אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר מלחמת תש"ח, ומתוך מודעות חריפה לציוויי הגבורה של שירת תש"ח. למעשה – השיר היחיד שכתב נתן אלתרמן ללהקה צבאית (להקת גייסות השריון שבה שרתה בתו, תרצה אתר). השיר מוכר בביצועי להקת 'התרנגולים' משנת 1961, אריק איינשטיין שממשיך להתנגן. משך השנים הפך לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית,
הצל של פוליקר מוציא אותו לקצב נסיעה, מלודיה קסומה, שיר שנטען במתח, הזמר מספר את סיפור המסע-יחסיו עם צילו מחוצה לו ובתוכו, מעבר אמוציונאלי שמגיע מנפש הזועקת – "בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים אל חיבור דמיוני שהיה עד
נתן אלתרמן כתב על יחסים אמביולנטיים בנישואין שמושתתים על אהבה ואכזבה, על זוגיות בנסיגה. השיר עוסק בתחושות דו־ערכיות כלפי קשר של נישואים. כל אחד מהצדדים קשור לשני, אך משווע להימלט מהקשר. . זה שיר אהבה נגד עצמה. כל אחד מהצדדים לעצמו, קשור
"זה ערב קיץ לכאורה", כתב נתן אלתרמן ביד רוטטת, בחשש כבד. ביקש ממנה לשמור על נפשה. ערב קיץ טוב, למראית עין, כי מתחת רוחשים דברים שהם ההיפך מ"לא מורא". את השיר כתב אלתרמן לבתו תרצה, לאחר שניצלה מניסיון אובדני, אחד מני
ערן צור ממשיך לשיר את "ערב ב' כסלו" למן הימים שהוא נולד במסגרת כרמלה גרוס וגנר (האלבום "עיוור בלב ים" 1995), ללא ספק פסגת היצירה שלו, חריג במוסיקה הישראלית בזכות הלחן האלמותי של יובל מסנר שסייע לדרמה האישית להפוך לסיפר
פמלה – ההייתה או חלום הייתה? תגידו פמלה – אמרתם בועז שרעבי. אבל השיר מזוהה בראשיתו עם יפה ירקוני. וסיפור שהיה כך היה. ב"ערב ישראלי" שהתקיים ב-1971 באולימפיה בפריז, שר בועז שרעבי, אז זמר אלמוני, את "פמלה" באנגלית לכוכבת הערב,
שירים קלאסיים הם כמו חתונה קתולית. הם נכנסים לפנתיאון של המוסיקה, ושם שוכנים לנצח. אין עליהם עוד ויכוח מהסוג של האם המילים והלחן נועד זה לזו. "אהבתה של תרזה די מון" הוא מהשירים האלה. טקסט – מופלא. לחן – אולטימטיבי. אבל
"אגדה יפנית" הוא שיר חריג גם ביחס למכלול יצירותיהם של אהוד מנור ושל אריאל זילבר. במרכזו צייד מתוסכל וזוג ברבורים המשולים לזוג אוהבים. שיר על טרגדיה שבה היצר הרע של האדם נמצא מול אהבה נשגבת. השיר לקוח מתוך הסרט "לאן
תחושת המשורר ששירו כבר עמד להיוולד, אבל נשאר אי שם בין שמיים לארץ. "מי אני בשיר"? מביע את התסכול. תלמהאליגון-רוז אינה רק מתוסכלת. היא מתפעמת. מרחפת. היא בספירה אחרת. מרגישה קטנה מול שמיים ומים. בהתפעמותה עושה שימושים במטפוריקה של בעלי
כשאלהים אמר בפעם הראשונה עוסק בבריאת העולם מהזווית של אלוהים, תוך ניסיון לתהות על חולשותיו…האנושיות. לפי הטקסט האירוני-הומוריסטי של נתן זך, עד הנקודה שקדמה לבריאת העולם, אלוהים היה אומלל, וברא את העולם כאקט של ייאוש בתקווה לאושר. הוא לא חשב על
לשונו הציורית של דני סנדרסון הולידה שיר על תולדות מדינה קטנה ומבודדת, שהתחילה מכלום (שני בתים, שני סוסים, שלושה עצים) ועדיין לא הגיעה אל המנוחה והנחלה, עובדה היא, שהיא ממשיכה להתחמק מצרה. אקטואלי מאוד ל-2020, סגר שני. ההומור הסנדרוסוני נמצא
נורית גלרון חוזרת ל"משהו בלבבה" במופע המציין 30 שנה לאלבום (יצא ב-1986), שעומד בסימן נתן זך ואילן וירצברג, שהלחין 6 שירים והפיק מוסיקלית. נתן זך ואילן וירצברג הם שני היוצרים היותר משמעותיים במוסיקה של נורית גלרון. גלרון אמרה לא פעם,
נחום נחצ'ה היימן היה נסיך המלודיה, מלחין שהצליח לתת למילה העברית חיים מוסיקליים ייחודיים עד כדי יצירת תחושה של לחן עברי מסוגנן, בשזירה עדינה של השפעות. איפה להתחיל? "רק הד קולך", "ריח תפוח ואודם שני", "אניטה וחואן" בביצוע הפרברים, "מרדף",
את "תיבת הזמרה נפרדת" כתב נתן אלתרמן ב-1938 בננסי שבצרפת, שם התגורר במשך שנתיים. בשיר מתאר אלתרמן את רדת הערב על עיר אירופאית כפרידה מ"תיבת הזמרה", אביזר מיושן שאפיין את שווקי אירופה. המשורר מתנבא על אירופה של סוף שנות השלושים של
הילדים בקהל יכולים להיות בניהם או נכדיהם. חלק מהם ילכו בעקבות אבותיהם ויצעקו בקצב "פורטיס, משוגע". זה מה שעבר בודאות מאב לבן. פורטיס לא משוגע. הוא מסובב מחוגי השעון אחורה, כי הקאמבק סוגר קופות. הקהל סוגד. "סולדאאוט" מופיע כמעט ליד
יפה ירקוני איננה. מה כותבים? איך סוקרים פס קול של ארבע דורות? טיפסתי על סולם כדי להוריד את זמרת המלחמות ממדף עליון בצורת קופסה שחוה מהודרת – "יפה ירקוני מאז ועד היום" 1948-1988. חמישה תקליטורים שמכילים את כל הרפרטואר שלה מ"האמיני יום
נעמי פולני, מעצבת ובמאית להקת התרנגולים, הכינה בתחילת שנות הששים תוכנית שהוקדשה כולה לשירי אהבה. את כל הפזמונים הלחין סשה ארגוב. פולני פנתה לדן אלמגור, בבקשה שיתרום לתוכנית שיר אהבה שאינו סנטימנטלי, מזווית ראיה קצת אחרת, אפילו צינית."נזכרתי אז", מספר דן
מי שחווה ילדות שכונתית – יזדהה. עוזי חיטמן ז"ל מתגעגע לילדות בשכונה. מזדהה עם תקופה שהזמן הפך אותה כמעט מיתית. תקראו לשיר – גלוריפיקציה של תקופה. מה שמעורר את הגעגועים היא מוסיקה, שנשארה מאותה שכונה בה גדל. כל השאר – זכרונות המעומעמים
מהשירים הנוגים המחלחלים ביותר שנכתבו בזמר העברי. נעמי שמר בשיא פריחתה כפזמונאית בשנות השישים. במקור נכתב השיר ליוסי בנאי לתוכנית יחיד שהוא עמד להעלות ב-1966. בסופו של דבר, השיר לא התאים לקונספט של התוכנית, וב-1968, הקליטה אותו להקת פיקוד מרכז
