רוק אלטרנטיבי

צליל פולק של גיטרה אקוסטית וחליל, משב ים-תיכוני, קצב מידטמפו, מבע רך נרגש. מיכה ביטון שר את תחושות הפרידה הממשמשת ובאה. השיר של יונתן מצייר אותן כתיאורי טבע. הטקסט הטעון בריתמוס יפהפה נשמע מעין מלנכוליה צבועה בצבעים מרהיבים של נופי חורף

1. שני יצהרי – י'בינתי 129 השמעות 2. דודו אהרון – כסף ואלכוהול – 108 השמעות 3. רגב הוד – יותר מדי שנים – 88 השמעות 4. נאור אורמיה – מה שאת צריכה – 82 השמעות 5. אברהם טל –

Bom Tempo בפורטוגזית = זמנים טובים. סרג'יו מנדז, המלחין, המפיק והפסנתרן הוותיק (אוסף תקליטים שלו מאז "ברזיל 66") מכוון את המוסיקה לימי הקיץ – זמנים טובים לסיבה-טובה-למסיבה. והאלבום הזה הוא בהחלט סיבה, למעשה – מסיבה ברזילאית מובהקת – במקצבים, בתזמורים, בשירה. כדאי

ד'אור בקיסריה התחיל עם הפילהרמונית וטיפס לשמיים, ואז הגיעו הג'יפסי רייס והחזירוהו לקרקע

לקראת ההופעה ספרתי שמונה דיסקים בספרייתי הלא צנועה. עיינתי בביקורות המאוד מחמיאות על "העולם המופלא", שוטטתי בין תחנותיה, נזכרתי באחת ההופעות של ההרכב ב – 1995, מועדון הלילה ה-12, כאשר אלי לולאי (הסולן לשעבר) קטע ההופעה והודיע כי רבין נרצח. רוקפור

דאנס 8. האזנתי ברצף לאוסף. גם ממושב הכורסה הנוח, בלי ניד וניע של עכוז – זה עובד. מה הסוד? מנגינות אולטימטיביות. לדאנס טוב אין זכות קיום ללא מנגינה. ג''יסון דרולו בפתיחה עם In My Head הוא דוגמה אחת: סמאש היט

לאן נעלמת עפר לוי? בתחרות הגדולה על ההיכלים, הנוקיות והקיסריות – קולך חייב להישמע. מגיע לך לא פחות, ואולי – אם אני מתבונן ברשימת הזמרים שמגיעים לשם (או מבטלים) – יותר, יען כי יש לך יתרון מבחינת ותק גם כזמר

"וידוי אהבה הוא תמיד מעשה נואש"… במשפט הלא אופטימי הזה (מילים: אשכול נבו) פותחת רונית רולנד. הקונוטציה המוכרת של (אימות) "הריגה". הטון – תערובת של ערגה ומלנכוליה. ההבעה מאופקת. הצליל האקוסטי בתחילת השיר יתחלף בהמשך לחשמלי. המנגינה המינורית מצליחה להיות חלק

לאימא החדשה ששלמה בר תוקף בשיר קוראים גברת ריטה לין, מוכרת גם כגברת מתילפנידאט, תרופה פסיכותרפית המשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית, ובנסיבות מסוימות יש לה השפעה מרגיעה, גם השפעה מעוררת ברמה המוחית. השימוש

אני קורא שהמופע של איציק קלה, שאמור היה להתקיים ב-16 ביוני באמפי קיסריה בוטל/נדחה. הסיבה הוגדרה כ "קשיי הפקה", הנעוצים בנגנים שאמורים היו ללוות את קלה במופע – חלקם היו צפויים להגיע מ…טורקיה ובשל המשבר – לא יוכלו להגיע. לדברי מקורבי קלה –

לקחו את הקלאסיקות של מייקל ג'קסון ובישלו אותן ברוטב צ'יל. יצא אלקטרוני סופט טעם שמיימי משהו, מתאים לסיטואציה שמייקל מרחף כבר באיזשהו רקיע. למרות שהאוסף מטופל ע"י מפיקים שונים – הצליל מאוד קוהרנטי, צ'ילי-צ'ילי, מעטה רך-מסתורי ענוג ומענג אוזן, מסרס

סקס, סמים ורוקנ'רול? קורטני לאב לא תצחק מהקלישאה. שווה היה לחכות למעלה מעשר שנים. הראשון מאז Celebrity Skin זוכה שלושת הגראמיז. שימו לזמרת רוק. Courtney Love. הבעל המנוח, קורט קוביין, שכבר איננו איתה/איתנו 16 שנים היה גא. בבארבי בדקו אפשרות? תביאו

הבחור לא הכי מבין מה היא רוצה ממנו כשהיא מדברת על "הפסקה", וכשהוא מרגיש כי נשבר לו ממנה, הוא אומר לה חד וחלק "יש לחתוך כאן בבשר". לא מעניין אותי הפסקה. בואי נגמור עם זה. חלאס. אני עם יהונתן רוזן

אתם אוהבים סייפרס היל? הרדקור היפ הופ? אז ככה: תקבלו גם הרדקור פלוס ראפ באוריינטציה של רוק. עם תבלין לטיני בסוף. שיר הנושא נקרא Rise Up כשם האלבום בביצוע הסייפרס עם טום מורלו מ"זעם נגד המכונה", שהפיק את האלבום. מה

גם צביקה חלם. אולי גם הוא ראה את עצמו מתחבק עם הורים מאושרים, כשהשופטים העבירו אותו לנבחרת. אולי זה החלום האמיתי שלו (להיות זמר מצליח). "לך תדע" הוא השיר שסיים את ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר. שיר עצוב. מיוסר משהו. על

ראיתי בעבר ג'ו לובאנו מנגן בישראל, אבל לובאנו של "פולק ארט" היה מישהו אחר – לפחות לפי מצב רוחו המרומם והמחומם על הבמה. האיש כמעט רקד, פניו קרנו לאורך הערב. אני מעלה שתי סיבות בשליפה: האופי האפרו-קובני של הערב (2

איפה המשוררים בוכים? סיוון שביט משרטטת את המקום "בעיניים יבשות". המשוררת בחרה תפאורה עגמומית למקום הזה, שבו לגשם יש טעם מלוח, החורף לא נגמר באביב. האוויר מעיק על הכתפיים, מכביד את המילים. נשים מהלכות על המים, שמלות נרטבות בקצוות. ניתוח? הצלילים הנוגים,

ההופעה בקיסריה תחבר את דוד ד'אור עם הפילהרמונית ועם הג'יפסי רייס, הרכב שהוא איזושהי וריאציה על הג'יפסי קינגס. הקומבינות של ד'אור די מתמיהות – אינן יודעות גבולות – מהצליל הקלאסי הסימפוני ועד הרומבה פלמנקו. קלאסיקה ומוסיקה לטינית. אבל זה מה

אשת חיל מי ימצא. תומר מתנה מצא. לא סתם אוהב-חושק, אלא רוחש לה הערצה במובן של מוקיר. למה מעריץ? כי גם כשהוא (הגבר) לא הכי קל אליה ("אם קצת קשה בגללי") היא מחייכת "חיוך נבון", "לא כועסת", וכשהוא (הגבר) חוזר

כשארמטריידינג שרה לקראת סיום Me Myself I, היא קיבלה מחיאות שקובי פרץ לא מקבל בהיכל התרבות

ג'ון ארמטריידינג יודעת שרוכש הכרטיס מגיע כדי לזהות את הלהיטים המוכרים. אני מניח שזו אינה תכונה ישראלית בלבד. היא מכירה את הנטייה הלא מוזרה הזו מהופעות קודמות שלה. אם לשפוט לפי התגובות בסוף הערב – אז שמעתי משהו כמו –

מי שאינו נוסטלגיקן חסר תקנה יכול לנטוש כבר עכשיו את הרשימה הזו. גם מי שהשמות קרול קינג וג'יימס טיילור אינם אומרים לו דבר. (וחבל שלא) יכול להיפרד מאיתנו. עכשיו כשנשארנו עם המעוניינים, אפשר להתחיל להתרפק. נמקם עניינים: בנובמבר 1971 ג'יימס

אני חוזר ללהיטיו הגדולים לקראת הגעתו לאיצטדיון רמת-גן, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי. 32 שנות של להיטי אלטון, 24 מהם עברו עריכה דיגיטאלית (Remaster) למעשה, הדיסק (הכפול הראשון) שמצליח להכיל בחבילה אחת את מיטב להיטיו משלושה לייבלים שונים. במונחים של

וכבר חשבנו שאנחנו חזק על מפת הרוק העולמית. שעידן חדש נפתח, ואנחנו ככל העמים. על הפרק פסטיבל רוק המנסה להידמות למודל העולמי – Glastonbury, למשל. אז ממש לא. הפיקסיז, קלאקסונס וגורילאז סאונד סיסטם הודיעו כי הם לא יכולים לעבור לסדר

בריזה מסבירת פנים של טרם קיץ נשבה מהים אל העתיקות המוארות של נמל קיסריה, אבל אנחנו לא הגענו בשביל הבריזה והעתיקות, אלא כדי לקבל משב חמים מהשישים מאיש שלפי גילו יכול להחשב מוצג בלוז מוזיאוני – ג'ון מאייל, אחת הדמויות

איפה עוד אפשר לסחוט את החומרים של ריהאנה? תתפלאו. גאגא אינה יחידה בשטח. 10 שירים שרומקססו מחדש ע"י הרמיקסר הניו-יורקי צ'ו פו – Chew Fu. פס היצור הזה נועד להעניק נפחי קלאב לשירים בנוסחים שלא מנסים להיות מקוריים. למי נועד?

בואו לשכונה הירושלמית של מארש דונדורמה. יש סיבה למסיבה. זוהי שכונה של מיזוג תרבויות אתני, ראשים מדברים בשפות מוסיקליות שונות, שמחת חיים קוסמופוליטית נונסטופ. אני בקטע מס. 3 – "שכונה" שמתמצת את מיזוג הטעמים וההשפעות של תזמורת שחבריה מנקזים את

בדרך כלל אני פוסח על מכתבי שרשרת הנושאים מסר/מוסר השכל. הפעם קראתי. אולי המוסיקה השאירה אותי בסיפור. קרא עוד 

בדרך כלל אני פוסח על מכתבי שרשרת הנושאים מסר/מוסר השכל. הפעם קראתי. אולי המוסיקה השאירה אותי בסיפור. וושינגטון, תחנת רכבת בבוקר קריר בינואר 2007. האדם עם הכינור שבתמונה ניגן 6 יצירות של באך במשך כ-45 דקות. במהלך הזמן הזה בערך

חיפשתי בפתח החוברת המצורפת לאוסף כמה מילים על אילנית. נאדה. מגיע לה – לא? 45 שירים, ואף מילה עליה. קריירה עשירה, ליוותה את ימי הזמר העברי. מיטב הכותבים והמלחינים. אז איזה סיכום קצר, מילת הערכה. על ה"ישראלית" שבה. טוב שיר