אני מקשיב ל-42 שירים של יהורם גאון. לא משימה קשה. המנגינות האלה מתנגנות מאליהן. רכות ומלודיות להפליא. עולות מנבכי העבר. מעוררות געגועים. כשיהורם גאון החל את הקריירה שלו, לא סווגו זמרים לפי ז'אנרים – פופ, רוק, מוסיקה מזרחית. כשהוא התחבר
חמש דקות אחרי שהיא עלתה לבמה, כבר התאהבתי בה. אני במרתף של קמלוט ת"א ז"ל. מאי 2004. עשרים איש על שלושה וחצי מטר רבועים מנשנשים משהו. ממתינים לזמרת שהכי התפרסמה בלהיט "ארוץ אליך" שכתב לה ברי סחרוף, המנטור שלה והמעסיק
מחדשים את התרנגולים כמעט 60 שנה אחרי. סיבה למסיבה? לא בטוח שקיבלתי תשובה מדוייקת אחרי כשעה ורבע של הרמיקס שעשו לשירים. יוצרי הערב עשו כאן מעשה פאזלי מענין של פירוק והרכבה שיש בו הרבה יותר יצירתיות והמצאה מאשר מחזור והתרפקות.
ב-13 ביולי 1990 עלתה עפרה חזה בכל הדרת הלבוש התימני המסורתי, ממש כמו בטקס חינה אל במת הפסטיבל במונטריי. הימים ימי הגאות הראשונים של ז'אנר מוסיקת העולם, ופסטיבלי הג'אז פתחו השערים בגדול למוסיקה אתנית. חזה הגיעה אז למונטריי במעמד של
מיכאל גוטליב מאתגר עצמו במה שנטבע במוסיקה המקומית כ"שירי משוררים מולחנים". המשורר אלמוג בהר מתייחס לכתיבת שירה בראי עצמו (ארס פואטיקה), כשהוא מסביר את אופן הכתיבה שלו – "דו לשונית/ בעברית ובשתיקה", וגם "אני כותב שירה חוץ לשפה/ בסימנים דמויי
חיפשתי את "פנס בודד" של חיים גורי וסשה ארגוב. האבידה נמצאה באוסף סדרת "בראשית" בפורמט דיסק כפול של תוכניות החבורה מ-1961 ומ-1963. אם יש משהו כמו "נוסטלגיה טהורה" – מבחינתי זהו השיר הזה "הייה היה פנס בודד בקצה שכונה/ והוא
ההקלטה נערכה בערב לזכרו, אמפי וואהל, יולי 2001. במלאת 60 למאיר, יצא הדיסק. 14 ביצועים שרובם מפקיעים את השירים מתחומו של מאיר, וזו לעיתים בעיה, כי אם אין ערך מוסף ל"גירסת הכיסוי", עדיף כבר לשמוע את המקור. ואמנם, מעטים מהמבצעים
משה וילנסקי, חתן פרס ישראל (1983) שנולד בורשה ב-1910, השאיר עשרות שירים שהקלישאה "נכס צאן ברזל" של הזמר העברי אינה גדולה עליהם. הוא הזין את הזמר המקומי בלהיטים שרובם ככולם שייכים לנוף התרבותי-חברתי המקומי ולזיכרון הקולקטויווי, ושירים שהם תערובת ואולי
"לעיתים יצטברו ערימות המתים יחטט באפו המנהיג/ לא אנחנו ניסוג/ לא אנחנו נבליג" מחאה? – מחאה וזעם! המסר אומר: לא פשוט לעשות שלום כשיש לך עם כזה – "בור ועם הארץ פוגש את פוץ ועם הספר/ ולא ידעו לשוחח על
יענקל'ה רוטבליט שותף בכתיבת רוב השירים של אחד האלבומים היחודיים-מסעירים-דרמטיים של יהודית רביץ. הייתי אומר: מהטובים ביותר שלה, 8 שירים בלבד ורובם שירי נצח. האלבום מתמקד באהבה – מהיבטים שונים, יחסי בינו ובינה מפרידה קשה עד נוראה ועד בדידות ביחסים
אני זוכר שהקשבתי לאלבום הזה כמעט באותה שקיקה ואהבה בהן האזנתי ל"סרג'נט פפר של הביטלס". לא שהיה מקום להשוואה, אבל תחושת הראשוניות שיצרו השירים של התקליט הזה, למרות ההשפעות מבחוץ – היתה שיש כאן לראשונה ריח של פופ ישראלי מקורי,
זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם
חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות. כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999. דווקא על
לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של
המוסיקה הישראלית חיה על התרפקויות והצדעות. את 40 שנות גזוז ימשיכו לחגוג כל השנה, והפעם בפסטיבל ראשון לציון בסוכות (14.10) מה חבל שברשימת המשתתפים לא הופיע שמו של זמר הלהקה – גידי גוב. לעומת זאת מזי כהן הגיעה. דני סנדרסון וההרכב
"ביום בו מתה האהבה, נולדתי אני" (מתוך "שץ") כבר בהקשבה ראשונה, אני יכול להגיד: מאה דקות של שני דיסקים נפלאים. ארקדי דוכין את מיכה שטרית כתבו אופרת פופ עצובה, צינית, חיברו סיקסטיז לניינטיז. חיברו פינק פלוייד, דייר סטרייטס, רוק, ראפ
באחד הארגזים שעברו איתי דירה, מצאתי סינגל סגור בניילון: לא האמנתי למראה עיני: מוקי וברי סחרוף בדואט של "מחכים למשיח" האלמותי של שלום חנוך – אחד הסינגלים הנדירים לאספני מוסיקה ישראלית. הסרתי את הניילון בהתרגשות. היא (ההתרגשות) גברה אחרי האזנה לדואט.
בֵּיתִּי פִי רַאסִי (בֵּיתִי בְּרֹאשִׁי) הן שרות. לרקוד את זה בצעד תימני? לרקוד את זה בדאנס תימני? לחפש פירושים למילים? A-WA, הרכב הדאנס התימני הממוקם במשבצת מוסיקת העולם פרץ ב-2015 עם "חביב גלבי", עדכון עכשווי ותוסס לשיר העממי התימני במקצבים וסאונד מהמאה ה
המשכו של המופע המשותף מפסטיבל הפסנתר מארח 2011. דרישת הקהל. כבר אז, הקהל דרש עוד מופע של אביב גפן מארח את אביתר בנאי וקיבל. דרישתו נענתה. אני מוכן להעיד: הייתי במופע הנעילה החגיגי השני של השניים. אם לא אקבל בשעות הקרובות קומוניקט שאומר: לאור דרישת
13"פרויקט מיוחד", הוגדר הדיסק בחוברת שנמסרה לעיתונאים. יוסי בנאי (שאחרי מותו) בטח מחייך. אילו יכולתי לראיין גם אותו (בנוסף ליובל, לאהוד), נדמה לי, שהוא היה אומר משפט כמו: "אני לא מרגיש פרויקט. מצד שני, זה בסדר מה שעושים עם השירים כי אני לא אוהב
"מבדידות האנשים הופכים קשים", קובע המשורר המתאר סיטואציה של מתבודד ליד מימי הנחל. אז מיהו הדובר בשיר? – אחד מאותם שיוצאים "נשכרים" מהבדידות, לא מאלה שהיא הופכת אותם "קשים". הוא מהנשכרים: יושב על שפת הנחל, מקשיב לקול המים המפכים, מביט אל
חזרתי לביקורת שכתבתי על קורין אלאל לפני שלושים שנה. זהו האלבום השלישי של קורין שיצא ב-1989, שונה מאוד משני קודמיו, מגוון בשירים של חנה גולדברג ומאיר גולדברג. לעומת אלבומיה הקודרים הקודמים – "אנטארקטיקה" הראה כיוונים חדשים, ציוריים יותר, פואטיים יותר
מסעות רוני ידידיה בשירי אלתרמן, פרק ב'. ב-2015 הבטיח ידידיה על גבי עטיפת "רוני ידידיה וחברים שרים אלתרמן א'" להיפגש שוב בסביבות 2020 לחלק ב'. זה היופי בשירי אלתרמן. הם ימתינו רלוונטיים לעד. מוסיקלית, ידידיה מעולם לא היה תלוי ברוחות האופנה
יוני יעיש בחר שיר מהקלאסיקה של הזמר העברי שיצא במסגרת פרויקט המוסיקה של כפר הנוער קדמה – "מקום של אהבה", במסגרתו יוצאים למסע אישי של סיפור חיים באמצעות כתיבת טקסט ההופך בסוף המסע לשיר. בשיר הזכור מהביצוע האולטימטיבי של רבקה זוהר מהפסטיגל של
שנת המעבר מהמליניום הקודם למילניום החדש היתה פוריה במוסיקה טובה. העובדה ששירים מעולים כמו "שמחות קטנות" ששרו עמיר בניון ומיכה שטרית, "גיטרה וכינור" – אריק איינשטיין ושלום חנוך, "זמן קסם" – יזהר אשדות וברי סחרוף, "לילות של ירח מלא" –
אין כמו "שער הרחמים" לזכור את מאיר בנאי. אין גם מי שישווה לביצוע שלו. המסורת היהודית, מספרת כי שער הרחמים ייפתח כשיבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר – אליהו הנביא. מאיר בנאי לא שר
מאז "החלונות הגבוהים" – "התשמע קולי" (הנקרא גם "זמר נוגה") הוקלט אינספור פעמים. שרית חדד הקליטה אותו ב-2019 במחווה לרונה רמון ז"ל, לקראת מתן פרס ישראל למפעל חיים. רחל כתבה שירים אישיים נוגים, בהםן הביעה המאבק בבדידותה, הניסיון למצוא אהבה, למעשה למצוא אהבה אבודה.
סתם לדבר על החיים, סתם לשקר… ומן הסתם לכתוב שירים. זה ההבדל בין הלא ברור והלא מוגדר לקרוב לודאי. "סתם להיות או לא להיות זה סתם שטויות" טון נוגה מקונן על מצב האי-ודאות בחיינו. אחרי הכל העולם הזה פרוזדור בפני
שנים אני מחכה למופע פסנתר בפסטיבל הפסנתר מארח. והנה: קיבלתי אחד כזה.מופע פסנתר. יוני רכטר, נסיך המוסיקה הישראלית, עשה בחירות אטרקטיביות לערב הזה: הוא החזיר לבמה את אבנר קנר, חברו ללהקה "14 אוקטבות" (1974), הוא בחר לאלתר עם אלון יבנאי – פסנתרן שפועל בניו-יורק – פסנתר מול
"התבהרות חלקית" (רחל שפירא, שלום חנוך) הוא סוג של אור בקצה המנהרה. אם "צמח בר" היה תקליט ריאקציה על מלחמת יום הכיפורים, "התבהרות חלקית" הוא ניסיון לשקם דברים בקונטקס של – בכול זאת ישנה התבהרות חלקית. "סינדרלה מקומית" הפותח (רחל שפירא, מיקי
