הופעות חיות

מפגש ראשון עם הרכב יותר כייפי ממפתיע. כלומר –  כייפי ומפתיע (בסדר הזה), מפתיע – כי לעולם  אינך יודע מהי המתקפת הבאה, אתה לא יכול לזמזם להיט, כייפי –  כי יש איזשהו עונג ושעשוע שמגיעה מהמוסיקה המגוונת הזו. דירהוף בישראל

מפגש ראשון עם הרכב יותר כייפי ממפתיע. כלומר –  כייפי ומפתיע (בסדר הזה), מפתיע – כי לעולם  אינך יודע מהי המתקפת הבאה, אתה לא יכול לזמזם להיט, כייפי –  כי יש איזשהו עונג ושעשוע שמגיעה מהמוסיקה המגוונת הזו. דירהוף היא להקת

הצלילים בפתיחה  – סרט מתח. הקול שששר "זאת עין הסערה משוטים נופלים למים, הקברניט שיכור" נוגה, רכרוכי, מהורהר. האווירה היא ההפך מכאוס. אידילית. היא נמשכת לאורך השיר. טון של געגוע. המוסיקה לירית. צח דרורי, מספר את הסיפור בעולם הזייתו. ניגודים: סערה נוראה

 המוסיקה לא רק משתתפת בצער. לא רק מסייעת בחמלתה. כשצריכים לתקוע בשופר הקריאה להצלה וישועה – תוקעים. חבר בצרה, תרומה לחולה. גלעד שליט. ועכשיו הפליטים. נושא כאוב ובהול. למנסים להושיע קוראים עמירם עיני ולהקתו או בשמם הלועזי AMIRAM INC, ולשיר

Must not be doing so well. When the best place on earth seems to me like hell. When freedom seems like restraint, and I can’t breathe I feel cheated. But I guess I must be wrong.    המוסיקה לא רק

 "זה נובע ממצב קדום/ שם נברא הרגיש קרוב אל הבורא/ במקביל התחיל רחוק ושעמום/ למה הדבר הזה קורה"   אתה יכול לחזור בתשובה, להתכנס באוהלי תורה, כשאתה מחפש תשובות למצוקות ענקיות. שולי רנד נכנס לאהלי תורה. ארקדי דוכין כותב מוסיקה,

 גל דה פז שרה על הפער בין הרצוי למצוי. בין אשליה למציאות. השמש קוראת לצאת, אבל זוהי מלכודת של קרני אור, אפילו "טריק מלוכלך", בחוץ קר, חוזרת להתבשל בתוך החום שלה במיטה. הלחן מיוחד, לא שקוף, הביצוע  דרמטי עד זעקתי. האם

טימבלנד הוא אחת מרוחות הטייפון של הפופ בעשור האחרון. עכשיו היא מגיעה גם עם "שוק ואליו 2".  קצבית, פאנקיית. טימותי מוזלי Timothy Mosely, בשמו המקורי, מפיק על, מולטי פלטינה בתחום ההיפ-הופ והריתם אנד בלוז, ממטביעי החותם הבולטים על הסאונד של התעשייה

Wake Up Rebelion In The Backseat

הכפיים תופסים אותי על הפתיחה. השיר נקרא "כמו ילדה". חיים משה מדאט (מלשון דואט) עם ליאור פרחי. את ליבו היא לקחה. בשבילו היא סם. שהיא תבין שזה לא משחק. רק הוא יודע מהי אהבה. ומה חושבת העלמה? האם העובדה שאינו "משחק משחקים"

"תפילה ליחיד" סיים את הערב. אביב גדג' הבטיח מופע ארוך במיוחד לכבוד חנוכה, כמו אמר – באו לחגוג, ניתן להם הרגשה של חג. המוסיקה של גדג' אינה בדיוק הסוג שחוגגים עליה, למרות שפה ושם מנשבת בגבה רוח ים-תיכונית מהסוג שמרימה רגליים. למרות בעיות

העשור או-טו-טו מאחורינו. מבקר המוסיקה מתבקש לבחור את "הכי טובים", את האלבומים ש"עשו את העשור", שגרמו לנשימתו להיעתק, שהוא אינו יכול בלעדיהם. העיסוק הזה בסיכומים הוא לעיתים מטרד משעמם. סיכומים הם משהו מייגע. חפש קונספט. מה עשו לך שנות האלפיים?

תומר מתנה  – נא להכיר. יש סיבה. הפשטות היפה. קול רחום וחנון, שמצליח לשדר אמת, מנגינה טיפה מלנכולית נוגעת ומגיעה, שיר יפה בתוגתו, קליט ומלטף בעצבותו, מהסוג הים-תיכוני הקלאסי הזה, לא סוג ההתבכיינות השבלונית במוסיקה הים-תיכונית המקומית, לא האינסטנט והחאפ-לאפ

אהבה – עד שהיא לא מגיעה, אין מאמינים שהיא קיימת. הבנאדם היה כבר אכול יאוש, נשבר לו מהכל, ואז היא מגיעה בכמויות אפילו גדולות מדי:  "קיבלתי יותר ממך עכשיו אני משחרר", יענו מרגיע.  רועי דותן מנסה לשדר את המית הלב באמצעות הרכב החדש. עוד שיר

באיזו ערגה שרים סלין דיון ופיבו ברייסון את "היפה והחיה". איפה אני. שיר מס. 2 דיסק ראשון של אוסף שכולו שירים מסרטי וולט דיסני.אוסף שמגיע עם עצי האשוח של המולד. דיסני וסרטיו תמיד מתחילים בקסם. הוא עצמו לא הלחין צליל.

  "תפילה ליחיד" סיים את הערב. גדג' הבטיח מופע ארוך במיוחד לכבוד חנוכה, כמו אמר – באו לחגוג, ניתן להם הרגשה של חג. המוסיקה של גדג' אינה בדיוק הסוג שחוגגים עליה, למרות שפה ושם מנשבת בגבה רוח ים-תיכונית מהסוג שמרימה רגליים.  השיר "יוון", למשל,

ערב רוק נשי רב תעוזה מגובה באלבום מצוין כמו של נינט טייב לא שמעתי בשנים האחרונות. כבר הגדרתי בביקורת על "קומוניקטיבי" שזה אלבום הרוק הנשי הכי אמיץ שנעשה כאן בשנים האחרונות. השורה התחתונה הזו יוצאת גם מהמופע   נינט טייב קומוניקטיבי ההופעה

צוק יושב על הבר ושר לכל העולם, המוחשי, הערטילאי, רשימה ארוכה, אבל מרגיש בדד – עד שהיא נכנסת כדי להזכיר לו כמה זמן הוא נמצא במצב הבדד. והנה: למרות ההיסוס שעובר מחר יהיו קרובים. מה חבל שהביצוע הנוגה קצת מאנפף

עוד אוסף? התשובה הצפויה: לא. הרי מדובר בשוק של כריסמס. אבל אחרי שהקשבתי, נדלקתי: הם עדיין המנצחים. They Are The Champions. אבסולוט גרייטסט. כלומר הגדולים שבגדולים. 20 שירים משבעים ומהשמונים שמתפרשים על כ-25 שנה. לעיין ברשימה למטה ולהבין. להקה של

העיניים ממאנות להאמין. 80,000 איש באיצטדין וומבלי, וזה אינו גמר הגביע האנגלי, אלא ארבעה חבר'ה שמגיעים לאצטדיון חמושים ב"הקרקס" תרתי משמע, תצוגה צבעונית של קרקס + פופ בדיסק הראשון ועוד דיסק – הסאשנים של הלהקה באולפני אבי רוד בלונדון, דיסק

החיים לא משו. הבנאדם ראה כבר הכל, היה גם במקום הנמוך שנראה מושלם, הולך אל המסלול הבלתי הגיוני, התערבב עם "אנשי הסתם", מחפש את "האני", מתמודד עם האמת, חי לבד. הבין שאין לאן לחזור. קולו הדואב של צ'ה מגיע בשילוב

מכאן היא לא יכולה לחזור אחורה, אמרתי למישהו בסוף הערב בבארבי. אבל המשימה שלה מעכשיו ללכת בדרך שהיא בחרה. נינט תלך. באחד מקטעי הביניים בין השירים אומרת נינט: אחת הבעיות שלי, שאני קשה מאוד בהחלטות, אבל מרגע שהחלטתי משהו – לא יזיזו אותי

בבחירת שירים ישנים לקאבר – חשובה הבחירה עצמה. לא על כל שיר כדאי לטרוח. טלי סלע ודודי מור העדיפו לקחת את "החייל שלי חזר", שנדמה לי שאפילו נעמי שמר – לא ממש הייתה נלהבת לחידושו – אל הקלילות המחויכת. נאמר

אם לעשות מיליון או שניים/ עם ראש מעל המים/ לראות את הכחול/ להשתדל לנהוג ביושר/ אז מה יביא העושר/ לנוח ביום חול// מה כבר ביקשתי כל חיי/ מעט שלום פיסת מזל/ שלווה ואור לרגע דל// מה טבע בים מה נטמן

  הבלונדה ששרה שירי טיאיינג'רס רומנטיים חוזרת עם שדרוג לאלבומה השני Fearless (יצא בנובמבר 2008) שקיבל "טיפול פלטינה" – גרסה ישנה + 6 שירים חדשים, 5 קליפי וידאו וכמעט שעה של מאחורי הקלעים וגם גלריית תמונות. מי ששמע את Fearless

מילים: קרולינה אברץ, אופיר קותיאל, רונן  סאבו, אלרן דקל  לחן: קרולינה אברץ, אויר קותיאל, רונן סאבו    אף אחד לא בא לי/ אף אחד לא בא/ אני עצובה/ רע לי ומר לי/ בלילות כשקר לי/ המיטה ריקה/ למה אתה לא בא?//

"אתה מרגיש אבוד בלי פוזה וביגוד" – האם זה המוטו של חובי סטאר? אולי השם והדימוי כבר מחייבים. אסף אברבוך בחן את הבחור והתופעה ותפר בגדים בתקווה לבסס מלך דאנס חדש. הסטאר מצהיר – אין לי מה להתבייש, שיגידו שזו