צילומי סטילס

בועה של זמן

יש עוצמה כמעט טראגית בזעקת הזמר שמרגיש "קור" בתו "המדבר", קונטרסט שכזה, משהו כמו – מדינה חמה שבה הכל מנוכר וקר, אינך מזהה מקומות של מפלט לאן שאתה הולך – כי גם לא ברור לך מה מהות הלחץ האטומי שבו

Tik Tok

 תורידו. תורידו. זה שיר להורדה. שיר לבגאז'. שיר של ממלכת המסחור של הדאנס קלאב. בוב סינקלר הוא מהנדס הסאונד של כל הסגנונות. הוא מוסיף פסקול למבטא האפרו קריבי של שון פול, משתמש בו כדי להציף את הרחבות במקצב הזה שנושא

תתארו לכם

"תתארו לכם עולם יפה", שר שלמה ארצי לסיום עונת ההופעות הנוכחית ולקראת אלבום חדש

קטע מההופעה

ניל סדקה בגיל 71 הוא ניל סדקה שאינו מבייש את ניל סדקה בן 21. אתם יודעים מה, ואני הולך להפתיע אפילו את עצמי: יותר טוב ממנו. קרא עוד

"הלילה או לעולם לא"

היו לי כמה כותרות קלישאתיות אחרי הערב של מקס ראבה והפאלסאט אורקסטרה כמו  ניצחון הנוסטלגיה, וגם – פרודיה על השמלץ. בואו נמחוק הכל. כי במופע של החבורה הגרמנית הזו יש גם מזה וגם מזה, ובעיקר שחזור רטרו של תקופה עם כל

אגו

ב"לפעמים" שיר 9, אני נרגע קמעה. האם ירונה כספי יורדת מהיי-אנרג'י-רוק תיאטרלי ונפתחת למגע רומנטי חם, נטול אירוניה נוקבת וציניות סרקסטית? "שים על כתפי את ידך/ תן זמן לצווארי" היא שרה ברכות מפתיעה – ביחס לשירים הקודמים בדיסק. צליל הפסנתר מעניק

ללכת חזרה Going Back

גם אני הייתי מאוהב בזמני עד מעל לראש ב-Soul הקלאסי של מוטאון מדטרויט. כל מה שקולינס התאהב אז כשהיה טיאייג'ר, והרשימה מעוררת בי מחדש ריגושים: הטמפטיישנס, סטיווי וונדר, מרתה והונדלס, ה-פור טופס, הסופרימס, קרטיס מייפילד, סמוקי רובינסון, כולם שוכני הפנתיאון

געגוע לכאן – ההופעה

בטח שאני שולח אתכם למופע הזה, בתנאי שכל האורחים שהגיעו לכבד את דניאל זמיר ולחלוק איתו קטעי נגינה בערב הזה –  חוזרים לנגן בו. הצחקתי. שלמה גרוניך, יוני רכטר, אביתר בנאי – על במה אחת, חלומו הרטוב של כל נגן.

קיים ונעלם

עוד בטרם מנגינה קראתי דברי שיר מיוחדים שחור על נייר. חתום עליו יהוא (כן יש הורה מקורי שקרא לבן שלו יהוא, מה שמחייב…) ירון.   מתאר בדרך ציורית מרגשת מראות טבע שמשיקים לזרם מחשבותיו-תחושותיו, עד שהייתי אומר עליו בפרפרזה לשורה בשיר

אני ואת

נו, טוב אחרי שראיתי את הקליפ המצוין, הבנתי שמחפשים בכלל להצחיק. קשקוש-שרבוט שנועד לבדח, והצל"ש לליהי גרמה. קרא עוד

אני ואת

לאב סטורי, הבנאדם חשב שלו זה לא יקרה, עד כדי "אות קלון שקופידון הדביק לו על המצח", ועכשיו מהפך – "במקום לספור כבשים סופר דקות, הזמן עובר לאט והיא יפה כזו". מה עניין ספירת כבשים?  חייבים לשחק אותה קשקשנות? נו,

ההופעה

ניל סדקה בגיל 71 הוא ניל סדקה שאינו מבייש את ניל סדקה בן 20 ולא שוכח החנפה בגדול לקהל המקומי

הלילה

מה קרה צנעני. חזרת לאולם החתונות? מה אני מבלבל את המוח. הרי מעולם לא עזבת. אז זה בסדר: אנחנו מכירים בכישרונך לשמח לבבות, להרים קהל שבא לחגוג בשמחת חתן כלה. ירקדו. ירקדו. ישישו וישמחו. יעלזו ויענטזו. זה להיט. אל חשש. אבל

הנה אנחנו

משינה עולה על מסלול ישן וטוב. קצב ומנגינה של זרימה ודריכות, טקסט שמדבר "על החיים" בביקורתיות אירונית של שיחות סלון ישראליות, מסלול חיים שמשאיר אפשרות לאדם לחיות על הקצה ("הולכים על חבל דק"). העולם המשתנה מסביב, עושר ("נאמנות זה רק

יום מושלם Perfect Day

אז מה חושב לו ריד על הביצוע של סוזן בויל? האם הוא שואל: "במה חטאתי שכך התעללת בשירי?" הוא אגב אסר עליה לשיר את השיר כאורחת בתוכנית לגילוי כישרונות צעירים בטלוויזיה. ריד הוציא את השיר ב-1972. יש שפירשו אותו כשיר על

Invented מומצא

I’m more and more replaced by my friends each night/I can’t compete""   נדמה לך ששמעת את המנגינות האלו, שאתה מזהה אותן. שאין לך בעיה להצטרף בשירה. המעריצים יזכירו להיטים ישנים כ – The Middle, Sweetness וגם Pain. בפרפרזה על

ניתוח לב פתוח

עינב ג'קסון כהן בחרה להוציא סינגל ראשון (מתוך אלבום הבכורה שלה "עץ נופל ביער") אינטימי מאוד, מדוכדך, נוגה: סיפור אישי לא פשוט על פערים הנוגעים ליחסים מתוך היבט של הבדלי זמן – "חיים ישנים" (לפני שנתיים-שבועיים-יומיים…) "חיים חדשים" (מה שיקרה

"עולם בתוך עולם"

דין דין אביב רגעים לפני שהיא עולה למופע חדש "עולם בתוך עולם" – קונספט חדש בדרכה האמנותית קרא עוד

המוסיקה של חיי

לא רק מעריציו המתמוגגים לקראת הגעתו לישראל יודו כי המוסיקה שלו ממלאת את חייהם אושר של תום נעורים ורומנטיקה נשפכת זה למעלה מחמישים שנים. ננסח אחרת: הם (החיים) היו נראים קצת אחרת ללא להיטיו הגדולים של האחד והיחיד – ניל

געגוע לכאן

מנקודת מבט אומנותית-חילונית, החזרה בתשובה עשתה רק טוב לדניאל זמיר. הוא לא הפך לאיזו חבורת כליזמר המנגנת בחתונות (למרות הפרנסה המצויה) אלא העמיק את היצירה "החילונית" שלו בכתיבה מקורית חדשה, בחבירה למיטב היוצרים והנגנים. באלבום הזה – מצד אחד נגני ג'אז

השיטפון The Flood

רובי וויליאמס זורם עם Flood הראשון במסגרת האיחוד מחדש. נהר הלהיטים הגועש של העבר מחייב. קול משתוקק מזמר: "עומד על קצה הנצח/ בתחילת משהו/ צועק אהבה על העולם/ בימים ההם היינו כמו אנשי מערות/ עמדנו מול הירח והכוכבים/ ואז סלחנו

While My Guitar Gently Weeps

אינדיה ארי מתארחת אצל סנטנה ומבצעת את הקלאסיקה של ג'ורג' הריסון  "כאשר הגיטרה שלי מייבבת בעדינות" קרא עוד

העיקר זה המוסיקה

אין כמו פסנתר ויוני רכטר. נועדו. תמיד יש משהו מסקרן, מעניין ומאתגר, כשיוני נמצא ליד הפסנתר כמארח קרא עוד

העיקר זה המוסיקה

אין כמו פסנתר ויוני רכטר. נועדו. תמיד יש משהו מסקרן, מעניין ומאתגר, כשיוני נמצא ליד הפסנתר כמארח. נזכרתי ב "שלושה דואטים" עם אבנר קנר, אלון יבנאי ושלומי שבן בפסטיבל הפסנתר מארח 2008, והנה השנה הוא חוזר לארח במופע הנעילה של

מוופע משותף בפסטיבל הפסנתר 2010

אני זוכר את אבא נפתלי אלטר באיזו פינה חשוכה במועדון זאפה עוקב אחרי בתו רוני, כשהיא שרה עם "מטרופולין". לראות אותם יחד על במה? קרא עוד

קלפטון Clapton

אחד היתרונות בלהיות אמן מבוגר, שבע דיסקים, רווי תהילה וגם מרופד בהרבה נכסים  – שאתה יכול לעשות מה בראש שלך, ואם הקהל לא יאהב – שלא יאהב. העיקר שאתה (האמן) אוהב ושלם עם מה שעשית. אריק קלפטון על "קלפטון"

ויש ציפור בשמיים

חיבור מנגינה למילים שנכתבו לא להלחנה הוא אתגר לא פשוט. לעיתים השארתן שחור על נייר והקראתן בקול ע"י קורא עדיפה של על ניסיון להפיח בהן (במילים) רוח באמצעות לחן-ביצוע, קצב והרמוניה – יפים ככל שיהיו. הניסיון להלחין מילים של משורר מתגלה

"עולם בתוך עולם"

מכל המילים שקראתי לקראת המופע החדש של דין דין אביב בחרתי במילה "מתפרץ" (בדף יח"צ שהגיע לעיתונאי נכתב: "שורשיות וחום המתפרצים יחדיו") זו הייתה התחושה אחרי השיר האחרון "יום בא לי", שיר של עולם בתוך עולם – מהודו ועד אפריקה. "מתפרץ"

Double Fantasy Stripped Down

הפנטזיה הכפולה בשמה החדש – Stripped Down, מציינת את חזרתו של סינגר-סונגרייטר מגלות יצירתית של כ-5 שנים, שעברה עליו כעקר בית, אב, ובעל  לצידה של יוקו. האלבום הוא למעשה ביטוי לחמש השנים שבעיני לנון סימלו אושר גדול. לכן גם החליט

דילוג לתוכן