מה רוצה אלי חולי מעצמו, מאיתנו. גם הוא שואל בשיר בטון מלנכולי – מה קורה לי. התשובה – לא ממש הרבה החיים ממשיכים אבל הכל מרגיש אפור. אנחנו לא באמת שמחים אבל גם לא לגמרי עצובים. אז מה? – "לא
כולן רוצות להיות נועה קירל. מפעילות מנגנון של כותבים כדי לייצר להיטים. תרצו – שירי קיץ לאנשים צעירים. ענבל רז שרה שיר קנאה המגיע לאו דווקא מגעגועים לאקס, אלא מתוך רכושנות. קנאה היא סימן מובהק לרכושנות, לא לאהבה. האם ניתן
הוא מתגעגע ללילות באמסטרדם או מנסה להשתמש בזיכרון כדי להחזיר לעצמו את אהובתו? לא ממש מסקרן לדעת. תשאלו מדוע? כי שיר האהבה הנכזבת הזו נשמע כמו הרבה שירי אהבה אינסטנט במיינסטרים הים תיכוני המקומי. לא הגעתי עם לירן דנינו לאמסטרדם,
הייתי בעד השיר הזה לייצג את עמנו באירוויזיון, לאו דווקא משום שהוא בעל פוטנציאל לדוז פואה רבים, אלא כי הוא מעניין ומיוחד יותר מהשיר הזוכה מכל בחינה – מלודית, הגשה קולית לא פומפוזית, הפקה עכשווית ייחודית. לטעמי – בעל סיכויים
אל תתווכחו עם דואט כזה. פשוט תנו לעצמכם להילקח בשבי הקולות המתרפקים, המנגינה הנוגה-ענוגה, הסלסולים הקוליים הקלים שמקשטים, קולות המיצרים אווירה שמימית. יובל דיין ובר צברי מתמסרים כל אחד במנעד הרגשי שלו לתחושה ש"אהבה כזאת כבר לא מוצאים". האם פעם
שימו לב לעיניים העצובות של אלי חולי. הפסד ידוע מראש? ב-27 בדצמבר הימרתי על מיכאל בן דוד. באודישן של "קרב הענקים". הפיקו לו נאמבר אירוויזיוני מנצח, כמו כדי לרמוז לאן העסק מתקדם. בן דוד ששר נפלא It's A Sin של פט שופ בויז
משדר בחירת השירים בכאן 11 היה למעשה חלקו הראשון של גמר אקס פקטור לאירוויזיון. ארבעת הזמרים ביצעו 8 שירים – כל אחד שניים. בסיומו של כל סט נספרו נקודות – שופטים, ועדה, קהל. ההופעות נצבעו בתנועות רקדנים, שאיכויותיהן ימחקו מתולדות
יש שופטים שכבר כותבים תסריט לאירוויזיון. לא פעם אתה שומע: זה בדיוק מה שצריכים לאירוויזיון. זו כמובן טעות. אין נוסחאות ניצחון לאירוויזיון, וגם כל הכוריאוגרפיות שמצמידים לשירים אינן מעידות על הפוטנציאל של המתמודדים. לעיתים ה"בלגן" הבימתי מסתיר את השיר עצמו.
לינט ואלי חולי התחרו על הכרטיס לחצי הגמר. חולי ניצח ובצדק. יכולות הפרשנות שלו בשלב זה של התחרות היו לאין שיעור מעניינות ומרתקות מאשר ביצועי הראווה שלה. כשמדובר בתחרות בינלאומית כמו האירוויזיון, צריך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. הגרסה של חולי
לאן הולכת המגיפה? מי יודע מה יהיה במאי? אז הנה הצעה של פיילוט מקורי של אקס פקטור ישראל לאיגוד השידור האירופי: שכל הזמרים, הזמרות והלהקות ישירו מהבית. רעיון גאוני, לא? הניסוי הראשון בהסטוריה נעשה מביתה של אנה סטפאני שחלתה בקורונה.
אהבתי את הפרשנות של אלי חולי ל – Toy, השיר שהביא לנטע ברזילי ולישראל את הפרס הגדול באירוויזיון 2018. הפרשנות שלו היא מהות הקאבר היצירתי. יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, כאשר הביצוע מעניק להם חיים חדשים, בסגנון-עיבוד אחר.
שנהמר על מיכאל בן דוד? באודישן של "קרב הענקים" (לא מצאו כותרת מתוחכמת יותר אחרי "קרה הגלדיאטורים"?) הפיקו לו נאמבר אירוויזיוני מנצח, כמו כדי לרמוז לאן העסק מתקדם. בן דוד ששר נפלא It's A Sin של פט שופ בויז קיבל
נדמה לי שראיתי את מירי מסיקה מרימה עיניים ומודה לאלוהים. ליד הפסנתר שר שחר עדווי, הבחור עם הפיאות, Just The Way You Are של ביל ג'ואל. ג'ואל כתב את השיר הזה על אשתו הראשונה, אליזבת. ביטוי טהור של אהבה ללא
ב-2 במרץ 2017 כתבתי כאן על רבע גמר ראשון בדה וויס: אביב גפן מפרגן לאלי חולי – כי הוא אינו "מתחנף" לקהל. מירי מסיקה עלתה על הקלישאה הביקורתית: אלי חולי נמצא לחלוטין מחוץ לאזור ההתרפסות והליקוק לקהל. אלי חולי בגיל צעיר מאוד – הוא זמר בעל סגנון
אז מה הבעיה שלו, ש"אין לו מילים" להגיד לה והוא בוחר לשיר. שהוא מדוכא ("נמאס לי מעצמי") נטשה אותו? מתעלמת? ולמה היא בוכה? מה עושים? האם קניית שמלה בזארה "תסגור לו פינה" ביחסים איתה? ומה מתכוון ב"בואי נאהב קצת" –
על אלי חולי כתבתי במרץ 2017 בביקורת על רבע הגמר הראשון של דה וויס: "זמר בעל סגנון משלו, Cool, מאופק, מכיל בביצועים "קטנים" את עומק השירים שהוא בוחר. הוא שר יפהפה את No Surprises של רדיוהד ואת Life On Mars של דיוויד בואי, וחזר
זה אינו רק נצחונו של השיר הטורקי על השיר של אדל. זהו ניצחון הסלסול הים תיכוני על הפופ המערבי המשובח. זהו גם ניצחונה של ספיר סבן על ניצן שייר. הנהלת התוכנית הודיעה שהקהל בבית העדיף אותה. כיוון שלא קיבלתי את
תוכנית ריאליטי.בלי דמעות אינה תוכנית ריאליטי. לפעמים יש לי תחושה, שלוחשים למשתתפים באוזניה: זהו הרגע לפרוץ בבכי. שחררו. אבל הפעם האמנתי לרון עבדן, שדמעותיו אינן דמעות תנין. הבחור שחרר לחץ אדיר, והדמעות היו דמעות אמת. הוא זמר טוב. אם יתנהל נכון
אביב גפן מפרגן לאלי חולי – כי הוא אינו "מתחנף" לקהל. מירי מסיקה עלתה על הקלישאה הביקורתית: אלי חולי נמצא לחלוטין מחוץ לאזור ההתרפסות והליקוק לקהל. יש לו סגנון שירה, וזהו. כל נושא ההתחנפות אינו רלוונטי, כשמדובר בו. ההמלצה למנטור
התוכנית הוקדשה לשירים שמזוהים עם המנטורים כזמרים, גם כזמרים יוצרים. על רקע זה אביב גפן עזר אומץ לומר דברים מביכים על מעמדו ומעמדם בדה-וויס: "יש בכל בכל נושא הריאליטי משהו ציני. אתה מקבל תנאים נפלאים, בערןץ 2, הרבה כסף, אחלה
ריטה תפסה לאביב גפן את הכיסא, ואמרה דברים נכונים על Because Of You המוכר מקלי קלרקסון בביצוע ניצן שייר – מתוך החולשה צומחים דברים גדולים, היא מובילה לעיתים למקומות עוצמתיים. מירי מסיקה זיהתה שזה לא היה אחד הביצועים הגדולים שלה.
ריאליטי מוסיקה מעוררת התרגשות – לעיתים עד דמעות. יש רגעים אותנטיים, שאינך חושד בדמעות תנין. מירי מסיקה התייפחה כמו ילדה למשמע Sounds Of Silence של פול סיימון בביצוע ניצן שייר. צודקת מסיקה: יש רגעים שהם מעל לתחרות מוסיקה. מה מיוחד
אביב גפן שונא ריאליטי, אבל הוא עוד כאן. מה הוא עוד מחפש? יש תחושה שהוא משועמם, שהוא מיצה. דווקא כשאלי חולי חייך, הוא אמר, שזה מעצבן אותו. הוא מעדיף ריאליטי מיוסיק עם פרצופים עצובים, כלומר אנטי ריאליטי. אני מעדיף זמרים
מירי מסיקה ממשיכה בביקורת מקצועית על אביב גפן: אתה בוחר למתמודדים שלך שירים שאתה אוהב, אבל הם אינם משרתים אותם. מסיקה התכוונה ל"גיטרה וכינור" של שלום חנוך ששרו בדואט שרונה ירדן וידאל וליאור נעמן. מסיקה מדברת על ביצוע. גפן –
מירי מסיקה צורחת על אביב גפן ללחוץ. הוא נשאר אדיש. יש מקרים שהוא מודה בטעות. הרי הוא מחפש ביצוע לא כוחני, בלי Power כפי שהוא מנסח זאת. שוהם טפיארו בת 24 שרה גרסה מאוד מיוחדת ל"געגוע" של יהודית רביץ. ביצוע
