מוסיקה קובנית

מופע השקה הוא מופע אסטרטגי של יח"צ. אתה לוקח מקום כדי לדחוס את כל הנראים והנראות, המראים והמראות, היפים והיפות אבל היתה גם מוסיקה קרא עוד

גרסת סלון  אקוסטית ל- Push Me Around  של פיקשן פליין עם ג'ו סאמנר, הבן של סטינג (מימין) התפוח נשמע בשל ולאבא  יש מקום לגאווה.

הוא נמצא במחזור הדם שלה. בתוך הראש. פוצע. היא מבטיחה להפסיק את הרעשים שלו בחייה – למצוא מקום "יותר נקי" וגם "מנגינה שקטה מוכרת". אשל עושה מאמצים לתאר טראומת יחסים באמצעות החלקים הפנימיים – מדגישה כי הוא נמצא בתוך תוכה

הוי, האהבה-האהובה. גברים ממשיכים להשתטח לרגליה, לייבב בבכי תמרורים. דודו רז "מדמיין מציאות שהיא חוזרת". בעיה – כי עברו כבר כמה שנים. מן הסתם – שכחה. כלומר – הבחור סובל כבר כמה שנים, לא נרדם בלילות, יען דמותה ממשיכה לחזור

אפרת גוש מפנטזת על שלמה ארצי. היא אפילו מחלקת מגבת קטנה לקהל כדי להמחיש. סוג של הומור. ואם  לרדת אל הקהל או לטפס על שולחנות זה סוג של אקט שמקרב אותה לקיסריה – אז קיבלנו גם את זה. לא בטוח

"אם תלכי עכשיו הכל עוד יישאר לי/ קצף חרציות שלהביות זהב/ צפצפה כסופה, הלב שלי אומר לי/ אם לומר שלום, אז בואי נאמר עכשיו" (נתן יונתן-מיכה ביטון)   "אם תלכי עכשיו", שר מיכה ביטון את תוגת הפרידה המרחפת. צליל חליל

"התרגשתי לקראתך עבר בי רעד", שרה עלמה זהר. ההתרגשות מגיעה בטונים רגועים. שומרת על איפוק מסוגנן. רק הגיטרה ה"מארק קנופלרית" צובטת בלב. זוהר נשארת רוח חמימה קלה, מובלת ע"י מנגינה נוגה. נשמע כאילו הדייר סטרייט התארחו אצלה, או היא אצלם. כמעט

"30 שניות למאדים",האלטרנטיב רוק הכי חם שמגיע בימים אלה מקליפורניה שטופת השמש, נוחתת כאן כדי לשגר את הטיל שלה קרא עוד

ב"התנועה לשחרור המיותר" מציעים לנו "א גרויסע מציאה" לנקות את החיים מבולשיט חילוני לקבל אותם כמו שהם בהשראת האחד והיחיד. הרי שומדבר משמעותי לא הולך להשתנות – "זו אותה הגברת בשינוי האדרת" אז – "סור מרע עשה טוב/ אל תיתן

שרית חדד נוסעת עם Do You Love Me למדבר. מרצדס בענני אבק. אנה פניה?

שרית חדד נוסעת עם Do You Love Me למדבר. מרצדס בענני אבק. אנה פניה? ואז מגיעים למאהל בתוכו ספונים נגנים בתלבושת ערבית מסורתית, רקדניות אירובי ובטן. עיזרו לי לקשור בין שתי המסגרות העלילתיות פרט להצטעצעות מחוייכת. גם אם כל קשר

תגידו לי: איך זה שאני רואה את הקהל משתולל כבר בשני המשפטים הראשונים לשיר. איך זה עובד? מניפולציה על המצהלה הקודמת? תגידו לי: איך זה שאני שומע בשיר הזה את השיר הקודם של דודו אהרון?  אל תגידו לי שזהו שיר

הנה זה מגיע: לקראת השנה החדשה יהיו לנו שיר שנה, זמר וזמרת שנה, הרכב השנה, תגלית, קליפ. תחרויות, מצעדים, מי היה הכי. התוצאות, כרגיל, לא יוכיחו שומדבר, אולי את יוזמתו של מחנה מעריצים אחד לייצר הרבה קולות-אס-אם-אסים אוהדים שיטו את

מישהו מוכן להתווכח עם הקביעה הזו: ז'ק ברל היה זמר השנסון הגדול ביותר בכל הזמנים. לי יהיה קשה לסתור את ההנחה. ועוד משה לפני שמגיעים לעיקר: למה יש לי תחושה שבעיקר שומעים קאברים לשיריו ולא את המקור עצמו. והנה הזדמנות

הגאווה הזו לא ממש מציפה את אתרי האינטרנט בביקורות. המון אתרי בולשיט מוצפים בהצעות להורדות ושאר שטויות וזבלים. מה עם קצת תובנות?  ניסים כנראה כבר מוסד דאנס והאוז וטראנס תעשייתי שאינו מעורר מוטיבציה של המבקרים. המקבץ הזה נשמע גם כמחזור אפקטיבי

הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד.  קרא עוד

מיי פיינגולד קיבלה את קהל אורחיה בפתיח הציני שעוסק  ביחסי  אמן-קהל…

בדפים שהגיעו עם הדיסק, מגדירים את האלבום של מיכה ביטון "פולק קאונטרי אמריקאי ישראלי". אני לא הייתי מעמיס עליו התחייבות כזו, אבל כשסיימתי להקשיב , נדמה לי שביטון ממש על על  ה"נוסחה" הזו.  עכשיו מגיע מופע ההשקה לצאת האלבום הנקרא

אמפי שוני התמלא כשעה לפני שאיאן אנדרסון וחברי ג'טרו טאל עלו. מפתיע? מפתיע כי מדובר במוסיקה שכשמו של אחד משירי הלהקה – Living in the Past.  קרא עוד

לא מצטרף למסיבה ולהופה. חקיינים בני חקיינים אנחנו. המקוריות – מתרחקת מאיתנו. רק דולרים  להדביק על המצח. עומר אדם, זמר צעיר, עתידו לפניו, בחר גרסת אינסטנט של מוסיקה יוונית שלה שרבטו חרוזים על "נשמה – נשימה". הכל שקוף. הכל גם

שבעים ושבע ימלאו לנער בנובמבר, ורוח נעורים בלוזית משובבת וידידותית נושבת מכל איבר בגופו, כולל האביזרים המוסיקליים. אין פה בלוף. זה הוא. אמיתי-אמיתי. נגע בנו.  קרא עוד

"הבן של המשורר" ו"הנביא המשוגע" הם הדמויות הראשיות בסיפור ההתרחשות בבר תל-אביב על רקע קטיושות שנופלות בחיפה במלחמת לבנון השנייה. הניתוק של העיר הגדולה במרכז הארץ ממרכזי האירועים-נפילות מוביל לבר מאוכלס באיש מאוהב-מיוסר-שבע רצון מתפייט על אהבה חדשה ומקווה ל"סוף

ירון כהן שערך מיקם את "אישה מהשמיים" של גלעד שגב בראש ה-18. מי שסוגר את האוסף הוא "יסמין" של הפיל הכחול. למה? טעם אישי, הצלחה סלולארית? ועוד שאלה: האם זו הרשימה המייצגת והסופית של "הלהיטים של ישראל 2010"? (שם מסחרי,

ירמי קפלן סעור רגשות. הרקע: יש לו אותה, אין לו אותה. אהבה על הקצה. אהבה של יצרים.  אהבה על תנאי, חסרת סיכוי. יחסים מטלטלים. היא זרקה אותו כשהתרסקו כמה מהחלומות שלה – "רצית מגע חם וחדש שיזעזע את העולם"  –

כחול עיניה שולט בו עד שהוא מרגיש מריונטה.  "עינייך הכחולות, גורמות לי להיות/ בובה על חוטים/ שפתייך היפות גורמות לי לא לשלוט במעשים שלי", שר עמי אור, מטפורה נחמדת, יענו כה מהממת זו שעוברת ברחוב – שמשתקת אותו עד שחש

תסלח לי מיי פיינגולד, שאינני כותב ביקורת רגילה על מופע ההשקה שלה. אני מן טיפוס מוזר כזה, שכמויות עשן סיגריות דחוס במרתף מוציאות ממנו את החשק לשמוע מוסיקה. גם אני עישנתי פעם כבד, אבל להתעלל ככה בבני אדם שאמורים לנשום

המוסיקה המופלאה מהמצוירים של דיסני. רנדי ניומן פותח בשני שירים – אחד מ – Toy's Story, השני מ – A Bug's Life. האלבום הוא תערובת של שירים ומוסיקה מפסי הקול. שרה מקלחלן שרה When She Loved Me מתוך "סיפור צעצוע

מאמה מיה. איזה זמר. שפשפנו עיניים: מייק פאטון, סולנה של פיית' נו מור על הבמה באמפי רעננה במופע מיוחד ,Mondo Cane – שר שירים מרפרטואר הפופ האיטלקי הישן והטוב. מה זה שר. רק מי שכמוני שמע – מבקש עוד הפעם, עוד הפעם… 

שני יצהרי אולי הבטחה, אבל לפני שבנתה לעצמה אג'נדה אומנותית – כבר עובדת על קונפקציות, נוסחאות ייצור המוני. "י'בינתי" הקודם שלה שזכה להשמעות רבות, עורר אצלי  ציפיות:  סברתי שהוא אינו עוד נוסחה שקופה ממוסחרת של "מוסיקה מזרחית", אלא להיט פשוט,

לשיר צורפה הזמנה להשקת הדיסק "ריקודים על פי תהום" המשותף לבני בשן ולבום פם שתיערך במשתה ריקודים חגיגי במועדון כליף המיתולוגי. אם השיר הזה הולך להיות חלק ממשתה הריקודים, אז מדובר באחד ממשתי הריקודים היותר הזויים ומשעממים שנערכו אי פעם