שירים ישראלים – הגדולים ביותר

האם יש מצב לסתם יום של חול עם בוקר כחול  מקום במציאות הנוכחית?  התשובה במילה אחת: אוטופיה. בשתי מילים: חזון דימיוני. יש לי הרגשה שלא סתם נבחר השיר הזה לביצוע נפלא על ידי חבורת זהו זה! יש געגועים לשגרה במדינה

חיים נחמן ביאליק, מי שכונה "המשורר הלאומי", כתב בין השאר שירי עם ופזמונים. זהו שיר עם ביידיש שביאליק תרגמו מילולית, והוסיף בית על החמצת הפגישה ב"משעול הקמה". בזמן שהשיר נכתב, ישבה הציירת אירה יאן בירושלים, וחיכתה שביאליק, אותו אהבה עד

אחרי אחד מאשפוזיה בבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה שבירושלים כתבה  המשוררת יונה וולך את השורות: "מה שיכלתי כבר לא יכולתי לעשות מהתחלה,/ מה שיכלתי לעשות לפני כן נמחק, שכחה/ אפשר לחכות ימים עד שזה יחזור". לימים השתנו  השירות והפכו לשיר: לֹא

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע

עמיר רוסיאנו, מי ששר גרסה לשיר במסגרת "עבודה עברית", סיפר כי כששמע את השיר "היה בשוק" , שיאיר ניצני, הקלידן עם הברז – הוא שהלחין אותו . אחת הסיבות שהוא מנגן בס, הוא ליין הבס בשיר הזה – סביבו בנה

האמנתי לקולו השבור והנחנק של שלמה ארצי כשהוא שר "ירח" בהלוויית גל איזנקוט ז"ל, בנו של גד איזנקוט, השר והרמטכ"ל לשעבר, שנפל בעזה. שלמה בא לחבק את הצער. נזכרתי  בחיבוק הזה בערב בו התיישב ארצי ליד גרי אקשטיין ז"ל, באירוע

שיר לכל עת ולכל מצב רוח. שיר לנואשים ולמיואשים. זוהי  בלדה מעצימה הנושאת מסר מחזק, שגם בזמנים קשים של בדידות וכאב – אסור להתייאש. שמעתי את שמעון בוסקילה שר אותו בקצב מהיר בהופעה שלו בהיכל התרבות. שמעתי אותו בביצוע נשמה

המילים, הלחן והעיבוד נכתבו ברוח העצבות, לזכרו (*), לזכרם. כמה אירוני שהטקסט בסופו של דבר נטען בעוצמות שהם חלק מההיבט הרטרוספקטיבי שבעטיו הולחן השיר: "שלחי אותו, תני לו ללכת לַחופשי, אף כי יודעת את שלא יַחֲזור אליך". הטון של רוני

"הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים / כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים / שׁוּב תִּתְפָּרֵץ הַלָּבָה מִן הָהָר / וּתְאַיֵּם לִקְבֹּר אֶת כָּל הַכְּפָר", כתב דן אלמגור לפני עשרות שנים, ושרה נפלא חוה אלברשטיין. "מַדּוּעַ זֶה לַחְזֹר הֵם מִתְעַקְּשִׁים?".השיר שכתב דן אלמגור

השיר מתוך "כמו צמח בר"  של חוה אלברשטיין יצא  בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין  היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו עומק מבוכה, עצב,

המסלול שעבר השיר היפהפה הזה עד שהפך ל"ערב של יום בהיר". ראשית דרכו במילים באנגלית שדני סנדרסון כתב כניסיון "למכור" את להקת כוורת לחברת התקליטים "פולידור" העולמית. הוא נקרא אז You Are My Soul. לאחר שהניסיון כשל, העביר אפרים שמיר

מישהו דואג לה שם למעלה, שרה יהודית רביץ. זהו אחד משיריה הראשונים הכי מזוהים איתה, וזוהי רביץ הלירית ששרה בטון נוגה, בערגה כבושה על ההמתנה לאור בנתיבי אבק וזמן, על הפגישה שתתרחש בתום הרבה ימים ולילות. על הדרכים שלא מצליחות

מעט זמרים-יוצרים זוכים לפריבילגיה, ששיריהם הופכים מוסיקה אינסטרומנטלית, ועוד באוריינטציה ג'אזית. אהבתה של פסנתרנית הג'אז המחוננת ענת פורט לשלום חנוך קירבה אותו ואת שיריו לעולמה היצירתי. המפגש הוליד ערב של שיריו, וביצוע אחד שלו בליווי שלה – "אנ'לא יודע איך

לא כל אחד חולם על הטוב בתוך האפור היומיומי. מתרגלים לרע מתמשך עם הפוגות, מחפשים דרכי מילוט. זיהוי צורך הוא תשתית לביקוש. שלמה ארצי זיהה צורך. חולק  מאוויים אסקפיסטיים עם אנשים באשר הם בלשון "תתארו לכם" – כלומר: בואו נחלוק עולם יפה, פחות

כשמתגעגעים ליהודית רביץ של פעם, נאמר "הקלאסית" –  חוזרים לשירים אולטימטיביים כמו השיר הזה. המילה הטובה משנה את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנשים רואים את עצמם. רביץ מבקשת  "מילה טובה" מהסביבה, כזו שתסייע  להתגבר על

בלילות שלה לא הייתה ישועה, הוא ניסה לפרוע חובות, רצה לגעת בה שוב, זה מה שהיה חשוב לו. גוף אל גוף. אבל בלילה שלה – הוא לא מצא דרך לחזור אליה. גורש מהשמיים שלה… טקסט של כאב? אבל כשאני שומע

אחד ממקדמי ההצלחה הראשונים של שלומי שבת היה שיר שהלחינה אחותו, לאה שבת, למילים של מיכה שטרית. למעשה, השיר סלל לו את הדרך בתחילת הקריירה (1990). הוא הגיע בזמן, אחרי שאלבומו הראשון, "מן החושך חזרתי", שהוציא בשנת 1986, נחל כישלון. במבט

השיר הושמע ברדיו עוד לפני שיצא אלבומו הראשון של אביתר בנאי. ניצנים ראשונים של יוצר מקורי שמביע כאב וסערת נפש בהתערטלות נפשית  אדירה  השנה – 1997. בשיר הראשון שחשף אותו לעולם אביתר בנאי שר על עצמו, חושף רחמים עצמיים, כואב

וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי, שר זוהר ארגוב את מילותיו של אביהו מדינה.  עברו הרבה שנים מאז ארגוב שר את השיר לאלבום  "נכון להיום",  אלבומו הרביעי  שיצא לאור בשנת

הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. ליבם התמים. השנה 1973, אחרי פירוק להקת 'שובבי ציון', יוצא חנן יובל  לדרך עצמאית, מופיע עם טליה שפירא ז"ל, טוביה צפיר, עזרא דגן

בועז בנאי בעקבות יוסי בנאי. השיר נשאר במשפחה, וטוב שכך. ואיזו אינטרפרטציה יפה על השיר ההוא. כמה תשוקה בעז מחדיר לשיר. לוקח את השיר  לחלקתו המאוד אישית. אצל יוסי בנאי הגרסה הייתה שאנסונית כזו, בקצב מהיר, עם החיוך הפנימי המיוחד

היא הניחוח המתוק, היא הפרח בגנו, היא עולמו עם שחר, היא ברוחו ובלבבו. שיר געגועים. כתוב בסגנון שפת המקורות. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר בשנת 1982 ע"י זוהר ארגוב. 41 שנה אחרי, עידן עמדי שר את "הפרח בגני" בפרשנות שונה

נוסטלגיה לתקופת הזמר-זרם ה'סלוני' במוסיקה הישראלית. ברשימת הזמרים היו – שמשון בר-נוי, יפה ירקוני, ישראל יצחקי, לילית נַגָּר, פרֶדי דוּרָה, אלכסנדר יהלומי. דורותֵיאה ליבּיוּ, גֶ'טה לוּקָה, יוסף גוֹלַנד, רוברט הֶלֶנס, רות מימון. במקביל לאלה, היו זמרים, שלא היו מזוהים עם