שירים ישראלים – הגדולים ביותר

הביצוע האולטימטיבי לשיר עדיין שייך לאריק איינשטיין. ממשיכים להתרפק על פיסת מדבר צרובה ועץ ירוק בארץ חרבה, על בית הערבה, ישוב שהוקם ב-1938 ולאחר מכן נכבש ונחרב על ידי הירדנים במלחמת העצמאות. שמוליק קראוס, מלחין השיר,  סיפר על השיר: "את

כמה פעמים התאהבתם בשיר הזה מחדש? מצד שני האם ניסיתם לרדת למשמעותו? מדוע המקום הרחוק הזה (בקצה השמיים בסוף המדבר) שקיימת בו – דאגה (חיובית) הוא עלוב ומשוגע? יהונתן גפן – הכדור אליך. הדאגה של הדואג היא כפולת משמעות –

אחד הלחנים היפים במשבצת הזו שנוהגים לכנותה "שירי משוררים". הבחירה של יידוב הייתה מצוינת. הלחן עושה חסד עם המילים. יופיו – כיופיין של המילים. חד פעמי, נושא עימו את תוגתן.. מכיל את כאבן. לאה גולדברג כתבה שיר על בדידות, שיר

זה אחד השירים הכי מזוקקים של שלמה ארצי – שיר על אהבה, אבל עוד יותר מזה: שיר על הפיכת אהבה לאמנות "אחרי הכול את שיר” הוא שיר מטא־פואטי: לא רק שיר אהבה, אלא שיר על עצם היכולת של שיר להכיל

שבורי לב קרא עוד אמן על הילדים קרא עוד עטלף עיוור קרא עוד אלוף העולם קרא עוד אם תרצי קרא עוד ויקיפדיה קרא עוד מה אתה רוצה ממני קרא עוד אמא אם הייתי קרא עוד חולם כמו יוסף קרא עוד

סרנדת נעורים שמתפתחת לא כשיר אהבה של מאוהב עוגב, אלא מספרת ברטרוספקטיבה על כמעט – התאהבות של נער מתבגר, שנותרה בהווה כעננת מסתורין לא ממומשת.  אריק ברמן שר את האפיזודה כרקע למציאות החיים העכשווית. אהבות עלומים בלתי מוגשמות נחקקות (אצל רבים) בזיכרון

מה מביא יוצר כעמיר בניון לעשות אלבום קאברים שלם? אינני יודע אם מישהו הרים גבה, אבל אחרי ששומעים 12 גרסאות לשירי נצח, יש להוריד אותה. בדף שצורף לדיסק אומר בניון: "רציתי לגעת בשירים שתמיד רציתי לשיר, לגלות בהם פנים נסתרות".

"דמיון חופשי” של יצחק קלפטר הוא מן השירים שבהם הפשטות הלירית נושאת על גבה עומק רגשי גדול. זהו שיר על אהבה שאינה מתממשת, על פער בין תשוקה למציאות, ועל המקום שבו הדמיון הופך למרחב מפלט – אך גם למרחב של

אם מדברים על פחד, שלמה ארצי אינו פוחד מדואטים. למה דואט? מה, שלמה ארצי מלך קיסריה, חושש לשיר בעצמו "לתת ולקחת"?  מה הוא מבקש? להתחלק באהבה?  מצד שני, לא סתם מתחלק: דוד טסה הוא הנסיך החדש. המוסיקאי והזמר שמביא רוח חדשה.

הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בביטוי הנדוש "כפרה שלי". הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בסמבה. צריכים להבין: ההיפ הופ בארצנו במגמת פניה לכיווני מיינסטרים מובהקים. כל אמרגן ילחש לאוזנו של הראפר: תעשה משהו מחניף, מרקיד, כייפי. אז בבקשה:

השאלה הראשונה ששאלתי כששמעתי את הביצוע של שלמה ארצי ושמען בוסקילה – איך החיבור בין מערב–מזרח, עברית–מרוקאית עובד כאן? אבל לפני זה נתחיל בטקסט: הדובר בשיר נמצא במצב נפשי של אובדן כיוון: הזמן מתעוות: – “איך כל יום מתארך לשבוע”,

"על מה אתה חושב , כשאתה לא מקשיב", שרה שושנה דמארי את שירו של עידן רייכל. שנים אחרי שהתאהבנו בשיר "עלה נישא ברוח", הוא חזר להתנגן מפיו של עידן רייכל  עצמו בטקס האשכבה של הסופר עמוס עוז. הבקשה באה ממשפחתו,

אהוד בנאי הוציא את בשנת 1992. השיר, שכתב בנאי לאחר שאביו עבר התקף לב, הפך לאחד המוכרים והמושמעים ביותר שלו. המילים "אם קילקלת – אתה יכול גם לתקן", ששילב בנאי בשיר, הן ציטוט מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן", שכתב רבי נחמן

רצה יהונתן גפן לומר: דון קישוט עזוב אותך מלהיות גבר-גיבור, להילחם בתמימות נגד כל הרוע בעולם, למען הצדק. תרגיע. כי במילא לא תצליח להציל את העולם. אחרי הכל, גם העולם השתנה לנו. זה לא אותו עולם שהיה בזמנך. האבירים כבר

שיר שאומר – בעניינים של יחסים בין אישה וגבר, לכל סיר יש מכסה. עוזי חיטמן לא התפלסף. "לכל אחד יש את האחת שלו". ומה קורה כשמגלים שהמכסה אינו מתאים, או הבגד אינו מתאים לגוף. חיטמן כתב על אהבה במובן האידיאלי

המילה “מדמואזל” מרמזת על תואר צרפתי, (mademoiselle) – “עלמה, גב’ צעירה” – שם שמכיל גם נימוס וגם מעט ריח של ריחוק, רומנטיקה, אולי נוכחות נשית עמומה. השימוש חוזר בשם הזה נותן תחושת פנייה ישירה אך גם מרוחקת. בעברית, זו מילה

"אל תשטה באהבה" הוקלט לראשונה לאלבומו החמישי של יהורם גאון שיצא לאור בשנת 1971 ונקרא "בתוכנית יחיד". תלמה אליגון רוז, תירגמה את השיר מפורטוגזית. במקור הוא נקרא Custe o Que Custar שמשמעותו "כל מה שנדרש" ובוצע על ידי הזמר רוברטו

לאן עוד אפשר לקחת את  השיר המוכר כל-כך בביצוע של אריק איינשטיין?  יש שירים קלאסיים שהם בעלי פוטנציאל של סטנדרט'ס, בדומה לשירים מספר השירים האמריקני הגדול, המשמשים אתגר עיבוד ואלתור להרכבים ג'אזיים. החיבור בין שם טוב לוי לאבי ליבוביץ' והאורקסטרה

השיר עוסק ב־ריחה רגשית: התרחקות מהכאב, מהעבר ומהעצמי — והמחיר שהיא גובה. מול הבריחה עומדת קריאה עדינה אך נחושה לחמלה עצמית, התכנסות וחזרה פנימה.הדואט בין סגיב כהן לגלי עטרי יוצר תחושה של שיחה תומכת: קול אחד חווה את הכאב והבלבול.,

היא באמת האחת, היחידה והמיוחדת בזמר המקומי. חוה אלברשטיין מהדמויות המרכזיות והמשפיעות בתרבות הישראלית, עם קריירה עשירה של יותר מ-60 שנה. ייחודה טמון בכישרונה הרב-תחומי, בקולה וביכולתה לשלב בין מסורת למודרניות, בין עבר להווה, ובין אישי לחברתי. קול תרבותי מתמשך

אוספים הם המצאה מסחרית של חברות המוסיקה.  עורכים לקט ממצה מכול התקליטים/דיסקים של היוצר זמר, אלא שבדרך כלל מה שנקרא "דה בסט אופ" בלעז, אלה הלהיטים הקליטים, בהנחה שיחפשו על שירים מוכרים. מכירים. מבחינה זו, האוסף של קורין אלאל מנסה

"השביל הזה מתחיל מכאן/ לא סלול לא תמיד מסומן" (מ"יוצא לאור") אהוד בנאי ממשיך לצעוד בשביל לא מסומן, אבל כמה נפלא, וכמה אני אוהב לטייל בו מדי פעם ולהקשיב לשיריו,  ללכת בעקבות זמר טרובדור שרוצה להעביר סיפורים אותנטיים, לערבב אקוסטי

כמעט בכול פעם שהוא מנגן, שומעים מנגינה קסומה. איך לאפיין את המוסיקה שלו? מורכבות פשוטה? פשטות מורכבת. נכון, אבל זה מעט מדי. כור היתוך של הרבה השפעות שהתנקזו לאפיק של יצירה מקורית? הרמוניות לא צפויות שמביאות  ניואנס לטקסט? נגינה באוריינטציה

אני שומע את אריק איינשטיין שר "אהובתי לבנת צוואר", "דוד שמש ואנטנה גם" ו"אליפלט", חוה אלברשטיין ב"שיר משמר" וב"השכם השם בבוקר", יהודית רביץ ב"וידוי", נורית גלרון – "היה נא טוב אלי", אריק לביא ב"אנאקש", שלישיית קצה השדה ב"השמלה הסגולה", עדנה

רובה של המוסיקה ה"מזרחית" במקומותינו עוסקת באסקפיזם ובבידור. גם כשבחורה נוטשת את הגבר בשיר המזרחי, יש חפלה יותר מאשר צער וכאב אמתיים. דודו טסה עשה שיר מזרחי שמגיע ממקומות של כאב אמיתי. אין כאן בלוף. הטון, המנגינה וההפקה באים מעומק

שיר ישן נושן, אבל שהזמן שחלף מאז שנולד לא גרם לו להתיישן.  “שיר אחרי המלחמה” ששר אריק איינשטיין הוא יצירה שקטה אך נוקבת, שמבקשת לבטא את התחושות האישיות והלאומיות של תקופה שאחרי מלחמה – ככל הנראה רמז בזמנו למלחמת יום