הופעות חיות

יצר, כתב וביים: ליאור כלפון, עיבודים וניהול מוסיקלי: שי פישמן, עריכה מוסיקלית: שי פישמן, ליאור כלפון, הפקה בפועל: רויטל כלפון. זמרים: אייל כהן, לירז רחמין, עדי קוזלובסקי, גילן שחף, עודד גולדשטיין, נעמה לוי. אומני ביט בוקס: ינון ובועז בן דוד

משביהן של תחנות הרוח של שם טוב לוי חוזרים מדי עונה או שתיים ומענגים מחדש. יש תחנה אחת מ-1977 שנקראה "ששת", הרכב שחלקו הגיע ל"הפסנתר מארח" בסוזן דלל, מרגע שיהודית רביץ עלתה לבמה והצטרפה לשם טוב לוי לשיר "בלילות הסתיו",

שירים: התחלות, העיר, שירי הדרך, בן – אדמה, שיר של אחרי המלחמה, נועז נועז מדי, יכול להיות שזה נגמר, בלילות הסתיו, ענבלים, שבע שמיניות, לו באת, סמבה ברגל שמאל, שיר.   שם טוב לוי: פסנתר וחליל. יהודית רביץ: גיטרה ושירה.

זה קורה כל פעם מחדש/ לצידך אני כל כך נרגש/ המתוק שבעינייך/ הדבש שבשפתייך/ זה עולם יפה שלא אשכח// צמא אלייך כי בלעדייך/ החיים שלי כמו סרט משוגע/ צמא אליך לאור עינייך/ בשבילך מוכן למות מאהבה// באת אלי כמו רוח

דוונדרה בנהרט. אל תנסו לקטלגו. חבל על הזמן והמאמץ. משימה לא אפשרית. פעם בימי Oh Me Oh My הוא נחשב פורץ דרך בפופ האמריקני האלטרנטיבי. המוסיקה מתעתעת. ברזיל. רוק. ג'אז לאונג'. פסיכודליה. יליד ונצואלה שלוקח כל סגנון אל מחוזותיו האומנותיים.

משפשפים את העיניים? ממששים את עצמכם? שרהל'ה שרון, "והפרחים לצה"ל", הכוהנת הותיקה של השירה בציבור, אשת השירונים הנצחית – במעוז הרוק התל-אביבי? ההיה הדבר או חלמנו חלום?  שוחחתי לא מזמן עם מנכ"ל היכל התרבות על כך שמעוז הפילהרמונית והמוסיקה הקלאסית נכבש

דני סנדרסון: מילים, לחן, אקוסטית, שירה, הפקה מוסיקלית. כפיר בן ליש: אקוסטית, מפוחית. שר את "על גדות הנחל" יותם בן חורין: בס, שר את "אם בחיים לא נאהב". תמר אייזנמן: אקוסטית, חשמלית. שרה את "רולטה". שי וצר: תופים וכלי הקשה.

Don't you walk by After you deceived me, why? And I don't wanna say goodbuy Cause I don't want you see me cry I put on my smile   הוא פגע בה, הוא רימה אותה, הוא בגד בה, אבל היא

אבי עברי שר על תשוקה לאהבה יחידה, נחשקת, מופתית, נשגבת שתגיע עד ספירות עליונות, אהבה שבה ירקדו מלאכים והמונים יריעו, ומצד שני – ארצית-קיומית-צנועה לנצח, שבה ילדים ישחקו ויחבקו באהבה. עברי מצליח לשדר פשטות של ערגה וחלום, להגיע לאהבה הנשגבת, שהיא

משה יחיאל ניסה לחרוז געגועים לאהבה/אהובה. חלום מתחרז עם הלום ושלום. הכי נדוש, שלא לדבר על יתרת מילים שאינה עוזרת לליטוש הטקסט: "אל תוותרי על חומות אהבתי שבניתי לך בתוך נפשי" . התוספת "בתוך נפשי" מיותרת ומחבלת, שהרי "חומות אהבה"

אני זוכר את הריגושים והצמרורים, כשעוזי חיטמן ביצע לראשונה את השיר יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי  עוזי חיטמן – אשא עיני

המקהלה הגרגוריאנית של פרנק פיטרסון מגיעה כבר באלבום השביעי שלה, גם הפעם בקאברים לנעימות פופ מוכרות, ועם הדימוי המעצבן על העטיפה של נזירים לבושים בסגנון ימה"ב. עם כל המניפולציה –"מאסטר אופ שאנט" היא אחת הסדרות הנמכרות ביותר  בחנויות המוסיקה בעולם.

ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן,

בלילות הסתיו של נובמבר 2009 חוזר שם טוב לוי לשירים של להקת "ששת". שלושים ושתיים שנים אחרי שההרכב הזה מת, ממשיכים שיריו לחיות חיים נפלאים. יהודית רביץ שהיתה חברה בהרכב ההוא הצטרפה לשם טוב לביצוע, התרחשות שהיא הרבה מעבר להתרפקות נוסטלגית. משקעי

עד 1978 היחסים בין יפן לשוודיה לא היו  משהו. ואז נחתה בטוקיו להקת אבבא. המטרה: צילומים לטלוויזיה היפנית (ספיישל טלוויזיוני) כדי לנסות לכבוש את יפן. אחרי שכבשו את אמריקה, אירופה ואוסטרליה, מה היא יפן בשבילם. מה שהאמריקנים לא עשו בארבע שנות

אתה קם בבוקר אל תמהר/ קח לך נשימה עמוקה/ ספון פניך בכפיך ותתאר/ חיוך שמחה ודרך ארוכה// … "סע סע הדרך יפה/ עצור כשאתה מוצא אהבה/ שמע שמע את צלילי הרוח/ הם  ישאו אותך למקום הבטוח"   ביטון כתב שיר

ברק לידני שחיבר השיר מתבסס על התפילה המוכרת: "מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם  שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ " עניינה של התפילה הוא תודה על כך שעם בוקר, שעה שאדם מתעורר משנתו, חוזרת נשמתו אליו לאחר שהיה חסר

גיא זו ארץ חורז בדרכי כותבי פזמוני הלבבות השבורים, או הז'אנר הלא רשמי הנקרא "שירי דיכאון ים תיכוניים" – המתכונים שמכילים בדרך כלל דמעות, נדודי שינה, צרחות בשמה של האהובה, התעללותה בו-באוהב, על רקע רחובות קרים, ואם אפשר לשתף גם

השיר נשמע כמעט כמו תרגיל במספרים. הסיפור מתרחש ב"רחוב כלום לא טוב 5".  מאכלסים אותו 2 ילדים 1 זקן ו-4 בנות, עובר בו אוטובוס קו 9 כבר  מ – 6, ובדירה מס. 20 מתרחשת בגידה – גברת כהן היפה תפסה

אלן פרסונס פרוג'קט של המוזיקאי והמפיק המוזיקלי אלן פרסונס תגיע לישראל לשתי הופעות, ב-7 וב-8 במרץ 2010 בהיכל התרבות בתל אביב ההרכב הנוכחי, המכונה "אלן פרסונס לייב פרוג'קט" יופיע עם מיטב הלהיטים המוכרים: Eye in the Sky, Turn of a Friendly

שי גבסו לא עורר מהומות כמו נינט. כוכב נולד לשעבר כנראה לא מספיק מאמי או שנוי במחלוקת, למרות שיש לו חומר נפץ. קיבלתי הרבה תגובות על השיר הפותח "הייתי רוצה שיהיה לי נשק שאוכל לירות בכל מה שלא מתאים לי".

לא כל יום יוצא לי לפתוח ביקורת על סינגל במסיבת עיתונאים. אבל  זה קרה. במסגרת המאמץ היחצני של קובי סאבלימינל שמעוני לקראת סינגל ראשון מאלבומו הבא – הוא נקט כמה צעדים שיביאו את התקשורת אליו: הוא גייס את דנה אינטרנשיונל

אני קורא לה והיא לא מגיבה/ אני לא בא להנה לחפש אהבה/ סורק את השטח מי עומד מצדדי/ ופתאום היא אומרת תסתכל רק עליי// עליי – עליי/ להסתכל, להסתכל עליי/ עליי – עליי/ להסתכל, להסתכל עליי/ וואי וואלי עליי או/

גבע אלון – יוצר ואמן רוק ייחודי הצטרף לערן צור ב"הפסנתר מארח" בסוזן דלל. צור סיפר כי חיפש את אלון להקלטות אלבומו החדש, והנה יום אחד פתח עיתון ושמח לדעת שהוא בארץ. טלפון אחד – ויש. והנה אלון כאן, לקראת אלבום

גשר צר, סע ישר בדרך העולה שביל עפר לא מוכר, פונה אל עיר גדולה אוחז בהגה בכל הכוח רוצה כל כך לברוח אני בעצם לא יודע לאן, אבל אני נוסע בתוך הערפל   גלעד את פוליקר כתבו שיר על הבריחה

מילים ומוסיקה: גבע אלון. גבע אלון – שירה, גיטרות, בן גולן – גיטרות, דור קורן – בס, נווה קורן – תופים. הפקה, הקלטה, מיקסים: Tom Mohnan   שיר מספר ארבע The Wind Whispers מושר כמעט בזעקה. משהו בוער אצל גבע

מה זה "מארש דונדורמה"? השם "מארש דונדורמה" הוא שיבוש קל של שמה של גלידת מרש דונדורמה (Maras dondurmasi) טורקית ממנה טעם איש ההקשה (סנר, מצילתיים), דותן יוגב במהלך טיול בטורקיה, זמן קצר לפני שהקים תזמורת מוסיקת עולם תוססת בת 15

הייתה התרחשות אחת בפסטיבל הפסנתר מארח שאי אפשר להשאיר מאחור בלי להותיר משהו לדפי ההסטוריה של המוסיקה המקומית. ההפנינג המוסיקלי התרחש בצהרי שישי באולם סוזן דלל (13.11) כאשר שלמה גרוניך הזמין את תזמורת מארש דוֹנְדוּרְמָה. מפגש יחיד במינו בין פסנתרן וירטואוז והרכב