ארה"ב 2020. אריאנה גרנדה, זמרת הפופ לנערות מתבגרות, כובשת שוב את פסגת הבילבורד. עם Positions, וא אלבום האולפן השישי שלה, גרנדה עבדה עם מגוון מפיקים ביניהם טומי בראון, אנתוני מ 'ג'ונס, מורדה ביטז, דה רסקלס, סקוט סטורש. האלבום מבוסס כצפוי
"בון ג'ובי 2020" איזה מין שם? סולן הלהקה ג'ון בון ג'ובי אמר, כי הוא נתן לאלבום את השם הזה מכיוון ש-2020 היא שנת הבחירות האמריקאית, ויש לו מה להגיד. עטיפת האלבום מציגה את ג'ון בון ג'ובי בשחור לבן עם ראש
אחרי 15 שירים, יש תחושה שאלישה קיז כיוונה אחדים מהם לתקופת המגיפה. באלבומה השביעי היא מציעה קול מעודד, מסרים של אהבה, תמיכה וקבלה. ב""So Done" , בשיתוף פעולה עם חאליד (Khalid), יש לה מסלול חדש לאחר ייאוש, שרה בקול סולפול
אסף אבידן מזמין למסע פסיכו-פילוסופי מסעיר בנבכי נפשו, בהוויה המורכבת שנע במנהרת מחשבותיו. ניסיתי לצאת בעקבותיו. לפעמים נשארתי מאחור, פיגרתי אחרי מוחו המסוער הקודח, תעיתי בשביליו המעורפלים, אבל לעיתים המוסיקה פיצתה, אפילו סחפה, הוציאה מהמנהרה שלו, אולי אף הורידה ממגדל
Letter To You נקרא השיר, וזהו גם שמו של אלבום האולפן החדש של ברוס ספרינגסטין עם להקת E Street Band, ,שיצא ב-23 באוקטובר. האלבום מונע על ידי הצליל האולטימטיבי של הלהקה האגדית. בשביל ספרינגסטין – זהו אלבום אולפן מס 20.
עטיפת האלבום השני של דקלן מקנה (Declan Mckanna) מציגה תמונה מטושטשת של היוצר בן ה -21 על רקע שחור. הוא מושיט יד אל המאזין, לבוש כלאחר יד להופעה בטופ אופ דה פופ בשנת 1974: הסרבל המתכתי הבלתי רכוס שלו נוצץ
דויד ברוזה. מסובב גלובוס. הוא בארה"ב, ליבו בספרד, בישראל, לפי האלבום החדש En Casa Limón, אינסטרומנטלי למהדרין, חוצה כל גבול. בין הרוחות הנושבות בו בולט – הפלמנקו לאורכו ולרוחבו של האלבום. האלבום, שהופק על ידי זוכה פרס גראמי חאבייר לימון, הוא ניסיון
האלבום הזה נולד בתוך ביתם שביפו בתקופה שהמגיפה סגרה את המוסיקאים. עידן ההקלטות שליד המטבח. הוא משמש הזמנה להתארח. לחוש את אווירת ההסגר שתרגמה שירים מוכרים לצלילים נדירים. לעיתים יש תסכול לא קטן בכתיבה על מוסיקה. נהיה כנים: למילים אין
שנחזור לפופ כמו שהנפש והדמיון חפצים שהוא יישמע? אחרי ‘Lonerism’ האלבום פורץ הדרך ו – 'Currents' אלבומו השלישי, The Slow Rush, אלבומו הרביעי – הראשון מזה חמש שנים של טיים אימפלה (קווין פרקר האוסטרלי בן ה- 34), מציג קשת שופעת
על ליידי גאגא לעולם אל תגידו "דה ליידי איז בק". היא נוכחת תמיד ובגדול, ובאלבום השישי שלה – זוהי גיחתה המנצחת לרחבת הריקודים, מגובשת מאוד, מציגה אלבום של בגרות לירית, קולית ומוסיקלית. כרומטיקה הוא מקבץ רגשי בו גאגא מצליחה להצמיד
יש מי שמכיר את נורה ג'ונס בפנים הג'אזיים שלה, אבל היא מעולם לא סימנה גבולות סגנוניים, הדיסקוגרפיה מציגה לוח צבעים מרתק מהרוק הסינמטי עם Danger Mouse ב "Little Broken Hearts". היא הקימה להקת קאנטרי עם Puss 'N Boots, והופיעה בשיר
הפתיחה והסיום אינסטרומנטליים. מ"אורבנפאניקה" ו"עד הלקוח האחרון", קומפוזיציות שעומדות בפני עצמן המשדרות תחושות שבין ניכור (אלקטרוני) בקצב מהיר למשב רוח הרמוני של הזדככות בסיום. אין כאן חיבור מהותי לשירים למי שמחפש משהו כמו אלבום קונספט. האלבום העשירי של רוקפור מוקדש
"מה השתנה בי מאמש/ בן לילה הפכתי/ מישהו שלא יודע הכל" לא צריכים חוכמה גדולה כדי להגיע לתובנה הזו, אבל לפעמים רצוי להזכיר לעצמנו כמה אנחנו לא יודעים הכל. ההתחדשות של יהורם גאון במפגש המסקרן-מרתק עם עמיר בניון נובעת בין
אלבום חדש של אייל גולן הוא עניין כמעט מחזורי, כמו עונות השנה. שנה עברה מאז "הפוך מהיקום", היקום התהפך, העולם שבת מול המגפה, ואצל גולן – עסקים כרגיל. לפי הקומוניקט הוא "החליט להעניק מתנה" לעם ישראל "כדי לשמח, לעודד ולחזק".
לעיתים רחוקות קל לשבור את אזיקי הדימוי של להקת בנים. הסטיגמה, מוצדקת או לא, חונקת כל ניסיון יצירתי עתידי. נייל הורן מצליח באלבום הסולו השני להתרחק עוד יותר מימי ה- One Direction. האלבום (מקום ראשון השבוע במצעד האלבומים בבריטניה) הוא
גם בשיר שנקרא "היום יהיה שמח" שר נתן גושן "עייף להחזיק את הראש מעל המים", אבל במוסיקה של השיר הזה יש מצב לפזז קמעה עם חיוך על הפנים. כמעט לאורך כל האלבום הקצר (8 שירים) עובר אותו טון עגמומי על
נקודת אור או מקום חם? השם Hotspot מפנה איכשהו זרקור למצב החירום האקלימי בעולם; Burning the Heather – מפנה לשריפות הענק באוסטרליה. Dreamland היא דואט מלוטש בתפר הבין-דורי בין טננט ואולי אלכסנדר מההרכב Years & Years. שיר כמיהה – למקלט
נכון: ככה אוהבים לשמוע את חוה אלברשטיין. אין צורך בתזמורת. אפילו לא גיטרה. פסנתר. שלומי שבן. קווי מתאר אידיאלים לזמרת פולק קברטית מאוד ייחודית במהות. אחרי שמאזינים, אין שום בעיה לקבוע: אין צורך בכלים נוספים, בעיבודים תזמורתיים מורכבים – זוהי
אלבום חדש של אהוד בנאי הוא המשך מסע שעובר דרך תחנות פוליטיות, חברתיות, מסורתיות, גם אישיות. אצל אהוד בנאי אני סקרן לדעת מה הסיפורים החדשים שקרמו עור וגידים לשירים – כי הוא בעיני אחד האמנים היותר אמינים ומהימנים בתרבות המקומית.
מספרים שנגמר עידן האלבומים. אז מספרים. עומר אדם מוציא אלבום עם לא פחות מ-22 שירים. יכול להיות שזו נקמה מתוקה במי שכותב ביקורות. השאלה איך אתה מקשיב לאלבום כזה – עוצר אחרי כל שיר, הכל במכה אחת? המעריצים יגידו: עזוב
"אני עדיין טונה אבל לא, אנ׳לא יכול לחיות בתוך קופסה", אומר-מזמר איתי זבולון, ומוסיף התפייטות לא טיפוסית: "כלוב של זהב/ ציפור בלי כנפיים/ נשבר לי הלב/ נשבר לי הזין". יצא מהקופסה? חשיבה יצירתית היא כשאתה מנסה לא ללכת בתלם, להימנע
אלה מריה יליץ' או'קונור, בשם הבמה – לורד, הזמרת והפזמונאית הניו זילנדית שרה על משבר האהבה הראשון שלה כנערה. ב-2013. כשהייתה בת 17 הוציאה לורד את Pure Heroine, אלבום עתיר שבחי הביקורת, פרסים ומועמדויות לפרסי הגראמי. ב – Green Light,
בהצהרה שפורסמה בספטמבר אמר אדם, בנו של לאונרד כהן "בהלחנה ובעיבודים לשיריו, בחרנו במאפיינים הכי מוסיקליים שלו, הכל כדי לשמור אותו הכי קרוב אליו. אז זהו האלבום שיוצא אחרי מותו. "תודה על הריקוד" אינו אוסף למזכרת משירי צד ב' שלו,
Mind The Moon של "מילקי צ'אנס", הצמד הגרמני, מציג את צליל האלקטרו-פופ האקלקטי בתצוגה שירים ייחודיים שמותחים קשת גלובלית במנעד השפעות. מוסיקת הקרוס אובר הזו נפתחת ב"פאדו" המתייחס לסגנון פורטוגלי עם נושא מלנכולי, מורכב ממקצבים קלים ומילים שחוזרות על עצמן.
זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם
מייקל קיוונוקה, בן למשפחת מהגרים מאוגנדה, שגדל בפרבר בצפון לונדון, חי בין שני עולמות ויצר עולם משלו, כזה שבו הוא מביע את זהותו במוסיקה שהיא סך כל החלקים שלו, והתמונה השלמה – מרתקת. אני עוקב אחרי קיוונוקה מאז אלבום הבכורה שלו
אלבום אולפן שישי של להקת הפופ-רוק האירית המבוקשת. דני או'דונוג (שירה, פסנתר, גיטרה), מארק שיהאן (שירה, גיטרות) ו- גלן פאוור (תופים) – מתמקדים בכתיבת השירים אמוציונאליים, שהביאו להם קהל גדול של מעריצים ברחבי העולם. במובנים רבים, 'שקיעות וירחים מלאים' מרגיש
ג'ף ליין מגיע מאיזשהו מקום. אחרי אלבומו הקודם Alone in the Universe משנת 2015, זוהי שוב חזרה נוסטלגית במנהרת הזמן ללהיטים הגדולים של פעם מכל בחינה של – מנגינות, הרמוניות, תזמורים, משהו שנשמע כמו ניסיון לחדש את האהבה לקלאסיקה של ELO. יש
הפסנתר, הקול מספרים סיפור אישי שנפתח ברחמים עצמיים בשיר "הסיפור בגדול". הסיפור הוא יותר הכישלון שלה עם עצמה מאשר עם בן זוגה. בטון התוגה של דניאל רובין יש הלקאה עצמית, דכדוך ושקיעה. המסיבה שתתקיים בלעדיה, ו"שוב לא נשאר אף אחד שישמור
עד היום לא לקחתי את גיא ויהל למכונית. האוסף הזה אומר: יש מצב. להיטים שיתנגנו על הכביש הראשי בלי לחפור על כל סינגל. תן להם לרוץ, לזרום. קחו את "רצים באוויר". הדרמה על נתק ביחסים בינו ובינה. הקצב והמנגינה – מעלים
