בז'אנר הריתם נ' בלוז יש זמרות גדולות וגדולות יותר. הצמרת דחוסה מדי. זמרות סול בריטיות? הן נותנות פייט רציני לצמרת זמרות הסול האמריקניות. קחו את אדל, את איימי ווינהאוז המנוחה. קחו את אמילי סאנדיי. בת 24 יש כבר עכשיו מקום
היא על האש, לוהטת יותר מהחלום הכי רטוב, כשהיא חולפת – כולם עומדים, רואים לה את האש בעיניים, אבל אף לא אחד יודע, שהיא מה-זה בודדת בעולם כל כך בודד. ניגוד? ואללה. חם-קר. מי כתב לאלישה קיז את השטויה. מה
שיר מספר 4 Dayglo Reflection נפתח בציטוט קולי של זמר הגוספל-בלוז-סול, סם קוק: "ככל שזמר מתבגר, עולמו הופך עמוק יותר , מפני שהוא חי את החיים והוא מבין טוב יותר מה הוא מנסה להביע". בובי ומאק יודע על מה הוא
קחו את הזמן. יש סיבה לעצור אותו לשישים וכמה דקות בשביל פרנק אושן. מי זה פרנק אושן? אחרי שבעה עשר קטעים יש לי יותר ממושג על ממשיכם של ענקי הסול והריתם נ' בלוז ,וילסון פיקט, סטיבי וונדר, קרטיס מייפילד, מרווין
להגיע בריצה. לא לדחות. להתאהב. אסף אבידן שמע את האלבום הזה? Brittany Howard נשמעת כמו הבת של אוטיס רדינג וג'ניס ג'ופלין. הקול שלה מכה אותך ישר בפנים, בחזה, בבטן. והיא לא באה מהכוכב נולד האמריקני. היא אינה עסוקה בקאברים, היא
אנחנו אנשי גן העדן, אנחנו הירח והכוכבים. אנחנו מתרפקים על צלילי הדיסקו והפאנקי המגיעים מעולמו של סם ספארו. Paradise People פותח האלבום השני של סם ספארו, הסינגר-סונגרייטר האוסטרלי, שזכה לתהילה עם Black and Gold בשנת 2008. השפעות: דיסקו-פאנק סוף שבעים
התפוחים מבשילים. אולי טיפה יותר מתוקים, אבל בטח לא מתקתקים. שמעתי שמונה קטעים. מה הסיפור הפעם? גבולות הפאנק (Funk) נפרצים פה ושם בהיתוך של סגנונות וקישוטים עד שזה נשמע לעיתים כעין מעבדה ניסיונות קרה ומנוכרת (Do The Car Horn). הקטע
כתבו עליו כי ניחן ב"כישרון גולמי" – Soulful Talent. "ספר לי סיפור" שפותח את הדיסק בצליל חליל מינורי מעיד על הכיוון: זו אינה מוסיקה של העכשיו, גם לא של המחר. מייקל קיוונוקה, יוצר וזמר, הוא הנציג התורן שיחזיר מחוגי השעון
התגלית החדשה של הבריט סול. מאבריק סברה Maverick Sabre, רק 20, שר סיפורי רחוב אישיים בכור היתוך של פופ-סול, ראפ, רגאיי שמתועל לאפיק מיינסטרימי. מייקל סטאפורד בשמו המקורי, יליד לונדון, גדל באירלנד, וזה השם שתשמעו כנראה הרבה בשנה הקרובה. למעשה
יש יורשות לויטני יוסטון? שאלו אותי השבוע, כמה ימים אחרי מותה. אמרתי משהו כמו "ויטני יוסטון יש אחת". אחרי ששמעתי את האלבום החדש של אמילי סאנדיי, אני חוזר בי. כלומר – יש יותר מאחת. לא בדיוק יוסטון אבל בטח מתקרבת.
כאילו-לא-לוקח-סיכונים, אבל מה-זה-מוכשר. אחרי Doo-Wops & Hooligans של 2011 כינו את ברונו מארס drama king. מלך הדרמה של הפופ. באלבום הזה הוא מלך מלודרמת הפופ-ריתם נ' בלוז. נשמע "שקוף" מאוד כשמדובר בשירים שנשמעים מתכוני-הצלחה. מצד שני – לברונו יש מגע
כריסמס בפתח. מציעים קלי רולנד של Here I Am מאוגוסט במבצע: קנו עשרה שירים של האלבום ההוא, קבלו עוד ארבעה בחינם. נו טוב, נערת Destiny's Child לשעבר, להקת הבנות האמריקנית (ביונסה נואלס, קלי רולנד, מישל ויליאמס) מהתשעים לא תתנגד. תזכורת: פופ ריתם
ממריאים לעוד טיסה עם ריהאנה. פעם שישית, אחרי Loud, הגיעה עד לקצה השמיים. להיט: We Found Love "יהלומים זהובים בלילה/ עכשיו אנחנו זה ליד זה/ כשצילך חוצה את שלי/ מה שנדרש כדי להתעורר לחיים" יורו-האוז ידידותי פשוט בהפקה שמכוונת לרחבות של
אוסף שלאחר מותה. יותר משני שירים שמנציחים עד כדי צביטה. כאלה שלא יצאו על דיסק. גרסאות לשירים קלאסיים. גם שני שירים חדשים לחלוטין של איימי. מותה החזיר מפיקים שעבדו איתה לאולפן, ביניהם מארק רונסון וסאלאם רמי. התיישבו להאזין לשירים שנותרו
במקור היא ויקטוריה לואיס לוט, מאסקס בריטניה, מאותן מחוננות שהחלו לשיר כבר ברחם אימן ובגיל 13 החלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהן בלי ששום "בית ספר למוסיקה" או "כוכב נולד" גילה אותן.21 השירים המשוגרים באלבום השני (גרסת הדלוקס הכוללת 6
I'm not saying that pain doesn't exist no more in our life But now we know how to navigate it דידי, ידיד ותיק של מרי ג'יי בליג' ושותף להפקה של My Life, הפרק הראשון, שיצא ב-1994, מקבל טלפון מהגברת בליג', שבו
רגע האם אני מקבל קליף ריצ'ארד בדואט עם רוברטה פלאק (של "קילינג מי סופטלי")? שנשפשף אוזניים? קליף ריצ'ארד מתגעגע ל – Soul הישן והמורח. מה עושים? פונים לשורה של אגדות מזמרות, כלומר לנבחרת אול-סטארס, מזמנים אותם לאולפני הקלטות מובחרים בממפיס.
כבר בשיר הפתיחה מכניס עצמו לני קרביץ לקונטקסט In 1963 my [white] father married a black woman, "ב-1963 אבי הלבן נישא לאישה שחורה", And when they walked down the street they were in danger "וכאשר הם טיילו במורד הרחוב, הם
הן מצטלמות סקסי לעטיפות. מפזרות הילה פאם פאטאל. אבל גם בריתם נ' בלוז המודרני, זמרת לא יכולה להיות פחות ממשהו מיוחד כדי לשכנע שהיא מסוגלת למכור הרבה יותר דיסקים מביונסה. will.i.am, מהבלאק אייד פיז. שגילה אותה וחשף את נטליה קילז,
האלבום מסתיים ב"בנות שלטו בעולם" Run The World Girls, הכרזה אסרטיבית על העברת השלטון. רק דיווה כמו ביונסה יכולה להרשות לעצמה לצאת בשיר כזה בקול אגרסיבי, פיוז'ן של היפ הופ עם סגנונות רקידים אחרים, דראם ביט חזק. הפרימה דונה של
כמה שדיון ברומפילד מחזירה לימים ש – Soul היה Soul. ארבעה עשרשירים, ואין ספק: המוסיקה קמה לתחייה. והיא יוצאת לא מדטריויט, אלא מלונדון. איימי האוז מתה. תחי דיון ברומפילד.קחו את העיבוד ב – Good for the Soul. זה הדבר האמיתי.כל כלי
ג'יל סקוט, שלוש פעמים זוכת גראמי, שחקנית, סינגר-סוננגרייטר, זמרת ריתם נ' בלוז, לא הפכה בן לילה זמרת ראפ, אבל אין לה בעיה לשתף באלבומה החדש ראפרים. Paul Wall, Doug E. Fresh, Eve. עוד שיתוף: So in Love – דואט עם
כבר מדברים על הקשר בין ג'יימס בלייק, The xx, The Weekend וג'יימי וון. מה שומעים? ריתם נ'בלוז שנות האלפיים שנשמע לפי שיר הפתיחה היפהפה Night Air סגנון ייחודי, מיינסטרים מלודי עם נגיעות אלקטרוניות גם הטקסטים תואמים את רוח המוסיקה –
תקשיבו איך הג'סי הזו עושה בלייב את Big White Room. נדמה לי שכל זמרת הייתה משלמת בשביל טווח קולי-תחושתי כזה. מי ששרה "אני משתגעת בחדר הלבן הגדול הזה" נולדה כג'סיקה קורניש בלונדון.היכרות בכורה איתה הייתה בסינגל Do It Like a
מה הדרישות מאוסף ריתם נ' בלוז? שג'סטין ביבר יככב בו? חשבתם שצחקתי? אז לא. באוסף הזה – הוא לא (נכלל), אבל ממש באוסף הזה במהדורה אחרת, שאיתרתי באתרי האינטרנט, ביבר הוא כן (נכלל), וצבע עורו כידוע לא ממש תואם את הצבע של
לא זוכר כמה פעמים ראיתי את מייסי גריי בארץ (הרבה), אבל בכל הופעה היא חוזרת להזכיר לי: אני פה בשביל לעשות פאקינג גוד טיים. באמריקנית קוראים למה שגריי עושה אנטרטיימנט. פעם שעברה היא הצטיידה במיקרופון מנצנץ. הפעם הוא נראה ורוד.
היא כתבה לבריטני ספירס, לפוסיקט דולז, למרי ג'יי בלייג', לאשר. עכשיו תורה לשיר. קרי הילסון תשיר לכם על נקודת מבטה של אישה כשמדובר בגברים. לא נערים – גברים. נו בויז אלאוד. כך נקרא האלבום. מפיקים: טימבלנד, פולו דה דון. אורחים,
כשמוסיקאי כמו קווינסי ג'ונס (27 פרסי גראמי, בין ששת המוסיקאים היותר משפיעים בסצנת הג'אז של המאה העשרים לפי הטיים מגזין) מציע לך להשתתף באלבום הוקרה שמוקדש לו – לא רק שלא מסרבים, אלא מודים לו בגדול על הפניה. ג'ונס (77)
סינגל ששמעתי השבוע הביא אותי לאלבום הזה: It's OK קול נשמה חזק מקונן על רוחה של הנערה שעדיין מרחפת בחדרו, מריח את בשמה על סדיניו, עדיין חושב עליה… רק שתגיד שהיא אוהבת. סי לו גרין זקוק לאהבה. הוא יודע להביע אותה.
בעולם הפופ כמו בעולם הפופ – מוות אינו סיום קריירה. בוודאי – לא אצל מייקל ג'קסון. רק אצל מלך פופ כל כך פורה, התהליך היצירתי מעולם לא נעצר, כלומר גם אחרי מותו – אפשר להוציא אלבום חדש שלם. מייקל המשיך
