קיבלתי השבוע הרבה אילנית. אחרי "אילן ואילנית", דיסק אוסף ענתיקות של הצמד (חברת "התקליט"), הגיעו של 45 שירים מקריירת הסולו שלה. מה שנה משנתיים? מספרים הם תירוצים. לא הגיל קובע אלא אורך הקריירה: 45 שנות זמר. אילנית עצמה אספה וערכה.
מה הציפיות מפרל ג'אם? אפשר לחדד השאלה: מה רמת הציפיות של המעריצים לעומת אוהב רוק מן השורה. בשם המאזין הזה, אני יכול לבשר: לפחות 8 שירים אומרים: הכל בסדר. זוהי פרל ג'אם. זה בטח אינו אלבום רע. זה אלבום טוב.האם האלבום
קורים דברים בחצר האחורית של יענקלה רוטבליט, יוצר ופזמונאי שחותמו על הזמר המקומי לא יסולא בפז. התכנסו שם המוסיקאים גדי רונן, איתמר ציגלר ותומר יוסף ויצאו עם 14 שירים, שהם קברט פוליטי חברתי סטירי רלוונטי, ציני, מעורב, נוקב. הוא מתחיל
בהתחלה היא אכלה מהכף שלו. ההמשך – שיחות כל אחה"צ. בערב כבר – אלכוהול. ניצוצות עפו כמו ביום העצמאות (4 ביולי) תהליך המעבר מחברות ל – I see that sexy look in your eyes. מה חדש? הסקסי לוק הוא חלק
האזנתי פעם אחת, פעם שנייה. השלישית והרביעית יגיעו. לפני כן: עונג ג'אז. מי שפוחד מג'אז, מוזמן להגיע לאחד הדיסקים היותר קומוניקטיביים ששמענו לאחרונה בז'אנר ולהתיידד איתו. לא, לא מדובר במיינסטרים ג'אז מחניף, אלא במוסיקה עשירה, בשלל מנגינות-אלתורים–סיפורים המנוגנים על ידי
איחוד כוחות מחודש בין דקלן פטריק מקמנוס, הלא הוא אלביס קוסטלו, עם ה-Roots. הכוכב הבריטי בדיסק משדר פקעת עצבים עם מסרים נואשים: למשל: האדישות הורגת. קוסטלו והרוטס הקליטו אלבום שלם כהצדעה לצליל של Stax מהשישים. (חברת תקליטים ממפיס טנסי שהתמחתה
12 שנה אחרי אלבום האולפן האחרון שלה ו-15 שנים אחרי להיט הטופ 40 האחרון שלה, קשה לפתח ציפיות מזמרת בת 67. אבל האלבום נשמע כאילו היא בתחילת הקריירה שלה, או לפחות חזרה לימי להיטה הגדול Believe. Woman's World הפותח הגיע
אלבום מס. 16 למקרטני. למסתקרנים – לא המציא עצמו מחדש, אבל לא איבד מיכולותיו המלודיות לעשות פופ-רוק, גם מקורי. בפעמים האחרונות פגשנו את מקרטני ב – Memory Almost Full שיצא ב-2007, ואלבום הסטנדרטים Kisses on the Bottom מ-2012, פרספקטיבה רומנטית על השירים שמילאו
קולו המדוכדך האפרורי מבקש Light My Way – "האירי את דרכי, הייתי נותן הכול בשביל זה, את האמונה שלי כדי שאוכל להגיע לכוכב". האיש המזמר תוהה ותועה. הגיע למצב של חוסר תקשורת. אלו רק הדמעות שנותרו. המוסיקה מלנכולית-לייט, נקלטת בעצבותה
אם אתם ראש-ראפ, נלי (קורנל היינס ג'וניור, יליד 1974) הוא ברשימות שלכם, בטח אחרי אחד האלבומים המגוונים והעשירים ששמעתי בז'אנר. קרוס-אובר-ראפ. יש שרואים בו חדשן מאז Country Grammar של שנת 2000. להיטים מזהים: Hot in Herre, Grillz, Dilemma. Just a
פופ לטיני? פלמנקו-אלקטרוני? פלמנקו צ'יל? מוסיקת עולם? תחברו. החבורה מגיעה ממלגה, עיר הנמל הספרדית באנדלוסיה, ספרד. צ'מבאו מרחיבה את גבולות הפלמנקו. זהו מיקס מבריק בין פלמנקו לצ'ילאאוט מודרני, צליל פריך ומלהיב שמלווה את קולה של הזמרת לה מארי (La mari) היא
טנורים – סחורה עוברת לסוחר. טנורים צעירים בעלי חזות להקות בנים – ביקוש בלבד. אנחנו על סף 2013, וקשה להאמין, שלהקות בנים פופ-אופרה הם היום רוחות קיטשיות שנושבות בעוצמה על מסלולי המיינסטרים. עצמו העיניים. האם מה ששמועות האוזניים זה Il
למי נמאס ממדונה? יכול שהשאלה נובעת מהסיבה שלך (כן, אתה כותב שורות אלו) נמאס ממנה? מצד שני לך תתווכח עם טור שכבש עולם? 88 הופעות ב-29 מדינות. סיבוב הופעות שנפתח ברמת גן. הוידיאו מוכיח: התגלמות המגלומניה של אישה, שלקחה את השירים והקול
פתאום מדברים על הראפר, שהוא "הקול של דורו". לא ג'יי זי, לא קניה ווסט, לא ליל ויין. זה אלבום האולפן השלישי של דרייק (26), והפעם לוקח נתיב למחשבותיו על חייו מיום ליום, הפינוקים של העושר, נערותיו – הטובות וגם המבאסות
רגע, מיילי סיירוס חשבה שהפרובוקציות המיניות שלה והפה הגדול יעזרו לה לקדם את המוצר הזה? יכול להיות שהיא צדקה זה נראה כמו להיכנס למסיבה של ריהאנה פוגשת את גאגא פוגשת מדונה את בריטני. כתב מבקר. אבל מתברר שיש לה עלה
בואו להופעת המועדון של אלן טוסנט (75), פסנתרן, מלחין, מוסיקאי מעבד, מפיק מהמובילים של הסצנה המוסיקלית בניו-אורלינס בשישים. סיפק שירים שהפכו להיטים לזמרים אירמה תומאס ולי דורסי. שיתף פעולה בין השאר עם פול מקרטני, אלביס קוסטלו. חותמו על המוסיקה הקלה
אנשי הסנטימנט המלנכוליים מתבקשים ללחוץ על מס. 6 בדיסק. Practical Arrangement . סטינג רומנטי, רגשן, מלודיסט נפלא מאי-פעם. אתם יודעים מה: תלחצו גם מס. 10. I Love Her But She Loves Someone Else . גם הוא ייקח את המתרפקים על הישן
Rewind The Film יוצא 3 שנים אחרי Postcards From A Young Man. אלה המאניק סטריט פריצ'רס יותר מכונסים, קודרים. מלודיים. מרוככים. פילוסופים. נעלמה רוח הפאנק-רוק של פעם. אוהבי ההגדרות ייקחו אותם עכשיו למשבצת האלטרנטיב. שלא כמו אלבומים קודמים של מאניק
הפיאנו מן חזר ממוקד מחדש בצליל ישן-חדש שמאחד את 15 השירים. ניצב על מקפצה של פעם, נכון לקפוץ שוב למים. זהו אלטון ג'ון שמחבר R&B, גוספל, ג'אז, השפעות קלאסיות, רוק. בעיקר – בלדות, מעט אפביט. בעיקר – הפסנתר. כלומר הפסנתר
מרגע שלוחצים פליי – זוהי פלסיבו. קשה לטעות בקול התחושתי-מיוסר של בריאן מולקו (סולן וגיטריסט). Loud Like Love מבטא את כל עוצמת ההתכוונות. הוא זונח את האהבה בחלומותיו, וכשהוא מתעורר – מרגיש רטוב בתוך סדיניו. Love on an atom, Love
ג'ק ג'ונסון, הסינגר סונגרייטטר מהוואי, בחר להחליף אווירת הקדרות של אלבומו הקודם To the Sea (שעסק בחייו של אביו) בצליל פולק רוק אוורירי של הרמוניות פשוטות, עבר מגיטרה חשמלית לאקוסטית, עיטר בכלים פולקיים כיוקיליילי, מלודיקה, בס קלימבה, גלוקנשפיל (פעמוניה), עוגב.
אני אוהב את האקלקטיות של צמד הראפ-פופ הבריטי הזה מברייטון. יש להם הכל. סול, ג'אז. רגאיי. הם חוצים בקלות גשרים סגנוניים. אלבום שני לג'ורדן "ריזל" סטפנס Jordan "Rizzle" Stephens ולהארלי "סילבסטר" אלכסנדר-סול Harley "Sylvester" Alexander-Sule . הוא מגיע אחרי Stereo
תגלו לא מעט השפעות בריט פופ שבעים-שמונים על המוסיקה של "פרנץ פרדיננד" (ע"ש יורש העצר האוסטרי שנרצח ע"י לאומן סרבי, תקרית שהאיצה פרוץ מלחמת העולם הראשונה) אבל להקת האינדי הסקוטית מצליחה להתעלות מעל מקורות השפעותיה ולהישמע רעננה ושנונה. אלבום רביעי
תצפו ב – Papaoutai ("פָּאפָּא-אוּ-טֶה" – אבא-איפה-אתה?) המתבסס על סיפור חייו של סְטְרוּמָאֶה (גדל ללא אב) ותבינו מה כל כך סוחף בבלגי שאת שמו יש לבטא סְטְרוּמָ-אֶה. אחרי תריסר קטעים, אפשר לסכם – בואו להילולה צרפתית, שהיא למעשה חינגת קרוס
למשתתפי "הכוכב הבא" – תקשיבו לקול החדש הבא. מנין צצים הכישרונות האלו? ארה"ב שופעת, אבל לא פשוט להיות כוכבת בגיל 20. אם לא יהיו תקלות בדרכה, אריאנה גרנדה תגיע למעמד של מריה קארי (מאוד מזכירה אותה) וביונסה. היא תערובת של
ימים טובים, וכי למה? לא תאמינו: אבל לא הכל טוב אצל דודו. פותח בוידוי: "כשעצוב ורע לי, אני בורח לימים טובים יותר, נזכר איך הייתי ילד מאושר, כמה שקלים לקנות חלום שיעשה לי טוב"… וזה אחרי שקראתי בדף יחסי ציבור,
מאיר שטרית? אחרי ששמעתי את האלבום, הבנתי שיש לפחות מאיר שטרית אחד, שהוא הכל פרט לפוליטיקאי. הייתי מנסח זאת: הוא אך ורק מוסיקאי. ואיזה מוסיקאי. אני אחרי 12 קטעי האלבום Way, ואני כמעט מכה על חטא: איך זה שאוהב מוסיקה
שום קומוניקט על להקת רוק מהסוג הזכרי לא ייפתח ב"הרכב הרוק הגברי", אבל שכשמדובר בנשים אז מדגישים – "הרכב רוק נשי באלבום בכורה". להקה על טהרת הבנות היא עדיין אטרקציה. הפמניזם נכשל. ל"טרנטינה" הירושלמית (השם – מחווה לבמאי הקולנוע קוונטין
לפי תצלום העטיפה – זה אריאל זילבר בגלגול הקודם. מה קרה שמוציאים עכשיו את הישנים שלו? אין בעיה למצוא סיבה למסיבה: יום הולדת 70 אוטוטו. לא נורא פול מקרטני ומיק ג'אגר וקליף ריצ'ארד מבוגרים ממנו. הנער הקשיש הכי מרתק ברוק
צלילי קמנצ'ה מגיעים מחולות המדבר וחוברים אל הרמוניות חורפיות של מוסיקה מערבית, בוראים עולם מרהיב של מנגינות מעוטרות במוסיקה מזרחית. עזבו מילים. תקשיבו. מילים חזקות ככל שתהיינה, קטנות מול צלילי מארק אליהו, נגן הקמנצ׳ה והבגלמה. בנו של המלחין והמוסיקאי פרץ
