סינגלים חדשים

יוצרים צעירים מלחינים איזושהי מצוקה בפסקול מלנכולי נוגה, עטוף בהרמוניות אפלוליות. לא ברור מה בדיוק מציק לרועי נויפלד. גם הוא לא ממש מפוקס – "אולי זה עוד סתם פצע ישן". חולם שכל העולם עוצר, מייחל לעצמו לא להישבר. מרגיש את

לבן חן יש קול שמבקש השתתפות בסבל אהבתו המאכזבת. הוא שרבט אותה בהתפייטות פשטנית מלאכותית משהו, לעיתים מתייפייפת בלשון מליצית "חיפשתי את האושר דיי עייפה נפשי" או "אנ'לא חשבתי שדמעות יפלו עליי", משתמש בכל אמצעי שחוק בשירי הלב השבור (גשם..

אופק לוי שתוי, מטושטש, אבל מספיק מפוקח לשאול "מה אני עושה פה", להתביית על מישהי ש"משכרת" את האווירה ומהפנטת אותו, ולבקש אותה "להתחיל". זה נדמה כל הסיפור. לוי מנסה לתת לנו משהו מהאישה ומהאווירה. המוסיקה לא מבלבלת חושים. היא פופ

קובי מרימי כתב שיר אהבה מבת לאב. הוא שר אותו ברגש גואה. מרימי לא נכנס למורכבות ביחסים. הוא מציג אהבה טוטאלית של הדוברת אל אביה. קומפלקס היחסים בין אב לבת הוא מכלול שעשוי לנוע בין היבטים חיוביים ושליליים. האב (החיובי)

מי יאהב פה ראפ אסלי? תתפלאו: מרגול עפה עם טונה.  טונה נתן למרגול כנפיים, קישט את השיר מהאלבום "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי" בצלילי חפלה. הוא במערב, אבל יש מצב שאחד מחדרי ליבו במזרח, או שהוא מבין שאין ברירה: כולם פה בתוך

טונה (איתי זבולון) משחרר דו"ח מבאס על התקף חרדה המלווה בתסמינים פיזיים (סחרחורת) ובמחשבות מנתחות מצב. הטקסט מתאר מצב של חוסר יכולת להבין ולשלוט במה שקורה ומיאוס בכל מה שמרכיב את עולמו – כוכבי טלוויזיה, טכנולוגיה אינטרנטית. כשהלב דופק על מאה,

על מה ספיר סבן באמת מבזבזת את הזמן שלה? ומדוע בוכה ומרגישה שמפספסת את החיים, ומה בכלל היא מחפשת, ומה צריך לעשות מי שידע שגם הלילה היא בודדה? הייתי מבקש את מספר הטלפון שלה, אבל לא בטוח שספיר סבן יודעת

מה הוא עשה לה? רצתה להיות אצלו ריגוש רב זמני. והנה, כבר כל העולם יודע, שהוא עזב אותה בגללה… בקשו רחמים על עדן בן זקן. חושו את תחינת ליבה, שהוא לא יוותר עליה, שלא ישכח את ימיהם היפים. זמרת העשור

מור יורמן מנסה לפענח את עצמה נכון לעכשיו. אין כאן  ה"מנין באתי" אלא מה אני עכשיו ולאן פני. הקשר בין מה שהיא  רוצה להיות לבין ההשפעות והלחצים הפועלים עליה וההזדמנויות הפתוחות בפניך מצביע על חיים בתוך אילוצים חומריים, חברתיים ופיזיים

רן דנקר נעזר בשני יוצרים כדי לומר משהו על התמכרות להצלחות, הגשמת חלומות וכל המערבולת אליה אתה נכנס במצבים מורכבים שאינך יכול לשלוט בהם, ועם זאת לקבל את ה"שדים" שלך למרות שנקלעת ל"לונה פארק של רגשות", כי הם (השדים) שנותנים

אמר מי שאמר: האושר הוא לא להיות עשיר בכסף, אלא התהליך בדרך לשם. עדיף להיות מסוגל להעריך דברים שלא ניתן להשיג מאשר לחיות בעולם של דברים שלא ניתן להעריך. וגם: האושר לא נמצא בבעלות לכסף אלא בתהליך שעברת על מנת

עולים עם מיכאל בן דוד על כביש ראשי שמחזיר אחורה למחוזות הדיסקו שנות השמונים. דוהר על בס מודגש, צלילים פאנקיים על מצע נשיפה, הפקה מלוטשת שמתכתבת  עם  ליבת הסגנון.  במרכז השיר גברת חזקה, מלכת הדאווין והפוזה, אלא שלא הכל חוסן,

אז מה רוצה אורי ביילין מעצמו? מהו השיט הזה בחייו? את הטקסט הזה הייתי מעביר לבחינת פסיכולוג. הוא היה מחזיר לאורי שאלות לגבי מהות הכאב, הפחד, הניסיון להתנחם באוכל, באלכוהול, ומה חש הדובר שהוא מכנהו "שיט",  ומהי סיבת ההלקאה העצמית.

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו  מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

נינט מטעינה את חקר נפשה באנרגיות רוק מלהיטות. היא שרה על פחד. מישהו אומר לה: "תמיד את זורחת במקומות מלאים פחד". הפחד מתעורר כתגובה לדבר מסוים שקורה לנו או, כציפייה לקראת איום עתידי. השיר הזה מציג את נינט בפרץ אדרנלין

נועם קלינשטיין רוצה לחיות בשני עולמות, ולא ברור אם היא יודעת באמת מה היא רוצה מעצמה ומהו העולם המושלם מבחינתה. להמשיך לחיות את אהבת העבר שנגמרה, למצוא אהבה חדשה? משפט כמו "כי כל הדברים שאהבתי בו/ הם כל הסיבות שנגמר"

אני נתקל בשירים רבים שבהם יוצרים צעירים פונים לאלוהים בבקשת עזרה. החיים האישיים אינם קו ישר וחלק, משברים מתרחשים לרוב כשרמת הציפיות של האדם מעצמו מתנגשת עם הישגיו ויכולותיו האמיתיים או בין מה שהוא רוצה להשיג לבין מה שהושג בפועל.

ככה זה בראפ: פלוט כפי יכולתך, כי לפעמים אתה לא באמת יודע מה אתה רוצה מעצמך.  מבחינת שגיא ברייטנר הדרך לאושר לא היתה סוגה בשושנים. אושר הוא המכנה המשותף הגדול ביותר של כל בני האדם. כולנו רוצים להיות מאושרים. ברייטנר

השיר מעמיד אצלי שאלה לנוכח "מה לא ניסיתי לעשות בכדי שתרגישי שאת עולמי". האם הניסיון בא אחרי משבר? האם אחרי כל מה שניסה –  היא עזבה. אין לי מושג. חיפשתי תשובה בשיר – לשוא. בשיר אמנם נרמז כי היו מיני

ים גרוניך ניסתה לכתוב שיר מחאה. יש כאן הרבה עניינים על מה שקורה. היא פותחת בקשר  בין פייק ניוז לעובדה שברדיו לא שומעים יותר בלוז.  בהמשך,  ים שרה גם על הפרות חוק, על מלחמות, על הקהל שמוסט כעדר, גם על

מה קרה שם בחדר? אנחנו רוצים להיות זבוב על הקיר.  מה שקרה הפך את שחר כהן מגולם לפרפר. מה אומרת המטפורה? ביום בהיר אחד, משגדל הגולם, יוצא ממנו הפרפר הצעיר, כנפיו היפות נפרשות ואחרי זמן קצר, הוא עף לחייו. האם

אז מהי אהבה לפי שרון הולצמן? מה שהוא חושב עליה על דרך השלילה –  "אהבה היא שיעור שנועדנו לא ללמוד"?  מה שקורה איתה בפועל  – "שוקעת כמו ספינה/ ואנחנו גם שוקעים איתה", מה שהוא מרגיש "יש בינינו משהו חזק"? ומהי

סי היימן שרה את המנגינה (תפילה) שאבא נחצ'ה היימן חיפש לה מילים. היא מצאה את השיר בדיסק בתוך שקית ניילון עטופה בגומיות, עליו כתב האב – "סקיצה פסנתר בלבד – למצוא מילים". סי כתבה אותן בצורת שיחה שהיא ממשיכה לנהל

ניצן אלון מהרהרת את עצמה למצבי תנאי ביחסי הבינה-בינו, שהם היפותזות של אם וכאשר ויתכן ש. היצר לצאת החוצה להשתחרר מול הקול הפנימי שקורא להישאר יוצרים שיח אישי אמין בינה לבין עצמה. "אולי אסע, אני תמיד נשארת" ניצן שרה כמעט