אלמוג טבקה משדר מצוקה נפשית – רואה הכל בשחור. אם תתחילו בקליפ אז האסון לא כזה גדול. הוא מלא אור בהיר וחיוכים מפה ועד ליפו וקפריסין (שם נערכו הצילומים). הדימוי העצמי הנמוך מול העזר שכנגדו משופע בצורה מוגזמת במטפורות מן
הכל אבוד או שיש אופק כלשהו? כפיר בסון, סינגר-סונגרייטר ליגת על, מתלבט בין היכולת לאי היכולת למצוא את הכוחות והמשאבים שבו להפוך את הכאב לתקווה שתקדם את השינוי והריפוי. מה שמתחיל כשיחת ייאוש מתבוסה, משנה כיוון: מתוך ענני גשם מחכים
יש סיפור מאחורי הקלעים של השיר. לא בטוח שהמאזין הלא מיודע יבין את השתלשלות העניינים (*) או מה שמוביל מבית הכנסת ברחוב שד"ל בתל אביב לחיפוש אחר הדבר האמיתי. מה שתופס מיידית זה החיבור של אהוד בנאי לדאב-רגאיי, מקצב מתיידד
זוהרה שרה שיר משמר עצמי – הוראות שרידות לא ליפול, למצוא את המציל שלה אחרי חרדה מתוך הכרה שהסערה כבר מאחוריה. "You're not falling now, it's just how it is, we're on the ground tripping fake holes", ולפי עדות דף
מה גרם לו' לעזאזל' לעזוב אותה? דאשה מתחקרת את מי שהרס לה אהבה ותוכניות. "אוסטין", הסינגל הראשון מאלבומה השני של דאשה, "What Happens Now?", הוא שיר קליט להפליא על המאהב הלא מתחייב. "האם המגפיים שלך הפסיקו לעבוד/ האם המשאית שלך
הדבר היפה שהוא מצא – זו אהבה, אבל הוא חושש לאבד אותה. אלוהים, הוא מבקש, אל תיקח ממני את הדבר היפה הזה. 'Beautiful Things' של בנסון בון, להיט TikTok שמטריף את בריטניה. שיר אהבה שצבר למעלה מ-100 מיליון צפיות ב-TikTok
כאילו שחסרים זמרים "מזרחיים" שמתפרקים בטונים דרמטיים כואבים על אובדן אהובה, בא יונתן קלימי ואומר: חכו חכו – עוד לא שמעתם לב שבור בוכה. השיר נפתח ב"אותיות זרוקות על הנייר". מה רוצה לומר? שזה לא סתם אוהב מתוסכל ושבור, אלא..
הזמר הנודד לא מחפש יותר מאשר אהבה. למעשה, משה אנטבי אינו בדיוק "זמר" במובן הווקאלי המקובל. הוא יוצר שחורז ושר את זרם מחשבותיו. הנודד מרגיש לפעמים בודד, לפעמים שודד, שורד בכיף, והעיקר שהיא תרגיש טוב כשהוא בסביבה. כל השאר בטל
מנין הוא שולה את המנגינות האלה? כל שיר שובה ביופיו המלודי. קווי מתאר מלודיים שמתחברים להמיית ליבו. געגועיו לאהובה – משורטטים במדויק. המרחקים שמחדדים את הערגה. המרחוק שמעצים את הבקרוב. המוסיקה – סגנון משלו, אינו תלוי בזמן. על זמני. העיבוד
למה דואט? הרי השיר מושר מנקודת מבטו, לא מבטה. הוא המתבונן וחוקר אהבתו השבירה אליה. הוא הנווד בעולמה. הוא שמנסה לקרוא אותה מבעד לדמעותיה. אז למה בשניים? שננסה תשובה? קולה הוא כמו בן לוויה, מצטרף לתחושת הצער והנחמה. גם: מבחינת
תצחקו, תצחקו עליו, אבל מאחורי הכריזמה יש הומור עצמי וגם מוסר השכל בחצי אגורה. רגע, אביהו פנחסוב בחצי דיבור, חצי מוסיקה, לוקח את עצמו ברצינות? הצחקתם אותו. הוא מתפרנס מלהיות מטורלל שהולך עד הסוף. בכל זאת, עשו לו טובה: אל
יובל זוארץ חוששת שהנשמה שלה תישרף. משמעות המטפורה? יש מצב שנשמה תיכחד? בכלל, מהי נשמה? האם הנשמה היא הזהות הפנימית שמשמיעה קול? האם היא העצמיות, ה"אני" השוכן בגוף ופועל דרכו. כזו שבלעדיה הגוף הוא כמו נורה ללא חשמל? לא בטוח
מה הם "אנשים טובים"? מבחינת תומר ישעיהו הם כמו "ענבים" או "נשים יפות". כל אלה מחזקים אותו. הבנליות של החיים. זה מה שעובר אצלו בראש לפני שהוא עולה לאוטובוס. זהו חלק מזרם מחשבות אקראי בינו לבין עצמו תוך כדי התבוננות.
"אומרים לנו, כי אף אחד לא עושה מוסיקה כזו כיום, או לא מאשרים לו לעשות אלבומים כאלה. אבל באולפן עצום, עץ מרופד, כמה קילומטרים מחוץ לאמסטרדם, מוסיקאי במעייל קטיפה עם חיוך וזקן מקורצף ישב חמוש בגיטרה מולו תזמורת עשיר ושר
תן לרגש לרוץ לפניך, תן לטונים הגבוהים לדייק את שירת הרגש, תן לגעגוע לאהובה להישמע הכי מרגש. יש מי שיכול לעשות את זה יותר טוב מאייל גולן? תקשיבו ותבינו את הסולד אאוט לשתי הופעות בבלומפילד. משחקי מילים של כיליון נפש
מיטב שרמן, תגלית גדולה של הכוכב הבא, שרה פוסט טראומת אהבה שהגיעה לסוף דרכה. התסכול, הבלבול, הדכדוך, הבדידות, איבוד הביטחון, הפחד להיפגע, להתאכזב. יש מצב לאהבה חדשה? שרמן משאירה את השאלה פתוחה וכואבת: "מה אם לא אוהב יותר שוב אף
יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, ביצוע שמעניק להם חיים חדשים בסגנון-עיבוד שלוקח שיר שמח למקום אישי אינטימי. זוהי הגרסה של סלעית פרידמן לשירו של עוזי חיטמן שאורנה ומשה דץ ביצעו באירוויזיון של 1991 ברומא (מקום שלישי). סלעית הפכה
בואו נעצור את העולם ונחכה עד שכל הרע יהפוך לטוב. שנצחק ללא סיבה, שנתנקה, שנמצא אור בקצה העצב, שניכנע לאהבה. האם נגיע אל האושר המוחלט, אל השקט המיוחל, שהרע ייעלם והטוב ישלוט? יש מצב? המאמין ימתין למשיח. החילוני יישאר מציאותי,
קבלו עצות לחיים מקיימא הלא אורי טולדנו, אשף פופ דאנס ישראלי, שבגבו נושבות רוחות מערביות ערות. זהו שיר נוסף מאלבומו החדש New Trying Outs, שצפוי בימים הקרובים. יש לו שפן חדש בכובע, והמוסיקה הזו היא קסם בינלאומי, כשמדובר במוסיקאי ישראלי:
סיטואציה הכי פשוטה של חורף בבית הופכת שיר שמגלם תחושת קדרות ובדידות שבשגרת החיים. צלילי פסנתר מקדמים שירה בטון עגמומי שמשדר כאב, מנגינה מקסימה לסיפור חורף קטן שהוא עולם ומלואו של הווית מצוקה. אפילו הסדרה בטלוויזיה לא משנה את תחושת
רון בוכניק מחפש מילים לומר דברים על מי שאיננו. לפי דף המידע מדובר בחברו שי אל כנפו ז"ל, שוטר שנפל בשבעה באוקטובר בעת שהגן על המשתתפים במסיבת הנובה. המילה "אז" החוזרת בשיר מתחילתו מעידה על המחסור במילים לבטא במדויק את
עידן שירי הניחומים שלאחר הסערה, וטובים שניים מן האחד. רוך וקושי דרים זה לצד זה. צד אחד "ריח חזק של הסוף" ומאידך כמה יפות האהבה והשקיעה. אין צורך לחפש את הקיטש בנרות. הוא מציף את העולם. הוא נמצא ממש כאן
באחת הכתבות שקראנו השבוע נכתב: בילי ג'ואל חזר להדרן – אבל למה הוא חיכה כל כך הרבה זמן כדי להדליק שוב את האור? בילי ג'ואל כמעט בן 75. עם Turn the Lights Back, הוא שוב בן 20, רומנטיקן על מלא.
מה זה "בית נורמלי"? בית ממוצע, לא מיוחד, רגיל? בית שאין בו טראומות, נטול דאגות וחרדות? היש איזו נורמה ל"בית נורמלי"? גיא ויהל משדרים בשירה מלנכולית סיפור פוסט טראומתי, שממרחק הזמן מייצר תחושות של הבנה, שחסרון "בית נורמלי" הוא בעיה
"החלונות הגבוהים" שרו – "אם ביום א', אם ביום ד'/ אם ביום קיץ, אם ביום חורף/ אם ביום גשם, אם ביום שמש/ אם יום נפלא לי, או יום עצוב לי/ אם זה בלילה, אם זה בבוקר/ אם זה בערב, או
נגה ארז שרה בעצבות מעורפלת סיטואציית בעייתית של יחסים עליהם מאפילה תחושת געגוע: "בוא עם הפרחים שלך, תוריד את הנעליים/ הם עצרו את האש, קראתי את החדשות/ האהבה שלי היא נצחית, אני מחכה ליד הטלפון/ אל תשאיר אותי תלויה/ בבקשה
"האם יכולת לשמוע את פעימות הלב שלי מתחת לרעש", שואל הבחור את הבחורה. הבחורה, נויה עדר, הבחור מוטי רודן הפכו את ה – heartbeat לדופק משתנה, מיוחד עד זרוק, הגות שמערבת עורבים וזמן והשפעתם על מערכת היחסים. מה שמתחיל בשיחה
הילדים שלנו גדלים כל כך מהר, שלפעמים זה נראה כאילו הזמן פשוט נעלם והעבר הוא רק זיכרון מרוחק שכבר קשה לזהות. עילי בוטנר את ארקדי דוכין את רוני דלומי מתרפקים במנגינה חמה ומפעימה על ימי ילדות. בזיכרון הכמעט קולקטיבי הילדות
נמכור לגויים סופה טרופית במקום גשם. לא בטוח שזה ירגיע אותם. עדן גולן המעולה תרקוד אותה. תהיה סערה במאלמו – לא כזו שיוצרי השיר תכננו מלכתחילה. "רוקדים בסערה/ אין לי מה להסתיר/ קחו הכל ועזבו את העולם מאחור", תשיר גולן,
ג'ימבו ג'יי מעמיס על היפ הופ המונע במשב רוח אפרו לטיני תובנות של ישראלי נבוך ומבולבל שנטרפו לו כל הקלפים. מכל הסיפורים שסיפרו לנו נותרה רק כריכה, שר ג'יי. הייתם מאמינים שהמשפט הזה נכתב לפנ ה-7 באוקטובר? הבנאדם הגיע ע
