סינגלים חדשים

מה שברלין עושה לאנשים. שרון הולצמן שהה בברלין, אולי בזכות כך שהעיר שימשה השראה לאגדות רוק כמו לו ריד, איגי פופ, ודיוויד בואי. הסינגל הזה מגיע כמחווה ל-Waitiing For My Man של לו ריד. סיפורו של שרון מגיע עד מלצרית

הזמן עצר, העצים גדלו, הוא נשאר אותו הדבר, אבל רוצה "לסגור בור" בתוכו. רק שלא תעזוב. אם היא עוד אוהבת. מבטיח לחזור לעצמו. עוד שרבוט על בנאדם שהאהבה/אהובה נטשה אותו. לא ממש מצית את הדמיון. כבר שרו את זה/ על

הוא אמר לה כי יתן את נפשו בידיה, ירקוד לצליל שתיקותיה, שתל-אביב אינה תל-אביב בלעדיה. ועכשיו יש דמעות בעיניים והוא לא חוזר. ואולי הוא כבר מישהו אחר. והיא לא היא בלעדיו. הגיע הזמן לפתוח בסדרה חדשה: גברות בוכות בלילה. שלא

הבנאדם מחכה שהמטבע יתהפך בשבילו, קרוב להצלחה, מנסה להתרומם, אבל לא מתייאש. החיים- זה כמו רכבת הרים. עולים, יורדים. אז… "תן חיוך הכל לטובה". ואם אפשר גם מקצת אהבה – אהלן וסהלן. מטפורה שחוקה יכולה להיות הכי קרובה לאמת, פסיכותרפיה

כל הזכויות שמורות לאבי גואטה (האמרגן, המפיק של חדד) – שיהיה ברור לכולם ! גואטה נתן אישור לעופר ניסים לעשות שתי גרסאות מהלהיט של בת טיפוחיו. אני שומע ליחשושים בעגה ערבית "סיט יז אלד", ואחר-כך הדנסוס פורץ עם קולה של

האהבה היא דיכאון. כמה באנאלי. הא? כבר מזמן הוא מרגיש שהיא לא איתו, ופשוט לא נשאר מה להגיד. פעם רפי פרסקי היה נציג כמעט בלעדי של הפופ הדכאוני ביאוסי מערבי מקומי (להבדיל מהים תיכוני) גם ארקדי דוכין נתן דוגמיות למלנכולי

שלושה ראשונים מאלבום גרסאות כיסוי (קאברים) של ארקדי דוכין ללהיטים כחול-לבן (יצא במסגרת רשת "ארומה") מה שמעורר מחדש את השאלה – מהו קאבר מיוחד, מעניין, ייחודי? התשובה פשוטה למדי: אל תנסה לחקות את המקור, העבר משהו משלך, מסגנונך, מהשקפת חייך,

בשיר יש דמעות, עצב, ים סוער ורע, חורף בלב ותקווה שיבואו שעות רגועות. ואין מי שישמע – רק אתה מנגן את המילים. מי שמחפש הגדרה לקיטש, לא צריך להתאמץ. האמת: ישי לפידות, מלהקת "אוף שימחעס" שיצא לדרך עצמאית לקראת אלבום

עידן רייכל כתב את השיר לסרטו של תומר הימן "שחור על לבן", המתעד את ביקורם הראשון של חברי הפרויקט של עידן רייכל והופעתם באדיס אבבה, אתיופיה, ביקור שהפך למסע שורשים בשביל שניים מחברי הלהקה – אבי ווגדרס וכברה קסאי –

אלי נחום לקח טקסט צנוע של המשורר ייבי והפך אותו למלודרמה מלודית –  שנוסקת בעיבוד סוער. "ספרי לי/ על החלומות בלעדי/ ספרי לי עלייך ועלי/ עד בלי די/ ספרי לי על הציפיות/ שציפו חושייך". השיר הזה הושר בעבר בלחנו ובביצועו של

יש דברים שהם גדולים ממך, למשל – המנגינות שאתה מביא איתך. יאיא בסיסט הדג נחש מארח את קרולינה מהבנות נחמה כדי להשמיע את התובנה הזו על רקע "אגזוזים ממהרים", "מעלית עם מצברוח הפכפך", "טלוויזיה ללא החלטית". תן לדימיון ללכת במקומך.

וידויו של דודי. פרטים:  א. מעולם לא הייתה לו אהבה. ב. פעם הוא היה עושה הכל בשביל אהבה.  ג. היום הוא נכנע כמעט לכל דבר, לשדים ורוחות, לזרם המחשבות, להורים שהשאירו אותו מפוחד. מה עושים? מתחילים לחיות. טון מלנכולי. דרמה

זה שיר לאוהבים התמימים שיודעים לשלב אהבה וטבע. היא מוכנה לעשות רק איתו טיול בשדות המושב, אפילו לשכב תחת עץ מנגו ענק ולשמוע אותו מלחש שהוא אוהב.  במצעד שירי האהבה הפסטורליים, אורטל אופק מובילה. הלחן נעים ונחמד. הסלסול נעים ונחמד.  העיבוד

מים שקטים חודרים עמוק? יכול להיות. במקרה של מוטי ביקובסקי ושות' (הרכב הבית של "בארבי רקורדס") מעורב גם גיל סמטנה, שעושה את ההבדל בהפקה, בעיבוד. לעצם העניין: השיר שעוסק בפער בין מציאות לדימיון מחולק לשניים: צפירת הרגעה שהוא משמיע לזו

בדאנס מותר להסתיר את הקול של הזמר על ידי סינתוזו, כי האקט חשוב יותר מהקול. חובבי ציון הם חובבי דאנס בדם. הקלילות שלהם מכרה 200 אלף הורדות בסלולר של "רוצה בנות", מה שאומר – תביא את זה בקצב להיטי בסבבה,

אביב גפן כתב איזו מלודרמה על אהבה לתגלית ששמה אלכס. אם תפסיק לאהוב אז, היא תוריד דמעה, אבל בלב שלה יש עוד המון פרחים שnישהו יקטוף. ובקיצור: לא נעים, לא נורא, למרות האובססיה. וגפן עוד הוסיף שורה נורא נוקבת כביכול:

הצדק נעשה: זוהי הגרסה של מחבר השיר הכי מפורסם של זוהר ארגוב ז"ל, שיר שבוצע לראשונה בפסטיבל הזמר בשנת 1982. היא הניחוח המתוק, היא הפרח בגנו, היא עולמו עם שחר, היא ברוחו ובלבבו. שיר געגועים. כתוב בסגנון שפת המקורות. מי

"תני לי נשיקה בובה שלי, אני קיים כיום", אני שומע עברית עילגת בשני משפטים, והנה זה מסתיים ועוברים לצרפתית רהוטה. אנחת רווחה נפלטת מפי. רמוס (שהגיע לארץ ב-2004 בעקבות אהובתו הישראלית) שר שיר הלל לאהבה שפותרת המון בעיות – מגשרת

עובד מהברווזים מנסה לספק התרשמויות של חוזר בתשובה. זה הולך ב"דנגי דונגי" כזה. בדף היחצנות שהגיע עם הסינגל אמנם מציין העובד שהוא אינו מטיף לחזור בתשובה, אבל הטקסט הפשטני דווקא עוסק בהטפות כמו "רועינו אבינו שומר עלינו מכל צרה" ולמה

חיים אזולאי רוצה לספר לנו על חלומות. הטקסט כתוב חלש. מצד אחד הוא תמה – מי שם שולט לנו בחלומות. מצד אחר הוא מסביר שאם יש דבר עליו חולמים הוא להיות גיבור,  לשלוט בכל. למרות עניין ה"שליטה" – זה ממש

לנצח, מבטיח רן סנדלר,  נהיה זוג נשמה, כזה שהשמיים יפתחו לכבודו ומלאכים ישלחו ברכתם לאושר ואושר. אני שומע טקסט כזה ופונה לארון התרופות לחפש משהו נגד פריחה. בסדרה המוכרת מהמדור הזה של "גברים בוכים בלילה" נדלק סנדלר על חופה ונישואין

עוד שיר בסדרת "הגברים הישראלים בוכים בלילה": איך נכבוש ליבה של אהובה – אם לא נוכיח שאנחנו קצת שונים? עמית חיו מנסה לשכנע שהוא "טיפה שונה". האם הטיפה תספיק לרצות אותה? לשיר נכנסים גם פרטים ביוגרפיים כמו "נולדתי לאב חקלאי" (מה

עוד פעם לחזור על מתכוני הג'יפסי קינגס? הרומבה פלמנקו מזוהה כבר על הפתיחה. יאללה בכפיים, ברגליים, מכות על האוזניים. מה השיר? היא עוברת לה ברחוב ומתעלמת ממנו חופשי חופשי. והגבר? בכל זאת ולמרות זאת,  הוא שומר לה פינה חמה בלב.

לתוקי יש אנרגיות מוספות כשהוא בא לעשות מוסיקת רוק. סינגל שני שלו שאני שומע, שיר על בגידה ותוצאותיה, ומהטקסט אני מבין שמדובר על אחת שלוקחת החלטה להתאבד: "כנראה שזה שבועיים/ שאת בתוך הבית/ בוכה על המיטה/ ואת לוקחת החלטה… עוד

 "עוד פרומו על נייר כרומו/ משקל יתר של יחצנות במימדים של סומו/ יותר מדי סלבס"… ו – "כשכל הכוכבים מסתדרי בשורה/אני מחכה בשקט במצב של צבירה"   צ'ה (המוכר מפרויקט 51%) עושה ראפ אנטי תרבות האינסטנט, סלבריטאיות שטוחה וחלולה, זועק

אחרי ששמעתי את השיר,צלצלתי 100. שאלתי איפה מגישים תלונה נגד הסתה. שאלו אותי מה קרה? אמרתי: תקשיבו לשיר הזה – "אש בעיניים" שקורא לשרוף פוליטיקאים. במשטרה צחקו עלי. בקושי יש להם כוח אדם לתפוס גנבים, רמאים ומושחתים, אז מה זה

"מרגיש בחוץ כמו אבן/ בתוך תוכי גן עדן/עוד כמה זמן אמשוך/עד שאתפוצץ"   תחושת ה"גן עדן" לא הכי הסתדרה לי עם הדובר בשיר הזה – שליבו נשבר ב"מסע שאינו נגמר", אבל מה  כבר משנה הטקסט כאשר הביצוע של "שמן" (שחר

לכולם בחיפה, כולם בעכו, כולם ביבנה, כולם ביפו. הקצב הוא הבשורה. מקצב עובר ושב. זה המוטו. שבק ס חוזרים לקצב. יש בזה בשורה? לא. שום בשורה. קטע כוחני שמנסה לשדר מציאות. עמוס מאוד. פילוני לא ריחם עלי. אני שומע משפט

צליל פסנתר מינוריים ענוגים בפתיחה. הטון שמגיע רך ושקט, על חיבור בין שטן ששמו שוקולד, אלהים שהוא שתי שניות של צחוק, על חופשה שמפגישה אותה עם בחור שסיומה בכי ודמעות. ענבל דור פיוטית, אולי פיוטית יתר על המידה בניסיון שלה

שבחים לציון בימים טרופים אלה? תתפלאו. ענוג הוא קולו של רזאל כשהוא שר – "כי  מציון תצא האהבה, יפה, זכורה, נעימה" ועל כך נאמר – אשרי המאמין. רזאל מתגעגע  לציון רחוקה, נאמר – כפי שחוו אותה בגולה. המנגינה יפה, אם