
האמנם את תלכי בשדה
לאה גולדברג כתבה את השיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר העתיד נראה פחות ופחות ברור, והמשוררת חשה בחסרונה של שגרה פשוטה, שתאפשר להלך בכל מקום בצורה גלויה בלי חשש להיפגע. המשוררת מבקשת בשיר הזה מנוחה. היא רוצה שיעברו ימי
לאה גולדברג כתבה את השיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר העתיד נראה פחות ופחות ברור, והמשוררת חשה בחסרונה של שגרה פשוטה, שתאפשר להלך בכל מקום בצורה גלויה בלי חשש להיפגע. המשוררת מבקשת בשיר הזה מנוחה. היא רוצה שיעברו ימי
הגרסה הזו מגיעה 46 שנה מאז בוצע השיר ע"י רבקה זהר במסגרת "צץ וצצה", מופע מוסיקלי משירי נתן אלתרמן. אלתרמן כתב אותו במיוחד עבור זהר, לאחר שהגיע לאחת החזרות והתרשם ממנה. השיר מציג אישה כנועה המבטלת עצמה בפני בן זוגה בשם האהבה. בכל
באלבומו השלישי "שלישי" (1992) שר אהוד בנאי "דוד ושאול", ניסיון לתאר מערכת היחסים בין שתי הדמויות המקראיות האלה. המוטו: אהבתו של שאול והזדקקותו לדוד קשורה בנגינתו של דוד. היא מרגיעה את שאול, אבל בעת ובעונה אחת – נוכחותו משגעת אותו.
שיר הנושא מ"סוף עידן התמימות" של הבימאית וידי בילו, מחזיר אותי אל זיכרון מעידן התמימות שלי, כששמעתי ברדיו "פילקו" של בבית הורי בקרית שלום את אסתר עופרים שרה "סתיו". עופרים ייצגה את ישראל עם השיר הזה בפסטיבל סופוט בפולין (1962)
השיר הושמע לראשונה בסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון בראשית שנות ה – 70. אריק איינשטיין מבקש בשיר לא להתייחס ברצינות תהומית למתרחש מסביב. השיר בנוי מחמישה בתים. בשניים הראשונים השירה של איינשטיין היא מינורית-נינוחה. בבית השלישי – שינוי של
"לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה – החורשה הייתה לשיר – השיר חוזר אל הנוטעים – והתנועה נמשכת" – דברים שאמרה נעמי
את הציור הזה ממשיכים להציג למעלה מארבעים שנה, מאז הוצג לראשונה ב"תערוכה" המוסיקלית המשותפת של שלמה גרוניך ומתי כספי ב-1972 במסגרת "מאחורי הצלילים", תוכניתם המשותפת, שיצאה כהקלטה חיה שנערכה במועדון צוותא ועד הדואט של גרוניך עם אניה בוקשטיין בדצמבר 2013.
אהוד בנאי זיהה את מצוקתם של האחים כהי העור שבאו מאתיופיה לפני כמעט 30 שנה. הוא כתב: הם מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר. הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן, מחכים שתיפתח הדלת מבפנים. מתי זה
אסף אמדורסקי הבן ממשיך את בני אמדורסקי האב ב"שרים דודאים" עם החצי השני של הצמד – ישראל גוריון, למעשה הוא מוסיקאי של "ראש אחר", נמצא במחוזותיו הרוק-אלקטרוניות, אבל חוזר בלב שלם לשירים האלה, ואני מאמין – לא רק לצורכי פרנסה.
שירי מחאה מתחברים בשנים האחרונות לראפ. "פרצופה של המדינה" יכול היה להיכתב כראפ, אבל תיסלם לא הייתה מעולם ראפ. היא עשתה מהטקסט המצוין של ניצני פופ מעולה, שהצליח לשדר את המסר. מה רצה יאיר ניצני להגיד? בואו לא ניתמם. הפרצוף של המדינה הוא בבואה של
הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר שלה – תחת בימויו של דני ליטאי, במאי הלהקות הצבאיות המיתולוגי והמנהל המוסיקלי, יאיר רוזנבלום, אף הוא מהדמויות הדומיננטיות בעיצוב הלהקה הצבאית קרא עוד
הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר שלה – תחת בימויו של דני ליטאי, במאי הלהקות הצבאיות המיתולוגי והמנהל המוסיקלי, יאיר רוזנבלום, אף הוא מהדמויות הדומיננטיות בעיצוב הלהקה הצבאית. השיר שייך לתוכנית הראשונה של הלהקה, תחת
השוטר אזולאי מהסרט של אפרים קישון כבר בן 42. שוכן בפינת הנוסטלגיה החמה. נורית הירש בחרה בזמנה לכתוב לחן עצוב מאוד לדמות, למרות שבסרט הסיפור אינו בדיוק כזה. קלרה סבג מ"כוכב נולד 9" לא בדיוק יכולה להתרפק בגעגועים על הדמות,
הקלאסיקה של שלום חנוך מגיעה מסולסלת בקולו של אדיר גץ בעיבוד יפה לקלרינט. חנוך כתב את השיר בתחושת געגועים מודעת לאהבת נעוריו הראשונה בקיבוץ משמרות. המראות מחזירים לשם: "זיכרון שעולה בי שוב/ פרדס רטוב יללת התנים/ ואת שהיית אהבת נעוריי".
"כשאני שפוף ורע לי על הלב/ אני הולך אצל ברטה/ ואצלה יושב/ אני שותה קפה שחור/ מראה לה את היד/ אומרת לי – אתה נחמד/ תשים עשיריה בצד" גרסת יגאל בשן מהופעה 2013, התרפקות נינוחה של געגועים על להיט של
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם – תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים. נעים עריידי, משורר דרוזי (בתמונה למטה), כתב שיר א-פוליטי על יופייה של ירושלים. מדמה אותה לילדה יפהפייה. כולם אהבו אותה
למרות שרבים מהמבוגרים (להבדיל מילדים) אינם מדברים באופן גלוי על מתנות, הם מייחסים להן חשיבות רבה, תופשים אותן כביטוי לאהבה. זו אינה המתנה אלא הכוונה. הכוונה שבלב. תרצה אתר כל כך זקוקה (לאהבה), שהיא פונה בצר לה לאלהים אישי, שהוא
קולו הדואב של יהודה פוליקר שר על ילדותה של אישה קטנה. "לאן את נוסעת, הנצח הוא רק אפר ועפר שנים עברו וכלום עוד לא נמחק". מנגינה מינורית, צליל אקורדיון, טון קודר. זהו פוליקר באחד השירים המצמררים שנכתבו על-ידי אחד מהבנים
מיקי גבריאלוב ויהלי סובל שרים שיר שמזוהה לחלוטין עם אריק איינשטיין, שנות השבעים. מבט מחורמן של מציצן מבוגר על המלכה של הכיתה בתלבושת אחידה בלכתה לגמנסיה ובשובה. לא רק שאת תשוקתו הנסתרת היא לא תדע, יש גם הסכמה מבחינתו –
יעקב אורלנד נשא עמו את צער השתיקה אחרי שהיה עד לטבח נורא בעיירת הולדתו באוקראינה, כאשר בני משפחתו נרצחו לנגד עיניו. "צער השתיקה" מתייחס לשתיקה שהייתה באותם רגעי אלם, כשהסתתר מהפורעים שרצחו את קרוביו, ותחת הטראומה הזו נולד שיר אהבה
החלונות הגבוהים אולי לא ידעו שהם עושים את שיר המחאה הראשון בתולדות הרוק העברי. חנוך לווין כתב אותו כמעין פרפרזה על סיפור ילדים עממי, אבל הוא יצא נוקב ומסעיר. הקצב הואט. אפשר לשמוע טקסט. "בוא חייל של שוקולד/ בוא אלי
"כבר שנה ונותרנו מעט", כתב חיים גורי כשנה לאחר פרוץ הקרבות במלחמת תש"ח. השימוש בלשון רבים קיים גם ב"הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" ומדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים
האם אני שומע ביטלס בשיר הישן הזה? קובי רכט מעיד כי כתב את השיר ברבע שעה יחד עם קובי אשרת. השניים החלו לזמזם את השיר, בימים ששיתפו פעולה במחזמר "קרחת" (יהונתן גפן) "המנגינה הגיעה משומקום, כשעלינו במדרגות לדירתה של איריס
"ירושלים של זהב" (ביצוע: דוד ד'אור) הוא שיר השישים לפי "ה-60 של ישראל" של רשות השידור – תוכנית הסיום שהופקה הכי שבלוני – ממש כמו קדמי אירוויזייונים עם הדוז פואה, נקודות שידור פרושות ברחבי הארץ, בחירת השופטים ובחירת הקהל הגדול.