מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז

למה צריכים עוד אוסף של טינה? שאלה טובה. שני הבונוסים החדשים? לא. כמו שכולנו יודעים אוספי בסט אופ נועדו קודם כל לקדם עוד שובר קופה של חברת המוסיקה. זה לא משנה את העובדה שכשאני מגיע ל"פרייבט דנסר" של מארק קנופלר,

ג'רי וקסלר, המפיק האגדי, מת בגיל 91. מי זה וקסלר? הדור שעקב אחרי תולדות הסול מיוסיק במהלך השישים – מכיר את וקסלר כחלוץ, מנהל משותף בחברת "אטלנטיק רקורדס" בין השנים 1953 ל-1975, מעצמת מוסיקה שהתפתחה מלייבל אר-אנ-בי קטן שוקסלר הקים

הדיווה בשמלה ארוכה פרחונית פורצת לבמה עם טונה של כאריזמה. כמו שהיא מדברת, אמרה לי מישהי אחרי ההופעה, היא דווקא נשמעת מי שלקחה משהו לפני ההופעה ולא במנה קטנה. מייסי גריי אקסצנטרית, מוזרה. זכרתי משהו מההופעה שלה בקיסריה אבל הפעם

הקודם של התגלית הבריטית נקרא The 18th Day, אבל רק עם הדיסק הזה היא נוסקת. הפעם היא גם קיבלה עזרה מידידים. והרשימה אינה מותירה ספק – פניה למסלול המיינסטרים של ההיפהופ – Wyclef Jean, will.i.am, Mark Ronson and Kanye West.

מריה קארי. דברו איתה במספרים. 10 מיליונים נמכרו מהקודם שלה The Emancipation Of Mimi. כמה זה ימכור? פלטינה מחומשת? קטן עליה. "הזמרת הכי מצליחה בתעשייה", קראתי באיזושהו מקום. מחייב לא? "טאץ' מיי בודי" היה הסינגל המקדים והמדגים. בואו נדלג על

תסרוקת האפרו הענקית כמעט הסתירה את פניה היפות. נראית קטנה, רזה ושברירית, אבל בעוצמה שלה – ממלאת את הבמה, נתמכת בריתם סקשן וזמרות ליווי שלוקחים אותה כמעט לכל המחוזות הסגנוניים מהקשת המרהיבה של המוסיקה השחורה הותיקה מהגוספל הכנסייתי ועד המקצב

מה זו הפתיחה (Intro) הקלאסית הזו? ממתי אלישיה קיז מתעניינת בשופן? אבל אולי זה בא כאיזה רמז מטפורי למה שמתחולל בדיסק הזה. משהו שאומר: די עם החגיגות. אני הולכת להגיד דברים שיושבים לי הלב. ב- No One מס. 4 בדיסק,

ויטני יוסטון היא מסוג הזמרות, שהבקורת אינה צריכה להתעסק איתן, במיוחד כשיוצא אוסף.   אוסף חדש (נוסף) – אז מדווחים. אז הנה אנחנו מדווחים: אוסף חדש של האחת שהצליחה למכור 170 מליון תקליטים, קסטות , דיסקים, ששברה שיאים, שגרמה לסרט

 איפה היינו איתה לאחרונה? הא, אלבום בספרדית. אבל ג'ניפר לופז היא לא אחת שנחה. .רוצה להיות תמיד איטריה חמה, אופנתית, להיטית.  חכמה? אם הצלחה מסחרית היא חוכמה – אז היא כנראה סוג של גאון.  זה אלבום אולפן מס. 6. רשימת

הייתה לי התלבטות אם להכניס את מאליה תחת סול או ג'אז. בדבר אחד לא התחבטתי לשנייה:  גיליתי זמרת, ואם מדברים על סיווגים – היא מהפרמייר ליג של הייחודיות, מנינה סימון, דרך שאדיי, בילי הולידיי. מרלה גלן, מייסי גריי. הקול, ההגשה. 

אייקון פה, אייקון שם ובכל מקום. יש סיבה להצלחה: באלבום השני שלו, אייקון עוסק בטשטוש הגבולות בין ריתם נ' בלוז להיפ הופ-ראפ. הוא מגיע בדרכו לכל מחוז של מוסיקה שחורה, אבל עוצר בג'מייקה וגם לאפריקה. יש לו שיר למועדון, יש

 אלבום שלישי של ריהאנה, ילידת ברבדוס, כולה 19, ריתם נ' בלוזית בדם, שרשרת להיטים מאחור (Pon De Replay, S.O.S) ועכשיו Umbrella.  בשיתופו של ג'יי-זד, שיר על המטריה שכל אחד זקוק לה, כאשר הוא נמצא בצרה. היא כבר יודעת את מי

אנחנו בעידן הניאו-סול, מתכוני הריתם נ' בלוז  נעשים פתאום יותר אלגנטיים ומעודנים. Taalib Johnson יליד פילדלפיה עומד מאחורי סול אורבני מלודי ומחניף כ-Teachme  או Ms. Philadelphia. קטע אחר Betterman מזכיר דברים של ג'אסטין טימברלייק. לאוהבי הקצב הריתם נ' בלוז האנרגתי

אורחים: ליל ג'ון ב-That's Right, 50 סנט ב- Can't Leave Them Alone. Chamillionaire ב- Get Up.   דיוות הריתם נ' בלוז, כבר מכנים את סיארה שמצהירה בקטע הרביעי שהחליטה (אחרי Goodies שיצא ב-2004) לעשות הפעם משהו אחר שנוגע באבולוציה של המוסיקה.

מוניקה, ממובילות סצינת הריתם נ' בלוז עירונית העכשווית, הכינה תסריטים אישיים כדי לחבר דיוקן אישי מהשנים האחרונות בחיה  ונכנסה לאלפן עם בכירי המפיקים בתחום ג'רמין דופרי, מיסי אליוט, שון גארט, בראיין מייקל קוקס, אנדרדוגס.  ב-2003 היא הוציאה את "אחרי הסערה"

אני מתאהב מחדש בריתם נ' בלוז בזכות זמרות כאלו . האלבום השני של פנטזיה, זוכת האמריקן איידול ב-2004,  (בעונתה השלישית) הוא בדיוק המתכון האותנטי למוסיקה שמגיעה מהמקומות האלה שבהם גדלו הזמרים והזמרות, ותמיד ליד הכנסיה שלימדה אותם לשיר. שמה המלא הוא

כשאומרים כמעט בנשימה אחת ויטני יוסטון, מריה קארי, סלין דיון, שוכחים נדמה לי את טוני ברקסטון. לא פחות דיווה מהן, לא חסר לה דבר מכול מה שיש לנ"ל. ואולי יש לה יותר להציע בז'אנר הזה של שירי אהבה בתערובת פופ

הבלדה היחידה מגיעה כבונוס כשהביונסה עושה את – Listen מ"דרימגירלז", הסרט החדש שלה. כאן היא נשמעת לחלוטין הדיווה העכשווית של האר נ' בי. איזה קול ואילו עוצמות. זה סוג ה-Soul שעדיין מצליח לרגש. אנחנו באלבום ב' של ליידי בי. הלא

היתרון באלבום הזה של הנדריקס הוא באיכות הסאונד. בשוק הסתובבו הרבה בוטלגים מההופעה הזו ב"ברקלי תאטר" במאי 1970, אבל הדיסק הזה גדול על כולם. למי שיש כבר הכול מההופעות החיות (האי ווייט, פילמור ווסט) של אגדת הגיטרה חשמלית, חייב גם

שלישיות נשים ריתם-אנ'-בלוזיות טובות יותר מקודמתיהן קמות חדשות לבקרים. "מיס-טיק" האנגליות מבססת באלבום שני (הראשון נקרא: LICKIN' ON BOTH SIDES) הצלחת ענק אחרי ארבעה להיטי טופ-טן. השלוש אלשה, סברינה וסו-אליז קיבלו הפקה דה-לוקס, תערובת מאוד מלוטשת של קצב ופופ עכשויים,