יפיופה
יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה
יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה
נועם ענבר וימי ויסלר מציעים תיאטרון רוק הזוי, מוטרף, מאוד לא עממי שהטיש הגדול אם לא יקיא מהבילויים – בטח יתחיל בלעדיהם. "באב אל וואד" שלהם הוא תירוץ. למעשה, אנחנו בטיסת התרסקות מוטרפת. והדובר שלהם צודק: הבילויים לא התכנסו כאן
הסאונד הזה לא שייך לכאן. צרחו עלי בבית. תוריד ווליום. לא יכול להיות שהסאונד הזה יוצא ממכונות בישול מקומיות. הסאב וופר נכנס למצב כוננות.. "אני לא אוהב את מה שקרה לך" שר תום פטרובר באנגלית. לכתיבת המילים שותפה שותפתו אורית
לפני שמתחילים, תלחצו בשלט מס. 3 דיסק ראשון . השיר נקרא Dazed And Confused בלדת בלוז רוק מסעירה, העיבוד הזכיר קצת פינק פלויד. וזה לד זפלין אולטימטיבי. השירה של פלנט, הנגינה הסהרורית של הגיטרות. המעברים. שנחזור עוד פעם על מה
מה התרומה של רמי קלינשטיין לסינרגיה? או: מה הועילה סינרגיה לרמי קלינשטיין? דואטים מבוקשים במוסיקה. טובים לכולם. יש דואטים של יחסי ציבור. יש דואטים שנובעים מחיבור מוצלח. פה לא מדובר בדואט, אלא בחבירה של ממש בין סוליסט מצוין ללהקת רוק
פינק פלויד של אחרי רוג'ר ווטרס היתה ניסיון של דייב גילמור וניק מייסון לחדש את המותג והמוניטין. מה הניע אותם ואת ריק רייט, שנפטר מאז, להמשיך? עושר? אגו? ביטחון מופרז במותג? כל התשובות נכונות? The Later Years כקופסה (boxed set)
וידויו של גל ניסמן : "בזמנים ההם שלא קיבלתי כלום/ למי שלא האמין שאני משהו/ על כל הספקות שהיו לי בראש/ והאדם שהכיל אותם/ מה שאי פעם עמד בדרכי היה בדיקת האמונה שלי בסיכון שלקחתי/ אני עשיתי משהו/ אבל אני רוצה לראות עוד/
הוא לא הירבה לדבר. סמך מאוד על תמיכת בת זוגו, נילי פיטרסון, שהפיקה ויחצנה אותו והיתה לו לפה. היא שהודיעה בצער על דבר פטירתו ללא עת בגיל 62. פגשתי אותו בפעם האחרונה (ראו צילום) במסיבת העיתואים לקראת פסטיבל הפסנתר הקרוב
כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם
הילד פה. אביב 2009. מדוע חזר? אצלנו להקות לא נגמרות. הן חיות לנצח. החברים תמיד יגיעו למילואים בשעת דחק. הילד הוציא סינגל חדש שיהיה צידוק מסוים. לא אלבום. מי צריך אלבום, כשיש מלאי תחמושת מהעבר, יוצאים לדרך. אפשר להביא את הסטונס כדוגמא.
הגדירו את ג'ו בונמסה טיטן בלוז-רוק. אחרי הערב בהיכל, המטפורה עדיין יותר מרלוונטית. עידן טיטני הגיטרה לא תם. אנחנו מדברים על המיינסטרים של גיטרת הבלוז-רוק. לא אינדי רוק. תראו את להקות הרוק הותיקות שעדיין מפוצצות איצטדיונים ואמפי תיאטרונים. מעט מאוד מוסיקת רוק
יצאתי אל הלילה של רחוב הרצל פינת קיבוץ גלויות בתחושה ששמעתי את אחת הזמרות המרגשות שאי פעם הופיעו בארץ. כשסיפרתי פה ושם, שאני הולך להופעה של רג'ינה ספקטור, קיבלתי פרצופים עם סימן שאלה. מי? אבל מי ששמע את הדיסקים שלה
ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש. האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו
המופע שבשבילו עושים פסטיבל פסנתר קרה-התרחש סביב הכישרון הבלתי נלאה העונה לשם מרינה מקסמיליאן בלומין, שקיבלה לנהל מוסיקלית ואומנותית ערב של זמרות שרות ערן צור עם איה כורם, אונילי, וטל גורדון. המוכשרת הזו בת העשרים וקצת מבינה שלפסטיבל פסנתר עם יומרות צריכים להגיע עם
כשמדברים על אגדות גיטרה, פוסחים בדרך כלל על תוצרת הארץ. ישנה רשימה קבועה מההסטוריה של הרוק שנעה בין "אלהי" ל"אגדות" הגיטרה: ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ימי פייג' (לד זפלין), דיויד גילמור (פינק פלויד), מארק קנופלר (דייר סטרייטס), ריצ'י בלקמור (סגול כהה), אדי ואן הלן (ואן הלן), בריאן מיי (קווין), קרלוס סנטנה, גרי מור. ופתאום, נזכרים שיש
מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם. למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי
הדף לעיתונות שנשלח עם השיר מנסה להגדיר את ההרכב כ"פוסט פאנק", "רטרו אינדי רוק ניו וייב". אנסה לא לדייק. מבחינתי השיר והצליל הם משב רוח מן העבר, מחוזות השבעים-שמונים, מזכירים הרכבי פולק רוק כמו הדייר סטרייטס בשילוב של גיטרות וסקסופון.
לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג'סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר. כמו נטענה מחדש, טוענת את השיר בעוצמות מחודשות של אהבה, תשוקה,
"קומוניקטיבי" – היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. יאזינו לכמה שירים. היא תחזור להשיב על שאלות. בסוף תבצע שיר מהאלבום החדש. אחר-כך, בחדר אחורי של האוזן השלישית, שוחחנו על
כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/
שנים אני מחכה למופע פסנתר בפסטיבל הפסנתר מארח. והנה: קיבלתי אחד כזה.מופע פסנתר. יוני רכטר, נסיך המוסיקה הישראלית, עשה בחירות אטרקטיביות לערב הזה: הוא החזיר לבמה את אבנר קנר, חברו ללהקה "14 אוקטבות" (1974), הוא בחר לאלתר עם אלון יבנאי – פסנתרן שפועל בניו-יורק – פסנתר מול
סובבו מחוגי הזמן ל-2008. שייגעצ שרים שירי ארץ ישראל בזאפה. עד כמה זה הולך להיות אנרכיסטי? עידן אלתרמן שהוזמן לבמה, שם לב לעובדה ששייגעצ הזמינו להשקת ה-EP של שירי ארץ ישראל קומיקאים ולא זמרים (הוא וגורי אלפי), מה שהעלה כמובן הרהור
קוטנר מדבר בפתח החוברת שצורפה על "התדהמה שהיכתה" את עולם המוסיקה הישראלית, כש"חתונה לבנה" יצא ב-1981. דיברו אז על אלבום "קשה לעיכול", "בומבסטי", הכל במינוחים של ילידי פרובינציה שעדיין לא גילו, שעידן הלהקות הצבאיות כבר נמצא הרחק מאחור. 1981 הייתה
אני מקשיב לדיסק הכפול נונסטופ. גל קוסטה שרה את שירי ז'ובים, בוסה הכי מחניפה שאפשר לקבל מהשירים האלה, עיבודים מאוד מדודים, אך גם עשירים. הקול – כל כך מיוחד. ומה שבולט בביצועי 23 השירים זו האהבה של קוסטה לשירים של ז'ובים. היא
"בני אנד דה ג'טס" שהוקלט בהופעה שר אלטון בפלצט צרחני לקול תשואות הקהל, נבחר לפתוח את האוסף. די מפתיע לפתוח דווקא בזה את הדה בסט אופ אלטון ג'ון, שחגג באלבום הזה יום הולדת 60. זה הראשון מתוך 18 קלאסיים מהקריירה של ג'ון,
ה"אול מיוזיק גייד" תיאר את השיר כ – "one of those 'mysterious woman' songs", אחד מאותם שירים מסתוריים על נשים. אל סטיוארט, יוצר וזמר סקוטי, החל להקליט ב-1967, שירים קליטים מאוד הנוגעים בנושאים היסטוריים ופוליטיים, טקסטים איכותיים ומיוחדים. את "שנת
השבוע נזכרתי בשיר המקפיץ, אחרי ששמעתי קאבר מוצלח בשוק היווני בשוק הפשפשים. הצלילים עברו 200 מטר עד שהגיעו לחלוני. ירדתי ביררתי זהות: רועי דרור (הזמר) ולידן סוזי (הגיטריסט). ביקשתי ביצוע חוזר וקיבלתי. אל תנסו לעשות גוגל. הם לא שם. עד שיגיעו, נבלה עם
"להקה שנויה במחלוקת", כותב עליה ה"אול מיוזיק גייד". כשאני שומע את האוסף – אצלי שום דבר לא שנוי. כתבו עליה שהיא אחת המשפיעות בהסטוריה של הרוק. אני הייתי אומר את זה אחרת: משפיעה אך אינה ניתנת לחיקוי. האוסף הזה מאפשר לחזור ולהלך בשבילי אגדת
חמש שנים אחרי Everyday חוזרת TCO בדיסק שהוא מעין סאונדטרייק לסרט דימיוני. כל שיר מחולק לקטעים קצרים. יש כאן 11 טרייקים ו-99 קטעים (לא הכי הבנתי את הגחמה הזו) המוסיקה עוסקת בנושאי אהבה ואובדנה. המוסיקה של ג'ייסון סווינסקו היא אמוציונאלית,
סטינג מצטרף לנ'דור הסנגלי בקטע השישי "אל תלכי", קטע איטי יחסי לקטעי האחרים, שמאפיין את ההתקרבות הכי מחניפה של הזמר האפריקאי לפופ המערבי. נ'דור אוהב דואטים – הלהיט SEVEN SECONDS עם ננה שרי, הוא מוסיקאי פתוח, לוקח מהפופ ומהטריפ הופ וגם מקשט