במקום הכי נמוך בתל-אביב, פרויקט עבודה עברית.
זה חידוש! תחושה שהשיר הזה ממש המתין לעיבוד הקלאב-דאנס של אלי אברמוב ולביצוע הסהרורי של האינטרנשיונל. זה לא רק הקצב. זה ההבעה הנרגשת והמתרגשת וההזויה-סהרורית משהו, בניגוד הזה בין תחושת הנמוך בעיר הגדולה בשעת ליל לבין האהבה. שמיר הביעה כאן