קראודד האוז Don't Dream It's Over
ניל פין, הזמר הראשי של קראודד האוז סיפר, שהלחין את השיר על פסנתרו של אחיו. הוא אינו זוכר בדיוק באיזה הקשר כתב הטקסט. אבל הייתה תחושה מצד אחד של אובדן ומצד אחר של עידוד עצמי – Don't dream it's over.
ניל פין, הזמר הראשי של קראודד האוז סיפר, שהלחין את השיר על פסנתרו של אחיו. הוא אינו זוכר בדיוק באיזה הקשר כתב הטקסט. אבל הייתה תחושה מצד אחד של אובדן ומצד אחר של עידוד עצמי – Don't dream it's over.
האוסף אינו מגלה שום חדש על השמונים. למעשה: רוב להיטי הרדיו המיינסטרימי של הימים ההם התנקזו לכאן. שומדבר שיחשוף מחדש את נכסי השמונים. האם יש משהו שמאפיין קונספטואלית את השמונים? האם בכלל ניתן לאפיין את השמונים כמקשה אחת? ממש לא.
מה משך שתי להקות ישראליות, "מופע הארנבות של ד"ר קספר" ו"תערובת אסקוט" לעשות גרסאות (קאברים) ל"בשמלה אדומה" המוכר בביצוע של להקת הנח"ל מתוכניתה ה-21 (1968). במרכזו של השיר ילדה עם שתי צמות השואלת "למה". ילדים קטנים שואלים הרבה "למה"? שאלת
נדירים הם מכתבי אהבה-נאמנות כמו השיר הזה, המבטיח לאהובה אהבת נצח. רוברט סמית', הסולן של "הקיור" כתב את השיר כמתנת נישואין לארוסתו מרי, זמן קצר לפני שנישאו. את הטקסט כתב על רקע המציאות, שכפתה עליו היעדרויות ממושכות בגלל הופעות הלהקה.
דוד לביא הוא יותר מזמר. הוא פרשן נפלא. אמן בוגר. הוא בתוך השיר, לא אחריו, לא לפניו, החצנה רגשית שמגיעה משילוב של הפנמה רציונאלית ואמוציונאלית. הגוונים בקול, העליות והירידות בטונים, הפלצט, התחושתיות המבוקרת לוקחים את השיר של רונה קינן למחוז
"אגדה יפנית" הוא שיר חריג גם ביחס למכלול יצירותיהם של אהוד מנור ושל אריאל זילבר. במרכזו צייד מתוסכל וזוג ברבורים המשולים לזוג אוהבים. שיר על טרגדיה שבה היצר הרע של האדם נמצא מול אהבה נשגבת. השיר לקוח מתוך הסרט "לאן
טקסט סוריאליסטי על מצב ריאליסטי, המוגש בדואט מפתיע. אחרי ששמעתי הבנתי את הבחירה של שלומי שבן בחוה אלברשטיין. היה זקוק לקול אישה בוגר, קולה של אמא, בעל חוכמת החיים וניסיון. שלומי שבן נשמע כמי שמייצג את ה"חי המת" המעלה שאלות
מהשירים האהובים של תזמורת אור החשמל מהאלבום Eldorado, הנחשב בעיני רבים לאלבום הטוב ביותר מפרי יצירתו של ג'ף ליין, חלקים ממנו שולבו בסרט "הקוסם מארץ עוץ". השיר הוא הראשון של ELO שהגיע שהיגיע לטופ 40 בארה"ב, פרט לעוד שלושה שעשו
פינת הנוסטלגיה בסימן שעת דמדומים. ניקח רכבת במנהרת הזמן לבין הערביים של אחד מימי שנת 1958. הפלטרס (The Platters), ההרכב שהוקם בשנת 1953 על ידי המפיק באק ראם והטנור טוני ויליאמס – מתפייט על "צללי לילה שמימיים בשעת בין ערביים,
דוברים צרפתית? צרפתית קלה. כמה משפטים-מילים? גם אם לא – להקשיב לאדית פיאף זה "להבין צרפתית" בלי לדעת ממש על מה היא שרה. בקול הזה יש די והותר תשוקה כדי לבטל מגבלות הבנת השפה. הטון האירוני. הכאב, עוצמות שמגיעות מהחיים
אני שומע הרבה את השיר הזה בגרסת Faith No More, משהו לא אופייני ללהקת רוק אמריקנית שתאמץ שיר פופ סיקסטיז ותעשה לו קאבר. הטקסט די מסתורי. אחת ההשערות היא שהשיר עוסק במישהו שבטעות אמר משהו נורא ("סיפרתי בדיחה שגרמה לכל העולם
"אבינו מלכנו". "מעבר לקשת בענן". מתחבר? נדמה לי שרק קול כמו הקונטרה טנור של דוד ד'אור יכול לטפס למקומות האלה. איפה אנחנו? לא זוכר מתי, ואפשר לסמוך על זכרון השנים שלי, התפתח כאן שוק מוסיקה פונקציונאלי. מוציאים מוסיקה לחגים. מדהים,
ג'אז מסביב לעולם Jazz Around The World לוקח לסיבוב רב-לאומי בניחוחות אתניים, נודדים מקנדה עם שנטל צ'מברלנד מקנדה ששרה La Mer בסווינג רומנטי ומגיעים עד החצוצרן יוג' מסקלה (Huge Maskekela) והזמר מלאיקה (Malaika) מדרום אפריקה שרוקחים פיוז'ן א-לה אפרו של
"נשות ברזיל" מציג את הדור החדש של זמרות הסמבה והבוסה בברזיל. הנשים של ברזיל? גאוגרפית – לא בדיוק, אבל כולם זמרות ברזילאיות נפלאות. נוסה אלמה קנטה שפותחת ב – Bossnova מתגוררת בונציה. היא מופיעה הרבה באיטליה, בה יש ביקוש לזמרי
מהו קאבר טוב? רונה קינן בהקדמה לגרסת הכיסוי שלה לשיר "סוף העונה", להיטה הגדול של גלי עטרי, שהוקלט ל"עבודה עברית – מחווה לשישים שנות יצירה מקורית" (2008) – כותבת: "יש משהו מהנה מאוד בעבודה על גרסת כיסוי. אני נוגעת בשירים
מי היא נגה, שחנן יובל שר עליה כל כך יפה. לפני שנביא את סיפורו של יובל עצמו, זהו קודם כל סיפורו של מאיר אריאל שהועבר להלחנה לשלום חנוך, שניהם מקיבוץ משמרות. גם חנן יובל נולד במשמרות, והוא ממש בן דורם
אמיר דדון משדר עוצמות פנימיות במונולוג על-עם עצמו. יש מצב לא טוב של עצב וטירוף, אבל הייאוש ניגף בפני ההיגיון והתקווה. יש מקום להתחיל מהתחלה – "כמו לנשום בפעם הראשונה", וגם "אני כאן לא מתבזבז יותר" – עידוד עצמי בלשון
רבים רואים ב"אמסטרדם" – שירו הגדול ביותר של ז'אק ברל. ברל כתב את השיר כמלודרמה מלנכולית המתפתחת לשיא על מציאות מכוערת של מלחים שיכורים מחורמנים וזונות בחופשה בחוף של אמסטרדם ברגעי השפל הכי גדולים של האדם. ברל מעולם לא הקליט
משאל ("7 לילות" 9.12) הכתיר את "בדד" כ"שיר הים-תיכוני" או ה"מזרחי" הטוב ביותר. נימוקים? הזמר עצמו – זוהר ארגוב או השיר? אם השיר עצמו אז מדוע לא "הפרח בגני", שהוא באוזני שיר מקורי איכותי יותר מכל בחינה. מוסיקה מזרחית? גם ד"ר עוזי
באנציקלופדיות הוא מופיע לעיתים תחת המשבצת של Rock. ברור שמדובר באבחנה כללית. יש טענה שאומרת שאם טום ג'ונס היה מקליט שירים יותר אפטמפו רוקנרוליים – הוא היה הופך מתחרה רציני מאוד לאלביס. בפועל הוא התחרה על הקהל של אנגלברט הומפרדינק,
ג'ין פיטני, זמר הפופ, שנת 1962, בלהיט ענק, שרבים קושרים אותו בצדק לפס קול הסרט בשם הזה בבימויו של ג'ון פורד ובכיכובם של ג'יימס סטיוארט וג'ון ויין. אז נכון שברט בכרך והאל דיוויד כתבו אותו לסרט, אלא שג'ון פורד שנא את השיר הזה, והחליט להוציאו
הקלאש והסקס פיסטולס הובילו את מהפכת הפאנק של סוף השבעים. הפיסטולס היו ניהליסטים עד אנרכיסטים. הקלאש הייתה להקת מחאה פוליטית במובן הפוזיטיבי של המילה, גם מיוחדת יותר מוסיקלית. היא הרחיבה את פורמט הרוק עם רגאיי, דאב, סקה, רוקאבילי, ניו-אורלינס.. ג’ו
מה לאריק איינשטיין ולמוסיקה יוונית, ועוד כזו שלוקחת לשמחת החיים של הטברנות בפיראוס? גם בלי שנשיב תשובה שכלתנית, יש תחושה שהמוסיקה מעניקה כוח של המשכיות, תנופה שמונעת בקצב מדבק. קחו את "שיר השיירה" מתוך האלבום "על גבול האור" משנת 1987
לורד, הלא היא אלה יליך או'קונור (Ella Yelich O'conor), ואתם תכירו אותה כבר משיר הפתיחה המצוין Tennis Court. היא משועממת מאיך שאנשים מדברים, היא בוחרת להיות beauty queen in tears לא מאמין: הדיסק הזה יצא כשהיא היתה בת 16 בלבד,
"אותו שיר ישן, רק טיפת מים באוקיינוס אין-סופי/ כולנו מתפוררים לאדמה למרות שאנחנו מסרבים לראות/ אבק ברוח" את השיר כתב גיטריסט להקת הרוק קנזס קרי ליברן Kerry Livgren, אחרי שקרא ספר שירה של אינדיאנים. השורה שצדה אתת עיניו הייתה –
27"קול הזהב" של מאלי עושה חזרה נהדרת לשורשים, ועם זאת חוצה את הגבול לרוק ופאנק בלי שתורגש ניגודיות צורמת. הקריירה של סאליף קייטה נראתה מעט בדעיכה אחרי האלבום האפרו אלקטרו של 1999 – Papa. כאן, הוא בחר בחוכמה ליצור אלבום
במקור – שיר של סקרימין ג'יי הוקינס משנת 1957. הוא כתב את הבלדה כקינה על אובדן אהובתו. הגרסה המקורית של השיר הייתה איטית יותר ופחות אטרקטיבית מכל הגרסאות שבאו אחריה. הוקינס הקליט מספר גרסאות לשיר, כאשר באחרונה קיים הסיפור על
את השיר הקליט אלטון ג'ון בקיץ 1972 באולפני Château d'Hérouville בצרפת. השיר, שאת מילותין כתב, ברני טופין, נכלל באלבומו מ-1973 – "אל תירו בי, אני הפסנתרן" – Don't Shoot Me I'm Only the Piano Player שהכיל עוד להיט ענק כמו
מהשירים המפתיעים והמיוחדים של אתניקס. הנגיעה בקו הגבול שמובילה אותה למקום, שברגע שמגיעים אליו ניתן לגעת בשמיים ולהיות חופשיים. התשוקה הגדולה ביותר היא אותו מעוף ציפור שיאפשר להסית את קו המים לחצות את קו האופק. ואיך עושים את זה? על
דיווח מהכורסה מהופעה של מירי מסיקה, ינואר 2011. שיקולי כדאיות: ההוצאה לזוג לא פעוטה, אם גם לקחת גם בייבי סיטר. מצד שני: את החציל בטחינה, הסלט ונתחוני העוף אפשר להכין בבית, והסידי הכפול גם נשאר אצלכם. זה אינו מדור צרכנות,