (גיטרה, פסנתר) מחדד
מה חדש בהכוכב הא לאירוויזיון? מממש כלום. אותו פורמט. אותם מנחים שמנסים לצחוק ולהצחיק. קרן פלס שממשיכה להתייפח ופורקת את כל מה שהיא צריכה לפרוק אצל בוחן נפש, שופטים שהם יותר תמונת מסך מקובעת מאשר אנשי מקצוע שאומרים דברי טעם.
השיר “זאת שמעל לכל המצופה” שנכתב והולחן על-ידי דני סנדרסון. בוצע על-ידי הגשש החיוור (שלישייה) כחלק מתוכניתם / אלבום “אופסייד סטורי” מ-1975. השיר מדבר על דמות נשית חופשית, עצמאית –“היא נושמת עצמאית, היא כולה מלכה”, תיאור שהוא אידיאליזציה מעריצה לצד
איך לטעון שיר באנרגיות רוקיות מוספות? מצרפים את פורטיסחרוף. זה מה שעשו רוקפור בהופעה בלתי נשכחת (יום הולדת 30 ללהקה) כולל ליווי של כלי מיתר, שביחד יצרו רגעי שיא בלעדיים בסצינת הרוק הישראלית. השיר שיצא לאור כסינגל מתוך אלבומם השני, "האיש שראה הכל",
"וכמו הגלים אנחנו מתנפצים/ אל המזח אל החיים" מזהים את שיר הגעגועים המופלא הזה, משירי הנצח של המוסיקה הישראלית, עם האבל שאחרי רצח יצחק רבין. אביב גפן שר אותו בעצרת הזיכרון – שבוע לרצח ראש הממשלה יצחק רבין 1995. את
מתי נגיע למצב לשיר what a wonderful world?. השנים האחרונות (קורונה, מלחמת שבעה באוקטובר) דורשות ריסטרט ותקווה, התקווה היא מן הסיבה שהשיר הזה ממשיך להיות נדרש וזוכה לכיסויים רבים כמו זה של רד בנד ורונה קינן שחברו לגרסה של להיט
השיר "נסיכה שלי“ של עברי לידר הוא שילוב בין רגישות לירית ופופ קליט – שיר שמאזן בין פשטות רגשית ישירה לבין עומק פסיכולוגי דק.מתחת ללחן המלודי והזורם מסתתר טקסט כואב על אהבה תלויה־על־בלימה, על חזרתיות רגשית ועל חוסר יכולת להשתחרר
הגבר מתנצל. לא התכונתי שתרגישי ככה. שתדעי כי תמיד היית במחשבתי, ואם גרמתי לך להרגיש כך, אני מה-זה מצטער. "אולי לא אהבתי אותך/ לעתים קרובות ככל שיכולתי/ אולי אני לא התייחסתי אליך/ די טוב כמו שהייתי צריך/ אם נתתי לך
ניצחת איתי הכל" הוא שיר של הודיה למוסיקה המצילה ברגעים הכי חשוכים. השיר מגלם את מסע האדם – ממשבר להתעלות – תוך כדי שמירה על יושר פנימי. עמיר בניון מצליח לגעת בנימים הרגשיים של המאזין, לא דרך דרמה חיצונית, אלא
אסף אבידן נע בין תחושות של פחד קיומי, חיפוש אחר משמעות, והתחבטות עם שאלות של מוות, זהות וההוויה האנושית. השיר המורכב נשען על מקצב ואלס – צעדה של שלושה רבעים, שזוהי בחירה מעניינת מאוד, שכן הוולס, לרוב, נחשב לריקוד רומנטי
שלמה ארצי בחר את "אנחנו לא צריכים" לעצרת הגדולה למען גלעד שליט עם הפילהרמונית. אין קולעת מהבחירה הזו. שיר ישן שתמיד יעורר רגשות בציבור הישראלי הדואג והמודאג לבניו. השיר מדבר בלשון "אנחנו" – "עינינו יבשו מדמעות ופינו נותר אילם מקול",
יש שירים שהמציאות בישראל מעניקה להם תוקף מחודש. שמעתי את שרית חדד בגרסה חדשה (עיבוד והפקה: לידור סולטן) מרטיטה ל"תמונות שבאלבום" – שלא הייתה נולדת אלמלא מלחמת חרבות ברזל שהכניסה מחדש לתקופה של חרדות, שכול ולבבות שבורים. אם יש שיר שימשיך
יש כנראה שלב שמתחילים לסכם: אצל שלמה גרוניך זה קורה באוסף משולש (המיטב) ובסדרת הופעות בהמשכים. לפי ההופעה מוקדם לעשות סיכומים. האיש במצב טורבו. יש לו אנרגיות להתחלה חדשה, לא לסיכומים. גרוניך לקח שלושה נגנים מיומנים, והפך אותם גם לקבוצת
מישהו יכול להכין לי רשימה של חמשת הגיטריסטים הטובים בישראל? הצצתי לרשימת מאה הגדולים שמפרסם הרולינג סטון (המגזין). ובמקום הראשון – איך לא – ג'ימי הנדריקס, הגדול מכולם, בכל הזמנים, כנראה לעד. חיפשתי ברשימה את ארז נץ, שמוליק בודגוב, שלמה
הפיוט "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי", מתוך תהילים (פרק ס"ג), הפך בעשורים האחרונים לאחת מהיצירות המרכזיות בגשר שבין פיוט, חסידות ומוזיקה ישראלית עכשווית. זה פיוט שמקפל בתוכו כמיהה רוחנית עמוקה, ובמוזיקה – הוא עבר מהמהלך הליטורגי לבית המוזיקה הישראלית בכמעט כל סגנון
יהודית רביץ לא הייתה עוד אחת המשתתפות בפסטיבל הזמר של 1977. היא הייתה אחרת, ענוגה ומעודנת, וגם השיר ששרה לא שייך היה לשום מגירה סגנונית ולא פזל אל רשימות השירים שנגיעו למצעדים. המילים של המשוררת לאה גולדברג ( "באת אלי את
רחל שפירא כתבה על התנהלות בתוך שגרת חיים. במצב הרוטיני היומ-יומי יש מקום לדמיון ולהתפקחות. פתיחת העיניים תביא להבנה שהחיים מלאי מהמורות וקשיים (הגשר צר), ולמרות זאת יש ללכת הלאה, לא להיחלש, לא לסגת – בציפייה לטוב. מתי כספי הלחין
קרוליין המתוקה/ זמנים טובים מעולם לא נראו כל כך טובים/ הייתי רוצה להאמין שהם לעולם לא ייעלמו/ אבל עכשיו/ תסתכלי על הלילה והוא לא נראה כל כך בודד/ מילאנו אותו רק בשניים/ וכשכאב לי/ כאב זורם לי מהכתפיים/ איך אני
טימבלדה Timbalada היא להקת מוזיקאים אפרו-ברזילאית מקנדיאל, סלבדור, ברזיל. היא נוסדה על ידי המתופף קרלינוס בראון והמלחין ונגן כלי ההקשה טוני מולה. סגנון המוזיקה נע בין סמבה רגאיי לאקסה, עם השפעות חזקות ממוזיקה אפריקאית.Timbalada הם חלק משמעותי מההיסטוריה המוזיקלית של
הדואט של טדי סווימס וליידי גאגא, How Come All the Good Things Fall Apart הוא בלדה קורעת לב על אהבה שאבדה מוקדם מדי. עם הרגש הגולמי והמחוספס של טדי והביצוע והעוצמתי של גאגא. השיר לוכד את היופי והכאב של אהבה
לא מזרח תיכון חדש. זה אינו רק מצטלם כמו מלחמה. זוהי מלחמה. יותר משבוע. יכול לבוא אסון. ייאוש, אבל עדיין תקווה. אני מקשיב שוב לשיר הזה, שלושה חודשים אחרי השבת השחורה בעוטף. .והמלחמה: כמה נכון לעת הזו כמו לכל עת.
בקונטקסט בינלאומי, כולל ברשתות חברתיות, פלטפורמות מוזיקה או הופעות בחו"ל – קוראים לו: Mergui. בישראל הוא "מרגי" (שם מקורי יונתן מרגי) איך הוא רוצה את עצמו באנגלית או בעברית? הכיוון בשלב זה דו סתרי, אם כי הפנים הם לשוק הגלובלי.
אורי כלטוב משתף בתסביך פסיכולוגי שבו ה”אני” חווה חוסר ביטחון, חרדה או פגיעות שמקורם בילדות, ומחפש הצלה או תיקון דרך הדמות האימהית. יכולים לפרש את השיר כתסביך אדיפוס, שבו הילד נקשר בעוצמה לאם ורואה בה מקור לביטחון ולסיפוק רגשי. כאשר
מקהלת הנוער נדלובו, שהחלה את דרכה במחוז לימפופו הכפרי בדרום אפריקה וזכתה לתהילה בינלאומית בתוכנית "אמריקה גוט טאלנט" בשנת 2019, הוציאה פרויקט חדש ונועז: גרסה בשפת זולו של השיר "רפסודיה בוהמית" של להקת קווין. זו הפעם הראשונה ש"קווין" אישרה תרגום
"כל עוד עולה הבוקר/כל עוד נכתב הלוח/כל עוד הולך לו בן/ואב בעקבותיו/כל עוד שרים הילדים/על שנה חדשה/כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה" השיר לא נכתב בהקשר לתחילת שנת הלימודים למרות שמשמיעים אותו הרבה ביום הזה. מצד שני, ברוחו הוא
השיר "Who Wants to Live Forever" של להקת Queen, שנכתב על ידי הגיטריסט בריאן מיי ובוצע על ידי פרדי מרקורי, הוא בלדה אפית, מרגשת ועמוקה שמלווה את סרט הפנטזיה Highlander (1986), שבו הדמויות הראשיות הן בני אלמוות החווים את כאב
אני זוכר את הנסיעה הזו למדבר. עוברים את אילת וממשיכים הלאה, אין גבול, אין דרכונים. היינו אז ב-78' נפעמים מעצם הרעיון של פסטיבל במדבר.בחור בשם איתן גפני הרים עיר פופ על החולות. טומי פרידמן הקים, כמו שכותבת המפיקה תלמה אליגון, אימפריה של רמקולים,
זו ילדותו השניה של אהוד מנור ז"ל כפי שכתב מתוך התבוננות אמוציונאלית בבתו. "ילדותי השניה" הוא גם שם אלבומו של מתי כספי שיצא ב-1984. השיר עבר תלאות עד שהגיע לגרסתו הסופית: באותה תקופה התגורר כספי בשכנות ליוסי בנאי ז"ל. הוא
סטינג כתב את האלבום The Soul Cages (1991) לאחר מות אביו. במשך שנים הוא חווה מחסום כתיבה – אלבום זה שבר את השתיקה הזו, כשהוא תרגם את צערו באמצעות מוזיקה. שיר הנושא, "The Soul Cages", הוא הליבה הרגשית והנושאית של
כוכב הערב השני של פסטיבל יפו ג'אז הוא אוליביה קר אוריו (Olivier Ker Ourio), נגן מפוחית צרפתי נפלא, שיודע "לתרגם" שיר פופ מסוגים שונים לג'אז מענג, וזוהי הרי מטרתו של הפסטיבל השנה: לנסות לייצר אינטרקציה בין סגנונות פופ שונים ובין
