צילומי סטילס

איך זה שכל העולם אוהב את ג'סטין ביבר ואני לא?!  חזית ג'סטין ביבר בוערת: קמפיין פייסבוק להבאתו לארץ בעיצומו. מה כל כך בוער? ואם כבר המולת טיאייג'רס פאנס למה לא האחים ג'ונאס? נשיא ארה"ב למשל, מעדיף את ג'ונאס. נו,טוב, יגידו

איזה קשר נפלא שהאריך 40 שנה ומגיע לשיאו בדיסק החדש. אלטון ג'ון מסביר את היחס המיוחד שלו לליאון ראסל

מה שמדהים  כבר בשניות הראשונות  הוא הצליל שמחבר את קולו המהדהד עם גיטרת ה – Gretsch שצליליה המרטיטים המודגשים עוברים כסערה לאורך הדיסק. הקונספט בשמונה השירים  מוכתב ע"י  אייקון הרוק, המוסיקאי והמפיק Daniel Lanois, שהלך על צליל מאוד amplified, דיסטורשני,

בתחילת השמונים, פורש וינס קלארק מדפש מוד, על רקע חילוקי דעות מקצועיים (לא אהב את הנטייה של דפש לכיוון פופ). הוא חובר לאליסון מוייה, זמרת ריתם נ' בלוז בעלת קול אלט חזק (לא מזמן שמענו אותה בפסטיבל אישה בחולון) ומקים

 איך שהיא שרה –  זה בית ספר לזמרות, שולטת נפלא בקולה, זמרת סול שאינה צורחת. קול קסום, דיקציה בהירה כשל שמים צלולים.  דיון וורוויק שייכת לתקופה שאהבנו את דסטי ספרינגפילד, סילה בלאק ואריתה פרנקלין.  אוסף ה-16 נפתח ב"הרטברייקר" של בארי גיב.

החיים הם עסקת חבילה שכזו שהבנאדם עושה עם עצמו. העבר – לא משהו. אבל הוא יכול להחליט מרגע מסוים – שהוא לוקח על עצמו חבילת הטבות במסגרת פתיחת דף חדש. עד עכשיו – שרפת זמן, חיית בתוך עולם של "שקרים זולים

אינטליגנציה רגשית? שרית חדד? שפשפו לי את האוזניים. שרית חדד שרה באירוניה? תחזיקו אותי שלא אפול. ממש שחור על נייר: נשים אוהבות לפני הכל שיקשיבו להן, והנה, הוא משחק אותה כאילו מבין לרוחה, אבל המתבונן מהצד, יודע ש"אינטליגנציה רגשית" והזדהות

לא תופעה רגילה שיוצר חדש מצליח להביא לבמה אחת  את צמרת הזמרים…

לא "יצאתי" מהטקסט הזה, וכשאני  לא יוצא מטקסט, סימן הוא שלא נכנסתי אליו. אני שומע קול נשמה מקונן-משתוקק מסולסל ("עמיר בניוני" כזה), מנגינה יפה, אבל אינני מבין אם אדיר גץ מבין על מה הוא שר. יש בשיר אגרסיה ואלימות שבאים מכל כיוון

אילו מאיר אריאל ידע מה מכינים לו אחרי מותו. כמה אירוני: אחרי מותו הוא כוכב על מקומי. לפני מותו – טרובדור  שמארגן לעצמו מסע בחירות כלל ארצי כדי להבין מקרוב מהות כישלונו המסחרי. אילו מאיר אריאל ידע שאת "רישומי פחם",

ותיקי מלחמת העולם השנייה, יקבלו משב רוח נוסטלגי חזק. הצליל הוא של תזמורת הטרומבוניסט שנחשב מלך הסווינג. הקטעים מתקשרים עם אווירת התקופה, התיזמור, הלהיטים ("ליטל בראון ג'אג") dki מילר היה כוכב הלהקות הצבאיות של אותם הימים. באוסף נמצא כמובן את

מה צריכה רביץ את האח יעקב על הבמה? למה להטריח איש שגרגר אבק כוכבים לא דבק בו, שבמה אינה בדיוק סביבתו הטבעית? קרא עוד

רחל שפירא מגיעה לחופי הים התיכון באמצעותו של אבי פרץ, משתכשכת במימיו עם שיר במילים  יפות של תקווה למחר טוב יותר. תקווה – כי מופיעה בו המילה "ואולי" – "ואולי המחר מחכה לך, רענן וחדש מצפה לך". ויש בו גם

על רקע ים אפל וכוכב נופל (חרוז שכזה, כי צריכים חרוז)  יש לדניאלה פיק דייט "באווירה לטינית". בהמשך השיר יתברר שהאווירה "הלטינית" היא לצורך  הגשמת "חלום פרוע" (תנו לדמיון ללכת במקומכם,  ורצוי שהוא יהיה גס ולא עושה חשבון לאף אחד)

היו לי כמה כותרות קלישאתיות אחרי הערב של מקס ראבה והפאלסאט אורקסטרה כמו  ניצחון הנוסטלגיה, וגם – פרודיה על השמלץ. קרא עוד

עם כל האוזן המוסיקלית שלי –  אני מפסיק להבחין בין זמרי הז'אנר. אם היו אומרים לי על השיר שזה דודו אהרון, לא הייתי נכנס לעימות. ממש לא. לאהרון יש אוצר מילים שטוח, מוגבל  וקלוש על אהבה. לכתוב על אהבה בים-תיכונית

יום, לילה, נצח, מדבר, ים, כוכבים, רוח, אלוהים, אדמה ושמיים. או-הא. שני מילמן מגייסת מילים הגדולות מן החיים כדי להביע תחושת הפרדת יחסים, כשהרצון להמשיך לא נרגע. מתפייטת כאילו נבחנת על יכולותיה לצייר תחושות במילים – "הלילה נמזג אל היום", "היום נצבע

"רוקסי מיוסיק מתה. תחי רוקסי מיוסיק ותודה לגרוב ארמדה" – בריאן פרי קרא עוד

 חוזרים לימי רוקסי מיוסיק להקתו של פרי בשמונים בפרויקט החדש Olympia. זהו הסינגל השני (אחרי You Can Dance) מתוך האלבום החדש. החברים הותיקים הצטרפו. החידוש: שיתוף פעולה עם הצמד האלקטרוני Groove Armada, שכתב עם פרי את השיר. אותו רוק גרוב

החשיבה הישירה הפרגמטית הפשוטה של דור ההורים של פעם, זה שנראה לעיתים מיושן עד פרימיטיבי בעיני הדור העכשווי. ליאת יצחקי כותבת בראש הזה – כולל האירוניה שמבצבצת. לפי אמו של מושא השיר – המסלול שיש ללכת בו ישיר ופשוט, בלי להסתבך

הרגשתי שמשהו חסר לי. אחרי המופע לקחתי את הדיסק השיר נקרא  "הים אוסף דמעות". הזמר – ארז הלוי. מספר 13 בשלט. לא ים ולא דמעות  ולא אהבה הגדולה, הגיעו. שיר אהבה יפהפה שאומר: "כאילו שנינו בעולם עוצרים מלכת ושוכבים בחול

הפיוז'נים של הגיטריסט עמית ריף – לוקחים אותי אל שורת גיטריסטים שהייתי מאוהב בנגינתם בשבעים, ועדיין רוכש להם חסד נעורים לא רק ממניעים נוסטלגיים. אני לא מדבר דווקא על גיטריסטים מהסוג המגלומני שמנגנים למאה אלף איש באצטדיוני ענק במפגני נגינה

יעקב האח נמצא שם על הבמה כדי להחזיר יהודית האחות הביתה אל השירים הישנים והטובים

תקשיבו לדואט בין ענקי הבלוז. האגדות חיות באמת. ביצוע משותף ראשון בסוגו אי פעם בין שני ענקי בלוז ואגדות חיות: באדי גאי ו-בי. בי. קינג. הדואט לקוח מתוך אלבומו החדש של באדי גאי, Living Proof שיראה אור בארץ ובעולם ב-25 לאוקטובר  

יעקב ישב על הבמה, חייך בנימוס, לפעמים פריטתו נשמעה, לפעמים פחות, פעם אחת, אחרי שאחותו שרה "וידוי" ניגש עדיה כדי להצטרף מקרוב לסטנדינג אוביישן, ופעם פעמיים אפילו התלווה לשירה. בפעם אחרת פרגן לקהל – כמה הוא (הקהל) שר יפה. נוכחותו

קוראים לסגנון  "רוקאבילי" ומחזירתו היא אחת האטרקציות של עולם הרוק בעת הזו קרא עוד

שיר הפתיחה Need You Now אומר כמעט הכל. שלושה מיליון עותקים מכורים אומרים הכל. המנגינה הזו, ההרמוניה הזו שווים זהב ופלטינה. אלבום שני להרכב שזכה בגראמי היוקרתי על אלבומו הראשון. השני אינו קוטל קנים. טבלאות המכירה בבילבורד האמריקני כנראה אינן

מכירים את הקלישאה – אבל הספר הרבה יותר טוב מהסרט? התאים לי ל"רישומי פחם בצבע", שפתח את פסטיבל תל-אביב למוסיקה. הגעתי למשכן שעות אחדות אחרי שסיימתי לעבור על הספר-דיסק המפואר, פרויקט של זמרים ופרשנים על "רישומי פחם" של מאיר אריאל. הרישומים

סנטנה. מה נשמע? משהו חדש שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום? נדמה לי שהאחרון שממש ריגש-הרשים היה Supernatural מ -1999, האלבום הראשון שהחזיר להצלחות הגדולות של השבעים. בהמשך ב-2002 יצא לו אלבום לא רע Shaman ובין ובין ה- Ultimate Santana

הריח שמפיץ הדיסק, תערובת של ניחוחות מסטיק ודובדבנים נועד למשוך אותך למקומות שקייטי פרי מכוונת. אליהם.  כשאומרים נערות קליפורניה – חושבים על פופ של מסיבת חוף. לקייטי יש ייומרות לעשות משהו מעבר. פחות מתקתק ממה שחושבים. קייטי מחברת אותן עם הטינאייג'