ג'אז וארוטיקה? לגמרי במקרה נתקלתי בקטע הזה ביוטיוב. אקיקו היא זמרת ג'אז יפנית, שהוציאה אלבום שנקרא What Is Jazz: Style. השיר מתוכו נקרא Love Theme From 'spartacus'. ג'אז מסורתי וקאברים בליווי להקה קטנה. קול חדר מיטת רך ומלטף, תרצו לרקע
מייקל בובלה עושה אוניברסיטה לתעשייה. הזמר הקנדי שחלם להיות הפרנק סינטרה של ימינו, מוציא אלבום מיינסטרים עם עשרה קאברים (ועוד ארבעה חדשים) ומתנחל בראש מצעד ה-200 של הבילבורד. הוא אפילו אינו בדיוק זמר ג'אז מובהק, אבל בגדול הוא זמר הג'אז
לא מתווכחים עם אגדות. מתרפקים עליהן. פול אנקה הוא מושא התרפקות. תנו לי אותו בדואט עם סלין דיון (It’s Hard To Say Goodbye) ואני נמס כמו חמאה מתוקה בשמש של אילת. אחרי 55 שנות קריירה, Duets ייכנס כפרק נוסף לסיפור
המוסיקה הזו לוקחת לחופי ריו של שנות השישים בקלילות יותר מנסבלת. כלי הקשה, פסנתר וחליל וקולות הרמוניים הם הטבמה טריו – הרכב בוסה משנות השישים בניהולם של הפסנתרן Luiz Eça ונגן החליל והבס Bebeto ו –Helcio Milto – תופים וכלי
נדיר לשמוע פיוז’ן כזה של סגנונות. לאונג'. Nu Jazz. מייקל ריקאר (Michael Ricar) השווייצי מתגעגע למוסיקה הקולנועית של פעם, שנות השישים. הוא לקח שנסונים, בוסה וגם טנגו ויצר תמהיל עם מוסיקה עכשווית של מחשבים, סינטיסייזרים וסמפלרים. התוצאה מאוד רכה-מלודית, מסתורית
עוד אלבום קרוס-אובר של ג'וש גרובן? לא לזלזל: הדיסק הזה נחטף בימים אלה בארה"ב כמו לפני חג המולד (מקום ראשון בטבלת ה-200 בבילבורד לפי ה – Nielsen SoundScan) מה מפתיע? מוסיקת Cross over מכניעה את ההמונים. יש להקות בנים וגברים
תן ללב לשיר. תן לקול לתרגם את הלב. תן ללב להביע רגש. Passione – הוא אוסף – של תן לשירי אהבה מאזור הים התיכון להלך עליך. יוצא כמה מפתיע – לא בחג המולד. יש איזה חג אהבה ברקע? ולנטיין דיי
איך אתם רוצים נעמי שמר? ג'אז-אוריינטאל? ברגאיי? קאונטרי? וורלד מיוסיק? בלוז? דרום אמריקני? ארוזה בגרוב? מוגשת Smooth? לירי מעודן? מתן קליין, נגן החליל לקח את שמר לסיור במוסיקת העולם, שירים מ"שדות בית לחם" דרך "לילה בחוף אכזיב" ועיר לבנה" יצאו
בביקורת על הסינגל שלהם "או סולה מיו" כתבתי: אילו הייתי IL Divo, הייתי מן הסתם שוקל תביעה על העתקת שם מותג שלא בתום לב. תזכורת: IL Divo היא אותה להקת בנים שניסתה להיות בהצלחה מהדורה צעירה של "שלושת הטנורים". והנה IL
המשקפיים הנצחיים. מלודיה קליטה כמוטו אומנותי. תמיד The greatest songs. ננה מושקורי שרה בספרדית, אנגלית, צרפתית. פורטוגזית. והיא יוונייה. זה אלבום אירוח של חבריה מכל מקום בעולם. אפילו אלן דילון, השחקן הצרפתי נותן קול של חדר מיטות ב – Pauvre
שנחגוג עם רוד סטיוארט את הכריסמס? אין בליבי טינה לחג הזה. אני אפילו נכנס למצברוח חורפי רומנטי, כשמחוגי השעון מתחלפים ל-2013. ואני אוהב את רוד סטיוארט. מה שהורג את כל העניין הוא שירי כריסמס, כל האלבומים האלה שמוציאים זמרי השמלץ
אתם שואלים למה עוד אוסף של קול? למה עוד פעם נט קינג קול? כי נט קינג זה קול לנצח. כי – זה וידוי אישי – אני מעריץ וותיק שלו (סיבה מספקת, לא?), משהו שגובל בהפרעה, ועוד סיבה – המקבץ כאן
פעם הוא היה פוסטר מבוקש, כובש לבבות ושערים במגזיני הנוער, שנות השמונים-תשעים. אוסטרלי יפיוף שעשה את פריצת הדרך הראשונה שלו בשנת 1986, כששיחק בתפקיד סקוט רובינסון באופרת הסבון האוסטרלית "שכנים". מישהו מתגעגע ל – Especially For You (דואט עם קיילי
יש שיעדיפו את טוויגי ככה, כמו שהיא נשמעת כאן, נכון לגילה: קול מפתה של מועדון לילה לפני שישים שנים, שרה כל סטנדרט מרופט בהתרפקות על ימים של יין ושושנים. טוויגי? אין לכם צל של מושג? נו, הדוגמנית המפורסמת מהשישים שעשתה
לא להאמין כמה העולם אוהב שירי כריסמס. תחשבו לרגע: מי היה קונה תקליט שירי חנוכה או ראש השנה ב-30 אלף עותקים? את Christmas של זמר הג'אז מיינסטרים הקנדי מייקל בובלה קנו יותר מ – .2.5 מיליון איש. המסורת מנצחת. כשמייקל
מה קליידרמן עדיין קיים? כן, ריצ'ארד קליידרמן? הבלונד, העינים הכחולות? והוא מנגן אותו הדבר "הבלדה לאדלין"? כשהשבנות שלי היו תינוקות, עלינו על גג מלון בתל-אביב. הבטיחו להן לפגוש את החלום הגדול של אותם ימים. אני חוזר כמעט 30 שנה לאחור.
מקומו של ברט באכארך Burt Bacharach לצד גרשווין, ברלין ופורטר שמור היטב כאחד הקלאסיים של המוסיקה האמריקנית הפופולארית. מלודיסט בחסד שלקח מהג’אז, מהבוסה, מהמוסיקה הקלאסית. כיום בן 83, מלחין, מוסיקאי, שלהיטיו מוכרים בעיקר בזכות ביצועים נפלאים של דיון וורוויק, דאסטי
סווינג צועני הוא בעיקר וירטואוזיות של נגינה – עם המון אהבה לסגנון האקזוטי שפותח על ידי דג'אנגו ריינהארדט, גאון הגיטרה הצועני שהספיק בחייו הצבעוניים לשרטט מחדש את גבולות הגיטרה (בין שנוות השלושים לחמישים של המאה הקודמת)יעקוב חוטר, אורי בן צבי
את מי היא הזכירה לי? "האם אני סולחת?" שפותח את הדיסק מעביר באסוציאטיביות מיידית לקווי המתאר של קארן קרפנטר, ואני יוצא מהנחה שאין כמעט מישהו שלא שמע מעודו קרפנטרס, צמד השבעים של האח והאחות, שנפטרה מאנורקסיה. תקשיבו ל – Aretha,
המשך הסאגה של הגברת הסקוטית. הפעם, לקראת חג המולד, ירדה בכנפי מלאך. הרבה הילה מעל ראשה. השמרנות עלולה להרוג, אבל אצל גברת בויל, שמרנית ככל שתהיה, היא נותנת חיים למיליונים. בטח שזה הקו שהוכתב לה. אבל היא קיבלה באהבה. כדי בכל זאת
תזמורת אולד פאשן, ימי הסווינג, איזי ליסנינג אנכרוניסטי – מפוצצת היכל התרבות. הייתם מאמינים? נדמה לי שגם האמרגן שהביא את ההעתק האירופאי של הגלן מילר בנד, לא חלם שימלא את השורה האחרונה ביציע. מי זה הקהל הזה? קוראים לו בשתי
תנו לצלילי הפסנתר ללכת במקומכם. קרייג ארמסטרונג לקח את הבק קטלוג שלו, הוסיף כמה חדשים והתיישב לנגן. הוא מנגן WEATHER STORM של מאסיב אטאק, גם קטעים שהלחין ל"רומיאו ויוליה" "מולין רוג’" ועוד סרטים. משהו עליו: ארמסטרונג הוא מפיק מוסיקה סקוטי,
סיכום ראשון של סיפור הברווזון המכוער הכי מסעיר של 2009. לפי הדיסק – מגיעה לגברת הסקוטית של כוכב נולד הבריטי שחלומה יתגשם. 12 בלדות. חג מולד שמח, מרי כריסמס. מאזינים ומאזינות. החג הזה אנדרו לויד וובר ימתין עם עוד אוסף
המקהלה הגרגוריאנית של פרנק פיטרסון מגיעה כבר באלבום השביעי שלה, גם הפעם בקאברים לנעימות פופ מוכרות, ועם הדימוי המעצבן על העטיפה של נזירים לבושים בסגנון ימה"ב. עם כל המניפולציה –"מאסטר אופ שאנט" היא אחת הסדרות הנמכרות ביותר בחנויות המוסיקה בעולם.
הגדרה? אי שם בין פופ מלודי וג'אז. האסוציאציה הראשונה שהוא עורר אצלי – הארי קוניק ג'וניור. האלבום נפתח בגרסת ביג בנד לשירו הקלסי של קול פורטר: Just One Of Those Things, ביצוע מהוקצע מעמיד רף גבוה להמשך. את המבחן הראשון –
אחרי אלבום הטלאים המאכזב Get the Party Started של 2007, ב"ההופעה" (The Performance) חוזרת הזמרת האגדית והנצחית למה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: שירי רגש מלודיים מתוזמרים, צליל עכשווי אבל בלי איזשהו חיבור לרמיקסר עדכני. מי שזכתה לבצע בזמנה 3
מחפשים את הפרנק סינטרה החדש? מייקל בובלה אינו. הוא אפילו לא בדיוק זמר ג'אז מובהק. מייקל בובלה הוא מה שנקרא Crooner, משהו ליד – פופ בגוון ג'אזי. אבל איזה Crooner מעולה! זה אלבום האולפן הרביעי שלו אחרי 'Call Me Irresponsible'
מפיקה: דיאנה קראל. מפיק שותף: טוני ליפומה. מפיקה אחראית: ברברה סטרייסנד. עיבודים וניצוח: ג'וני מנדל. לאוהבי סטרייסנד, אלה שמבלים איתה הרבה שנים. שמזדקנים איתה: תמשיכו להזדקן איתה בדרכה שלה – הפעם בצניעות נוסטלגית כפי שלא שמעתם אותה. לא זוכר אם
סידני בשה יליד ניו אורלינס (1897) נגן סקסופון סופרן וקלרניט, נחשב מגדולי הג'אז של המאה . הוא היה אחד מאמני הג'אז הראשונים שעזב את אמריקה. את נעימת "הפרח הקטן" כתב בפריז ב-1952. היא הפכה ללהיט בביצוע של תזמורת כריס בארבר
לך תתווכח עם זוכה גראמיז סדרתי. למה להתווכח. מגיע לו ביושר. אל ג'ארו הוא הזמר היחיד בכל הזמנים שזכה בשלוש קטגוריות ריתם נ' בלוז, פופ וג'אז, מה שאומר שבתחום הקרוס-אובר ממשיך להיות קונצנזוס מקיר אל קיר, במיוחד כשמגיעים כל החגים
