מוסיקה ברזילאית

Just Be Good to Green

כשאתה אמן חדש, מנסה להטביע חותם על הסצינה. קודם כל נסה גימיק – פרופסור גרין. נשמע הרבה יותר טוב מסטפן פול מנדרסון. הפרופסור גם טקטיקן לא רע. את להיטו הקודם, I Need you Tonight הוא סימפל משיר קלאסי של להקת

כיוון הרוח

המוסיקאי צח דרורי עולה על הבמה לראשונה (12.7, תמונע ת"א) למופע השקת אלבום הבכורה "כיוון הרוח" – כיוון של שירי מסע הבאים לתאר את המרחק שבין הברור למוסווה, שירים על המסע שבין שני צדדי המראה, שירים על המרווח שקיים בין

בואי לשיר לי

העננה הדומעת אמנם קרבה אליה, אבל הטקסט כל כך מעונן שאתה מחפש בו פתח קטן של הצלה מההתפייטות הסתמית. שירלי צפרי מנסה לומר דברים במילים שיריות על נפש ונשמה ואהבה. מרחפת בינה ובינה, מחפשת נחמה. אבל מרוב מלים יפות, לא

אתה יודע

רועי ידיד כתב שיר בעקבות טראומה משפחתית: אחיו הצעיר נפגע בפיגוע ירי, שבעקבותיו הסתגר (האח) בתוך עצמו ובנה סביבו חומת ניתוק בלתי חדירה. הטקסט פונה אליו בגוף שני "אתה יודע … אתה שומע…" הכתיבה היא יותר פרוזה מאשר שירה, ניסיון

Close Up שירי אהבה Love songs מס.1

ערב חזרתה לישראל (קיסריה – 15.7, חוות רונית – 16.7), מגיע הדיסק הראשון מתוך הפרויקט האקוסטי, עליו סיפרה במסיבת העיתונאים לפני הקונצרט האחרון שלה בארץ בשנה שעברה.  ב-1985 הוציאה סוזן וגה את אלבום הבכורה שלה, שנקרא בפשטות "סוזן וגה". 25 שנה אחרי, וגה

השקת "כיס אוויר"

רשימת שירים קצרה, הופעה של שעה. שני אורחים. מתי ראיתי את רוני אלטר סולו? הגיוני שלא. הרי זוהי השקת אלבום הבכורה…  קרא עוד

כיס אוויר

עטיפת הקרטון בשחור-לבן לא נבחרה בעלמא. גם מעטפת הצליל שנבחרה לשירים עשויה שכבות הבעה קודרות. רוני  אלטר מגיעה מהמקומות האלה – שהמינורי, נוגה, צליל אוורה שמבטא הלך נפש.  עינב ג'קסון כהן  מציבה אותה "עירומה בכיכר העיר" בלחן של אלון לוטרינגר. משדרת תחושות ערטול

Emotion & Commotion

לקראת בואו לישראל –  הנה האלבום הראשון שג'ף בק מוציא – מזה שבע שנים, מיקס אקלקטי של קטעים ושירים. הגיטריסט הוירטואוז האגדי מאז ימי "ציפורי החצר", הקיף עצמו במבחר נגנים ובתזמורת "קלאסית" של 64 נגנים. ההקלטות נערכו בלונדון בסוף 2009

מילים פשוטות

עוד פעם נטשה אותו? או שנפנפה אותו מעיניה? מה קרה?! עוד פעם מתבכיין על נטישתה. עוד פעם – בלעדיה חייו לא שווים? עוד פעם – רגיש מעומק הלב? ושלא תטעה – זה הוא ולא אחר שקורא לה לבוא אליו בליל? (יש

השקת "כיס אוויר"

רשימת שירים קצרה, הופעה של שעה. שני אורחים. מתי ראיתי את רוני אלטר סולו? הגיוני שלא. הרי זוהי השקת אלבום הבכורה. בהדרנים היא שרה "לישון בלי לחלום", שיר שהחזיר ל"מטרופולין", נובמבר 2007, מועדון זאפה, מופע עמידה. עופר מאירי (היוצר והמפיק)

בלתי נשכח

עידן יניב מתחרמן בקצב ריקוד ים תיכוני. תמתינו לדיווחי הסלולר. יהיה אחלה. הטלפונים מצלצלים כסף. מה הסיפור? הגברת רוקדת מול הגבר (אפשרויות: במועדון, בחתונה) הוא כאילו לא עושה דבר, לא זז, רק חש נגיעותיה הקלות, ואז, כשיצרו לא עומד/ עומד

שתדעי

מה היו עושים השירים האלה בלי שלומי שבת? שמעתי את הדיסק בנשימה אחת. כולו נשמה אחת – שלומי שבת. יש כאן שירים (טקסטים)  ש"על הנייר" לא היו עוברים מכינה לכתיבה יוצרת למתחילים. אבל מגעו החם של שלומי, סלסוליו שמגיעים ממקומות

אוסף

את דיסק 1 פותחים "דה בלאק אייד פיז" עם I Gotta Feeling. את דיסק 2 – ריהאנה עם ג'יי זד ב – Umbrella.  כמות השמעות  כמעט שכבר שחקה אותם, אם כי עדיין נסבלים במערכת סאונד מדליקה.מחברים את שני הדיסקים ומקבלים

ההופעה

כבר כינו אותו זמר החתונות הגדול של  הרוק. הרוקר של ה"פייסס" מזמן מתפקד על תקן בדרן נחמד שמעניק לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה. קרא עוד

דבר אלי

שרית אמיתי הראל שרה נואשות על חוסר תקשורת. ביחסים כמעט הכל מתחיל ומסתכם במילים. מבקשת ממי שאיתה – "מגש של שירים" במקום שברי מילים, אחרי שתיקות מחפירות. זקוקה למבע תומך. שיר יכול לומר דברים, שלא ייאמרו פנים מול פנים. ובכל

המפרש

סגיב כהן מתחקר את מקור הדחף. "השד" הזה שתמיד נמצא, שקורא לו. אנרגיה שמתנקזת אל נשמתו. דחף שמנווט כמפרש ברוח, שמפלרטט עם הגלים ומוביל למקומות "על הקצה" – גם להרס, שדורש תיקון. מתחיל שקט כמו בתחילתו של שיוט, מנגינה שמתפתלת

"בוא הביתה, בוא גלעד"

כבר אינני סופר את השירים ששרים לגלעד שליט. אינפלציה. יש אפילו תחושה של לחץ באוויר. הרוב חולפים כלעומת שבאו. בתחנות רדיו ממש לא קונים כל מנגינה לשחרורו. מאז "אמני ישראל שרים לגלעד שליט" (2009)  – ים השירים למען גלעד שליט

ילדים של החיים

הפעם זהו שלום שמתארח אצל "היהודים" בקיסריה.  "היהודים" לקחו את "ילדים של החיים" למקומות מופלאים. ביצוע עתיר כוונה ונשמה, והאבא של ילדי הרוק המקומיים יכול היה לטפוח על שכם בגאווה קרא עוד

ריק בבית

שיר חדש של אביב גפן מסקרן, במיוחד אחרי תקופת יובש, שבמהלכה שמענו הרבה על פועלו בחו"ל. אז חוזרים ארצה, הפקה מוסיקלית של איש מטרופולין עופר מאירי – שת"פ מסקרן כשלעצמו, אבל כהרגלנו נפתח בטקסט: גפן שר על פרידה רגשית מבת

מה שניצת

ירונה כספי יוצאת בשכנוע עצמי, מעיין תרפיה אישית, נקודת מוצא חיובית – להאמין במה שקורה עכשיו, לסמוך על מה שמשדר ליבה, על תחושותיה, כי מה שנדלק בתוכה – רק בתוכה נדלק, לא בשום מקום אחר, יש להציל את המחשבה הטובה.

אורות

מישהו יכול להגדיר את המוסיקה של אברהם טל? אל תנסו. חבל על זמנכם. לא חייבים. למשל: שיר מספר 3 "אבא" הוא הפקת-חגיגת אפרו-דאנס-ראפ-גוספל. שיר אוטוביוגרפי על ימי ילדות. טל מתבונן בילד בן 3. נזכר בקריאתו המתוקה של אבא שיש בה

בוקר

קח גיטרה. תמציא איזו מנגינה. אתה גם לא חייב להיות מלחין מי-יודע-מה, גם לא זמר שקולו יפה התואר והבלורית מסתלסל כדי שיורידוהו בסלולר. תאנפף את סיפורך, תשיר הכי טבעי, אפילו שאתה לא ממש "זמר". תפעיל כמה שיותר רגש. זה יספיק. קח סיפור

אני לא שם

צליל פסנתר מקדים קול נוגה שמביע ריחוק מעולם מנוכר מתוך בית קפה "עם שם מאוד איטלקי במקום הכי אופנתי" (אם זה רע, מה הוא עושה שם?) של אנשים שבנו מחסום, שכולם שקרנים, שחושבים שכסף יעשה קסמים. אליהו  אינו בתוך העולם

Depedro דפדרו

האיש מאחורי "דפדרו" הוא jairo Zavala. היוצר והגיטריסט מוכר מאוד בספרד ככותב, כמי שהוא בשורה ארוכה של להקות כולל קלקסיקו שהופיעה אצלנו. Depedro היא יצירתו המוסיקלית האישית המשמעותית הראשונה, שירים שונים המשרטטים קשת של סיפורים ותחושות בשלל צבעים מוסיקליים מספרדי

How I Got Over

"אגדת היפ הופ" מוגדרת החבורה מפילדלפיה, מוניטין שיצאו לה בין השאר על הצליל שהיא מפיקה בהופעה חיה. באלבום התשיעי משתפת פעולה עם Monsters Of Folk, חבורת הרוק אלטרנטיב, לגרסה על שירם Dear God 2.0. הלהקה חוזרת לטריטוריה מוכרת בקטע הרביעי

הפוגה

יונתן גוטפלד זועק מחאה וכאב – על רקע מלחמה (מורדות הלבנון) מול חיים נמשכים (פקקים של איילון) והתקשורת שחוגגת. יש משהו נדוש אפילו פשטני עד סטריאוטיפי בלהגיד: החדשות חוגגות על המלחמה, עושות רייטינג מדם חיילים. וגם: החיים נמשכים על כל

מגיעה להופעה אחת

סטיבן וילסון מגיע בחודש הבא, הפעם לא בשביל בלקפילד ואביב גפן. המוסיקאי האקספרימנטלי והסקרן חוזר עם ההרכב הייחודי שלו, למעשה, מההרכבים האלטרנטיביים הבולטים של הרוק הבריטי – Porcupine Tree,  שנולד ב-1991 ומאז ממשיך להתכנס ולהופיע. יש טוענים: להקה של איש

ההופעה

ראיתי אותו ברמת גן ב-83' באצטדיון. מה השתנה מאז? כמעט כלום. שישים וחמש מלאו לנער, ולא ברור אם הכושר הוא מבלון חמצן שהוא מחביא מתחת לחליפה או  מהשתלת ריאות, אבל הג'סטות – אותן ג'סטות. הגנדרנות – אותה גנדרנות. כמעט קלקלו

דילוג לתוכן