![הקומה התשיעית - חצי ירח](https://yosmusic.com/wp-content/uploads/2015/11/הקומה-התשיעית-חצי-ירח.jpg)
חצי ירח
מה קרה שם בליל חצי ירח שהם רצו חצי עירומים "נגד הזמן"? האם היה זה הלילה האחרון שלהם ביחד? השיר אינו נותן תשובה. הוא מתמקד בחוויה המשחררת של שעות אחדות עד פציעת השחר. הטקסט רווי מילות הרגש אינו קוהרנטי. הייתי
מה קרה שם בליל חצי ירח שהם רצו חצי עירומים "נגד הזמן"? האם היה זה הלילה האחרון שלהם ביחד? השיר אינו נותן תשובה. הוא מתמקד בחוויה המשחררת של שעות אחדות עד פציעת השחר. הטקסט רווי מילות הרגש אינו קוהרנטי. הייתי
ובמדורנו גברים בודדים בוכים בלילה, אנחנו מארחים הפעם את עדי מדנס. זקוק נואשות לאהבה. בעיה: הוא מצא אותה בדמות שחקנית פורנו יפה וגם חכמה, שילוב נדיר בסוגו, אלא שזו אינה יכולה לקבל אהבה. הביצוע הלא משויף, התיאטרלי משהו, בשילוב עם
אני ממתין לסערות רוק מקומיות כאלו. הן נדירות כמו סערות חורף גדולות במדינת מדבר. יהודית רביץ שרה שיר שאומר חוסר שקט – אי הבנת ההווה, אי הסכמה איתו. עכשיו עננים, עכשיו סערה, רוצה לפתור את הדברים באביב. העכשיו אינו טוב,
יונה וולך מגיעה אל ז'אנר הרוק אלקטרוני. הטקסט נע בין האישי הגברי ובין האיש הנשי. העולם היומיומי המונוטוני מוגש לאורך השיר בקולו של גבר – ליאור לוין, ואילו בבית האחרון שומעים תערובת של דיבור גברי ושירה נשית, המעלים את השאלה
עכשיו זה כבר לא לדינו עם גיא זו-ארץ, אלא רועי זו-ארץ נטו במהלך נוסף לקראת אלבום חדש, עוד מבחן סולו למוסיקאי משובח. רועי שר בטון מעט קודר סיפור של התבוננות "מהצד" של פרפקציוניסטית אובססיבית בעל "אג'נדה מדודה בשניות", "נלחצת להספיק
יש לי בעיה עם שירים פונקציונאליים שנכתבים בהזמנה למטרה מסוימת, כאשר המאזין הלא מיודע נשאר תוהה על הסיפור שמאחורי. השיר הזה – ללא מידע מלווה – ישאיר את המקשיב לא מבין. לפי דף המידע המתלווה, השיר יוצא ליום הבינלאומי למאבק
לא ברור למה בדיוק מתגעגע כפיר אפשטיין. מדוע להחזיר את האתמול, כשהיה שם כאב. אפשטיין מנסה לעשות אידיאליזציה של העבר, לייפות משהו מעורפל שנקרא "התרגשות ראשונה", מבלי שאתה יודע למה אתה בדיוק מתכוון. מגמת ראיית העבר כדבר כמושלם היא נדושה,
זעקתו של אמיר דדון טובה לכל עת, ובמיוחד עכשיו, על רקע האירועים בארץ ובעולם. האם היה אי פעם עולם טוב יותר מעולמנו עכשיו? תרשו לי להטיל ספק. אבל "חיזוקים" מגיעים תמיד: אתה הולך לקונצרט רוק ולא חוזר משם. נטבח פשוטו
אנחנו במדור לשירים שהתנחלו בתודעה הקולקטיבית. גלי עטרי, הדודה של שי לי עטרי, שרה בזמנה את הדואט עם מני בגר (האלבום "קח אותי הביתה" – 1981) רחל שפירא כתבה שיר לשני זמרים, דיאלוג של אוהבים השופכים את צערם בשעת פרידה
שינויים אישיים, שינויים קולקטיביים? מצד אחד – "שפתייך שותקות" מצד אחר "שינויים עוברים עלינו עם הרוח". למה התכוון הצמד ד'אור את אפללו בטקסט המשותף? מה בדיוק מסתבך? מה משמעות של "הנכון"? לאן מושכת הרוח ומה מהות ה"ללכת קדימה"? גם אם
אברהם טל עוצר לבדיקה עצמית בהיבט פילוסופי. האישי עומד למבחן מול הקולקטיבי. על רקע מציאות קשה ובלתי ניתנת לשליטה ("ילדים הולכים אמהות בוכות"), הוא מציע לעזר שכנגד לבחון מחדש את יחסיהם, כי להם, כזוג, יש עדיין יכולת להחליט על גורלם
דוד לביא משכיב עצמו על ספת הפסיכולוג, שופך באוזנינו את אשר על ליבו. חושף את שעבר עליו, ולאיזו החלטה זה הוביל. מה בדיוק עבר עליו? על כך אין מידע בשיר. מה הובילו למסקנה של אני צריך לעשות שינוי משמעותי בחיי,
מי ראה יותר את היקום? מי הרוויח יותר מצורת/מצב קיומו? – העץ המקובע או המים הזורמים שממולו? נועם בנאי, הבן של מאיר בנאי, שחזר ממסעותיו בהודו ובנפאל, מנסה לעלות על נתיב מתפלסף. המשל והנמשל. ממה אתה יוצא נשכר יותר –ממסעות
מארינה מקסימיליאן חוזרת לשנת העלייה שלה לארץ. היא הייתה אז בת שלוש. השיר הוא חשבון נפש. יש מילים כמו "חירות" שגורמות לאנשים לארוז מזוודות ולנדוד כדי למצוא את החופש במקום אחר. אבל אז מתברר שאידיאלים לחוד ומציאות לחוד. גם ב"פלשטינה"
האווירה האפלולית שהסאונד מייצר, הטון המדוכדך חוברים להתבוננות של אדם על עצמו מבחוץ (גם אפשרות של מתבונן אחר שמתאר אותו בגוף שני), הנמצא בעין סערת רגשות. הסיטואציה: אי יכולת שלו לתקשר עם עצמו, ניסיון לדחות החלטות, שומע צעקות בשני קולות,
הנסיעה הארוכה מתחילה איטית ועצובה "מתוך שתיקה" וממשיכה קצבית ויותר אופטימית ומתפעמת "מתוך שמחה שמחכה כבר לצאת". תומר ממיה צירף בצורה פשטנית חלום לתפילה, לשמחה, לתקווה, כדי לסיים בשיר עצמו שנולד מכל הנ"ל. חווה את החוויה ומספר ביומרה על האמנות שנוצרת
הפסטיגל בחנוכה הוא מופע ראווה עתיר נכסים, ידוענים ופירוטכניקה, שמנסה כל שנה להמציא עצמו מחדש כדי להגיע לכל בני המשפחה. לא ברור לאיזה גיל הוא מופנה. בני 5 או 12. השנה, במסגרת ספקטקל הבידור, מנסים לעלות דרמה בבית הספר התיכון,
בקרדיטים לשיר נכתב כי הלחן הוא "עממי". בדיקה מראה כי המוסיקה לשירו של אביגדור המאירי (שנכתב ב-1928) היא של סטניסלב מוניושקו. לפי אתר "זמר רשת" השיר העברי הוא עיבוד שערך המאירי לשיר היידי "חצות" מאת בירך בנדיקט שאפיר. הלחן על פי מוטיבים מתוך האריה
המילה האחרונה בשיר של איל כהן מבהירה את מושא כמיהתו – השכינה. שכינה (מהשורש ש-כ-ן) ביהדות היא ההתגלות האלוהית, שיש בה פן נשי ואימהי. על פי תפיסת הקבלה והחסידות השכינה אוצרת בתוכה אנרגיה קוסמית אדירת עוצמה, ששוכנת בכל מקום ביקום
קובי לוריא גייס את ה"לובי" שלו לזמר שיר על ואהבת לרעך כמוך, כאילו הוא נולד אתמול לעולם שבו יש לטוב סיכוי לנצח את הרע. כנציג הטוב, הוא מסרב לשנוא – מוכן רק לאהוב. מה לעשות שנבראנו בצלמו, אבל לא רק
ישי ריבו מתפעם נוכח ה"זך והטהור שמושך אליו את האור", שתוכו כברו, פיו וליבו שווים, פלא עצום – "מעל השגות הטבע", וגם "מקשה אחת זהב" – כליל שלמות, יחידה אחת ללא רבב. ריבו כולו פליאה מהרך הנולד, מקור משיכה למי
כשקובי אפללו מתפייט, המנגינה מתאהבת במילים, ולהיפך. מאיה אברהם הלכה שבי אחרי מילותיו. יש לה סלסול מסוגנן, נעים הליכות, שמעדן מילות מצוקת הגעגוע לאהובה – "דמעה שחודרת את הבדידות", "שתיקה מספרת את הטעות", "כל האמת בעולמך כזריחתה של השקיעה", "איך
מה שעשתה גרסת כיסוי לשיר של סטינג. במקור שיר מאלבומו Sacred Love מ-2003. הזמרת יוצרת הצרפתיה מילן פארמר Mylène Farmer הכניסה בית בצרפתית והזמינה את המלחין והזמר הבריטי לדואט. התוצאה הפקה עדכנית רווית אווירה. מיד טמפו לכביש הראשי בשעת לילה מאוחרת
22 שנים המתינה דפנה ארמוני כדי להוציא סינגל מקורי. מה יום מיומיים? סערה כפולה: בים ובשמיים ובתוך הנשמה. צלילי הפסנתר בפתיחה הם השקט שלפני. ארמוני שרה כאב מתגבר. הגיטרה החשמלית מצטרפת לדרמה הפנימית. סיטואציה: היא והוא יושבים בבית קפה מול
רק ממנה. רק ממנה. רק ממנה. רק ממנה יש לו את כל מה שיש לו. מאור אדרי נשפך. עולה על גדותיו מרוב מילות אהבה. מה היא לא הביאה לו: אור, אושר. כוח. כל מה שחסר. וכמה היא יפה. כלילת השלמות
לא מאוחר להתחיל מהתחלה. אין צורך להמתין, עשינו זאת כבר לפני כן. כנס לראשי, אני אחפש ואמצא. הכל עניין של צעד ראשון. Him & Me, דן פטרה ותום אייזן משלבים קולות לנתיב הרמוני אופטימי. המנגינה היא איכות בפני עצמה, מהסוג
סי היימן נרגשת, דרמטית, לוחצת על הדוושה, כדי לבשר – אין צדק. אולי צריכים לחזור על כך בפעם המיליון, כדי להבין ששום דבר בעולמנו לא השתנה ולא ישתנה. מי שמחפש יושר, מידת-הדין, רחמים, משפט-אמת – לשווא יחפש. הבתים הראשון והשני
להאמין לאייל גולן, שהוא מצטרף לחבורת הזמרים שבורי הלב הבוכים על נטישת האהובה לטובת גבר אחר? אם לומר את האמת: אני ממש לא משתתף בצערו. אופיר כהן טוחן שוב נושא שחוק עד דוק. היא נוסעת, דלת נטרקת, היא מתרחקת, בורחת,
אני מחפש בלוז עברי בנרות. כלומר – אשכרה בשפת אמנו. לא פשוט לגלות. כבר השם "אייל בן המוריה" אומר, שלא יכול להיות כאן בלוז בשפה אחרת. נכון שצבע הסתיו הישראלי אינם בדיוק אסוציאציה לקצב טרום חורפי המוכר מארצות החורף, אבל
"בודד בעולם, בודד וקר/ רועד בגשם, זהו סיפורי". זהו סיפור השידוך המסקרן בין מורן מגל וקובי פרחי, סולן להקת "אורפנד לנד" שמגיעים לפסטיבל הפסנתר 2015 לדואט על שירי הלהקה. From Broken Vessels הוא גרסת הפסנתר המייצגת את שיתוף הפעולה ביניהם.