Passione
תן ללב לשיר. תן לקול לתרגם את הלב. תן ללב להביע רגש. Passione – הוא אוסף – של תן לשירי אהבה מאזור הים התיכון להלך עליך. יוצא כמה מפתיע – לא בחג המולד. יש איזה חג אהבה ברקע? ולנטיין דיי
21/02/2013
תן ללב לשיר. תן לקול לתרגם את הלב. תן ללב להביע רגש. Passione – הוא אוסף – של תן לשירי אהבה מאזור הים התיכון להלך עליך. יוצא כמה מפתיע – לא בחג המולד. יש איזה חג אהבה ברקע? ולנטיין דיי
איך אתם רוצים נעמי שמר? ג'אז-אוריינטאל? ברגאיי? קאונטרי? וורלד מיוסיק? בלוז? דרום אמריקני? ארוזה בגרוב? מוגשת Smooth? לירי מעודן? מתן קליין, נגן החליל לקח את שמר לסיור במוסיקת העולם, שירים מ"שדות בית לחם" דרך "לילה בחוף אכזיב" ועיר לבנה" יצאו
איך פסנתרן קיטש מוכר יותר אלבומים מקולדפליי, אדל וליידי גאגא? נדמה לי שזו אחת השאלות הבודדות במוסיקה, שהתשובה עליה היא: והכדור עובר למגרש הקהל. ב-1976 כתב המוסיקאי Olivier Toussaint יצירה קטנה לבתו אדלין וערך אודישנים למצוא את הפסנתרן המתאים לנגן
בביקורת על הסינגל שלהם "או סולה מיו" כתבתי: אילו הייתי IL Divo, הייתי מן הסתם שוקל תביעה על העתקת שם מותג שלא בתום לב. תזכורת: IL Divo היא אותה להקת בנים שניסתה להיות בהצלחה מהדורה צעירה של "שלושת הטנורים". והנה IL
המשקפיים הנצחיים. מלודיה קליטה כמוטו אומנותי. תמיד The greatest songs. ננה מושקורי שרה בספרדית, אנגלית, צרפתית. פורטוגזית. והיא יוונייה. זה אלבום אירוח של חבריה מכל מקום בעולם. אפילו אלן דילון, השחקן הצרפתי נותן קול של חדר מיטות ב – Pauvre
שנחגוג עם רוד סטיוארט את הכריסמס? אין בליבי טינה לחג הזה. אני אפילו נכנס למצברוח חורפי רומנטי, כשמחוגי השעון מתחלפים ל-2013. ואני אוהב את רוד סטיוארט. מה שהורג את כל העניין הוא שירי כריסמס, כל האלבומים האלה שמוציאים זמרי השמלץ
אתם שואלים למה עוד אוסף של קול? למה עוד פעם נט קינג קול? כי נט קינג זה קול לנצח. כי – זה וידוי אישי – אני מעריץ וותיק שלו (סיבה מספקת, לא?), משהו שגובל בהפרעה, ועוד סיבה – המקבץ כאן
פעם הוא היה פוסטר מבוקש, כובש לבבות ושערים במגזיני הנוער, שנות השמונים-תשעים. אוסטרלי יפיוף שעשה את פריצת הדרך הראשונה שלו בשנת 1986, כששיחק בתפקיד סקוט רובינסון באופרת הסבון האוסטרלית "שכנים". מישהו מתגעגע ל – Especially For You (דואט עם קיילי
יש שיעדיפו את טוויגי ככה, כמו שהיא נשמעת כאן, נכון לגילה: קול מפתה של מועדון לילה לפני שישים שנים, שרה כל סטנדרט מרופט בהתרפקות על ימים של יין ושושנים. טוויגי? אין לכם צל של מושג? נו, הדוגמנית המפורסמת מהשישים שעשתה
לא להאמין כמה העולם אוהב שירי כריסמס. תחשבו לרגע: מי היה קונה תקליט שירי חנוכה או ראש השנה ב-30 אלף עותקים? את Christmas של זמר הג'אז מיינסטרים הקנדי מייקל בובלה קנו יותר מ – .2.5 מיליון איש. המסורת מנצחת. כשמייקל
מה קליידרמן עדיין קיים? כן, ריצ'ארד קליידרמן? הבלונד, העינים הכחולות? והוא מנגן אותו הדבר "הבלדה לאדלין"? כשהשבנות שלי היו תינוקות, עלינו על גג מלון בתל-אביב. הבטיחו להן לפגוש את החלום הגדול של אותם ימים. אני חוזר כמעט 30 שנה לאחור.
מקומו של ברט באכארך Burt Bacharach לצד גרשווין, ברלין ופורטר שמור היטב כאחד הקלאסיים של המוסיקה האמריקנית הפופולארית. מלודיסט בחסד שלקח מהג’אז, מהבוסה, מהמוסיקה הקלאסית. כיום בן 83, מלחין, מוסיקאי, שלהיטיו מוכרים בעיקר בזכות ביצועים נפלאים של דיון וורוויק, דאסטי
סווינג צועני הוא בעיקר וירטואוזיות של נגינה – עם המון אהבה לסגנון האקזוטי שפותח על ידי דג'אנגו ריינהארדט, גאון הגיטרה הצועני שהספיק בחייו הצבעוניים לשרטט מחדש את גבולות הגיטרה (בין שנוות השלושים לחמישים של המאה הקודמת)יעקוב חוטר, אורי בן צבי
את מי היא הזכירה לי? "האם אני סולחת?" שפותח את הדיסק מעביר באסוציאטיביות מיידית לקווי המתאר של קארן קרפנטר, ואני יוצא מהנחה שאין כמעט מישהו שלא שמע מעודו קרפנטרס, צמד השבעים של האח והאחות, שנפטרה מאנורקסיה. תקשיבו ל – Aretha,
המשך הסאגה של הגברת הסקוטית. הפעם, לקראת חג המולד, ירדה בכנפי מלאך. הרבה הילה מעל ראשה. השמרנות עלולה להרוג, אבל אצל גברת בויל, שמרנית ככל שתהיה, היא נותנת חיים למיליונים. בטח שזה הקו שהוכתב לה. אבל היא קיבלה באהבה. כדי בכל זאת
תזמורת אולד פאשן, ימי הסווינג, איזי ליסנינג אנכרוניסטי – מפוצצת היכל התרבות. הייתם מאמינים? נדמה לי שגם האמרגן שהביא את ההעתק האירופאי של הגלן מילר בנד, לא חלם שימלא את השורה האחרונה ביציע. מי זה הקהל הזה? קוראים לו בשתי
תנו לצלילי הפסנתר ללכת במקומכם. קרייג ארמסטרונג לקח את הבק קטלוג שלו, הוסיף כמה חדשים והתיישב לנגן. הוא מנגן WEATHER STORM של מאסיב אטאק, גם קטעים שהלחין ל"רומיאו ויוליה" "מולין רוג’" ועוד סרטים. משהו עליו: ארמסטרונג הוא מפיק מוסיקה סקוטי,
סיכום ראשון של סיפור הברווזון המכוער הכי מסעיר של 2009. לפי הדיסק – מגיעה לגברת הסקוטית של כוכב נולד הבריטי שחלומה יתגשם. 12 בלדות. חג מולד שמח, מרי כריסמס. מאזינים ומאזינות. החג הזה אנדרו לויד וובר ימתין עם עוד אוסף
המקהלה הגרגוריאנית של פרנק פיטרסון מגיעה כבר באלבום השביעי שלה, גם הפעם בקאברים לנעימות פופ מוכרות, ועם הדימוי המעצבן על העטיפה של נזירים לבושים בסגנון ימה"ב. עם כל המניפולציה –"מאסטר אופ שאנט" היא אחת הסדרות הנמכרות ביותר בחנויות המוסיקה בעולם.
הגדרה? אי שם בין פופ מלודי וג'אז. האסוציאציה הראשונה שהוא עורר אצלי – הארי קוניק ג'וניור. האלבום נפתח בגרסת ביג בנד לשירו הקלסי של קול פורטר: Just One Of Those Things, ביצוע מהוקצע מעמיד רף גבוה להמשך. את המבחן הראשון –
אחרי אלבום הטלאים המאכזב Get the Party Started של 2007, ב"ההופעה" (The Performance) חוזרת הזמרת האגדית והנצחית למה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: שירי רגש מלודיים מתוזמרים, צליל עכשווי אבל בלי איזשהו חיבור לרמיקסר עדכני. מי שזכתה לבצע בזמנה 3
מחפשים את הפרנק סינטרה החדש? מייקל בובלה אינו. הוא אפילו לא בדיוק זמר ג'אז מובהק. מייקל בובלה הוא מה שנקרא Crooner, משהו ליד – פופ בגוון ג'אזי. אבל איזה Crooner מעולה! זה אלבום האולפן הרביעי שלו אחרי 'Call Me Irresponsible'
מפיקה: דיאנה קראל. מפיק שותף: טוני ליפומה. מפיקה אחראית: ברברה סטרייסנד. עיבודים וניצוח: ג'וני מנדל. לאוהבי סטרייסנד, אלה שמבלים איתה הרבה שנים. שמזדקנים איתה: תמשיכו להזדקן איתה בדרכה שלה – הפעם בצניעות נוסטלגית כפי שלא שמעתם אותה. לא זוכר אם
סידני בשה יליד ניו אורלינס (1897) נגן סקסופון סופרן וקלרניט, נחשב מגדולי הג'אז של המאה . הוא היה אחד מאמני הג'אז הראשונים שעזב את אמריקה. את נעימת "הפרח הקטן" כתב בפריז ב-1952. היא הפכה ללהיט בביצוע של תזמורת כריס בארבר
לך תתווכח עם זוכה גראמיז סדרתי. למה להתווכח. מגיע לו ביושר. אל ג'ארו הוא הזמר היחיד בכל הזמנים שזכה בשלוש קטגוריות ריתם נ' בלוז, פופ וג'אז, מה שאומר שבתחום הקרוס-אובר ממשיך להיות קונצנזוס מקיר אל קיר, במיוחד כשמגיעים כל החגים
מישהו כתב שלכריס בוטי יש השלמות של מילס דיוויס, את הסקסיות של צ'ט בייקר, וגם את המסחריות של קני ג'י. איך זה הולך יחד? – בואו לא יסחף, אבל יש משהו מאוד חם בצליל החצוצרה של בוטי. צלילי החצוצרה של
קלאסי בקובה, סלסה בקובה, ג'אז בקובה, מוצארט בקובה ועכשיו. אופרה בקובה, הכל הולך אצל האחים קלאז בקובה. סיפור ההמצאה – הקלאסי מתחבר לסגנון הקובני באיזי ליסנינג קליל, שעובר לאורך כל הדיסקים – בתזמורים אחידים. האחים קלאז מוסיפים את הניחוח גם
הנוסחה הכמו ליתורגית אינה משתנה. תקציר הפרקים הקודמים: מדוברבפופ כמו-גרגוריאני שמתלווה אליו הילת מסתורין של נזירים . את הצליל אפשר לכנות atmospheric ambient – אמביינט אווירה, פיוז'ן של פופ עם סגנון השירה הכוראלית, קולות שמיימיים, ויש יאמרו "מלאכיים" אבל גם
ניחוחות טריפ הופ ואסיד ג'אז מיד טמפו מסצינת המוסיקה הלונדונית עולים מזה. קלי סיי הזמרת מונעת ע"י הפקה בין מיד טמפו לבלדות, סאונד ידידותי, סטנדרטי, רכות נסבלת. "האשה העשירה ביותר" מתקשט בגיטרה ברזילאית, "אוקיינוסים" זה סול מיוסיק. ההפקה של "מי
אני אוהב את השירה של הקרונר הקנדי הזה מונקובר. הוא לא פרנק סינטרה, הוא אפילו לא טוני בנט, אבל יש לו כל מה שזמר פופ-ג'אז מיינסטרים צריך – קול, הגשה, חום. מייקל בובלה מחבר בין שנות הארבעים לשנות האלפיים, לאו