מוסיקה פולק, קאנטרי

אין קבר American VI: Ain't No Grave

Ain't No Grave הוא הפרק השישי והאחרון בסדרת ההקלטות של ג'וני קאש, היוצא במסגרת הסדרה American Recordings. בפרסומיו הרשמיים מתואר הדיסק כאלבום קינה, שירים שכל אחד מהם הוא חלק בפאזל של חיי ג'וני קאש. כקודמיו – זה אלבום הכולל קאברים

האומץ של אחרים The Courage Of Others

"אם כל מה שצומח מתחיל לנבול, מתחיל למעוד/ הו, הרשי לי להיכנס פנימה, הרשי לי להיכנס פנימה, לא לחכות/ הרשי לכל מה שחולף על פני השדות והשקט להמשיך בשלהם, בדרכיהם הנסתרות" ("מעשים של אדם") If all that grows starts to

Balm In Gilead

אלבום אולפן מס. 12 של סינגר סונגרייטרית מופלאה שמסכם 30 שנות יצירה. ריקי חוזרת לדיוויד קליש, שהפיק אלבום הקאמבק של 2003 – The Evening Of My Best Day. אני מקשיב לשיר מס. 9 "מדורות בגיהינום". Bonfires In Hell, שיר אהבה

מרי טרברס (Mary Travers) שנפטרה מסרטן לוקמיה (16.9.2009) והיא בת 72, הייתה הדמות הבולטת בשלישיית הפולק האגדית, פיטר, פול ומרי. טרברס הבלונדית תיזכר על הופעתה החמה, מהיחידות שהביאה את הסקס-אפיל למוסיקת הפולק האמריקנית. מחלת הלוקמיה הובחנה אצלה לראשונה ב-2004. ב-2006

סיפורו של הלב

אני מקשיב לאלבום של מוסיקת פולק נחמדה שמשיקה למוסיקה קלטית, ופתאום נשמע קולה של זמרת, שלפי הדפים שנשלחו עם הדיסק עונה לשם Helen Sjoholm. ומה שבא לי להגיד לבני אנדרסון, האיש שעמד מאחורי מפעל היצור המוסיקלי הגדול של שבדיה בכל

Fearless

משהו מתחולל ביחסים איתו. הוא קר ומפוזר, אבל היא מאוהבת, מרגישה בטוחה בחברתו, וההמשך יבוא. טיילור סוויפט שרה Fearless, אני מזהה מיד את ז'אנר זמרות הפופ קאנטרי מידל אופ דה רוד. האמריקנים משתגעים עליהן. אנחנו בדור של זמרות. שמתחילות כילדות-נשים.   בגיל

עתידנו המזהיר

"עתידנו המזהיר נמצא בעברנו"   רוצים להתאהב? רוצים להתאהב בזמרת? רוצים להתאהב מחדש בטרייסי צ'פמן?לא איכפת לי שצ'פמן (44) מחזירה אותי לשבעים. שירי מחאה וכל זה. האמת: די נוח לי לחזור לשנים ההן. ושתשיר עוד פעם על חוסר התוחלת שבמלחמה. שתעיר

כל מה שרציתי להיות

אני חוזר עם אמילו האריס לנשוויל הישנה והטובה. נשוויל זה גם הרבה חברים ותיקים שהגיעו אליה לאולפנים. היא נמצאת כבר במה שנקרא היכל התהילה של הזמרים האמריקנים ה- Hall of Fame זמרת מאוד אקספרסיווית, הבעת עומק, פרשנית מצוינת של שירים,

אלה הם חיי

איך מישהו הגדיר את איימי מקדונלד  – ראש מבוגר על כתפיים צעירות. הראש והכתפיים הם של יוצרת-זמרת סקוטית, ולא להאמין שהיא רק בת 19, כי השירים כאן כתובים במיומנות ובבגרות של לפחות עוד 20 שנים. אמי כותבת בהשראת קלאסיקות פולק

שמי הוא באדי

קודם כל העטיפה  – ספרון מאויר מובנה ובתוכו סיפור. כזה דיסק אי אפשר לצרוב. בחיים לא, לפחות לא באיכות הזו. ריי קודר, יוצר וטרובדור אמריקני, גם מפיק בעל חזון, עתיר פרסי גראמי,  בא לספר לנו סיפור באמצעות דמויות של בעלי

לוקחת הדרך הארוכה

איך השלוש זכו בגראמי? שמעתי את הדיסק. קאונטרי מיוסיק בסדר, אפילו מלהיב בשירי מסוימים, אבל לא דבר שאצלנו רצים לספר לשכנים שממול. נטלי מיינס עם האחיות אמילי רובינסון ומארט מקגווייר כתבו שירים שמכסים נושאים שונים, כולל שיר בו השלוש מחטיפות

הופעה חיה בשיקגו, הדי.וו.די

שאניה טוויין הייתה יכולה להיות מלכת הקאונטרי החדשה. אבל היא בחרה את הדרך היותר מסחרית וגם משתלמת. הקאונטרי הוא אלמנט במה שנקרא AOR, "אדאלט אוריינטד רוק", או: רוק פופ מינסטרימי מופק על בסיס האנרגיות והדציבלים שמאפיינים הופעות רוק מטאלי. הדיסק

בזמנים האלה

פיטר יארו, פול סטוקי מרי טרברס ("פאפ דה מגיק דראגון") חוגגים 45 שנה ביחד, והדיסק הזה שיצא ב-2004, נשמע כאילו הזמן עמד מלכת, כאילו המהפכה לא הסתיימה. הם יצאו אז בתחילת השישים ממועדוני הפולק בגריניץ' וילאג' והתיישבו על המצפון החברתי של

neil-young ניל יאנג
DVD

לב של זהב הפורטרט הקולנועי של ניל יאנג

כשניל יאנג, טרובדור הרוק האגדי, מתרפק על שורשיו, הוא מסכים בצורה כמעט נדירה לתעד את עצמו. כשמדובר בתיעוד, זה יכול להיות כנראה רק מעריץ כמו הבמאי ג'ונתן דמי ("שתיקת הכבשים") שהציב בקיץ 2005 9 מצלמות באולם ריימן ההיסטורי בנשוויל –

ארבע הקירות האלה

"מלא אותי/ כי אני רחוקה מהבית/ ואין לי הרבה מה לומר" מזמן לא שמעתי זמרת פולק קאונטרי טובה, אותנטית. חשבתי שהזן הזה מפטסי קליין ועד אמילו הריס – עבר זמנו. והנה הזמרת הזו, שון קולבין, אותנטית בעל קול והבעה שבאים

מינווייל בק אט דה רנץ'

חמישיית הטקסס לייטינג אינה מנשוויל אלא מהמבורג גרמניה, מתמחה בפופ קאונטרי מלודי, קצבי ומחניף. גם לגרמנים יש קאונטרי ליצוא. ארבעה בנים ובת עושים קאברים מכול הבא ליד וגם להיטי קאונטרי. אני שומע את No No Never. בית ופזמון שעשויים מכול

מספרת סיפורים

יש הרבה בדיה בזכרונות, שרה טרייסי צ'פמן, ולמעשה מדברת על הקושי בלספר סיפורים. המנגינה הפותחת עושה חשק לכל האלבום החדש של טרייסי, וכמו באלבומיה הקודמים, לפני המוסיקה באה הרגישות בטקסט. "אנחנו פחות מזרים" היא שרה באירוניה מהולה בכאב על אהבה

לט איט ריין

אני ממשיך להתפעל מיושרה, מכנותה הרגשית של טרייסי צ'פמן. ציפור נדירה. היא סטורי טלר,  "מספרת סיפורים" אמינה עד הסוף, וכול השאר תלוי בהפקה המוסיקלית שחייבת לחשוף נכון את הסיפורים האלה. כאן היא קיבלה את ג'ון פאריש, המפיק של פי.ג'י הרווי. התוצאה: זה אולי הטוב מאלבומיה

ימים של רעב

"ושוב אנחנו בסכנה, פשעינו מתבגרים , ממש כמוני וכמוך, כי אהבה היא יותר מחלום" מי שהגדיר את המוסיקה של גבע אלון "ישראלית"  (אתרי מכירות הדיסקים) טועה ומטעה. אני שומע קרוסבי, סטילס נאש ויאנג, אני שומע אל סטיוארט. אני לא שומע שום זמר

אול דה רודראנינג

בשבע השנים האחרונות, מארק קנופלר ואמילו האריס הקליטו כמעט בחשאי אלבום דואטים, כשהם "גונבים" מדי פעם כמה שעות כדי להיכנס לאולפן, כפי שמספר זאת כוכב הדייר סטרייטס לשעבר. קנופלר כתב את רוב השירים, יצא אלבום קאונטרי בלוזיי מה-זה-מחניף. קנופלר את

פיליפס 66

כוכבי הפופ מתים לנו לפני הזמן. זה האלבום האחרון של ג'ון פיליפס (נפטר ימים אחדים אחרי שסיים הקלטות אלבום זה) האבא של האמהות והאבות, וכדי להיזכר בתקופה שהאמא ממאמא קס היתה בחיים, הוא עושה את "קליפורניה חולמת" בגירסה אקוסטית מדהימה,

ווט'ס אוור פור אס

אלבומה הראשון של ג'ון ארמטריידינג יצא מחדש לטובת אוהביה שמחפשים אותו שנים. ארמטריידינג מודל 1972 מראה מבחר מכשרונותיה, אותם טונים משכנעים על יחסים, על חיפושים עצמיים. זה אלבום שנותן תמצית ראשונה של סינגר סונגרייטרית מאוד מיוחדת. כשהיא מנגנת פסנתר, ניכרת השפעת אלטון ג'ון

רה-אינטרניישן

אסופה של סינגלים מוכרים ונדירים של לאנג הזמרת הקנדית מ-1983 ועד 1989. האלבום מחבר שירים מתחילת הקריירה שלה – כאשר לאנג התמקדה במוסיקת קאונטרי. הוא כולל סינגל שלא יצא עד היום באוספים Friday Dance Promenade, "טיול הריקודי של יום שישי"

שומר השלהבת

לוקה, סינגר-סונגרייטר אירי כותב ושר הכי הפשוט. את אלבומו החמישי הוא מקדיש לקאברים, גיטרה אקוסטית, והקול הזה מגיע לפסגת הרגש בגירסה ל_BAD ל U2. אבל בדרך כלל זה איפוק אמוציונאלי. ההתחלה ב"מייק יו פיל מיי לאב" של דילן, ביצוע כמעט

עוד שירים מובחרים של ליאונרד כהן

אוסף מובחרים שני של כהן שמכסה שירים מ- 1984ועד שנות האלפיים, כשהבולטים "כול אחד יודע", טאואר אופ סונג", ארבעה שירים מהתקליט "אני הגבר שלך" וארבעה מ"העתיד" ו"הרקידדי אותי עד סוף האהבה" מ"פוזיציות שונות" ושתי גרסאות לייב של "הללויה" ושל "סוזן"

עשרה שירים חדשים

אם יש לשהותו במנזר זן בודהיסטי בקליפורניה השפעה על יצירתו, אז אין ספק שכהן יצא מזה נשכר מאוד. כהן שר "אנחנו עדיין עושים אהבה בחיי הסודיים". חייו הסודיים הם ככל הנראה המוטו בהנמכת הטון, לצבע היותר מסתורי-עמוק בשירתו. כהן נעזר

שרה לאונרד כהן, דמוקרטיה

אם יש מישהי בעלת זכות מיוחדת לשיר את שיריו של ליאונרד כהן – זוהי קולינס. היא שמה אותו על מפת המוסיקה כשהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו לשיר את שיריו. כהן היה יוצר דומיננטי ברפרטואר שלה משך 40 שנות

שלם לשטן

בצדק קוראים למוריסון – הקאובוי מבלפסט. הזמר האירי חי את מוסיקת הדרום האמריקנית בכול וריד מורידיו, נים מנימיו ויוצא לרכיבה מוסיקלית מענגת בקאונטרי רוד, בלי להגיע ממש לנשוויל. זה אלבום שהוקלט באירלנד. (אגב, מדהים לשמוע שמוריסון מעולם לא ביקר בנשוויל

דילוג לתוכן