אז מה עבר עליו במשך שנתיים שלא דיבר עם מישהו, שהוא מגיע למסקנה, שאחרי כל מה שעבר – "אדם רוצה להיות מה שהוא רוצה להיות". מודעות עצמית היא דרך שבה אנחנו לומדים להכיר את עצמנו, את התחושות, המחשבות, התפיסות, הרגשות,
מצלילי החליל הפסטורלים בפתיחה, המוסיקה משדרת את הלך הרוח קודר של סוף הקיץ, ומכוונת לגסיסתו. מתחדדת המודעות של תחושת האובדן. זוהי גוויעה מלכותית בצבעיה, אלימה במהותה. מיקי גבריאלוב מפליא לבטא את מערכת היחסים שהמשורר מתאר בשיר – בין האדם לטבע,
כל אמן מכיר את הדף הלבן והריק. כל עשיית אמנות מתחילה בו, ואין סיפוק גדול יותר מאשר להפוך את הפיסה הלבנה לפיסה צבעונית ומלאה בתוכן. ממלאים את הדף הלבן מתוך מקומות פנימיים ועמוקים שבנפש, מתוך שאלות שאנחנו שואלים את עצמנו,
היא בונה מחדש את חייה לאחר שהרס לה אותם. זה מתנקז אצלה ללילות בלי גבולות וחוקים, מתיימרת לתקן אותו. תוכן? עזבו. סתם מלל משורבט שנועד לקדם את ההילולה שעופר ניסים הפיק בתוכנות האלקטרוניות כדי להגיע עם אודליה להמון הסואן בפארקים.
מה הם הכוחות המנוגדים שפועלים על עמיר בניון? האם זו בעיה ממלכדת? הפכתי והפכתי בטקסט. הנפשות הפועלות בשיר – אני, אתה, חבר דמיוני – דמות בדיונית אותה יוצרים בדרך כלל ילדים קטנים. בניון מגייס את ה"אתה" לשחק משחק. מיהו ה"אתה"?.
לחצתי קליפ. הועברתי למגרש ההבי מטאלי של השיר. אנרגיית גיטרות בלי פשרות. הראשים מטושטשים בתזזית הטחת ראשים בתוך מכונית. משם עוברים בחיתוך מהיר לספת הסלון שלה עליה יושבה הגברת המזמרת, ואז נחשפות שתי דמויות מטורללות, תחת השמות ג'ני ובני שנראות
נדיר לשמוע פתיחה בשיא ההתרגשות של הזמר. אלמוג טבקה לא בזבז שניה. מכניס אותנו לסיפור שלו בעיצומה של סערת רגשות גדולה. ניסיתי לשחות בתוך המערבולת שלו שלאחר טראומת הפרידה מאהובה, והלכתי לאיבוד. האם הוא מנסה לשתף בבעיה נפשית קשה, שנוגעת
על הנייר – טקסט מייגע שדוף ונדוש של חולה אהבה שבור לב. זרק הכל פנימה: הקנאה, הגעגוע, אובדנות, מצד אחר הצעות לשיקום (לעזוב את התפל, להתעסק באהבה),איחולים תמוהים שהיא תחווה אהבה בלתי נשכחת, משהו סתמי על הגלגול הבא. אחזור בפעם
ומה עם קרדיט לרבי נחמן מברסלב על "אין ייאוש בעולם". על הטקסט חתומים שלושה כותבים, ולא זרקו אפילו עצם לרבי נחמן. נרקיס מנסה למחזר את המוטו שלו. מה יש בה באמירתו זו של רבי נחמן שהפכה לעיקרון המרכזי והמנחה בזרם
תחושת הפחד של שושנה היזמי נעה על על הספקטרום הרגשי ועל הספקטרום הלשוני. בשיר היא מתוארת כ"טיפות של דאגה" שנאספות שוב. לא משהו דרמטי כי הרי הן "כה קלילות". התרופה המהירה היא ב"אולי מחר יהיה בסדר". היזמי אינה משקפת איום
ושוב שיר התבכיינות על המאכזבת. סחורה עוברת לסוחר. אייל גולן בתוך עמו הוא שר. יודע מה עובד. קינתו של המתוסכל, שלא הכי ברור אם הוא שמח להשתחרר ממנה או נופל שבי לגעגועיו. גולן אפילו דיבר עם אלוהים על כך. "והוא
אתם יודעים מה? הייתי מעדיף את השיר הזה על פני "הללויה" לכבוד 74 למדינה. כאן לא נידרש לסרס דבר. השיר – בול על ארצנו הקטנטונת והיפה, אדמתה ומעיינותיה וחורשותיה, שיר אהבה למולדת ולארץ. יורם טהר לב ז"ל כתב את השיר,
נדב דלומי מנסה לספר סיפור על צעיר סובל ומתוסכל מסיבות שונות, אבל במקום להתמקד בבעיות בדמות, הוא דוחס מכל הבא ליד עניינים מבאסים על חיפוש עבודה במפעל, על ניפוץ חלומות, על "מציאות משקרת" ועד מסקנה ש"המלך" דורך על כולם. הטקסט
תאהב אותו עד עולם, ושיזכור היא שלו. מה מיוחד? All you need is love, שרו הביטלס. יש כאן משהו מעבר ל"אני אזכור אני שלך ואתה שלי"? הטקסט הפשוט הזה הוא אמצעי. את התחכום השאירה טלשה למוסיקה. הפתיח האקוסטי מזכיר מעט
שיה התאהבה במטפורת הבובה, כדי להודיע לגבר שאיתה – דיר באלק, אני לא הבובה שלך, לא האהובה שלך זה מה שאתה רואה – אינו מה שאני. אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, אבל תזכור שאני לא הבובה שלך. אני
השיר נפתח בשריקה נונשלנטית המשרה אווירה נינוחה. זו נקטעת בראפ שמתחיל ב"הלכת המפתיע". בסיומו של הקליפ מופיע כיתוב: "בקיץ 2004 נסע אודי אבן (*) עם חברים לחוף מעיין צבי. בבוקר של יום שישי הוא נכנס למים, קיבל דום לב וטבע.
אז מה דריה ורד רוצה מעצמה? בלשון הפרוזאית שלה – אין לה הסבר ל"מחלתה". אם לה אין, אז בטח לא לאהובה, זה שבתודעתה קורא לה לבוא הביתה לנשק אותה "צפוף". השיר הוא מהסוג התרפויטי – שפוך מצוקת נפשך בעוצמה, זעק
שלומי שבן מספר על פגישה עם המאהב של אשתו במסיבת קוקטייל. הסיפור שחלף בתודעתו (או בסרט במוחו) הופך מעין תיעוד מוזיקלי סינמטי הכולל דיאלוגים בעברית ובאנגלית. שיחתו עם מאהב שאינו נראה מוטרד, אפילו שמח לקראתו, השיחות שמסיטות מהנושא הכאוב. יש
תנו לרגש לרוץ לפניכם. זו ההפתעה שהכינו מנור ואביהו שבת לאבא שלומי לכבוד 40 שנות קריירה. כמו ב"בוא הביתה", שבו שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים", גם כאן המילים מצטרפות לשיר רגש. שמכיל אהבה, זיכרונות, חיים, שלומי שבת אבא. יש היתר
עדן מאירי דוחס לשיר מבט על "החיים" בעידן הזה ("לאן כולם רצים?") על אנשים חלשים ש"מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות" (משפט סתמי), וגם נוגע ב.. פסיכולוגים ש"עובדים שעות נוספות" , ומכאן הוא גולש לאהובת ליבו , מציע לה לשכה
מה זה "לרקוד לאט עם אלוהים"? האם זה אומר – אלוהים כן, אבל עם מגבלה. אדם מחפש ישועה ומזור לעצמו. "אדם לבד" מתוסכל, מפוחד, זקוק לרחמים. חנן בן ארי שר: "אבל אין הדבר תלוי/ אלא בי אלא בי. או: "אין
במילים פשוטות: זוהי זעקתה של מי שלא מוצאת את האיש של חייה. בראייה יותר מורכבת: יש לה בעיה עם עצמה "להבין שאולי זו אני שמטעה/ להמשיך להתאים את עצמי". נחל רוה אומרת משהו כמו: התנאי שלי לחיים מלאים יותר הוא
לצחוק? לבכות? נמרוד רשף מכניס אותנו לכסאח עם בת הזוג. מאבקי כוח, ריבים, מלחמות עולם בין בני זוג. מה יום מיומיים? למה להטריד את הציבור? במאמר מוסגר, נראה שהראפרים המקומיים לא ממש מנצלים את הז'אנר לאמירות פוליטיות וחברתיות משמעותיות. רשף
שלוש הזמרות "הכי מדוברות בארץ" – לשון דף יחסי הציבור – הן גוף חסין מכישלון בדרך לפסגה. הלכו איתן על בטוח. גייסו את מיטב יצרני הפופ המקומיים. לא שאלו אותן, הן ככל הנראה לא גילו התעניינות עומק באיכות המוצר הסופי.
הפרק החדש בדרכה המוזיקלית של מאיה בוסקילה מחזיר לאישה המחפשת אהבה. האם מצאה את בן הזוג המושלם עבורה? הוא האור, הוא האמת, והיא לוקחת אותו נטו לאי בודד. הדימוי של הגבר לחד קרן מחזק אמונתה בטוהר הקשר, ובאמינותו, כלומר הוא
מה שקורה בתחתית שלה. ה Rock bottom. תחושת התבאסות שיר חיימוב נשמעת פופ יד ראשונה. הכאב, הנשימות, החרדה, מרגישה בדיחה, אבל גם טוב ככה, נראית טוב עם כמה דמעות על הפרצוף. היא הפנים של עצמה. מפלצת בהתהוות. אבל מודעת. !Help
זיכרון מוזיקלי נגוע במגע נוסטלגי מתנגן במנגינה ובהרמוניה שמגלים מוזיקאי מהזן המובחר. יושי (יוחאי בלום) אקוסטי למהדרין מחפש את המעבר לשגרתי גם בטקסט, גם במוסיקה. הזיכרון ש"שינה לו את החיים" מטעין אותו לחזור למקום שבו ניתן לגעת ב"צלילים של בית",
"רכבות נוסעות" – זה הסיפור של השיר? לא בטוח שאורי סבאן מבין מה עושות רכבות בשיר, שכולו געגוע מתבכיין לאהובה. ז'אנר המזמרים הבוכים הוא מטבע סחיר בשוק זמרי הסלסול. האהבה האבודה והמדפרסת. מה שחלמו, מה שרצו להיות, השירים ששר לה
הצער, השמחה, הגעגוע, המחר? הלב שנסגר או השמש שתזרח? עידן עמדי שר את התחושות שחולפות בין לבין בדינמיקה של החיים. הזמן שרץ, הגעגוע שעוצר את הלב, חשבון הנפש, ההתפקחות וההבטחה. ניסיתי לשחות בזרמי תחושותיו של עמדי. המוסיקה עזרה לי לחבור
הגר יפת היא הקול שמתפקד נכון לעכשיו כצעקה אחרונה בשוק המיינסטרים הים תיכוני. שרבטו לה שיר שמושר כמכתב לאהוב שכבר לא איתה. היוצרים עובדים לפי הזמנה. אין בשיר הזה שום דבר מקורי שיבדל אותו מעשרות שירי אהבה-אכזבה-שברון לב שמספקים לזמרות
