"פוטומיו" תמיד מפתיעה כשמדובר במשבצת "מוסיקת העולם". הפעם – באנתולוגיה אתנית יפה בצבעוניותה ובצניעותה. מסובבים גלובוס ומגיעים לביקור קצר בקובה. זה מתחיל ב-El Chacal של חוזיי קונדיי אולה פרסקה. קלטתם את השם? כמה שזה קובני. גם הקצב, הריקוד. לפי הביוגרפיה
היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape
זמרי אופרה הם הכוכבים הגדולים בז’אנר הזה. ספרתי חמש פעמים לוציאנו פאבארוטי שזה חמישית מכול הדיסק. אין כמו פאבארוטי לשפוך את הלב בשירים נפוליטניים ואיטלקיים. עוד זמרי אופרה שמגיעים לשיאי הרגש: אנדראה בוצ’לי, ג’וזפה די סטפאנו, חוזה קררה, פרנקו קורלי,
המוזט הוא הבלוז, הטנגו והג'אז של פריז. תערובת של איטלקי, ארגנטינאי, צועני. המוסיקה האקזוטית מנוגנת כאן ע"י מיטב נגני המוזט העכשויים, ובעיקר האקורדיוניסטים הכי בולטים בעיר. הרעיון צמח לסדרה שהחלה עוד ב-1990, והאוסף הזה מייצג הוא הקלאסיקה של המוסיקה הפריזאית הרומנטית, עם
זה שלישראלי יש יותר ממושג בבוסה ובסמבה, עדין אינו אומר שהוא מכיר את המוסיקה הברזילאית. בשביל רבים, מוסיקה ברזילאית היא "הנערה מאיפנמה", או הקרנבל במשמעות האקסטרווגנדית שלו. המוסיקה הברזילאית אינה רק בוסה. היא מסתעפת לסגנונות רבים שהתגבשו במהלך ההסטוריה של
יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה
ב-13 ביולי 1990 עלתה עפרה חזה בכל הדרת הלבוש התימני המסורתי, ממש כמו בטקס חינה אל במת הפסטיבל במונטריי. הימים ימי הגאות הראשונים של ז'אנר מוסיקת העולם, ופסטיבלי הג'אז פתחו השערים בגדול למוסיקה אתנית. חזה הגיעה אז למונטריי במעמד של
לקראת פסטיבל ג'אז תל-אביב שלח אדם בן עזרא תזכורת למקום בו הוא נמצא עכשיו. את הקטע שמעתי באי.פי שהוציא ב-2014. הוא חלק מאוריינטציה של הרחבת הספקטרום המוסיקלי שלו כרב נגן וכרב סגנוני בניסיון לחדור למשבצת מוסיקת עולם. ההשפעה האפריקאית מוטמעת
הנה הפתעה: תרגמו את כל 42 השירים של דאלארס לאנגלית, אבל לפחות לאוהביו שאינם דוברי יוונית – זו בשורה. ואל דאגה – דאלארס לא עבר לשיר באנגלית. דאלארס האולטימטיבי זה גם לא פוליקר. תלחצו על מס. 4 בשלט. ותבינו מאיפה פוליקר הגיע. האמת? נתתי
קו ניו-יורק ארמניה. ג'אז, ניחוח ערבי, חיבורים בעידון מלודי. הדיסק הוא אוסף שמיועד למי שאין לו מושג מה היא נייט ארק. 5 שירים מתוך 8 הקטעים הם מהאלבום הראשון של החבורה "תמונה" ו"שיבה הביתה" והם מוכרים לכל אוזן, אבל מיוחדים
האקאן (Hakan) מביא הצצה לעושר התרבות המוזיקלית הכורדית, גורם לך לרצות לשמוע עוד. תקשיבו לדיסק הזה ותדמיינו או תגשימו נסיעה למקום בו המוסיקה הזו עדיין חיה ונושמת, מהווה חגיגת החיים של הכורדיסטנים. הלחנים העממיים מלאים בשמחה ובצער, אהבה ומוות. בקיצור,
לפלמנקו יש דיאלקטים וסגנונות שונים. זה אחד הסגנונות היותר מותכים (מלשון כור היתוך) משום הטמעותו בתרבויות רבות. הפלמנקו נטמע כידוע לא רק בתרבות ספרד, אלא גם במרוקו, במזרח אירופה. המתמחים והבקיאים יזהו את הבולריאס (Bulerias) והאלגריאס (Alegrias) המבטאים שמחת חיים,
כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם
למי אין איזו פינה נוסטלגית חמה לכמה זמרי פופ צרפתיים מהשישים שבעים. לפעמים באיזו חתונה עוד שומעים מישל פולנרף, לואיג'י, כריסטוף, ג'ו דאסן. גו' דאסן נשמע לי היום אחרי 23 שירים קול ששווה פה ושם עוד התרפקות, תלוי במצב רוח. אמנם לא ממש צרפתי, אבל
אין הגדרה למושג "מוסיקת עולם", למרות שהיא נחשבת ז'אנר בעולם המוסיקה, אבל אם מוסיקת עולם היא חיבור בין תרבויות שונות, "טייצ'מאניה", אלבומם של יניב טייכמן (נגן העוד) ורביעייתו, הוא הכי מוסיקת עולם שבעולם – בחיבור המסעיר בין מערב למזרח, בין ישן לחדש,
שי מאסטרו היה השם החדש בטריו של אבישי שהוצג ב-2007. בן 21 בלבד בזמן ההקלטות של האלבום הזה. החליף את סם ברש, שפתח מסלול סולו. אין לי שום ספק שאבישי חיפש בדיוק את הצבע הזה בפסנתר, המלו-רך אפרורי הזה, כי הג'אז
שמעתי אותם ב-2009 במועדון זאפה בת"א. זוג העיוורים ממאלי לא עושים אפרו נקי. הדיאלקט, השפה מגיעים מאפריקה המערבית, אבל הגרוב מערבי. טהרני אפרו רוטס – אולי התאכזבו, שוחרי אפרו פופ גרוב התכייפו. מצד שני – את אמאדו ומרים Amadou & Mariam מריצים בעולם בזכות הגרוב, לא הסטריאוטיפים
מי שחושב שהאוסף הזה נועד לרחבת הריקודים – צודק, אבל גם טועה. שבו בכורסה. אל תזוזו. הפעילו מערכת טובה. אני מאשר לכם להרגיש רחבת הריקודים. אבל לא חייבים רחבה או כורסה. טוב מאוד גם לדיסק במכונית. מה זה? דיסקו טרופיקלי
ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש. האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו
המוסיקאי שחי כבר 16 שנה עם משפחתו בטורקיה, ממשיך את הקשר שלו עם ישראל באמצעות המוסיקה של המרחב. המסע המוסיקלי של ינון מועלם חוצה תרבויות. ב"שיבה הביתה", אלבומו השמיני, מועלם נשען על העוד ככלי מוביל המחובר באינטרקציה מופלאה לפסנתר בנגינתו של
מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם. למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי
"הבה נרגילה" שנוגן בסיום, משאיר אותך עם חיוך אופטימי לתפארת היחסים בין מוסיקה ישראלית ומזרחית במקצב 9/8, תרצו – בין המוסיקה הטורקית והמוסיקה המזרחית הישראלית. ינון מועלם, שהעלה לבימת ענבל ארבעה נגנים המהווים את "אנסמבל ראסט", הוא אזרח טורקי מאז 2002,
לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג'סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר. כמו נטענה מחדש, טוענת את השיר בעוצמות מחודשות של אהבה, תשוקה,
"קומוניקטיבי" – היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. יאזינו לכמה שירים. היא תחזור להשיב על שאלות. בסוף תבצע שיר מהאלבום החדש. אחר-כך, בחדר אחורי של האוזן השלישית, שוחחנו על
כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/
שנים אני מחכה למופע פסנתר בפסטיבל הפסנתר מארח. והנה: קיבלתי אחד כזה.מופע פסנתר. יוני רכטר, נסיך המוסיקה הישראלית, עשה בחירות אטרקטיביות לערב הזה: הוא החזיר לבמה את אבנר קנר, חברו ללהקה "14 אוקטבות" (1974), הוא בחר לאלתר עם אלון יבנאי – פסנתרן שפועל בניו-יורק – פסנתר מול
באיזה שהוא מקום בשמיים עדיין יש כחול. לא הכל שחור. סנגיט חיבר שפות, דיאלקטים מוסיקליים כדי לנסות לצבוע באיזו משיכת מכחול שאומרת פיסת תקווה. השיר מספרמצוקתה של ילדה שהיא קורבן הטרגדיה הגדולה של העולם – מלחמות שממשיכות לחרב את הילדות למיליוני
עם קול הנשמה העצוב שלו, הפך בליק באסי Blick Bassy לאחד ממהזמרים-יוצרים המצליחים ביותר באפריקה. הוא נולד בקמרון, מערב אפריקה, עבד בברזיל, וכיום הוא מתגורר בכפר בצפון צרפת. כאן הוא פיתח סגנון חוצה תרבויות של השפעות מוסיקליות אפריקניות, לטיניות ואמריקניות. מילות
הנה באה הנסיכה החדשה של המוסיקה האתנית, בתמהיל שלא יאפשר למבקר להכניסה אפילו למגירת מוסיקת עולם, אלא להשאירה בצומת קרוס-קלטשר מפתיע. הינדי זארה, זמרת-יוצרת ממוצא מרוקאי, מיוחדת בעירובים מוסיקאליים. 11 שירים שקצת מבלבלים. מה היא רוצה להיות – נורה ג'ונס
הכי פשוט ללכת על עיבודי דאנס אפביט אלקטרונים גרוביים למוסיקה ערבית – כדי לנסות למכור. ב"פוטמאיו" לא נוהים אחרי טרנדים. "ערב האקוסטית" הוא אוסף שלוקח את הסגנונות המסורתיים אל העיבוד המודרני, זה שמכניס אותם בדלת הראשית אל ז'אנר מוסיקת העולם.
