דקסטר גורדון Ballads
יש שמגלים את יופיו של הג'אז ב – "Kind of Blue" של מיילס דייויס, ב – Giant Steps של קולטריין. יש שמתאהבים בג'אז בהאזנה לנגינת הטנור הרכה והבלוזית של דקסטר גורדון כמו באלבום הבלדות הזה. מעט סקסופוניסטים מצליחים להפיק את
יש שמגלים את יופיו של הג'אז ב – "Kind of Blue" של מיילס דייויס, ב – Giant Steps של קולטריין. יש שמתאהבים בג'אז בהאזנה לנגינת הטנור הרכה והבלוזית של דקסטר גורדון כמו באלבום הבלדות הזה. מעט סקסופוניסטים מצליחים להפיק את
ב-13 בינואר 2007 – נפטר מייקל ברייקר בניו-יורק בעקבות סיבוכים ממחלת סרטן הדם, והוא בן 57. כמעט חודש לאחר מכן – הוענקו לו 2 פרסי גראמי על האלבום Some Shkunk Funk שהקליט יחד עם אחיו רנדי ב-2005. בסך הכל, במהלך הקריירה
מדהים כמה בלוז הוא אוניברסלי ונצחי. תתבוננו בכל המוסיקאים האלה שמנגנים שיר משנות ה-30 שנכתב על ידי אדם שהיה זר כמעט מוחלט באותה תקופה. "Sweet Home Chicago" הוא סטנדרט בלוז פופולרי בשתים עשרה תיבות. הוא הוקלט לראשונה על ידי רוברט
הסקסופוניסטית והחלילנית הצעירה מרתה ווידג'יק Marta Wajdzik מנגנת בסקסופונים ובחלילים עם רביעיה הכוללת את הפסנתרן החשוב פאבל תומאשבסקי. מדובר בנגנית המדורגת בין הטובים בגל חדש של סקסופוניסטים יצירתיים. היא רק בת 21, נגינתה נותנת הצצה לדור החדש של הג'אזיסטים הפולנים. המסורת הנפלאה נמשכת.
טד רוזנטל, אחד מפסנתרני הג'אז המובילים בדורו, מגיע בדצמבר לסדרת הופעות. רוזנטל, זוכה הפרס הראשון של תחרות הפסנתר הג'אז הבינלאומית של Thelonious Monk בשנת 1988, ניגן עם ענקי ג'אז כגרי מאליגן, ארט פארמר, פיל וודס, בוב ברוקמאייר, וג'ון פאדיס. הוא
"ברחוב הדולפין הירוק" ("On Green Dolphin Street") הוא שיר פופולרי משנת 1947 שהלחין ברוניסלב קייפר למילים של נד וושינגטון. השיר הולחן לסרט "גרין דולפין סטריט", שהתבסס על רומן באותו שם משנת 1944 מאת אליזבת גודג', והפך לסטנדרט ג'אז לאחר שהוקלט
"איזה כף לדבר עברית", אומר הפסנתרן אוריאל הרמן לקהל. סיבת ההתפעמות? אוריאל, אחד הפסנתרנים הישראלים הפעילים והמצליחים בעולם, כמעט אינו נמצא בארץ. כשהוא מגיע לכאן לנגן – יש לו ככל הנראה מטרה אומנותית מאתגרת. אנחנו בפסטיבל הג'אז הפולני במועדון גריי
מרצ'ין וסילבסקי, בן החסות של תומאש סטנקו ושלישייתו, מציעים הופעה חיה רטרוספקטיבית, שתואמת את מורשתו של החצוצרן הפולני האגדי, איתו הקליטו 3 אלבומים – במלאת 80 להולדתו. כך נפתח חלקו הראשון של המופע. הטריו, שפתח את פסטיבל הג'אז הפולני בשנתו
כשהג'אז פוגש את הרוק. כשהרוק פוגש את הג'אז. כשפסטיבל יפו ג'אז עובר שלושה קילומטר צפונה לתל-אביב (בית ציוני אמריקה) ועדין נקרא "יפו ג'אז", כי על מותג לא ממהרים לוותר. עמיקם קימלמן, המנהל והמפיק האומנותי מוביל רעיון: לחבר נגני ג'אז למוזיקה
ג'ואי דפרנצ'סקו, מי שהחזיר את אורגן המונד B-3 למיינסטרים הג'אז בתחילת שנות ה-90 ובהמשך במשך יותר מ-30 שנה, מת בסוף השבוע שעבר. הוא היה בן 51. גלוריה דפרנצ'סקו, אשתו ומנהלתו, הודיעה על מותו ברשתות החברתיות, אך לא סיפקה סיבה. דפרנצ'סקו
גיליתי איימי ווינהאוס גרסה מקומית. גיליתי להקת ג'אז סווינג, שמתחברת לג׳אנגו ריינהרדט וסטפן גראפלי ולמיטב הלהיטים של מוזיקאי הסווינג האגדתיים משנות העשרים והשלושים, כמו גם לזמרות בלוז כבסי סמית' ובילי הולידיי. הכנר עומר אשנו והגיטריסט אמיר גד אירחו את הזמרת
יש מקום לגלות את צ'יק קוריאה מחדש? תשאלו את החלילן מתן קליין ואת הפסנתרן טוקי שטרן, שהגיעו לפסטיבל Summertime במועדון גריי בת"א לנגן קוריאה. למעשה, למה לשאול, כשאפשר להאזין. כשקליין שמע לראשונה תקליט של קוריאה, הוא שמע חליל. להופעה הוא עיבד
Red Clay הוא אלבום שהוקלט ב-1970 על ידי חצוצרן הג'אז פרדי האברד. זהו אלבומו הראשון בלייבל CTI המנותב לפיוז'ן של הסול-ג'אז, סגנון שישלוט בהקלטות שלו בחלק המאוחר של העשור. עוד לפני שהאברד חתם ב-CTI רקורדס ב-1970, הוא כבר נחשב לאחד
אוהבי ג'אז: פנו את הערבים שבין ה-13 ל-15 בחדש הבא (ספטמבר) זהו שת"פ שלא יתכן בימים אלה בין פוליטיקאים: אמני ג'אז ישראלים ופולנים יגיעו לנגן משך שלושה ערבים במועדון גריי התל-אביבי. מדובר בשיתופי פעולה מיוחדים והפקות מקור ייחודיות לפסטיבל, בהפקתם
המונחים "סטנדרט" ו"סטנדרט ג'אז" מתייחסים לרוב ליצירות ג'אז פופולריות. חיפוש מהיר באינטרנט מגלה, כי ההגדרות שונות באופן משמעותי. לפי השוואת ההגדרות במספר מילונים וחוקרי מוזיקה, אפשר לקבוע כי "סטנדרט ג'אז "הוא יצירה בעלת ביקוש מתמשך ברפרטואר מוסיקלי ומשמש בדרך כלל
הבסיסט מירוסלב ויטוס והסקסופונסט יאן גרבארק (על סופרן וטנור) בסט דואטים מופנמים. השניים הם מוזיקאים מהשורה הראשונה המציגים ג'אז אירופאי איכותי. גרבארק משדר תשוקה בסופרן, וויטוס "מגדיל" את המוזיקה בצלילי הבס המאוד נוכח שלו; מדי פעם הוא גם מוסיף דגימות
"St. James Infirmary Blues" הוא שיר בלוז וסטנדרט ג'אז אמריקאי שמקורו לא ברור. לואי ארמסטרונג הפך את השיר למפורסם בהקלטה שלו מ-1928 שעליה נזקף שמו של דון רדמן כמלחין/ מהדורות מאוחרות יותר נתנו את השם ג'ו פרימרוז, שם בדוי של
רון חולדאי, ראש העיר ת"א ,הכריז בעבר על תל אביב כעל בירת הג'אז של ישראל. מאז עושה מחלקת התרבות שלו מאמצים להוכיח, כי זו לא היתה הכרזה סתמית. אם לבחון את מפת ארועי הג'אז בתל אביב – לא היה ממש
מדובר אכן ב"קליפרניה חולמת" של "האמהות והאבות". זה נכון שווס מונטגומרי, גאון הגיטרה, עשה מה שנקרא בלשון המבקר "פשרות". והנה התברר, כמה לא מפתיע, שהקומפרומיזם הביא לווס את הקהל בגדול. האלבום האחרון של ווס מונטגומרי ל-Verve (מלבד שיתוף פעולה מרגש
אייל וילנר הסקסופוניסט ומנהיג להקת הביג בנד, הגדיר את נשף הסיום של פסטיבל ניו אורלינס באולם רקנאטי במוזיאון ת"א כארוחת טעימות של כל מה שהתרחש בפסטיבל משך 3 ימים. ביג בנד, בלוז, סווינג, ג'אז צועני, סטפס. הכל במופע אחד מלהיב
סווינג דאנס אורקסטרה מברלין הגיעה לתל אביב. אטרקציה בפסטיבל ניו-אורלינס 2022 במוזיאון תל אביב. ג'אז כבידור. להט הסווינג בלהיטי מועדוני ניו יורק. התזמורת מגישה היבט תזמורתי הומוריסטי על עולם הסווינג אשר רתח בחצי השני של שנות העשרים ושנות השלושים במועדוני
אני לא מפסיק להאזין לטריו הזה השבוע. צ'יק קוריאה, לא להאמין, כבר איננו איתנו. האזנה לאלבום הזה – סוג של הצדעה לזכרו של מוסיקאי, לפסנתרן, ליוצר הנפלא, ענק ג'אז שהופיע הרבה בישראל. האלבום יצא לראשונה בשנת 2018 ביפן בלייבל Universal
מותו היה פתאומי ולא נתפס. איש נפלא, מורה ופרסונה כל כך אהובה. בערב שערכו לכבודו קיבלנו כמעט את מלוא התמונה על סיפור חייו, וכמו שאומרת הקלישאה – הוא לא ידע שהוא כזה. אם מדברים על ג'אז ישראלי עכשווי – אין
ג'ון קולטריין הצנוע טען, כי שם האלבום "צעדי ענק" מתייחס לנגן הבס שלצידו, פול צ’מברס, שעשה אז התקדמות גדולה, אבל עם כול הצניעות, אין ספק כי האלבום הזה מצטרף לעוד "צעד ענק" שקולטריין עשה ב-1959, כשניגן לצד מיילס דיוויס ב-Kind Of Blue . האלבום יצא
ווס מונטגומרי, המוזיקאי מאינדיאנפוליס, היה הגיטריסט החשוב ביותר בעידן הביבופ. גיטרת הגיבסון שלו נתמכת על ידי שלישייה של פסנתר, בס ותופים. הוא מאלתר על סטנדרטים של ג'אז כמו Gone with the Wind ו-Polka Dots and Moonbeams, והוא מנגן סוג מתוחכם
סיבת ההתכנסות: 2001 ציינה את יום השנה ה-75 ללידתם של מיילס דייויס וג'ון קולטריין. זוהי הקלטה חיה של טריו אגדות ג'אז: הרבי הנקוק – פסנתר, מייקל ברקר – סקסופון טנור ורוי הארגרוב – חצוצרה. היא נערכה ב- 25 באוקטובר 2001
לאה שבת תתקן את הכותרת למעלה. ג'אז? קודם כל – בוסה נובה. בבוסה אני חזקה יותר, היא תגיד. צודקת. כמובן – גם ג'אז. הסבה? ממש לא. לאה נשארה לאה, אבל היא מעירה אצלה אפיק מוסיקלי שהיה חבוי ונסתר. צור בן
אין בעיה להתאהב מחדש לשעה קלה או קשה בבלוז המסורתי. זהו אוסף נפלא של בלוז מאת אגדות ותגליות מהדלתא של מיסיסיפי ומחוצה לה. הרשימה למטה. כולם תוהים מאיפה הגיע הבלוז? תקשיבו ל – The Blues Never Die עם אוטיס ספאן,
מישל קמילו, הפסנתרן המבריק מהרפובליקה הדומיניקנית, מפעיל את הטכניקה הנוצצת שלו, האישיות השופעת כדי למזג השפעות ג'אז, לטיניות וקלאסיות לנגינה ייחודית. הוא הקליט סולו, בצמדים ובהרכבים, כמו גם עם להקות גדולות ותזמורות סימפוניות, אבל הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו עם
ב-1968, אחרי חמש שנים עם מיילס דייוויס, הקים הרבי הנקוק חמישייה משלו. כדי להגיע לקהל רחב יותר, הוא מתחבר לחשמל ולאלקטרוניקה. הימים ימי מהפך. באותם ימים ויין שורטר יסד את ההרכב "תחזית מזג האוויר" עם ג'ו זאווינול. המעבר שעשה הנקוק