כמו תייר חובב מזכרות, מצאתי עצמי באכסדרת הסינמטק רוכש חולצה של "מלך אתיופיה" בצבעי הטריקלור (ירוק, צהוב אדום) של הדגל האתיופי. את ההשראה קיבלתי מאהוד בנאי, שזכה כמה רגעים לפני כן לענוד סרט מעוטר בצבעים האלו ע"י משתתפי המופע בפסטיבל הסיגיאדה
לפי רשימת השירים, השיר הנושא את שם המופע "איך שהשמש תזרח" מופיע בחלק ההדרן, בין "נובמבר" ל"מבול". והנה – קרן פלס סיימה את הערב בלי לבצע אותו. מה קרה? כיוון שהקהל לא קיבל רשימת שירים, הוא עזב את האולם ללא קול מחאה. אני,
הגרסה המקורית של בוב דילן לשיר נמצאת באלבומו Bringing It All Back Home מ-1965. גם להקת "הציפורים" The Byrds הקליטה גרסה לשיר, שיצאה באותה שנה והגיעה למקום הראשון בבריטניה ובארה"ב. הלהקה אף קראה לאלבום הראשון שלה – Mr. Tambourine Man.
זוהי מוניקה סקס באחד משיריה המקוריים היפים ביותר. מיד-טמפו עגמומי משהו, קול מתגעגע של יהלי סובול. איו כמו עופר מאירי להביא את אווירת ה"מטרופולין" לשיר שמתיידדת עם ניכור מלנכולי מלטף, עד כמה שזה יישמע ניגודי. סובול מספר סיפור, גם מהגג
דנה ברגר עלתה לדואט עם רוני דלומי של "סתם שני אנשים" מהאלבום החדש שלה. מה עושה דנה ברגר אצל רוני דלומי? תוסיפו סימן קריאה. הנה סיפור אמיתי שברגר סיפרה מהבמה: את השיר כתבה לעצמה, אלא שבסיום כתיבתו חשה כי לא
באוקטובר 2009 שמעתי את הביצוע הזה של קרני פוסטל בערב שנקרא "בנות חוה", הצדעה של זמרות לחוה אלברשטיין, שנערך במסגרת פסטיבל תל-אביב הראשון למוסיקה בצוותא ת"א. עכשיו השיר יוצא במסגרת "שרות חוה אלברשטיין", פרויקט עבודה עברית, המתבסס על המופע החד
להקת "אין לעמוד בפניהם", הוא התרגום החופשי להרכב, שלהיטו My Day Is A Year משנת 1968, ממשיך להעסיק את עורכי הפלייליסט של הרדיו הישראלי (גלגל"צ) The Irresistibles היתה להקת בנים שפעלה בין השנים 1960 ל-1970. חבריה היו אמריקנים שחיו בפריז.
אריק צ'רץ', זמר קאנטרי, עושה קפיצת מדרגה. יש שיאמרו – קפיצת ענק. גם צרכני מוסיקת הקאנטרי מחפשים נועזות. האלבום התבסס ממש עכשיו במקום הראשון בטופ של 20 האלבומים הנמכרים ביותר. צ'רץ' עשה תקליט מגוון, חושפני. יוצא מהקווים המסומנים של מגרש
עבור טיילור סוויפט, 2014 הייתה שנה מיוחדת ומלהיבה. באלבומה החמישי, 1989, היא הופיעה ככוכבת פופ, למעשה זה היה "אלבום הפופ הרשמי הראשון שלה", כפי שהיא עצמה ניסחה את זה בזמנה. מה הייתה עד אז? קאנטרי? אבל אחרי 19 שירים במהדורת
קט סטיבנס, הזמר שהמיר דתו והפך מוסלמי, מצא המנון בספר המנונים בחנות ספרים, בעודו מחפש רעיונות לשירים חדשים. השיר – שיר ילדים מאת משוררת/סופרת הילדים הבריטית Eleanor Farjeon (*). "הייתי בתקופה מאוד יבשה מבחינה, והייתי זקוק דחוף לשיר להשלים את
אחת מבלדות הפופ הקלאסיות, שאני זוכר לה חסד נעורים במובן הכי רומנטי של המילה. הסינגל הראשון של אלטון ג'ון במצעדים (מקום 8 – ארה"ב, 4 – בריטניה) אלטון עבד אז (1970) כנגן אולפן, לעיתים שימש חימום להרכב שנקרא Three Dog Night,
אני חוזר אל האלבום הזה שיצא ב-2003. הוא אחד ויחיד. אחד – כי הוא מארח את כל התרבויות תחת קורת גג אחת, כל הגבולות פתוחים. יחיד – כי יובל רון המלחין יצר כאן פסיפס מוסיקלי יחיד, מסע מרתק בנופים מוסיקליים,
מספרים שדיוויד ביירן, מנהיג "טוקינג הדס", ניסה לכתוב שיר בסגנון אליס קופר. בסוף יצא לו שיר שהוא מונולוג ממוחו של רוצח סדרתי כולל מילים בצרפתית.( Qu'est-ce que c'est? משמעותו – מה זה? ) בכתיבת המילים הושפע ביירן מדמותו של נורמן
"אל תנסי להשתנות כדי לרצות אותי", שר בילי ג'ואל ב-1977, "אל תנסי אופנה חדשה, אל תשני את צבע שערך, תמיד תהיה לך תשוקתי האילמת, הגם שאני לא מראה את זה. לא רוצה שיחה חכמה, רק מישהי שאני יכול לשוחח איתה,
המתנה הגדולה היא ההרכב על הבמה. עשרה נגנים, אם ספרתי נכון. אל תעשו חשבון כמה זה עולה. מי שהשקיע – מאמין בזמרת. שיקול אומנותי לא תמיד מתיידד עם השיקול המסחרי. האם הקהל יעריך את השדרוג? אומנותית, לא בטוח שהעיבודים עשו
מילים יכולות להרוג. גורמות בושה, חוסר ביטחון. ממוטטות. גורמות כאב, חוסר נשימה. אבל היא נאחזת ביופי הפנימי שלה: "אני יפה/ לא משנה מה תאמר" …את בלדת הפופ הזו כתבה לינדה מלהקת 4 Non Blondes. כשלראשונה פגשה את כריסטינה אגילרה, היא
אחד הלחנים היפים ביותר ברפרטואר של צביקה פיק מושר בדואט עם זהבה בן. בחלק הראשון, זוהי בן סולו באינטרפרטציה שלוקחת את השיר לכיוון אחר, אישי, מיוחד, מדוכדך אליו נשזר צליל הכינור המסולסל, ואז נכנס פיק ומחזיר אותו לגרסה המוכרת. בגרסת
קסמן של המילים, שרוחות המוסיקה משיבות אותן מן העבר. ריח ים ורוח סתיו מתערבבים. נתן אלתרמן כתב על רגעים של התבשמות לאחר הגשם. ניחוח דק עומד באוויר, ריחות תפוח ומטר, והכל נראה פתע כל כך יפה בתל-אביב, עד שמשהו לוחץ לך
לקראת סיום, קורה הלא יאמן: מעריץ פורץ לבמה, דוהר לעבר איאן גילאן ולופת אותו בחיבוק. שניות, והוא מסולק החוצה. אתם מבינים את המשמעות? כוכב רוק בן 76 (כיום) זוכה לחיבוק של בחור צעיר ממנו באיזה 55 שנה. מה אטרקציה בדיפ
חזרתי ללהיט הגדול של לואיס ארמסטרונג בזכות הדואט המיוחד של ניק קייב ושיין מקגואן, הזמר השיכור בעל השיניים הרקובות, לשעבר מלהקת הפוגס האירית. השיר הגיע בביצוע ארמסטרונג למקום הראשון בבריטניה בשנת 1968. הוא לא ייצג את סגנונו של ארמסטרונג –
2רמי קלינשטיין מתרפק במנגינה ובקצב, שלוקחים למחוזות הגעגועים הנוגים והמזוככים. הכותב מתייחס לרצף ימי שישי על קו החיים. לא יום שישי מסוים. האווירה פסטורלית, מלטפת. התנהלות כמו בהילוך איטי – מרפסת, משחקי אור וצל, תמונות ילדות מן העבר בחדר ושיירת
טקסט סוריאליסטי על מצב ריאליסטי, המוגש בדואט מפתיע. אחרי ששמעתי הבנתי את הבחירה של שלומי שבן בחוה אלברשטיין. היה זקוק לקול אישה בוגר, קולה של אמא, בעל חוכמת החיים וניסיון. שלומי שבן נשמע כמי שמייצג את ה"חי המת" המעלה שאלות
27"קול הזהב" של מאלי עושה חזרה נהדרת לשורשים, ועם זאת חוצה את הגבול לרוק ופאנק בלי שתורגש ניגודיות צורמת. הקריירה של סאליף קייטה נראתה מעט בדעיכה אחרי האלבום האפרו אלקטרו של 1999 – Papa. כאן, הוא בחר בחוכמה ליצור אלבום
לא יודע כמה עותקים מכרה דיקלה מדיסק הזה, אבל היא לבטח נתנה פייט לענקי הז'אנר הים-תיכוני – במוסיקה שאינה מתכתבת רק עם המיינסטרים הממוסחר. דיקלה נשמעת עמוק בתוך אולם החתונות הדאנס-אוריינטאלי. היא בטח קיבלה כמה עצות טובות משרית חדד, ששותפה ל"בטח
מה כל כך מושך לשירים האלה? אומרים שנוסטלגיה היא עניין אישי ויחסי, בטח פונקציה של גיל, אבל כששומעים את "חתום בנשיקה" עם בראיין איילנד , "את הכול בשבילי" עם ניל סדקה ו"אנצ’יינד מלודי" עם "האחים הצדקניים", נדמה לי, ותקנוני אם
זמרות שרות שירים ששרה חוה אלברשטיין, חלקם של יוצרים שונים, חלקם שהיא כתבה (מילים, לחנים) פרויקט מחווה, המתבסס על המופע "בנות חוה" שעלה בפסטיבל תל-אביב ז"ל ב-2009. האלבום יוצא בכריכת ספר-דיסק מהודרת, מבוא, מילים, איורים. לא לשכוח: פסח בקרוב, ועם ישראל רוכש
כמה שזה חנוך לווין. זוכרים? גם בלונדון היאוש נעשה נוח יותר. חו"ל היא הפער העירוני בין פה לשם , שלווין אהב כדי לייצר את האירוניה הסרקסטית שלו. יוני רכטר מחייך חיוך משועשע ואוסף בדרך לקברט את שלומי שבן, בחור חייכן
שיר בקורת עצמית ("אני בתוך בועה … סתם מנופח בלי שום ערך"). עמיר בניון כותב מתוך הצבת מראה מול עצמו, מול מציאות שבה אפילו האמנות אינה משקפת. ("מנגינות מדומות משטות מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב"). מרגיש כמו בתוך בועה של אשלייה ויודע
"גן הפעמון" הפכו טקסט אקראי העוסק בבקשת הכוונה של אדם למהלך רוק סוער. גיל שפירא (כתיבה, שירה) מנסה לייצר סיטואציה משכנעת להזדהות איתו. הטקסט עוסק רק בקריאה להכוונה לאיזה כוח עליון ("אתה יודע הכל") שעד עכשיו "שתק" – מבלי לגעת בנסיבות/ מניעים
באמת חוזר הביתה? שלא יעיז. מה רע לו שם? הבחור הזה הולך לכבוש עולם בסערה. לפני שהוא ישראלי, דותן הרפנו Dotan Harpenau הוא יוצר-זמר הולנדי. הבדיקה מגלה שהוא נולד בירושלים לאבא ישראלי ולאמא הולנדית. בגיל צעיר עבר עם הוריו לאמסטרדם.
