שירים חדשים

המנגינה הנוגה הזו מלווה קו מחשבה הנוגע ביכולת להשתנות. אומרים שאנשים אחרי גיל מסוים כבר לא יכולים להשתנות ושהסיכוי שהאופי או הדעות שלהם ישתנו – קטן עד בלתי אפשרי. אלון לוטרינגר קושר את חלוף הזמן עם המוכנות להשתנות. "לשחרר את

כמעט התחלתי לזמזם את House Of The Rising Sun של האנימלס אחרי פתיח הפסנתר. בהמשך יסתבר שהשמש עדיין לא זרחה על זמר הרגש. רביב כנר שר שיר טרוניה על כך שהעולם שבקרבו הוא חי – רע, אבל אף אחד לא

אילן דמרי מבכה אהבה שנגוזה. התחלה שהנצה וסוף שאיכזב. "התחלנו לרקוד שנינו שווים/אני אחרייך סופר צעדים/ הרגליים כבדות היד שלך קרה/ נשארתי לבד על רצפה רטובה". המוסיקה נשמעת כשרטוט של תחושה. הקול הדואב, מתייסר-משתוקק, האווירה החורפית. לא ניכנס לניתוחים מוסיקולוגיים.

לא. הלב של אליעד לא נשבר אפילו לא כמו "צלחת ביוון" (מטפורה אווילית). גם ליבו של כותב שורות אלה נשאר קר. מגמת החנופה המיינסטרימית שלו אינה מובילה לסיפור אמת אותנטי. אל תאמינו ל"שוב התחלתי לפרוט הבוזוקי", כאילו בימי האהבה הוא

תפילת רייכל את יעקב גלעד. יש שעות קטנות שהיא מתבקשת. תפילה אינה חייבת להיות ממוענת לישות עליונה. לעיתים – היא בינה לבין עצמך. דבר אל ליבך – הוא יענה. שיר פשוט. נוגה ונוגע. יש לרייכל את המנגינה הזו, שמתנגנת ומחלחלת

עפר בשן תוהה ותועה בדרכי חייו. האם פספס דרך אחרת שהוא אינו מכיר? ה"אולי יש לי חיים  אחרים" מכניס לדילמה, ומוליד שאלה שבשן אינו חופר בה:  בכל דבר יש טוב ורע, גם אם תחיה חיים אחרים – אף אחד לא

על רקע צלילים אלקטרוניים אולד סקול, נכנסים למסלול של דרמת יחסים עצובה.  "בואי נתרסק עד הסוף/ נישבר ונחשוף/ את כל המרחק הנורא/ שהבאנו עלינו מתוך אהבה". מה המרחק? למה התכוון היוצר שי נחייסי – ב"הלתרסק" מתוך אהבה? מבחינת הלחן והשירה

מדוע חוזר עידן רייכל לבצע שיר האהבה הרגשני הזה שהוא ניגן עם אייל גולן על רקע מדבר? על השאלהיש תשובה אחת אינפורמטיבית ושניה – אומנותית. באשר לראשונה,  מעיד היוצר כי קיבל פניה מזוג שסיפר לו, כי הם מתחתנים בקיץ הקרוב,

השומע את  "אתה לא לבד", צריך ככל הנראה להאמין לה. ספרתי 18 פעמים את המשפט הזה. אילו קראתי את השיר ללא מוסיקה – הייתי מתבאס. מה קרה לו? השיר אינו נכנס לסיפור. הוא נשאר ברמה של עידוד תחושתי למי שזקוק

שתאהב אותי למרות מה? על כך רוני דלומי אינה נותנת תשובה. היי מן הסתם צודקת; הלב שנפתח הוא משנה משחק. השיר לכן מתמקד בערגה. אנחנו כבר לא ביחד, אבל בא לי שתאהב אותי בלי חרטות, למרות הכל. "על הנייר" לא

העולם האלקטרוני מחזיר את מוקי לקו שפיות אנושי, מחדד בו מחדש התחושה להישאר קרוב ונאמן למי שיש לו אהבת אמת, ועדיין קיים החשש של מציאות שעלולה לשנות את פני הדברים: "אנ'לא יודע אם זה כל כך טוב לי/ הלוואי שנישאר

הבנות מקוננות יחדיו: "בסוף כל יום אני כותבת געגוע/ איך הוא השאיר פה את הלב שלי פגוע". מעודדות זו את זו: "עם הזמן את עוד תראי יהיה בסדר".  לקחו שתיים מצמרת המוסיקה הים תיכונית לסלסל קינת אהבה בהזמנה בדואט. האינסטנט

ה"אני תפילה" ששרים שולי רנד ועמיר בניון הוא ברירת מחדל נפלאה. אתה מכיר בעובדה שעולם כמנהגו נוהג, ושום דבר לא ישתנה, אז לפחות תצא ממצב חוסר הידיעה הקיומי על ידי תפילה ונגינה שמחברות לכוח שממנו נובע מצב אי הבהירות. כששניהם

על מה שרה דנה ברגר? בערבית אומרים (תרגום): יום דבש, יום בצל.  בחיים יש ימים טובים ומתוקים וימים גרועים, מלאי דמעות. החיים הם עליות ומורדות. לפעמים הכל מתערבב בהכל – עצב, געגוע, שמחה. מה חדש בזה? ממש כלום. נשמע כמו

"בלילות עוד כותב לך שירים", מסיים הגבר המתוסכל והאבוד (או עייף) את מכתב הסף יאוש שלו לגברת שאיתו. לא היא הבעיה, אלא הוא עצמו. להיפך: היא החזיקה אותו חזק כשצלל לפינות חשוכות, כשקבר את האמת שלו. האם המליצה לו לקבל

חן כהן מבין יותר טוב מכותב שורות אלה למה מתכוון המשורר ב"לאכול את העולם"?  מה רוצה להיות? מה התפספס? כהן לא נמצא בפרטים. הוא חי את תחושת הרוצה-שיהיה -לי-טוב. השיר נשמע  לכן יותר גחמה של התפרצות ספונטנית  ברגע של –

התחלתי מהקליפ. שפשפתי עיניים: מה עושה כאן עו"ד ציון אמיר כדייג על סירה במעיל צהוב? בהמשך יתברר כי זה לא רק הדייג אלא גם "אשתו" – אילנה אביטל. חיפשתי את הסיפור שלהם בשיר – לשווא. גבתי עדיין מורמת. לעצם העניין:

למיכאל גריילסאמר עצוב נורא, אז הוא מנסה לספר סיפור  על "חוקר עצבות" או "שרלוק של הכאבים". הבחירה ב"שרלוק" כמטפורה לא מוצלחת. שרלוק הולמס לפי סדרת ספרים היה בלש פרטי וסוכן חשאי שסייע למשטרה ולסקוטלנד יארד לפתור תעלומות ומקרי רצח. הבחירה

בניה ברבי מתרפק על אינסטנט שיר אהבה מתקתק-מדוכדך כאסטרטגיה להתביית על מסלול מיינסטרים מחניף לקהל. זה מתחיל מטקסט רע: "למרות שיש בנינו ניגודים/ הייתי גם עושה לך ילדים". האם ברבי קרא פעמיים את מה שהוא שר? כל קשר הגיוני בין

הקליפ המצורף מתחיל באודישן שחובר יותר לדף הביוגרפיה שלה מאשר לשיר עצמו. הוא מציג את אוזי זולטק ככיבדת שמיעה. השיר עצמו אינו נוגע במוגבלותה, מה שהופך את הפתיח (בקליפ) לסתמי משהו. בשיר עצמו נוגעת אוזי זולטק בשאלת שתעסיק כותבים לנצח

בלילות – גברים בז'אנר הים תיכוני ממשיכים לקונן מול אהובותיהן הנוטשות.  אושר כהן המוגדר בדף יחסי הציבור "ההצלחה הגדולה של השנה", לא רק שאינו יוצא דופן בשיר הזה. הוא מאוד לא מקורי. גם הנסיון להזכיר למתאכזרת, שמדובר ביוצר – "אנ'לא

מה שהוא רוצה, מה שהוא מביא, מה שהיא מביאה, מה שהיא רוצה. זה עושה לה טוב. רק שלא ישאר לעמוד. שנדלג על – למה התכוונה ה משוררת. זוהי,  ככל הנראה, לא צלחת האוכל שמופיעה על עטיפת הסינגל. דניאל סאן קריאף