יוסמיוסיק

עמיר בניון לקח על עצמו תפקיד לשיר בגוף ראשון ניצול שואה, כזה שעדיין חי כאן להעיד ולספר, אבל בפועל – "נותרתי חי גם כשהייתי מת". בניון מנסה להכיל משהו ממה שעבר על הניצול, כמו גם את תחושתו שלו כמזדהה. בניון

זוכי כוכב נולד לא ממש כובשים פסגות, לא מנצלים את הכישרון והתהילה למהלכים שיאזכרו אותם ברמות של "הדברים הבאים". אור טרגן מטפטף לאט, אולי לאט-מעט מדי. ההפוגות בין שיר לשיר ארוכות, וההישגים מתפוגגים. האם השיר הזה ישמש מקפצה? טרגן הוא זמר

מחשבה ראשונה שחלפה בראשי: עידן רייכל הלחין את השיר הזה למאיה אברהם וגם לפרויקט שלו. שתי ציפורים. מאיה אברהם בפרויקט ומאיה אברהם סולו היא אותה מאיה אברהם. אינה משנה עורה, מכוונת ללחנים למילים נוגים-בקו-טון אחיד שיש בו נעימות נוגה –

אין בומים על קוליים בשירים של הראל סקעת, אבל הלב פועם בחוזקה. הוא מייצר בום-בום-בום תחושתי לכל אוהבי קולו הענוג והמתכוון. המילה "בום" נבחרה להוביל שיר על מצבי רוח ותסכול. לא בחירה מרטיטה, לא הולמת תרתי משמע. לא כל החיים

אנחנו בשלב הדואטים. כמו בריאליטי מגוונים. קהל המיינסטרים אוהב דואטים מחניפים. גם יובל דיין קיבלה את העצה, שזה טוב לרייטינג, לאלבום הממשמש ובא. אמיר דדון האיש הנכון במקום הנכון. גם השיר הזה כנראה יפגע בול בדרך להופעות הקרובות שלה. לא

צליל הבס הבשרי בפתיחה מטעין-מפעים את השיר, מקדם את הדרמה. הטון הנמוך והדואב משדר ניכור וכמיהה. אצל דודו טסה סיסמוגרף הרגש משרטט אמת. אין מפות ללב אחרי כל השוטטויות בעולם, אבל הלב פועם, מרגיש ומתגעגע לבית. להניח ראש, לנוח אחרי

עמיר בניון לקח על עצמו תפקיד לשיר בגוף ראשון ניצול שואה, כזה שעדיין חי כאן להעיד ולספר, אבל בפועל – "נותרתי חי גם כשהייתי מת". בניון מנסה להכיל משהו ממה שעבר על הניצול, כמו גם את תחושתו שלו כמזדהה. כותב

שננסה לבחון מצוקותיו של אודי דוידי? כליות מייסרות (ייסורי מצפון), מחפש שברי זכויותיו כמו עני, וגם מבקש את הקרבה אל שמו יתברך, בורח להרים, אבל מגיע למסקנה שמסע חייו לא הסתיים, וגם מבטיח לחזור לתום שבתוכו. יצאתי קצת מבולבל מהטקסט

שמעתי לחישות שניצחונה של רוז פוסטאנס פוברק. אם פוברק – אז הצדק נעשה. היא ראויה לזכות בגדול קרא עוד

למרות גילו המתקדם, ההישגים המרשימים שלו כיוצר וכזמר, השאלות של יהודה פוליקר ביחס לעצמו,  לחייו ולחיים בכלל, נותרו כשהיו בגיל ההתבגרות, הגיל שבו שאלת הזהות פורצת במלוא עוזה. גם המושג "מרד" המופיע בשיר קשור לגיל הזה, אבל הדובר בשיר לא

לאייל הראל אין "קול יפה", אבל הוא שר. לא רק שר, אלא יוצר המתרגם תחושות, סיטואציות, רגישויות לצלילים שנוגעים, לעיתים אף מחלחלים. כשאתה לא זמר, אתה מחפש דרכי טשטוש או ליטוש. אחרי ששמעתי 12 קטעים, אפשר לסכם – העיבודים וההפקה המוסיקלית

מתברר שהשבועה של שניהם לאהוב אינה אבסולוטית. ביניהם מפריד תקליט שלו. גם אם זה לא נאמר מפורשות, ברור שהיא מתנה את המשך היחסים בתקליט הזה, סוג של מבחן עבורו. הוא מבטיח לה להשיג לה אותו בכל מחיר, אפילו לוותר –

גברים צעירים בוכים, מחפשים הזדהות בבלדות אהבה נואשות. לירן דנינו גייס את מוקי ומאיר גולדברג כדי להוציא לפועל את בקשת הלחיות-מחדש מפוקח וללא פחדים – אחרי ששניית האושר תמה. ייסוריי לירן דנינו עוברים לידי, עושים לי שלום וממשיכים ליעד אחר.

ישראל ברייט נוחת בהפתעה עם שיר קלילות-נסבלת. הבון בון והבון טון נשמע היפ היפ שהוצא מתוך מיוזיקל בקופרודוקציה ישראלית-צרפתית. ברייט שר על דברי שבח ותקווה ברוח חיובית שהוא השתוקק להגיד בעקבות רגעים אנושיים מעוררי תחושות טובות על רקע מציאות מבאסת

עלמה זהר בחרה לפתוח את האלבום במונולוג גברי: "הולך להתפשט ולעשות לך ילד/ לכבוש אותך כמו שכובשים מדינת אויב" (השיר "מצב הרוח") אבל אז הגבר עצמו, אסי איילון נכנס לשיר. האם שני הקולות מבטאים נקודת מבט אחת? הרי הוא (הגבר)

האוהב מתייסר בגוף שני: את סובלת, יורה בך חיצים ו"את מדממת אהבה". יש ירח, כוכבים, גם לב מאיר ודמעות. בסוף את תראי אותי. לא מאמין לבלדות האינסטנט אהבה האלה, הגם שהלחן והטון בהחלט מתיידדים מהאזנה ראשונה. השיר נכתב לסדרה הקומית