שירים חדשים

מה קרה לזוכה כוכב נולד 3 משנת 2005? קודם כל – לא להאמין שכבר עברו 8 שנים. שנית: מאז עומר אדם, נפלט כוכב נולד, הצליח למלא הנגרים והיכלי ספורט, מה שאומר שתמיד תזכור שבתוך עמך את חי. האם יהודה סעדו הקריב

שנרקוד את השיר הזה? למה לא. רמבטיקו + בלקן ביט – איך אפשר לבכות, למרות שהטקסט – מביא לך את הדמעות. איזו מדינה: ייאוש, אנשים קטנים שדדו אותך, ילדים רעבים, אנשים ללא בתים, מולדת אטומה, המלך עירום, סכינים לאור היום,

לא יכולתי שלא להיזכר ב"זריתי לרוח אנחתי" משיעורי הספרות בתיכון. אחד השירים היותר נלמדים של ח.נ ביאליק שעוסק בעצירת ההשראה האומנותית. התקופה שבה נסתמו מעיינות יצירתו השירית של ביאליק והוא עבר לפרוזה נקראת "תקופת היובש". היובש הוא מוטיב מרכזי בשני השירים.

שלמה ארצי מתכונן לקיץ. קיסריה כרגיל מחכה לו. אבל ליתר ביטחון – אלבום אוסף משולש לגיבוי וחיזוק המעמד. אחרי הכל – על קונצנזוס יש לשמור כדי לְשמֵּר. עוד סינגל מ"אושר אקספרס" (שיצא לפני שנה) – לא יכול להזיק. הוא יכנס

אנחנו עדיין "באופק אחר" –הזווית והראייה הנוכחיים של אהוד בנאי באמצעות המעבד והמפיק עמי רייס, פרויקט שהתחיל בפסטיבל הפסנתר מארח 2011. התברר כי אפשר אחרת. המוסיקה העממית לבשה על עצמה שמלה קלאסית חגיגית, התקשטה בלבוש שלכאורה זר לה. הוא לא

אברהם טל עדיין בשלב של "אינו מבין". התמימות היפה? מי מאיתנו מבין משהו על החיים. מנין באנו ולאן אנחנו הולכים. השאלה איך אנחנו מקבלים את חוסר ההבנה, את החלל הזה בתובנות שלנו. טל תוהה, מנסה לגעת בפלא הזה שנקרא חיים,

אני עם אביב גדג' במאבקו הצודק. באמת כל מילה – בסלע. לא בטוח שיש מקום למאבק. יש מקום לבריחה בחיפוש אחר מקום לחלשים. מקום בו מקשיבים, פחות שמחה לאיד, יותר צדק חברתי. פחות תחושת הבדידות הנוראה בתוך מקום אטום. מנוכר.

עכשיו הכל בסדר. כלומר – כשהוא אוהב אותה זה מצב אופטימאלי. יקבלה – על פגמיה וגחמותיה, מצבי רוחה המשתנים. לא יופתע משום דבר. היא בעד המשך המצב – כי התעייפה לוותר לאהבה. ניסוח יפה. במציאות האהבה אינה תמיד נענית למשאלות.

יש מצבים של "נגיעה באושר" – כל אחד מנקודת תחושתו-מגעו. נדב ויקינסקי נזכר בסיטואציה, שמחזירה אל חדר קטן בקיבוץ. גב חשוף. מדים. חיוך שבור. רגש אשמה ושמחה. הטון והמוסיקה הם שיקוף נוגה של כמיהה לרגע הזה, שלא רצית שיגמר. "נסיעה"

דווקא מגניב – הקונטרסט בין "המצב" המחורבן ובין הקלילות הריתם נ' בלוזית המחויכת. העיבוד של אייל מזיג מחזיר לימים שהייתי מאזין לטונות ר-נ-ב מיובא ממולדת הסגנון, זמרי מוטאון, הצליל של פילדלפיה, קרטיס מייפילד. התבלינים משיבים את הרוח הזו מן העבר,

נדב ברנע רוצה להיות בלוז. אם אפשר בלוז עם תבלין קאונטרי, שיישמע פולק-רוק לדרכים. מעט מלנכוליה, אקוסטית, אקורדיון ומפוחית, קול קצת סובל. הבנאדם על הבוקר לא מצברוח משהו. רחובות חשוכים, עיר עצובה. ההיא שנטשה. יש רקע טוב לסלואו עצוב. מפלט?

נו, חבר'ה תתחילו לעבוד. כדאי לכם. על שירים כאלה מקבלים פרס אקו"ם (מלחין השנה 2013). בואו נגיד שגיספן בכל זאת השקיע עבודת חריזה. דודו שרבט לחן סביר. תמיר צור גייס את מיטב מיומנויותיו כמפיק המוסיקלי של ה"ז'אנר" ועשה ככל יכולתו

אני חוזר אל פינתי הישנה – גברים בוכים בלילה. ערן וקנין כובש אותה השבוע בסערה.האם גם אתם לא נסחפתם בסחף הרגשי הזה, או שזה רק כותב שורות אלה עקר הרגש, רק הוא – אינו קונה את הטקסט ולא את המלודרמה.

סגיב כהן נאחז במקורות השפה כדי ליצור שירי עם פשוטים, לעטר אותם בצלילים נוגים מזוככים. האם אפשר לתקן את האדם? אוטופיה – יצר לב האדם טוב. המציאות טופחת. עדיין לא גרים זאב עם כבש. עדיין לא עובר שבוע בלי הרס.

ככה לא כותבים היום. שום יוצר מודרני לא היה מרשה לעצמו להתפייט באופן הזה. יוני יעיש יכול להרשות עצמו. יש לו את זה. יוצאת לו טבעי – השפה הארכאית הזו, מסתלסלת אותנטי. מילולית ומוסיקלית. זר של כמיהות וגעגועים הוא קטף

תרשו לי שלא להתחשב בנתון שנשלח עם הסינגל – מאיה בוסקילה היא זוכת "חי בלה לה לנד 2". (מה זה תורם לשיר?) לעומת זאת הייתי מחפש איזשהו פסטיבל בשביל השיר הזה באגן הים התיכון, יוון, איטליה. יש כאן פוטנציאל לצאת בגדול

גברים מהמאדים, נשים מנגה. מה חדש בתחום חוסר התקשורת בינה ובינו? הכל מוכר. הוא חי במערה שלו, לא רוצה להתמודד, מסתגר. הוא מתחפר, היא חופרת… אם הטענה שלו ש"לאנשים הפשוטים קשה יותר להסתבך" איך הוא בכל זאת הצליח להסתבך איתה?

ריטה רואה משהו צלול נפלא שמגיע מהקור והכאב. שיר על מהפך. מעבר מהחסרון – ליתרון, מהרע – לטוב. מפגעים, שעות קשות, חולשה, בדידות הופכים לאור פנימי לשמחה צלולה. ועכשיו היא יכולה לא רק לחבק את עצמה אלא את סביבתה. מה

ריטה היא השיר הזה. הוא גם נוצר כדי שזמרת (נקבה) תשיר אותו. אבל באינטרפרטציה כמו באינטרפרטציה – כל הפתעה יכולה להיות – לטובה, גם כאשר גבר נכנס לרחמה. עמיר בניון דאג ראשית להעבירו דירה מחלקתו המערבית לחלקתו האוריינטלית. העיבוד אינו

הביטחון שהשם יעזור. יסלח, יגמול. הביטחון כה גדול – שהלב ישמח עוד בטרם העזרה. אין שום ספק, מאמין המאמין: אלוהים יעזור. על כך ייאמר: אשרי המאמין. כלומר – טוב לו למאמין. אבל הביטוי הזה נאמר בדרך כלל בלגלוג על אדם

אני שומע את השיר, ונזכר בדור דניאל. הנרטיב והמוסיקה הם מהזן או הז'אנר הזה. מהמילה, המנגינה, הקצב. אפילו העיבוד. הפופ של הכאב הנעים, הרומנטיקה המתקתקה הדוויה, המיוסרת כביכול. לא נורא: כאב קל בחזה. רצה לעזור, לרגע ראה קרן אור. הפעם

רישומים מרשמי שהות במדבר (בית השאנטי). של ארז לב ארי ופטריק סבג, שיצאו לחפש השראה ליצירה ומצאו שינה, חלומות, דלתות מסתובבות, סיפון, קולות, לילה, אור בוקר. אוזנינו שומעות קטע מיצירה שנקראת "עץ בודד". מעין פסקול של יוצרים עירוניים שחוו חוויה מדברית

את מי היא מזכירה לכם בשיר הזה? נכון מאוד. גם אני שמעתי נינט. לא בטוח שזה ב"אשמתה" של רז שמואלי, אבל הדמיון כל כך גדול שזה עלול להיות בעוכריה, אם הקו הזה יימשך גם בשירים הבאים.. הטון, הדיקציה. גם בעיבוד