האלבום “Whisper Not” של קית’ ג’ארט, שיצא בשנת 1999, נחשב לאחד המיוחדים והמשובחים בקריירה הארוכה של הפסנתרן. ג'ארט חוזר לפורמט לטריו בביצוע חי. ג’ארט על פסנתר, גארי פיקוק על קונטרבס וג’ק דז’ונט על תופים. זהו הטריו המוכר והאהוב שמלווה את
גרוגרי ריבקין, מטובי חצוצרני הג'אז בסצינה המקומית ובעולם, איתגר את עצמו ואת חמישייתו במוסיקה מהאלבום Red Clay של פרדי הבארד. זה קורה בפסטיבל ג'אז חדש Summertime TLV JazzFest בן שלושה ערבים, שנחת במועדון גריי בתל-אביב. Red Clay הוא אלבום שהוקלט
אקורדיון וג'אז אינם חיזיון נפוץ, אבל כשהאקורדיוניסט האיטלקי, לוציאנו ביונדיני, מנגן עם שלישייה ישראלית מעולה מוסיקה של ענקי מלחיני הסרטים – נינו רוטה ואניו מוריקונה, מקבלים עולם שכולו עונג ג'אז. ביונדיני הוא מוזיקאי שיודע להשתלב בהקשרים מוזיקליים הטרוגניים מאוד, ביצועיו
אם ניו אורלינס לא מגיעה לתל-אביב, תל אביב מגיעה אליה וגם ל… אמסטרדם. לפתוח יומנים30-31 במאי ה-1 ביוני, מתחם מוזיאון תל-אביב בהפקת "שמיים". תזכורת לסיבת ההתכנסות: הג'אז הניו-אורלינסי צמח מתוך כור ההיתוך של תרבויות – השחורה, הצרפתית והספרדית. הוא הוליד מסורת
שבעים שנה אחרי שאירוע הג'אז ההיסטורי התרחש, חזרנו למועדון הג'אז הניו יורקי המיתולוגי לקבל את A Night At Birdland במועדון גריי בתל אביב. חמישית החצוצרן גרגורי ריבקין איפשרה רק לדמיין את החמישייה האגדית קליפורד בראון – חצוצרה, לו דונלדסון – סקסופון אלט, הוראס סילבר בפסנתר, קרלי
A Night at Birdland הם שלושה תקליטים נפרדים של חמישיית ארט בלייקי שהוקלטו בהופעה חיה במועדון הג'אז Birdland ב-21 בפברואר 1954, ויצאו ב-Blue Note מאוחר יותר באותה שנה, ביולי, באוקטובר ובנובמבר בהתאמה. החמישייה כוללת את קליפורד בראון – חצוצרה, לו
זה נשמע נקי ופריך כמו הקלטת אולפן, אלבום שלוכד את כל האנרגיה של ההופעה שנערכה במאי 2000. התקליט הזה הוא תוספת נהדרת לאוספי ג'אז לטיני, או בסיס להתחלה. הנגנים ארתורו סנדובל (חצוצרה) וצ'יק קוריאה (פסנתר, פנדר רודס) מובילים את אחד
בשנת 2011, חברי אנסמבל Sachal מפקיסטן הפכו לוויראליים עם הפרשנות שלהם ל-Take Five, סטנדרט הג'אז של פול דזמונד שזכה לפופולריות על ידי רביעיית דייב ברובק ב-1959. בין הצופים ביוטיוב היה ברובק עצמו, שילך לעולמו בגיל 91, קצת יותר משנה לאחר
יצירת מופת יוצאת דופן של הופעת ג'אז משנת 1972 שהפגישה כמה מהמוזיקאים המוערכים ביותר של אותה תקופה. בן וובסטר, שעשה לעצמו שם כאחד מנגני הסקסופון הטנור המובילים בתזמורת של דיוק אלינגטון, נותן את הצד הרגיש שלו לפסנתרן יוצא הדופן אוסקר
ג'ו לובאנו, הטנוריסט, יליד קליבלנד, הוא בנדלידר מטבעו, מצטיין בסאונד סקסופון מלא נשמה. כאן הוא מפעיל ביג-בנד שבמרכזו עומד הקוורטט שלו. בהרכב תופעת הסקסופון הטנור של בוסטון, ג'ורג' גרזון (George Garzone), החצוצרן בארי ריס (Barry Ries), הפסנתרן ג'ון היקס (John
אצל דיאנה קרול,אין הרבה טקסים. לא מסרים ולא הסברים. בלונד על שמלה שחורה, שלושה נגנים. מתיישבת לנגן. לטס דה מיוזיק סווינג. ויש לה סווינג. שם אלבומה האחרון – "לילות שקטים" התאים לערב. יש לה נוכחות קולית (מ – Cool), מאופקת,
מעט זמרים-יוצרים זוכים לפריבילגיה, ששיריהם הופכים מוסיקה אינסטרומנטלית, ועוד באוריינטציה ג'אזית. אהבתה של פסנתרנית הג'אז המחוננת ענת פורט לשלום חנוך קירבה אותו ואת שיריו לעולמה היצירתי. המפגש הוליד ערב של שיריו, וביצוע אחד שלו בליווי שלה – "אנ'לא יודע איך
לקראת סיום תורגמה ההתרגשות המשפחתית לשיר ערש אידי (יובל כהן קרא לו "שיר הרדמה"… ) Ai Li Lu Li Lu, שאמא שרה להם בילדותם. אילו הייתה טלוויזיה, המצלמות היו מתכווננות לשורה 4, כדי לקבל פני אמא-אבא של שלושת הכהנים. יש
השאלה שלכם נכונה: מה לצמד "הפרברים" ולג'אז?. תפנו אותה לעמיקם קימלמן, המנהל האומנותי של פסטיבל יפוג'אז, שעומד השנה בסימן של דואטים. קימלמן, מוסיקאי ליגת על וסקסופוניסט מעולה, הכין רשימה של אמנים ומופעים בסימן של "אינטימי בשניים" – "כשהג’אז פוגש את
יום הולדת 70 היתה סיבה למסיבה לאחמד ג’אמאל באולימפיה בפריס, מהפסנרנים היותר משפיעים על סצינת הג’אז המודרנית. החברים שעלו לנגן מצויינים: ג’ורג’ קולמן בסקסופון טנור בצליל כמו-קולטרייני בשרני, אידריס מוחמד שעל התופים, ג’ייימס קאמאק בבס. בין 6 הקטעים 4 סטנדרטים
אם יש משהו שנקרא "ג'אז צועני" (או "ג'יפסי סווינג") – אז זה האלבום הזה. רמת נגינת גיטרות וירטואוזית – בפני עצמה. אני משווה את זה נאמר למה שפאקו דה לוסיה נותן בביצועי הפלמנקו שלו כולל הרמה הפנטסטית במשולש הגיטריסטים של
קול האלט הסקסי שלה לא מדהים, אבל היא עושה בו דברים מדהימים, והיא מנגנת פסנתר זורם, מלודי. יודעת לסחוף את הריתם סקשן שלה. הופעה חיה בנובמבר 2001 באולימפיה פריז. דיאנה קראל קראל בחרה סטנדרטים הכי מוכרים. "אני אוהבת להיות כאן
פסטיבל ניו אורלינס 2022 במוזיאון החזיר לעיר תל אביב את מה שהיתה זקוקה לו כאוויר תרבותי נקי לנשימה – חגיגה מוסיקלית קוסמופוליטית. על האטרקציה – סווינג דאנס אורקסטרה מברלין כתבתי במסגרת נפרדת. ההיי לייט הברור של הפסטיבל. הפסטיבל החזיר גם
ג'אז לתועלת מוסיקאי הג'אז. נגנים מתנדבים בלי לשאול על פרנסה, גם כשהם עצמם נזקקים. כפי שמציין נט הנטוף בהערות לאלבום הזה בן שני הדיסקים, "מוזיקאי ג'אז לא מקבלים ביטוח רפואי. הם גם לא מקבלים פנסיה…כשהם כבר לא עובדים באופן קבוע
לראות מופע ג'אז שצולם בצבע בשנת 1964 – מחזה נדיר. המקום "תאטרו דל ארטה (Teatro dell'Arte) שבמילאנו איטליה. גאון החצוצרה מיילס דיוויס מופיעה עם חמשייה שבשורותיה ויין שורטר בסקסופון טנור, הרבי הנקוק בפסנתר, רון קרטר בס, טוני ויליאמס – תופים.
דבר אחד סיקרן אותי באותם רגעים: מה סשה ארגוב עצמו היה אומר על העיבודים שבולאני רקח למוסיקה שלו. כמו שאני זוכר אותו, הוא לא הכי אהב שעושים כל מיני מניפולציות על המוסיקה שלו. סשה אהב שהיא מנוגנת ומזומרת הכי קרוב
כמה עמוקה אהבתי לנגינתו של ביל אוונס. הקלטות חיות משנות השישים, מה"טאון הול" ו"וילאג’ וונגארד" בניו-יורק. לא רק. טריו הכי מתאים לו. גם לי. בין הנגנים – אדי גומז וצ’אק יזראלס בבס, לארי בנקר וג’ק דג’ונט בתופים. הרבה סטנדרטים. ההרמוניה, הקצב
אהבת הג'אז האקלקטי של איריס ועופר פורטוגלי. ניכנס לבייסמנט שלהם. אלבום שמיני יצא משם. חם, מחמם לב – עם מיטב הנגנים שהוזמנו לנגן מוסיקה מכל הגוונים, סטנדרטים, ג'אז קלאסי, יצירות מקוריות. עונג ג'אז ישראלי. ההתחלה עוד במרץ 2020. הסגר על
ההתקדמות של אבישי כהן, הבסיסט הישראלי בעולם הג'אז מאז הופעתו בשלישייה של צ'יק קוריאה ב-1997 פנומנלית. אפשר לומר את הדברים בצורה הכי בהירה: הוא הפך לכוכב עולמי בזכות צליל הבס שלו שמייצר צבעים בין צ'לו לכלי הקשה, יצירות מקוריות החובקות
ב -29 בספטמבר 1947, התרחש האיחוד הנדיר של שתי אגדות ג'אז: מנהיג הלהקות והחצוצרן דיזי גילספי והסקסופוניסט האגדי צ'רלי "בירד" פרקר. אליהם הצטרפו נגנים וסולנים ידועים ביניהם ג'יימס מודי וססיל פיין. הקונצרט נקרא רשמית כמופע של "דיזי גילספי והתזמורת שלו",שאמור
במקום הרכב ג'אז מלא, החצוצרן אבישי כהן והפסנתרן יונתן אבישי בחרו להצטמצם לצמד. חברים ושותפים מוזיקליים מאז חטיבת הביניים, הם תיעדו את שיתוף הפעולה המתמשך ביניהם ב – Playing The Room, אלבום שיצא בחברת המוסיקה ECM. התוצאה הראתה שהשניים ידעו
מתי שמענו לאחרונה ענקי ג'אז בישראל? מאז פסטיבלי הג'אז באילת סוף השמונים-תשעים של המאה הקודמת – פחות פחות מגיעים לכאן. אירוח של אגדות ג'אז הוא חיזיון כל כך נדיר, שצריכים לפנות לאיש בעל קשרים כמו הפסנתרן לאוניד פטשקה, שמנגן הרבה
יכול להיות משהו מלהיב בהאזנה לזמר ג'אז שמצליח בפרייזינג נכון, במנעד גבוה, בשליטה להעניק לשירים עוצמה ופרשנות ייחודיים. יש זמרים שאוהבים לחקות נגני ג'אז, יש שלוקחים הרבה סולואים מאולתרים בסגנון 'סקאט', יש שמעדיפים להתמקד בפרשנות שלהם למנגינה ולמילים. ישנם הזמרים
מה עוד אפשר לעשות עם פסנתר? אליו וילפרנקה, פסנתרן ומלחין ג'אז קובני, הגיע לכאן לנגן צ'יק קוריאה. הוא היה בין חמשת הפסנתרנים שנבחרו ע"י קוריאה להופיע בפסטיבל הג'אז שנקרא על שמו. אייקון הג'אז שנפטר בפברואר 2021, שימש השראה לוילפרנקה, שהתעמק
חלק מהמעלה בתקליטור זה הוא שהשירים מייצגים סוג של דגימה של אמנים שונים שרוי היינס ניגן איתם לאורך השנים, עד לידת העידן הג'אז הקריר. הוא היה המתופף של לסטר יאנג בסוף שנות הארבעים, שיתף פעולה עם באד פאוול, מיילס דיוויס, צ'ארלי פרקר,
