הופעות חיות

עידן יניב מבטיח – בתוך שנה אני בהיכל התרבות בתל-אביב. תנו לו שנה. עוד שלושה ארבעה להיטים בסלולר, ברדיו אמצע הדרך, ויש. מה יום מיומיים? התקנא במשה-קובי פרץ, באייל גולן ובאיציק קלה? אני קורא ראיון עם יניב ב – ynet,

חבורת רוק מקומית לייצוא ובאנגלית. אפשר למלא טפסים. להזמין מקומות במטוסים, במלונות, בכל המקומות הרלוונטיים. עדיין לא אצטדיונים. הם לקחו אותי למועדוני הרוק בלונדון תחילת השמונים. אווירה של רוק אמיתי, אותנטי, בריט רוק מעולה.השיר הראשון – Coming To Get – פאראנויה

הרבי הנקוק כבר פועל ממרומי פנתיאון המוסיקה, חמישה עשורי פעילות, 12 פרסי גראמי, מוסיקאי חוצה גבולות וז'אנרים, כמובן בלי לוותר על תעודת הזהות המוסיקלית שלו כפסנתר-ענק ג'אז. מהראשונים שהשתמשו בסינטיסייזרים, נגע במיינסטרים בשבעים בנגיעות ג'אז פאנקיות וגם חצה לפופ (הסינגל

גלעד שליט יצר גל שירי הזדהות לא רק עם המקרה הפרטי שלו, אלא עם החייל באשר הוא. מהדאגה-חרדה היומיומית ועד תחושת השייכות הלאומית של הכותבים. חייל באשר הוא תמיד עורר תחושה של הזדהות. הפשטות היפה של "כמה טוב שבאת הביתה"

ורד פיקר כתבה שיר געגועים סנטימנטלי אישי ונוגה לאהבה, על זיכרונות שטופי זעם מהולים בריח אהבה שנודף מהשמיכה. מהשיר לא הכי ברור למה בדיוק מתכוונת המשוררת: האם זה סוף האהבה ("אהיה שם ריקה ועצובה") ומדוע הזיכרונות "שטופי זעם". והאם עיקר

על התמהיל גם אבא חוליו היה חותם: דיסק דו-לשוני, ספרדית מעורבת באנגלית ("אנריקה", יגיד לו חוליו "יש לך הצדקה – אתה נולדת במדריד וגדלת במיאמי"), לחבור לצליל עכשווי מלוטש, לא להסתכן בשיר אחד שאינו קורץ מחומרים, שישלחו אותו גם למקום

על אנגליה היא שרה: I’ll never love England more than when covered in snow. – "לעולם לא אוהב את אנגליה יותר מאשר כאשר היא מכוסה בשלג"  קרא עוד

בסופו של ערב, אני רושם לעצמי שאלה: יולי הבא – אם היא מגיעה – אתה הולך? קרא עוד

מסכנים זמרי חימום. הם מזדנבים. הם מתנצלים. הם אומרים דברים טובים כדי לקדם את המופע העיקרי של הערב, כאילו שהפרגון הזה ישכנע את הקהל שקנה כרטיסים לא בשביל לשמוע מזמרי החימום – עיזבו את הכוכבים הראשיים, תקשיבו לנו. אנחנו חשובים

להיטי סיל מכל הזמנים: Killer עם אדמסקי,   Kiss From A Rose ,Crazy

סיל, או ט וטו כאן,  (21.7 אמפי רעננה) צמח מתוך סצנת ההאוז הבריטית בתחילת התשעים, כדי להפוך לזמר הסול הפופולארי בבריטניה בעשור הנ"ל. השירים הראשונים שלו מתאפיינים בסממני acid house, אבל באמצע התשעים הוא יצר פיוז'ן משלו בין סול, פופ,

אם ניו-יורק היא אישה (השיר החמישי בערב), אז מהי תל-אביב? הדימוי של סוזן וגה – הומו. סוג של הומור. אנחנו בחוות רונית, ליל שבת. אסוציאציה מינית? הייתי אומר דו-מינית – חתן-כלה. אבל סורפרייז: בשטח מתגלה מעין אמפי חדש בלי שהכרוז יכריז "וקבלו

שיר הבונוס Best I Ever Had שסוגר את האלבום הוא שהזניק את השחקן-ראפר הקנדי הצעיר בן ה-23, (Aubrey Drake Grahm, מהסדרה Degrassi בטלוויזיה הקנדית) לפסגות. האלבום החדש כבר חוגג במצעד ה-200 של הבילבורד לצד אמינם. מהפתיחה Fireworks בדואט עם אלישיה

ניסיתי להשוות בין המיסי הזו לזו שראיתי בתמונות. מיס פיגי. האם הטעו אותנו? כל דמיון מקרי בהחלט.

No one man should have all that power, the clock’s tickin’, I just count the hours "אסור שלאדם אחד יהיה כל הכוח, השעון מתקתק, אני סופר את השעות" זהו קניה ווסט. שיר מתוך האלבום החדש Good Ass Job. משתף את

מוסיקאים מקומיים אוהבים לסובב גלובוס. יש לנו מכל טוב, ברוך השם. בלקנית במזרחית, ספרדית בקאונטרי, יוונית בתימנית, ועכשיו – גם קאונטרי ברוטב בטעם אמריקני ישן נושן. עוזי רמירז? . אם תחפשו מקור השם – תלכו על פיינרמן. עוזי רמירז הוא עוזי

היה קטע שחשבתי שקרה משו לא טוב. אנשי הביטחון טפסו פתע מאזור הבמה אל תוך הקהל, ונעלמו בתוכו. לקח לי כמה שניות להבין כי גברת מיס אליוט פשוט החליטה לחדור בהסתננות פתע אל תוך ההמון, מעשה גבורה שדרש כמובן ליווי

הפסטה הטריה סוחבת לרחבה אקזוטית שטופת שמש. דאנס כל כך סתמי ומטומטם, שאפשר לרקוד אותו גם אירובית, אבל כאלה מייצרים כמו כמו ארטיקים קרח לקיץ. מאחורי השם RLS עומד התקליטן והמפיק הצרפתי Cédric Lorrain, אחד השמות החמים והפעילים ביותר בסצנה

המשך נכון ומהוקצע ל – Crazy. שירה גבריאלוב על דרך המלך לשמי ההצלחה עם שני יצרני פופ בריטיים מהשורה הראשונה – תום ניקולס וסטיב יאנג. הצבע והטון מותאמים לאוריינטציה של הפקה עכשווית דומיננטית. היא שרה בלי טיפת התמרחות, ישיר, חד,

אמיר דדון מפנטז אהבה בין גלי חולות לגלים של ים. הגברת שלו שטופה בחולות, יפה כמו נווה מדבר, עיניו יפגשו עיניה, שפתיו בשפתיה – כמו ים נוגע בחוף. המטפורות – עוברות בסדנה לכתיבה יוצרת, אם כי לא בציון 100. בסדר.

לילו כיום האירו – ולסיום סיבוב ההופעות מצטרף אל אביתר ארז לב ארי

לקבל את פניו העכשוויים של הראפר. אמינם מוציא את Recovery שנה אחרי Relapse, אלבום שעשה פלטינה כפולה, אמינם רצה תחילה ליצור אלבום ההמשך ל – Relapse, אבל תוך כדי עבודה השתכנע שעליו ללכת על אלבום חדש לחלוטין. הוא צדק. בקלישאה

רוני דלומי מנווטת לטקסטים לא ממש "אישיים", כאלה שנובעים מתוכה. מיני הכרזות – איך הייתי ומה אני רוצה כשאהיה גדולה בעולם שאליו אני נמשכת. יכול להיות שהרוח תיקח אותי לאן שהיא תלך, העולם שאני נמשכת מזכיר לי שהייתי קצת אחרת,

כדי לתאר תשוקתו לגברת שאינה איתו – עושה אלון ז'אן שימוש בדימוי המשומש על פי דון קישוט – "בטחנות רוחי אני נלחם", האביר שהשתגע ובהזייתו – טחנות הרוח נראות כענקים, כלומר – מנהל מאבק בכוחות גדולים וחזקים ממנו שהן למעשה

קיילי טוענת שהיא אוהבת את "האווירה האופורית" של החדש שלה (אלבום מס. 11) – תחושה של התרוממות רוח,  של שמחה עילאית שיש בה גם איזושהי התנתקות וריחוף. אני יכול להבין למה היא מתכוונת. רשימת הכותבים והמפיקים המאוד מכובדת שהצטרפה לפרויקט שלה התנקזה לאוריינטציה

צהרי יום ראשון, מזגן בפול גז. אני שומע רדיו במכונית. דיסק בדרך כלל עדיף, כי כמעט שום תחנה אינה מספקת לי רצף מדליק שיצית אהבותי שאני העורך שלהן בלי לבלבל לעצמי את המוח בקטעי קישור בין שיר לשיר. דיסק פוטר אותך מטעמיו

מה קרה שאייל גולן נהייה כזה לב שבור? היא הרי הייתה אהבת עולם, מתנה מאלוקים, נועדה לכל החיים.  בבית השני אנחנו במדור שירי הדיכאון באוריינטציה ערבית. לאן הלכה יפתו, איך פתאום חרב עליו עולמו. שיר דמעות שדורש הרבה ממחטות. כמו בשירים

באנציקלופדיות מעריכים שאין אמנית ראפ, וההדגש הוא על "אישה" ועל "ראפ", שהגיעה להצלחה כמו מיסי אליוט. מליסה אליוט, שמה. ילידת 1971, פורתסמות' וירג'יניה. היא הוחתמה לראשונה להרכב שנקרא Sista, שלא הצליחה אפילו להוציא אלבום אחד בעקבות כשלון חברת התקליטים לשרוד.