Bom Tempo בפורטוגזית = זמנים טובים. סרג'יו מנדז, המלחין, המפיק והפסנתרן הוותיק (אוסף תקליטים שלו מאז "ברזיל 66") מכוון את המוסיקה לימי הקיץ – זמנים טובים לסיבה-טובה-למסיבה. והאלבום הזה הוא בהחלט סיבה, למעשה – מסיבה ברזילאית מובהקת – במקצבים, בתזמורים, בשירה. כדאי
היא ילידת סאו פאולו, ברזיל, לימודים בברקלי בוסטון, ההמשך – סצנת הג'אז של ניו-יורק, בשנים האחרונות – בחוף המערבי, לוס אנג'לס, שם היא משתפת פעולה עם בעלה המוסיקאי והבסיסט לארי קליין, הלשעבר של ג'וני מיטשל. זמרת ששפת האם והחיים העכשוויים
סרג'יו מנדז מזוהה כקלות הנסבלת של האיזי ליסנינג הברזילאי. משהו שיכול בהחלט לקבל תווית של מוסיקת מעליות באיכות, עם פזילות יפות לג'אז מינסטרים. פסנתר, כינורות, קולות נשיים. משקל קל עד קליל, ועל המיומנות של סרג'יו מנדז מברזיל 66 עד ברזיל
קרלוס אלברטו גרסיה מורנו, או בשתי מילים – צ'ארלי גרסיה. לראשונה – מגיע לכאן. זה אומר: כל מי יש לו קשר לארגנטינה – לא יחמיץ. אני קורא את הביוגרפיה שלו. היא מרתקת. רוקר בן 59 נונקונפורמיסט. הרחיב את גבולות המוסיקה
ריחות בתי הקפה של בואנוס איירס עולים למשמע הצלילים שמנגנים ענקי הטנגו. הבירה הארגנטינאית, עיר של מהגרים, בה התפתחו המוסיקה והריקוד, מספקת השראה ומסגרת. מאז השמונים הטנגו נמצא בתהליך של רנסנס מתמיד. 17 קטעים על טהרת האינסטרומנטלי ממיטב האמנים והתזמורות
שיקו בוארקה דה הולנדה פותח את אוסף העשרים ב"א באנדה" וממשיך ב"סונו דה אום קרנבל" המוכר כ"קרנבל דיזנגוף". הגם שבוארקה קרוב לאוזן הישראלית לפחות כמו קרלוס ג'ובים.רוב השירים כאן אינם מוכרים. הוא לקח אלמנטים של סמבה והשתמש בהם כדי ליצור סגנון
מסורת הבוסה מנצחת. שיר שלישי בחדש של בבל ג'ילברטו (אלבום בכורה בחברת Verve חברה שמשמשת בית לזמרים ומוסיקאים ברזילאים רבים) , הבת של המוסיקאי האגדי ג'ואאו ג'ילברטו נקרא Bim Bom. אומר משהו? נכון – שיר של אביה המוכר מביצועה של
סלסה עושה לי את זה. האפרו קובנית הדרום אמריקנית הזו שאומרת – החיים יפים ושמחים., מביאה משבי קיץ, חופים שטופי שמש. אני אוהב אותה אותנטית, מנוגנת הכי קולח, מלוטש ומקצועי. אתה יכול להשאיר אותה (את הסלסה) בקווי המתאר האותנטיים שלה (טיטו פואנטה, אדי
זמרים משחרים לשיר איתה. גם בקונצרט האחרון שלה בארץ בהיכל התרבות – חברו אליה בחצי עברית חצי ספרדית מיטל טרבלסי, ליאורה סימון. מרסדס סוסה הארגנטינאית היא זמרת העולם, במיוחד הלטיני, ורשימת התשעה עשר דואטים אומרת כמעט הכל על היכולות של
איך אתם רוצים את הסלסה שלכם? חמוץ-מתוק? חריף לייט? אותנטית? פוטומיו הצליחה בעשרה קטעים לערבב משהו יפה. אוסף הסלסה/אפרו-קובנית הקודם של חברת הוורלד מיוסיק הצבעונית הזו שיצא ב-2003 נקרא Salsa Around the World, כלל מוסיקה אפרו-לטינית של אמנים מארצות נונ-היספאניות
הסלסה היא אחד הסגנונות היותר דינאמיים במוסיקה העכשווית, הסגנון התבסס חזק בחצי הכדור המערבי. המשמעות של המילה "רוטב חריף" – אינה בהכרח אקוויוולנטית לאופי המוסיקה. "סלסה" היא מושג שמשתמשים יותר במשמעות של סווינג דרום אמריקני – מוסיקה שמכסה טווח גדול
מתיישב בחור בן 27 על הבמה, מכוון גיטרה 7 מיתרים, ומרגע שהאצבעות מתחילות לפרוט, קורה משהו טוטאלי שהוא כמעט מעבר למה שאנחנו מגדירים יכולת אנושית. אני לא מדבר על וירטואוזיות בפריטה, ויאמאנדו קוסטה (Yamandu Costa ) הוא גאון הפריטה המדויקת. מבריק עד מושלם. אני מדבר על נגינה
את סלעית להב אני פוגש לעיתים קרובות מאוד באירועים מוסיקליים, מלווה די שכיחה של זמרים על במות ארצנו (אוהד חיטמן, קרן פלס ועוד). נגנית חליל צד מיומנת, רוח חיה על הבמה, שגם נושפת בסקסופון ואף חוגרת אקורדיון למקרה הצורך. סלעית הזמינה
זה אלבום שהולך איתי הרבה שנים., מהסוג שלעולם אינו נכנע לזמן, ציפור נדירה. מאלבומי החובה של המוסיקה הברזילאית המודרנית. מילטון נסימנטו הוא יוצר ברזילאי שממשיך להעביר צימרורים. גם אם אינך דובר פורטוגזית, נסימנטו יגרום לך לרצות לדבר, או לפחות למצוא
שיקו בוארקה נמצא אצלי בחמישית המועדפים במוסיקה הברזילאית. הורג אותי בקולו הרך, משהו בטון שלו הזכיר לי את הטונים של מתי כספי ב"ארץ טרופת יפה", ואני לא הופתע לדעת שמתי כספי אפילו חיקה את שיקו. (דוגמה בולטת השיר Vai Passar)
קחו את החיים בקלות, שרה גלוריה איסטפן ב"No Llores" ("אל תבכה"), גם בשעת מצוקה, תתבוננו על דברים חיובי. וכשזה בא במקצב אפרו קובני לטיני רקיד, סאונד חי מאוד, אז החיים באמת נראים יפים, והמוסיקה פשוט עושה חשק לזוז. האם אני
טימבלדה מייצרת מערבולת וסחף חושים מהסמבה. מי שלא שמע קטע כמו מס. 9 Mare' Mansa לא שמע מוסיקת קרנבלים. אבל הרוח הזו נושבת כמעט בכל קטע. פשוט לצאת במחולות סוערים. וזוהי הרוח של באיה. Timbalada היא חבורה ברזילאית מקנדיל שבסלבדור
כבר העטיפה הצבעונית עושה חשק להתעסק עם זה, כאילו בפנים מסתתרים אוצרות. ויש כאן הרבה "אבנים טובות". שירי ילדים בברזילאית הם אותה מוסיקה ברזילאית נפלאה שכולם מכירים, תערובת של הסגנונות שעושים את המוסיקה הזו למה שהיא – סמבה, פורו, בוסה
המוטו של של דניאלה מרקורי: להתעדכן, להתעדכן ולהתעדכן בגדול. בואו לפייסטה של הקרנבל הברזילאי, תלחצו על השלט ותקבלו את זה בקצב לפי ז'אנרים – סמבה-האוז, סמבה פאנקי, סמבה רגאיי דאב, דראם אנ' בוסה נובה. הדיווה הברזילאית הלכה הפעם על דיסק
כבר ב- Mas Que Nada להיט הנצח (דגימת סאונד למטה) , מבחינים שסרג'יו מנדז רותם סוסים חדשים לעגלה שלו, בעיקר הבלאק אייד פיז. המלחין, המנצח והמעבד הברזילאי הותיק רוצה להגיד לנו: אל דאגה – אני מעודכן. העיבוד לוקח את הבוסה
הייתם מאמינים שלינדה רונסטאדט שרה "מלגניה סאנרוסה"? מה לזמרת המזוהה עם פולק קאונטרי שנות השבעים לרפרטואר ספרדי-לטיני? עיון ברשימת האלבומים שלה מראה, שזה כבר אלבום שלישי על טהרת הספרדית. האוסף הזה יצא בעיתוי הכי נכון, כשגלי המוסיקה הלטינית-קובנית שטפו את
אם הייתי רוצה להכיר יותר ויותר דמות מרכזית מהמוסיקה הברזילאית, זה קייטנו ולוסו, מגדולי המלחינים והמשוררים של המוסיקה הברזילאית המתחדשת, קולנוען, אקטיביסט פוליטי. יצא לי לשמוע אותו בארץ, גם בלא מעט תקליטים ודיסקים. "מילניום". ענק ממש. הוא אוסף מייצג מהרפרטואר-קריירה
הדיווה הולכת על אסופת שירים לאטין-פופ כולם בשפה הספרדית. המוסיקה מעורבת – גם סוג המנוני הדאנס, מאלה שעשו מג'ניפר סופרסטארית. יותר כיוון "פופי" מאשר Soul. גם בלדות שקטות מאוד קליטות כמו Como Ama Una Mujer משאירות אותה זמרת פופ מהסוג
בבל ג'ילברטו טוענת שזה האלבום הכי בוגר שלה. אני לא רק מאמין לה. אני מסכים איתה. כבר הכתירו אותה כ"המלכה החדשה של המוסיקה הברזליאית", והעובדה שהיא הבת של אגדת המוסיקה הברזילאית ג'ואאו ג'ילברטו בטח עוזרת לה לקבל סופרלטיב כזה. הגיוון
קומפאי סקונדו הגיטריסט והזמר, משתייך לקבוצת הבואנה ויסטה, החבורה שהוחזרה מההיסטוריה של החמישים וגילתה לעולם את שפופ הקובני הישן, ה"סון" וסגנונות אחרים, שששלטו בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת – חי וקיים. קומפאיי שמת לפני כשלוש שנים בגיל 95, השאיר אחריו
ממשיכים עם המומנטום של הבואנה ויסטה. כמה מושג היה לנו במוסיקה קובנית לפני הסרט הדוקומנטרי הזה? זה עוד אוסף של אמני הדור ההוא, בכול הסגנונות האותנטיים, הזמרים והמוסיקאים שקיבלו צ'אנס שני בקריירה שלהם באיחור של איזה ארבעים שנה. רשימה: אליאדס
אני חוזר לאלבום שיצא בסוף 2001. כשמריה בטניה שרה אהבה אני נכבש – כמה בקלות, הורסת, הורגת ברכותה. במנגינות העצובות. בהרמוניות המלטפות. אם להגדיר מוסיקה כפואטיקה, אז maricotinha היא פואטיקה מוסיקלית. באותה שנה חגגה בטניה 35 שנות קריירה, הזדמנות טובה
מי שהאשים את ג'ילברטו ג'יל בפזילה לפופ המערבי על חשבון שורשיו, לא יודע על מה הוא סח. ג'יל בן 60 חוזר תמיד למחוזות ילדותו, מביא את תמצית הפולק ה- BAIAO של צפון מזרח ברזיל. 18 שירים שמתפרשים על פני 3
פבלו זיגלר הפסנתרן-מלחין, שהופיע בעבר בארץ עם חמישייתו במסגרת סדרת "ג'אז פלוס" בבית האופרה, מבצע טנגו בסגנון חדש המושפע מהג'אז. יליד בואנוס איירס (1944) שבשנת 1978 נמנה על חמישיית המאסטרו של הטנגו, אסטור פיאצולה. היום הוא נחשב יורשו. הניו-יורק טיימס
בואנוס איירס על הקו. את אסטור פיאצולה כולם מכירים. שמעתם על ? ומה עם הורסיו סלגאן, אנדראס אדוריאן? המוסיקה שהתחילה בראשית המאה העשרים נוסקת לשיאים אופנתיים. האיכויות ב-19 הקטעים מעולות. זה נשמע אותנטי, השמחה והיגון, המיקצב והנגינה הלירית, עיבודים פריכים,
