הופעות חיות

אני מתעכב על שיר אחד בחדש של Scissor Sisters הלהקה הניו-יורקית,  שנקרא – Fire With Fire. בנוי לתלפיות – מנגינה קצב, ביצוע שמשדר את הנרטיב העוסק ברווח והפסד, הניצחון שנקטף מתוך מלתעות התבוסה. שיר שיוצא נגד תהליך של דהירה לתוך

"צריך להיות משהו בין הרצפה לתקרה ואולי בתוך המים …. איפשהו שם … מקום של תחושות אמיצות ממתינות להיחשף, לגלות את היותך" הקצרים האלה, המעטים שמכילים יותר, ורצוי בשפת האנגלים והאמריקאים, כי כשמדובר בפופ או אלקטרו פופ, או כפי שאני

הסיטואציה נדושה: אנשים צעירים בורחים למזרח. הקלישאה אומרת – "לחפש את עצמם". אולי ימצאו פתרון למצוקות מסוגים שונים. הפנטוז ("אני חיה בסרט") הוא ששם, בתת היבשת של מזרח אסיה, קיים משהו-מישהו שישנה אותם. אורי זך מתייחס לסיפור של אחת שנוסעת-בורחת

אפרת גוש מזמרת בקולה הפתלתל סיפורה של גברת היושבת מול מראה ומתבוננת במציאות העגומה, בסימני הכיליון ההולכים ומתרבים ובאוזלת היד להשיב לעצמה את נעוריה (שגם לא היו משהו – אוהביה זייפו הבטחות כשנגעו בחזה), שהלכו ואינם, ואולי תתנחם בכך שרגעי

דן פרבר מנסה חשיפה קיומית: מרחף באין סוף בגבולות הלא נודע, מנסה להסתיר אבל חושף הכל, לא יודע לבחור בין החושך לאור, טס במהירות האור, מפחד להתוודות, אבל לא שומר סודות, נשאר בתוך בועה, רוצה "להיות". טראומת נפש או טרגדיה

פוליקר שמע את מה ששלמה בר עשה לשיר? הדברים שהוא רצה לומר בעוצמות שיכולות לנבוע רק מבר.

U2 על גשרים ומסלולים. מופע של פסגות וריגושים. של הרבה Highlights. של שיאי הרגש. כמה טוב שאנחנו בעידן ה-DVD. סיימתי לצפות במופע מהסוג שרק אחרי שצפית, אתה אומר לעצמך – מה היית מפסיד אלמלא התיעוד.  קרא עוד

זמן אפריקה הגיע, שרה שקירה עם פרשליגראונד. השיר המקפיץ נקרא Waka Waka. מוסיקה הולכת עם כדורגל? בלי בעיות. האוסף הזה שמתחבר עם "זמן אפריקה" כמעט מכל בחינה – מבליט גם את המקצבים והקולות, עוטף באווירה קוסמופוליטית מלהיבה. 12 שירים חדשים

תמי פדרמן מחייכת מתוך מגבלותיה-תסכוליה – איך שהיא מובלת על ידי לוח זמנים שלו, וזמנה אינה ממש זמנה, מצב שגורם לה לוותר אפילו על "החלום" שלה. בשיר פדרמן אינה עושה מתחושת המרירות דרמה, בטח לא טרגדיה. הטון הרך המהלך על

Quando Me Enarmoro עם חואן לואיס גוארה  – דואט שספרד מתה עליו, כולל הילדים, שהמורה שלהם הפתיעה  אותם. קרא עוד

בת כמה היא? עדיין 17? לא יכולה להיות מאולפת? כמעט שכחנו שלבנות עשרה אמריקניות מצליחות שנות האלפיים מהסוג הפופ איידולי צריך להוסיף עשר שנים לפחות. כבר אלבום הסולו השלישי של מיילי סיירוס. היא גדלה תרתי משמע. כדי שצמיחתה תהיה מוצלחת, שידכו לה

מקצוענות פופ: הזמרים מצליחים לשלב את האוריינטציה ההיפ הופית עם מנגינה קליטה ואלקטרו ביט פופ. מיק פוזנר (בן 21, מפיק, די ג'יי בוגר אוניברסיטת דיוק) מביע בשיר תסכול רומנטי בקול דבש מתקתק.מייק פוזנר נמנה על היוצרים החדשים של הפופ שמצליחים

כשאתה אמן חדש, מנסה להטביע חותם על הסצינה. קודם כל נסה גימיק – פרופסור גרין. נשמע הרבה יותר טוב מסטפן פול מנדרסון. הפרופסור גם טקטיקן לא רע. את להיטו הקודם, I Need you Tonight הוא סימפל משיר קלאסי של להקת

המוסיקאי צח דרורי עולה על הבמה לראשונה (12.7, תמונע ת"א) למופע השקת אלבום הבכורה "כיוון הרוח" – כיוון של שירי מסע הבאים לתאר את המרחק שבין הברור למוסווה, שירים על המסע שבין שני צדדי המראה, שירים על המרווח שקיים בין

העננה הדומעת אמנם קרבה אליה, אבל הטקסט כל כך מעונן שאתה מחפש בו פתח קטן של הצלה מההתפייטות הסתמית. שירלי צפרי מנסה לומר דברים במילים שיריות על נפש ונשמה ואהבה. מרחפת בינה ובינה, מחפשת נחמה. אבל מרוב מלים יפות, לא

רועי ידיד כתב שיר בעקבות טראומה משפחתית: אחיו הצעיר נפגע בפיגוע ירי, שבעקבותיו הסתגר (האח) בתוך עצמו ובנה סביבו חומת ניתוק בלתי חדירה. הטקסט פונה אליו בגוף שני "אתה יודע … אתה שומע…" הכתיבה היא יותר פרוזה מאשר שירה, ניסיון

ערב חזרתה לישראל (קיסריה – 15.7, חוות רונית – 16.7), מגיע הדיסק הראשון מתוך הפרויקט האקוסטי, עליו סיפרה במסיבת העיתונאים לפני הקונצרט האחרון שלה בארץ בשנה שעברה.  ב-1985 הוציאה סוזן וגה את אלבום הבכורה שלה, שנקרא בפשטות "סוזן וגה". 25 שנה אחרי, וגה

רשימת שירים קצרה, הופעה של שעה. שני אורחים. מתי ראיתי את רוני אלטר סולו? הגיוני שלא. הרי זוהי השקת אלבום הבכורה…  קרא עוד

עטיפת הקרטון בשחור-לבן לא נבחרה בעלמא. גם מעטפת הצליל שנבחרה לשירים עשויה שכבות הבעה קודרות. רוני  אלטר מגיעה מהמקומות האלה – שהמינורי, נוגה, צליל אוורה שמבטא הלך נפש.  עינב ג'קסון כהן  מציבה אותה "עירומה בכיכר העיר" בלחן של אלון לוטרינגר. משדרת תחושות ערטול

לקראת בואו לישראל –  הנה האלבום הראשון שג'ף בק מוציא – מזה שבע שנים, מיקס אקלקטי של קטעים ושירים. הגיטריסט הוירטואוז האגדי מאז ימי "ציפורי החצר", הקיף עצמו במבחר נגנים ובתזמורת "קלאסית" של 64 נגנים. ההקלטות נערכו בלונדון בסוף 2009

עוד פעם נטשה אותו? או שנפנפה אותו מעיניה? מה קרה?! עוד פעם מתבכיין על נטישתה. עוד פעם – בלעדיה חייו לא שווים? עוד פעם – רגיש מעומק הלב? ושלא תטעה – זה הוא ולא אחר שקורא לה לבוא אליו בליל? (יש

רשימת שירים קצרה, הופעה של שעה. שני אורחים. מתי ראיתי את רוני אלטר סולו? הגיוני שלא. הרי זוהי השקת אלבום הבכורה. בהדרנים היא שרה "לישון בלי לחלום", שיר שהחזיר ל"מטרופולין", נובמבר 2007, מועדון זאפה, מופע עמידה. עופר מאירי (היוצר והמפיק)

עידן יניב מתחרמן בקצב ריקוד ים תיכוני. תמתינו לדיווחי הסלולר. יהיה אחלה. הטלפונים מצלצלים כסף. מה הסיפור? הגברת רוקדת מול הגבר (אפשרויות: במועדון, בחתונה) הוא כאילו לא עושה דבר, לא זז, רק חש נגיעותיה הקלות, ואז, כשיצרו לא עומד/ עומד

מה היו עושים השירים האלה בלי שלומי שבת? שמעתי את הדיסק בנשימה אחת. כולו נשמה אחת – שלומי שבת. יש כאן שירים (טקסטים)  ש"על הנייר" לא היו עוברים מכינה לכתיבה יוצרת למתחילים. אבל מגעו החם של שלומי, סלסוליו שמגיעים ממקומות

את דיסק 1 פותחים "דה בלאק אייד פיז" עם I Gotta Feeling. את דיסק 2 – ריהאנה עם ג'יי זד ב – Umbrella.  כמות השמעות  כמעט שכבר שחקה אותם, אם כי עדיין נסבלים במערכת סאונד מדליקה.מחברים את שני הדיסקים ומקבלים

כבר כינו אותו זמר החתונות הגדול של  הרוק. הרוקר של ה"פייסס" מזמן מתפקד על תקן בדרן נחמד שמעניק לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה. קרא עוד

שרית אמיתי הראל שרה נואשות על חוסר תקשורת. ביחסים כמעט הכל מתחיל ומסתכם במילים. מבקשת ממי שאיתה – "מגש של שירים" במקום שברי מילים, אחרי שתיקות מחפירות. זקוקה למבע תומך. שיר יכול לומר דברים, שלא ייאמרו פנים מול פנים. ובכל

סגיב כהן מתחקר את מקור הדחף. "השד" הזה שתמיד נמצא, שקורא לו. אנרגיה שמתנקזת אל נשמתו. דחף שמנווט כמפרש ברוח, שמפלרטט עם הגלים ומוביל למקומות "על הקצה" – גם להרס, שדורש תיקון. מתחיל שקט כמו בתחילתו של שיוט, מנגינה שמתפתלת

כבר אינני סופר את השירים ששרים לגלעד שליט. אינפלציה. יש אפילו תחושה של לחץ באוויר. הרוב חולפים כלעומת שבאו. בתחנות רדיו ממש לא קונים כל מנגינה לשחרורו. מאז "אמני ישראל שרים לגלעד שליט" (2009)  – ים השירים למען גלעד שליט