I Look To You
שבע שנים שויטני יוסטון התנזרה מדיסקים. מה חדש? שמעתי 11 שירים חדשים. סולידית עם ניסיון קל להתחדש באלבום מאוד מאוזן. למי שחשב לקבל מישהי אחרת מופקת נועז , אז לא – זוהי ויטני בלי שום גימיקים מוסיקליים, רק הסאונד מאוד אפ-טו-דייט.
שבע שנים שויטני יוסטון התנזרה מדיסקים. מה חדש? שמעתי 11 שירים חדשים. סולידית עם ניסיון קל להתחדש באלבום מאוד מאוזן. למי שחשב לקבל מישהי אחרת מופקת נועז , אז לא – זוהי ויטני בלי שום גימיקים מוסיקליים, רק הסאונד מאוד אפ-טו-דייט.
דני סנדרסון: גיטרה, שירה, ניהוטל מוסיקלי, כפיר בן-ליש – שירה וגיטרה, גלעד בן-ליש – שירה וגיטרה, שי וצר – תופים, זיו הרפז – בס, עמית הראל – קלידים, נאווה בת-ישראל – שירה, אלישבע בת-ישראל – שירה. בסוף הערב, דני סנדרסון
אלרן דקל – שירה,ספי ציזלינג – חצוצרה וקולות,שלומי אלון – סקסופונים,חליל וקולות, יאיר סלוצקי – טרומבון וקולות, אלון פרימן – קלידים וקולות, עמית שגיא – גיטרה וקולות, שי חמני – בס וקולות, טל תמרי – תופים, קותי – כלי הקשה,
להקשיב לבסט אופ בלי הספדים. פשוט לחזור למייקל ג'קסון. גם זה סוג של "פוסט מורטם" בלי כל מה שמסביב ל- Wacco Jakko. וזה אירוני, כי כמו שאני חוזר, יחזרו עוד מיליונים. לפעמים, כוכב דועך צריך להמתין למותו כדי לזרוח שוב.
There is a place for us, for all the world to see There is a place out there I know, somewhere, for all eternity. ליונל ריצ'י מסיים את אלבומו החדש כמטיף דתי. הטיימז און ליין כתב על הדיסק: "ריצ'י נשמע
זה הזמר שהיה הסולן של סאונדגרדן ואודיוסלייב וממייסדי סצינת הגראנג' בארה"ב? שואלים קוטליו. בחירתו בנפיל ההיפ הופ טימבאלאנד להפיק את הדיסק, מספרים, הכתה בתדהמה את קהיליית הרוק. קול הנשמה בחר בתיבולים של פופ ורוק עם נגיעות היפ הופ. מבקריו החמורים
הפרק השני בדו"ח של אינדיה ארי על אהבה ופוליטיקה. הפרק הראשון כבר הוכיח את עצמו כשהגיע לפלטינה משולשת. הקשר בין אהבה ופוליטיקה? אופרה וינפרי הודתה בזמנה לאינדיה על משפט אחד שכתבה: "אולי אינני מעוצבת כדוגמנית על/ אבל למדתי לאהוב עצמי
אנסטסיה. אלבום אולפן חמישי. המשך ל – Pieces Of A Dream של 2005.לפי הסינגל I Can Feel You בהפקת Ney-Yo וגם שירים אחרים באלבום, היא נשמעת Soul וריתם נ' בלוז שורשית, מתפרשת על קשת סגנונות מהישן עד המודרני. הטינה טרנר
למה צריכים עוד אוסף של טינה? שאלה טובה. שני הבונוסים החדשים? לא. כמו שכולנו יודעים אוספי בסט אופ נועדו קודם כל לקדם עוד שובר קופה של חברת המוסיקה. זה לא משנה את העובדה שכשאני מגיע ל"פרייבט דנסר" של מארק קנופלר,
ג'רי וקסלר, המפיק האגדי, מת בגיל 91. מי זה וקסלר? הדור שעקב אחרי תולדות הסול מיוסיק במהלך השישים – מכיר את וקסלר כחלוץ, מנהל משותף בחברת "אטלנטיק רקורדס" בין השנים 1953 ל-1975, מעצמת מוסיקה שהתפתחה מלייבל אר-אנ-בי קטן שוקסלר הקים
הדיווה בשמלה ארוכה פרחונית פורצת לבמה עם טונה של כאריזמה. כמו שהיא מדברת, אמרה לי מישהי אחרי ההופעה, היא דווקא נשמעת מי שלקחה משהו לפני ההופעה ולא במנה קטנה. מייסי גריי אקסצנטרית, מוזרה. זכרתי משהו מההופעה שלה בקיסריה אבל הפעם
הקודם של התגלית הבריטית נקרא The 18th Day, אבל רק עם הדיסק הזה היא נוסקת. הפעם היא גם קיבלה עזרה מידידים. והרשימה אינה מותירה ספק – פניה למסלול המיינסטרים של ההיפהופ – Wyclef Jean, will.i.am, Mark Ronson and Kanye West.
מריה קארי. דברו איתה במספרים. 10 מיליונים נמכרו מהקודם שלה The Emancipation Of Mimi. כמה זה ימכור? פלטינה מחומשת? קטן עליה. "הזמרת הכי מצליחה בתעשייה", קראתי באיזושהו מקום. מחייב לא? "טאץ' מיי בודי" היה הסינגל המקדים והמדגים. בואו נדלג על
תסרוקת האפרו הענקית כמעט הסתירה את פניה היפות. נראית קטנה, רזה ושברירית, אבל בעוצמה שלה – ממלאת את הבמה, נתמכת בריתם סקשן וזמרות ליווי שלוקחים אותה כמעט לכל המחוזות הסגנוניים מהקשת המרהיבה של המוסיקה השחורה הותיקה מהגוספל הכנסייתי ועד המקצב
מה זו הפתיחה (Intro) הקלאסית הזו? ממתי אלישיה קיז מתעניינת בשופן? אבל אולי זה בא כאיזה רמז מטפורי למה שמתחולל בדיסק הזה. משהו שאומר: די עם החגיגות. אני הולכת להגיד דברים שיושבים לי הלב. ב- No One מס. 4 בדיסק,
ויטני יוסטון היא מסוג הזמרות, שהבקורת אינה צריכה להתעסק איתן, במיוחד כשיוצא אוסף. אוסף חדש (נוסף) – אז מדווחים. אז הנה אנחנו מדווחים: אוסף חדש של האחת שהצליחה למכור 170 מליון תקליטים, קסטות , דיסקים, ששברה שיאים, שגרמה לסרט
איפה היינו איתה לאחרונה? הא, אלבום בספרדית. אבל ג'ניפר לופז היא לא אחת שנחה. .רוצה להיות תמיד איטריה חמה, אופנתית, להיטית. חכמה? אם הצלחה מסחרית היא חוכמה – אז היא כנראה סוג של גאון. זה אלבום אולפן מס. 6. רשימת
הייתה לי התלבטות אם להכניס את מאליה תחת סול או ג'אז. בדבר אחד לא התחבטתי לשנייה: גיליתי זמרת, ואם מדברים על סיווגים – היא מהפרמייר ליג של הייחודיות, מנינה סימון, דרך שאדיי, בילי הולידיי. מרלה גלן, מייסי גריי. הקול, ההגשה.
אייקון פה, אייקון שם ובכל מקום. יש סיבה להצלחה: באלבום השני שלו, אייקון עוסק בטשטוש הגבולות בין ריתם נ' בלוז להיפ הופ-ראפ. הוא מגיע בדרכו לכל מחוז של מוסיקה שחורה, אבל עוצר בג'מייקה וגם לאפריקה. יש לו שיר למועדון, יש
אלבום שלישי של ריהאנה, ילידת ברבדוס, כולה 19, ריתם נ' בלוזית בדם, שרשרת להיטים מאחור (Pon De Replay, S.O.S) ועכשיו Umbrella. בשיתופו של ג'יי-זד, שיר על המטריה שכל אחד זקוק לה, כאשר הוא נמצא בצרה. היא כבר יודעת את מי
אנחנו בעידן הניאו-סול, מתכוני הריתם נ' בלוז נעשים פתאום יותר אלגנטיים ומעודנים. Taalib Johnson יליד פילדלפיה עומד מאחורי סול אורבני מלודי ומחניף כ-Teachme או Ms. Philadelphia. קטע אחר Betterman מזכיר דברים של ג'אסטין טימברלייק. לאוהבי הקצב הריתם נ' בלוז האנרגתי
אורחים: ליל ג'ון ב-That's Right, 50 סנט ב- Can't Leave Them Alone. Chamillionaire ב- Get Up. דיוות הריתם נ' בלוז, כבר מכנים את סיארה שמצהירה בקטע הרביעי שהחליטה (אחרי Goodies שיצא ב-2004) לעשות הפעם משהו אחר שנוגע באבולוציה של המוסיקה.
מוניקה, ממובילות סצינת הריתם נ' בלוז עירונית העכשווית, הכינה תסריטים אישיים כדי לחבר דיוקן אישי מהשנים האחרונות בחיה ונכנסה לאלפן עם בכירי המפיקים בתחום ג'רמין דופרי, מיסי אליוט, שון גארט, בראיין מייקל קוקס, אנדרדוגס. ב-2003 היא הוציאה את "אחרי הסערה"
אני מתאהב מחדש בריתם נ' בלוז בזכות זמרות כאלו . האלבום השני של פנטזיה, זוכת האמריקן איידול ב-2004, (בעונתה השלישית) הוא בדיוק המתכון האותנטי למוסיקה שמגיעה מהמקומות האלה שבהם גדלו הזמרים והזמרות, ותמיד ליד הכנסיה שלימדה אותם לשיר. שמה המלא הוא
כשאומרים כמעט בנשימה אחת ויטני יוסטון, מריה קארי, סלין דיון, שוכחים נדמה לי את טוני ברקסטון. לא פחות דיווה מהן, לא חסר לה דבר מכול מה שיש לנ"ל. ואולי יש לה יותר להציע בז'אנר הזה של שירי אהבה בתערובת פופ
הבלדה היחידה מגיעה כבונוס כשהביונסה עושה את – Listen מ"דרימגירלז", הסרט החדש שלה. כאן היא נשמעת לחלוטין הדיווה העכשווית של האר נ' בי. איזה קול ואילו עוצמות. זה סוג ה-Soul שעדיין מצליח לרגש. אנחנו באלבום ב' של ליידי בי. הלא
היתרון באלבום הזה של הנדריקס הוא באיכות הסאונד. בשוק הסתובבו הרבה בוטלגים מההופעה הזו ב"ברקלי תאטר" במאי 1970, אבל הדיסק הזה גדול על כולם. למי שיש כבר הכול מההופעות החיות (האי ווייט, פילמור ווסט) של אגדת הגיטרה חשמלית, חייב גם
שלישיות נשים ריתם-אנ'-בלוזיות טובות יותר מקודמתיהן קמות חדשות לבקרים. "מיס-טיק" האנגליות מבססת באלבום שני (הראשון נקרא: LICKIN' ON BOTH SIDES) הצלחת ענק אחרי ארבעה להיטי טופ-טן. השלוש אלשה, סברינה וסו-אליז קיבלו הפקה דה-לוקס, תערובת מאוד מלוטשת של קצב ופופ עכשויים,
אמל לריו , לשעבר מהצמד "גרובי ת'אורי", עושה צעד ראשון במתכון שנבנה משילוב היפ הופ, סול וג'אז. הכל כאן מקורי, ובכל זאת בולטות השפעות, סטיווי וונדר, שאדיי. פרינס. ההפקה המוסיקלית יפהפיה מהסינגל "גט אפ" דרך "סוויט מיזרי", שיר שאמל מתעלה
ריתם אנד בלוז אנד סול בין רך לפאנקיי, קול חם, קצב מדוד. בטון הנעים, הטיפה מלנכולי הזה, ג'ון מאייר ר "ממתין לעולם להשתנות", ובהמשך הגרוב הזה משתנה לסופט פאנקי נוסח ג'ורג' בנסון מיימי ב"אני לא בוטח בעצמי", וזה גרוב טוב.