"בעולם החברתי הזה כולם בודדים משום מה". הוציא לי את המילים. הנקודה היא, שלא הייתה לי המנגינה, והנה – הביא לי אותה. עידן עמדי הנוגה, המלנכולי אבל גם המזכך, זה קולו וזוהי מנגינתו. שמחלחלים, אפילו מברווזים קמעה. תקשיבו לשיר. כבר
אברהם טל עדיין בשלב של "אינו מבין". התמימות היפה? מי מאיתנו מבין משהו על החיים. מנין באנו ולאן אנחנו הולכים. השאלה איך אנחנו מקבלים את חוסר ההבנה, את החלל הזה בתובנות שלנו. טל תוהה, מנסה לגעת בפלא הזה שנקרא חיים,
התעוררתי הבוקר לשיר נחמד, מרנין. מצטרף אל הקפה. כלומר: עשו לי את הבוקר – דג נחש נמרץ עם קרואסון ועיתון בוקר. מה רע? מחאה? משחקים אותה מחאה. הם נשמעים כבר פופ מיינסטרים לא מזיק. כלומר להקה שאיחרה את רכבת המהפכה, והיום
אני עם אביב גדג' במאבקו הצודק. באמת כל מילה – בסלע. לא בטוח שיש מקום למאבק. יש מקום לבריחה בחיפוש אחר מקום לחלשים. מקום בו מקשיבים, פחות שמחה לאיד, יותר צדק חברתי. פחות תחושת הבדידות הנוראה בתוך מקום אטום. מנוכר.
עכשיו הכל בסדר. כלומר – כשהוא אוהב אותה זה מצב אופטימאלי. יקבלה – על פגמיה וגחמותיה, מצבי רוחה המשתנים. לא יופתע משום דבר. היא בעד המשך המצב – כי התעייפה לוותר לאהבה. ניסוח יפה. במציאות האהבה אינה תמיד נענית למשאלות.
יש מצבים של "נגיעה באושר" – כל אחד מנקודת תחושתו-מגעו. נדב ויקינסקי נזכר בסיטואציה, שמחזירה אל חדר קטן בקיבוץ. גב חשוף. מדים. חיוך שבור. רגש אשמה ושמחה. הטון והמוסיקה הם שיקוף נוגה של כמיהה לרגע הזה, שלא רצית שיגמר. "נסיעה"
דווקא מגניב – הקונטרסט בין "המצב" המחורבן ובין הקלילות הריתם נ' בלוזית המחויכת. העיבוד של אייל מזיג מחזיר לימים שהייתי מאזין לטונות ר-נ-ב מיובא ממולדת הסגנון, זמרי מוטאון, הצליל של פילדלפיה, קרטיס מייפילד. התבלינים משיבים את הרוח הזו מן העבר,
נדב ברנע רוצה להיות בלוז. אם אפשר בלוז עם תבלין קאונטרי, שיישמע פולק-רוק לדרכים. מעט מלנכוליה, אקוסטית, אקורדיון ומפוחית, קול קצת סובל. הבנאדם על הבוקר לא מצברוח משהו. רחובות חשוכים, עיר עצובה. ההיא שנטשה. יש רקע טוב לסלואו עצוב. מפלט?
נו, חבר'ה תתחילו לעבוד. כדאי לכם. על שירים כאלה מקבלים פרס אקו"ם (מלחין השנה 2013). בואו נגיד שגיספן בכל זאת השקיע עבודת חריזה. דודו שרבט לחן סביר. תמיר צור גייס את מיטב מיומנויותיו כמפיק המוסיקלי של ה"ז'אנר" ועשה ככל יכולתו
אני חוזר אל פינתי הישנה – גברים בוכים בלילה. ערן וקנין כובש אותה השבוע בסערה.האם גם אתם לא נסחפתם בסחף הרגשי הזה, או שזה רק כותב שורות אלה עקר הרגש, רק הוא – אינו קונה את הטקסט ולא את המלודרמה.
סגיב כהן נאחז במקורות השפה כדי ליצור שירי עם פשוטים, לעטר אותם בצלילים נוגים מזוככים. האם אפשר לתקן את האדם? אוטופיה – יצר לב האדם טוב. המציאות טופחת. עדיין לא גרים זאב עם כבש. עדיין לא עובר שבוע בלי הרס.
מעכשיו תרשמו Marina Maximilian. תתעקשו על האנגלית. למה? כי מארינה מקסימיליאן בלומין בגלגול הקודם כבר אינה גרה כאן. כמו ששמעתי את היפהפייה התמירה שרה Two Pigs מהאלבום החדש שיצא בקיץ, היא גרה כבר רחוק מכאן. לא לשכוח: זה יהיה האלבום הראשון שלה מאז "כוכב נולד".קשה להאמין.
שמונה דקות שיר? מלהיטן כמו ג'סטין טימברלייק? נו, טוב, מנסה לחדש? האם יש כאן חידוש? האם האורך קובע? זהו שיר נוסף מאלבומו החדש The 20/20 Experience. טורי הרכילות כבר מייחסים את הטקסט לאהובתו השחקנית ג'סיקה ביאל. "אני לא רוצה לאבד
האהבה שלה היא האהבה שלי. של עצמי. כלומר היא שגרמה לו לאהוב את עצמו ולאבד אותה, שר נדב קדמון. "זמן מעל בדידות. אנחנו תקועים באמצע הספק. זמן מעל בדידות. את חזקה ממני במיטה. רק במיטה. מאבד אותך. מאבד אותך למעגלים
ככה לא כותבים היום. שום יוצר מודרני לא היה מרשה לעצמו להתפייט באופן הזה. יוני יעיש יכול להרשות עצמו. יש לו את זה. יוצאת לו טבעי – השפה הארכאית הזו, מסתלסלת אותנטי. מילולית ומוסיקלית. זר של כמיהות וגעגועים הוא קטף
Battle Born נשמע כמו מהדורת הקילרס ל – Darkness On The Edge Of Town של ברוס ספרינגסטין – סיפורים על נעורים אבודים, משפחות הרוסות, חלומות מנופצים, לבבות שבורים, חיים על הקצה על רקע אורות ניאון מן עבר. Here With Me
תרשו לי שלא להתחשב בנתון שנשלח עם הסינגל – מאיה בוסקילה היא זוכת "חי בלה לה לנד 2". (מה זה תורם לשיר?) לעומת זאת הייתי מחפש איזשהו פסטיבל בשביל השיר הזה באגן הים התיכון, יוון, איטליה. יש כאן פוטנציאל לצאת בגדול
גברים מהמאדים, נשים מנגה. מה חדש בתחום חוסר התקשורת בינה ובינו? הכל מוכר. הוא חי במערה שלו, לא רוצה להתמודד, מסתגר. הוא מתחפר, היא חופרת… אם הטענה שלו ש"לאנשים הפשוטים קשה יותר להסתבך" איך הוא בכל זאת הצליח להסתבך איתה?
ריטה רואה משהו צלול נפלא שמגיע מהקור והכאב. שיר על מהפך. מעבר מהחסרון – ליתרון, מהרע – לטוב. מפגעים, שעות קשות, חולשה, בדידות הופכים לאור פנימי לשמחה צלולה. ועכשיו היא יכולה לא רק לחבק את עצמה אלא את סביבתה. מה
ריטה היא השיר הזה. הוא גם נוצר כדי שזמרת (נקבה) תשיר אותו. אבל באינטרפרטציה כמו באינטרפרטציה – כל הפתעה יכולה להיות – לטובה, גם כאשר גבר נכנס לרחמה. עמיר בניון דאג ראשית להעבירו דירה מחלקתו המערבית לחלקתו האוריינטלית. העיבוד אינו
הביטחון שהשם יעזור. יסלח, יגמול. הביטחון כה גדול – שהלב ישמח עוד בטרם העזרה. אין שום ספק, מאמין המאמין: אלוהים יעזור. על כך ייאמר: אשרי המאמין. כלומר – טוב לו למאמין. אבל הביטוי הזה נאמר בדרך כלל בלגלוג על אדם
אני שומע את השיר, ונזכר בדור דניאל. הנרטיב והמוסיקה הם מהזן או הז'אנר הזה. מהמילה, המנגינה, הקצב. אפילו העיבוד. הפופ של הכאב הנעים, הרומנטיקה המתקתקה הדוויה, המיוסרת כביכול. לא נורא: כאב קל בחזה. רצה לעזור, לרגע ראה קרן אור. הפעם
רישומים מרשמי שהות במדבר (בית השאנטי). של ארז לב ארי ופטריק סבג, שיצאו לחפש השראה ליצירה ומצאו שינה, חלומות, דלתות מסתובבות, סיפון, קולות, לילה, אור בוקר. אוזנינו שומעות קטע מיצירה שנקראת "עץ בודד". מעין פסקול של יוצרים עירוניים שחוו חוויה מדברית
את מי היא מזכירה לכם בשיר הזה? נכון מאוד. גם אני שמעתי נינט. לא בטוח שזה ב"אשמתה" של רז שמואלי, אבל הדמיון כל כך גדול שזה עלול להיות בעוכריה, אם הקו הזה יימשך גם בשירים הבאים.. הטון, הדיקציה. גם בעיבוד
שירת הנפש הפגועה והנכזבת. רוני דלומי פונה-שרה אל האהוב בע"מ בעניין סוף הקשר הממשמש ובא . המילים נועדו לייצר את הדרמה – "נתרסק", "קורעת לי את הבטן". מצד אחד היא עדיין "אוהבת" וגם מציעה לו "להתעורר" מהשגרה. מצד שני –
לא שמת לב ריהאנה? הביטלס כבר השתמשו בביטוי הזה Something in the way she moves Attracts me like no other lover בשיר Something, כאן ההבדל מזערי – "משהו באופן שאת נע/ גורם לי להרגיש שאינני יכולה בלעדיך". לא יודע אם
גרסת הכיסוי (קאבר) משתלטת. זמרים עומדים בתור כדי לעשות אודישנים עם שירים מוכרים. הקול הוא הכל. היצירה והחידוש – פחות. הרצון לקצר דרך, להתפרסם מהר. לרגש – חזות הכל. התופעה מאוד לא מרגשת אותי. להיפך: היא מעידה על קיבעון. שיר
חיפשתם מוסיקה ים תיכונית עברית? בבקשה. היא מגיעה – צחוק הגורל – בביצוע זמרת יווניה. אהבת אהובה. שירת גליקריה. היוצרת ונגנית הבולבול טראנג, שאיבדה את קולה לאחר שמיתרי קולה הוסרו עקב מחלת הסרטן – בשיר ראשון מתוך אלבום חדש, שכולו משיריה
במעבר של השיר – מספר בעל הבית לדלפון שגר בסטודיו מעל למוסך, כי בתקופה שלו הוא גר בצריף. המיואש שהכל אצלו מפורק, שמריח גריז וסולר מהמוסך שמלמטה, לא יתנחם בזה, אלא בחיבוק שהוא מתחבק בחושך "ללא דאגות" כשהמבט הוא אל
הזמר והשיר הם זוכים של העונה ה-9 של ה – X Factor. זהו סינגל מנצח עוד מהביצוע המקורי של של הזמרת שונטל משנת 2010. ג'יימס ארתור אמנם טעון מאוד, מתכוון מאוד, אבל מה עושים, כשהוא הוציא מהשיר את האלמנטים הריתם-נ'-בלוזיים
