מתי היו נעוריכם היפים? למי שנעוריו התרחשו בשמונים, זהו משב רומנטי נוסטלגי אוסטרלי. השיר Especially For You מ-1988 מחזיר לאופרת הסבון "שכנים" Neighbours. ג'ייסון דונובן שיחק את סקוט, קייילי מינוג הייתה שרלין. שניהם "יצאו" על אמת בתקופה שבה השיר הוקלט.
הלילה ההוא, שכיוון את התנועה בשלל גחליליות, סיפר מעשיות, כאשר בביתני התינוקות יללו בלי הפסקות. "לילה" מחזיר לשלום חנוך, ילד קיבוץ (משמרות), עם ערימה של תלתלים, חלום וגיטרה שנשלפת עם כל החבר'ה על הדשא של קיבוץ משמרות, בהבלחה של הלבנה.
טפסו לבוידעם. התעלמו מריח העובש. בטח תמצאו משהו מזה. וינילים מתפוררים. אבל הצלילים לא בהכרח תמיד עבשים. "בסמה מוצ'ו" של לוס פאראגוואיוס – עדיין עובד? תלוי את מי שואלים. מה זה? תמהיל לא הכי ברור של להיטים בספרדית (ועוד) שאת
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
רוי אורביסון כטרגיקן הגדול של הרוק: שלוש דקות מדהימות, של צער על אובדן אהבה. אורביסון נשמע בשיר כאילו סבל הוא סוג של קתרזיס. משירי הרגש המיוחדים של שנות השישים, ולא מעט בזכות הזמר רוי אורביסון, שהצליח כמעט בכל שיר ששר
כמה גרסאות יש ללהיט הגדול של אדית פיאף? אין ספור. קחו את זו של לואיס ארמסטרונג, "סצ'מו", נגן החצוצרה והזמר בגרסת כיסוי בלתי נשכחת. המוסיקה היא של לואיס גוגליאמי המילים של אדית פיאף עצמה. השיר נכתב ב-1945 ויצא כסינגל ב-1947.
פינת הנוסטלגיה היא פינת שיר האהבה האופטימאלי, ואין כמו שני הרומנטיקנים הגדולים שארל אזנבור וחוליו איגלסיאס לשיר – כמה עצובה ונציה אחרי אובדן האהבה. מי שהתאהב בונציה כבחלום שנמוג – יותר מאשר יבין. מי שהתאהב, ואהבתו נסתקלה לה – יבין
נתפוס את רכבת הזמן בנסיעה לאחור. השנה 1972. אני שולף ממדף התקליטורים את "הטוב הרע והנערה", אלבום (מופע) המחווה של ג'וזי כץ, ישראל גוריון ובני אמדורסקי ללהיטים האמריקאים של עידן המחזמר הקלאסי בתרגום אהוד מנור. 49 שנה אחרי זה נשמע
"גוד איבנינג, זהו ויליס קונובר מוושינגטון די.סי, עם מוסיקה מיו.אס. איי, דה וויס אוף אמריקה מציג את הביג באנדס". הבריטון עמוק, פריך, עשיר. הצלילים נשמעים עמומים, קצת מרוחקים, לעיתים מתפוגגים. הג'אז הראשון בחיי בקע מרדיו מנורות "פילקו" בבית הורי. הוא
יבוא ויעלה הנציג האנגלי של הרוקנ’רול, שמזוהה יותר עם פופ. כן, קליף, קליף ריצ’ארד שפעם אהבנו אותו יותר מאלביס. כילד תמיד הערצתי את הרומנטיות שלו על פני הקשיחות הבריטונית הרוקנרולית של אלביס. הרכות הנסבלת של "חופשת קיץ" היא משב נוסטלגי
אז מה כול כך מושך בלהיטי הסיקסטיז? למה הם שווים עוד אוסף? לא רק כי הקשישים מתרפקים עליהם. את מה שעושה פופ נאיבי, מתוק ורגשני קשה להסביר באופן רציונאלי. אבל יד על הלב, ויש לי לב ענק לשירים האלה: היה
Singin' In The Rain ("שיר אשיר בגשם") הפך לשם נרדף למחזמר הקולנוע הקלאסי משנת 1952 שמציג את ההופעה הצוהלת של ג'ין קלי בזמן גשם שוטף. למעשה, הוא נכתב למעלה משני עשורים קודם לכן. ארתור פריד קיבל במקור השראה לכתוב את
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. והפעם – פינה חמה. אוסף נעימות שיצא ב-1995, שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית היא "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת התקליטים
שנות ה-60 היו עדים לפרץ מוזיקלי שאין שני לו של יצירתיות מוזיקלית. אוסף השישים השני בסדרה נקרא ע"ש Nights in white satin, הלהיט הגדול של המודי בלוז, אחד הסלואיים הגדולים של כל הזמנים. Nights In White Satin יצא לראשונה בנובמבר
הלמות הגעגועים. עמעמו אורות. ממיס לבבות מהשישים, פול ופולה היו ריי הילדברנד Hildebrand וג'יל ג'קסון – סטודנטים בהווארד פיין קולג' בבראונווד, טקסס. הילדברנד כתב את השיר. התהודה העצומה אחרי שהצמד הוזמן לשיר את השיר בתחנת רדיו מקומית לאחר ששדרה ביקש
הנחת הראש על כתף מבטאת יותר מאשר חיבה. לחישה על האוזן – המתקת סוד אינטימית. הנשיקה – ראשיתה של תשוקה. המאהב מסתפק כאן במועט – רק נשיקת לילה טוב. זה יכול להיות צעד פיזי ראשון להפגין אהבה. אם אולדיז –
העניינים מתנהלים כשורה בתחילת השיר. המאהב מצא את אהבתו האמיתית, כשהוא נהנה מרגע רומנטימיוחד בגבעת Blueberry Hill, אבל אז מגיעה תפנית עצובה כשהיא עוזבת אותו. "למרות שאנחנו רחוקים זה מזה/את עדיין חלק ממני/ כי את היית הריגוש שלי/ בגבעת בלוברי"
אתה יכול לבלות שנים בוויכוחים על מהו תקליט הרוקנרול הראשון. "רוק מסביב לשעון" אינו הראשון אבל ללא עוררין – זהו השיר שיצר את בום הרוקנרול הגדול בבריטניה: שתי דקות של מוזיקה שנשמעה פראית לאין ערוך יותר ממה שנראה האמן שלה.
העשור שלא יחזור, אבל יש תיעוד שמחזיר אותו – 2 אלבומים עטופים ברוח שנות השישים והפסיכדליה המנסים לחבר שירים מעשר שנים שהין 1965 וד 1975. מה הקונספט? אין קונספט. עשר שנים בפופ וברוק הם ערב רב של ז'אנרים, אבל לצרכים
כמעט כל אוסף עממי שלישי נכנס לבתי הקפה של המוסיקה. קפה ברזילאי, יווני ויש גם איטלקי. למעשה:להיטי פופ איטלקיים משנות החמישים והשישים ממשיכים להיות סחורה חמה. אוסף "קפה איטליה" – כבר שמעתי, ויש בטח יותר משניים. אז הפעם זה "קפה
מה בטוח? נוסטלגיה היא בדרך כלל מטבע עובר לסוחר. האסופה הזו שודרה ברשת ג' מידי שבת ב-10 בבוקר משנת 1978 ובמשך 15 שנה. ייחודה בתערובת מקרית של שפות, מקצבים, האזנה קלה. עורך התוכנית גלעד בן ש"ך פנה לאוזן ישראלית עצלה
"האם זה אמיתי/ או רק חלום/ נלכדתי במפולת/ אין מפלט מהמציאות/ פתח את עיניך/ הרם ראשך לשמיים וראה/ אני בסך הכל נער עני לא זקוק לאהדה/ מפני שאני חסר דאגות/ פעם קצת למעלה, פעם קצת למטה/ לכל כיוון שהרוח
אירוניה: "בדרכי שלי", שיר שמסכם דרך, יצא לאחר מותו של אריק לביא. עוד אירוניה: זה השיר היחיד שהקליט לצורך הפרוייקט והוא מזוהה דווקא עם פרנק סינטרה. לא עם אריק לביא. ואם תרצו עוד אירוניה: האלבום האחרון של בכיר זמרי "שירי
הבאנליה של הרומנטיקה הנוסטלגית נמצאת בעיקר בשנות השישים. ספינת השלום של אייבי נתן שימשה כמתווכת. לאוספים האלה נכנס רדיו רדיוס אפ.אם 100. הוא כאילו ממשיך את תחנת השלום. כמו כל אחד מהאוספים הקודמים, האוסף הנוכחי מנסה עדיין לתפוס טרמפ על
יש לי סנטימנט לקליף ריצ'ארד, למעשה סיר קליף ריצ'ארד, ובמנהרת הזמן – אני טס לשיר הזה. ואלס למתרפקים. Pure Nostalgic. קליף מגיע להופעות בארץ ביולי 2013. לשיר הזה מלאו 62 שנה. הוא יצא ב-1961, כשקליף היה בן 21. "כאשר הנערה
סטודיו 54 נפתח בניו יורק והופך למועדון הריקודים המפורסם ביותר במדינה. מכירות קלטות משתוות למכירות אלבומי ויניל בפעם הראשונה. אלביס נמצא מת בביתו בממפיס טנסי בגיל 42. הזמר מארק בולאן מ-T.Rex מת בתאונת דרכים בבריטניה. סולן לינרד סקינרד, רוני ואן
הדי.וו. די מכניס להופעה של תיסלם בהאנגר 11 2003. משלב האיפור מאחורי הקלעים, דרך החימום ועד ליציאה אל שאגת הקהל. בטוח שהם כבר לא מעשנים ביחד. אבל לנגן ביחד לא שכחו, והם לא נראים/נשמעים פתטיים. אבל בתוך החגיגה הצפויה, אהבתי
היא נטשה אותו. הוא תוהה מה הוביל אותה לברוח. האקורדים של הגיטרה, הפסנתר, הסקסופון, הביצוע הרוקנ'רולי הפלצטי הזה היו האטרקציה של מצעדי הלהיטים ב-1961. רבים משיריו של דל שנון (1934-1990) עסקו במשברי יחסים בינו ובינה. שנון אמר פעם, כי השיר
להיטם הגדול ביותר של האחים אברלי, צמד הפופ ששלט במצעדים בסוף החמישים, תחילת השישים. את השיר, שנמכר במיליון עותקים כתב Boudleaux Bryant, חצי צמד הכותבים Boudleaux and Felice Bryant, בעל ואישה, יוצרי להיטי ענק, שכתבו לאחים אברלי גם את "Bye,
מהשירים שחרוטים אצלי חזק על לוח הזיכרון הנוסטלגי. השיר הסנטימנטלי ביותר ברפרטואר של הזמר הסקוטי גרי ראפרטי – על אדם שחושק לבית משלו, על מנת להתרחק מהשכונה שלו, אבל הבנאדם שתוי ולא יכול להגיע למטרה. הוא שותה כדי לשכוח את
