מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך בקטע של Dambsaign מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי
באופן טבעי הצלילים האלה הם חלק אינטגרלי מסרטו של רומן פולנסקי על חייו של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן בגטו ורשה. לא לשכוח שפולנסקי עצמו הוא ניצול שואה (נמלט מגטו קרקוב בהיותו בן 7) שופן היווה את מרכז הרפרטואר של ולדיסלב שפילמן,
"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי", התרפק אריק איינשטיין ב"יכול להיות שזה נגמר". אכן זה נגמר, אבל האוסף הזה הוא הזדמנות להתרפק ולחזור לימים לפני שזה נגמר. טיבה של מוסיקה קלאסית שלעולם אינה נגמרת.
לא ידענו שהשידוך בין מוסיקה אירית למוסיקת בארוק נוסח ויואלדי יכול להישמע כל-כך פשוט, טבעי. לא סינטתי. את ההיתוך הגו והפיקו יו דה קורסון ויואן לה בר, מי שבראו הפקות כ"באך באפריקה", "מוצרט במצרים". הפעם הם מביאים את ויואלדי לדאבלין. המשודכים
כן כן. הקהל קיבל את מבוקשו: את Nessun Dorma, גם Con Te Partiro ואת The prayer, הדואט המוכר מסלין דיון – הפעם עם שירלי מימון (בחירה מוצלחת). בלומפילד לא ידע ערב כזה. יפו נסתמה בפקקים, ולא מכדורגל. האופרה באה לאיצטדיון.
זמר האופרה הכי מצליח בעולם בימינו לפי ה"בילבורד", אנדראה בוצ'לי, מגיע השבוע להופעה אחת ב-8.6 במופע ענק באיצטדיון בלומפילד עם מערכת הגברה ובמה מהמורכבות והגדולות שהוקמו בישראל. את בוצ'לי תלווה הפילהרמונית הישראלית על 70 נגניה, 60 זמרי מקהלת גארי ברתיני,
אפשר להעביר סיפור באמצעות טקסט מדובר או מושר, בפנטומימה, במחול. מוסיקה נטו היא הפחות נרטיבית מבין כל אומנויות הבמה, מכל אמנויות הבמה מוסיקה היא האבסטרקטית ביותר. כל אחד יכול להתייחס אליה בצורה שונה, לדמיין סיפורים שונים בהאזנה לה. האינטרפרטציה של
הדיסק כולל סוגים של מפגשים בין מוסיקה קלאסית לג'אז: עיבוד של יצירות או אילתור עליהן, ומוסיקה מקורית בהשראתן. כשז'אק לוסייה מאלתר על הפרלוד מס. 1 לבאך זה עדיין נשמע טרי ויפה, אבל באותו סגנון כמעט – המפגש בין הפסנתרן קלוד
ניקוס הוא הכנר הלא יאומן המוכר מהתזמורת של גליקריה, וירטואוז שמנגן עם טונות של נשמה. האלבום נפתח ב"הנושא של קארלו" של יאני, ובהמשך מקבלים שלל עיבודים לקטעים של מלחינים יוונים, נשמען כ"שירי נושא" לסרטים בתערובת של מוסיקה יוונית, צוענית סימפוניה
כמה זה 77:04 פלוס 78:14 דקות? 155.18 דקות או 2.59 שעות של צלילי פסנתר שיעשו עליכם פעולת ריכוך קשה. סגרתי חלונות, מזגתי יין אדום משובח, עמעמתי את האורות. כול הקלסיקונים ניגנו לכבודי, והם היו מה-זה רומנטיים. רשימה חלקית של מלחינים:
גם אני נמנה, מודה ומתוודה, על כל מי שזקוקים לאטרקציה כדי להאזין לאופרה. השירה הפומפוזית מעולם לא שכנה במערכות השמע שלי, ורק לפעמים, איזה טנור ענק העביר בי צמרמורת או שהוא העלה חיוך על דל שפתי בגלל התיאטרליות המופרזת שבשירתו.
אקפלה וירטואוזית בזום: הרכב האקפלה הישראלי ווקאלוסיטי (Vocalocity) הקליט וצילם במהלך הסגר השני את "שומקום" של שלמה גרוניך בארבעים מקומות שונים, בעיקר בבתיהם של הזמרים, בתנאי הקלטה ביתיים. בקליפ מככב גרוניך עצמו, שאף הוא הצטלם בביתו. התוצאה: השיר מועמד לפרסים
יסמין לוי גיל שוחט Voice & Piano. הייתי בהופעה הזו באוקטובר 2018. פסטיבל הפסנתר אולם אסיא מוזיאון ת"א. גיל שוחט, הפסנתרן הקלאסי, הכין ליסמין לוי מסלול המראה חדש – לא על תקן של פסנתרן מלווה רגיל, אלא כמי שצליליו הם
You'll Never Walk Alone, "לעולם לא תצעדי לבד" הוא שיר טעון רגש שנכתב על ידי צמד הכותבים רוג'רס והמרשטיין למחזמר "קרוסל", ואומץ כהמנון ע"י אוהדי קבוצת ליברפול עוד בשנות השישים. השיר הפך למעשה להמנונה של הקבוצה. את השיר המפעים מבצע הטנור האיטלקי אנדראה בוצ'לי
זמר קרוסאובר הוא שמצליח למזג כמה ז'אנרים או סגנונות מוסיקה, מתקשה להיות מקובע לסגנון או סגנון ווקאלי מסוים ועם זאת שואף להיות ייחודי. פעמים רבות זמר הקרוסאובר ירצה להתנסות בשניים-שלושה ז'אנרים שונים ולהשתמש בהשפעות אלה כדי ליצור סגנון משלו, לגשר
זמרי אופרה הם הכוכבים הגדולים בז’אנר הזה. ספרתי חמש פעמים לוציאנו פאבארוטי שזה חמישית מכול הדיסק. אין כמו פאבארוטי לשפוך את הלב בשירים נפוליטניים ואיטלקיים. עוד זמרי אופרה שמגיעים לשיאי הרגש: אנדראה בוצ’לי, ג’וזפה די סטפאנו, חוזה קררה, פרנקו קורלי,
יש משהו ראשוני וטהור בצליליה של גיטרה אקוסטית, כשהיא מנוגנת ברמה גבוהה ובמוסיקה שמגיעה מיצירה בלתי תלויה בתכתיבים של סגנון, אופנה, או כל משהו אחר. והנה הדיסק הזה, שצליליו אכן יוצאים מתוך השקט של המלחין, כשהוא מנותק ממילים, ממוקד בנגינה
באמת, כל הואלסים המוכרים והמענגים, מהואלס השני של שוסטקוביץ, סוויטת "אגם הברבורים" לצ’ייקובסקי, "הדנובה הכחולה" ו"קולות אביב" של שטראוס, ואלס מתוך "הסיליפידים" לשופן, ואלס מתוך "פאוסט" לגונו וואלס מתוך "נשף מסכות" לחאצ’אטוריאן. מקצב השלושה רבעים מחניף גם כשהוא איטי, גם
האקורדיוניסט תובל פטר הלך מאיתנו ב-2015, והשאיר אלבום, היחיד שהוציא במהלך דרכו המוזיקלית (האקורדיוניסט של להקת הנח"ל בימי הזוהר שלה, של להקת התרנגולים) שכולו מוסיקה של המלחין האיטלקי נינו רוטה. פטר הקדיש את כעצמו לרוטה כפי שהוא התמכר למוסיקה של
הראשון מבין סדרת שלושת הטנורים. השנה 1990, ערב משחקי גמר גביע העולם האיטליה, 7 ביולי 1990. העולם מאזין לשלושת ענקי הטנור וצופה בהם. למעשה – שידור האופרה הגדול ביותר אי פעם. תשאלו את זובין מהטה על ההתרגשות. הוא ניצח על
שלושת הטנורים? קטן עלינו. היום הולכים על עשרה טנורים. לא פחות. הם עשרה טנורים צעירים, כולם אוסטרלים, הכירו בזמן שלמדו ביחד אופרה באוניברסיטה, וכולם רוצים להיות גם פופ סינגרס. להגיע להצלחה של ווסטלייף. האמת, הם לא רחוקים מזה. אין להם
פיט טונג שדרן תחנת הרדיו Radio 1 של ה- BBC, ממשיך במיזמי הקרוס-אובר שלו, בעיתוי יציאה מסחרי מוכר – לקראת חג המולד. Chilled Classics הוא פרק שלישי בסדרת האלבומים Classic House ו – Ibiza Classics מהשנים 2016 ו-2017. הרעיון המקורי
Queen Symphonic הוא חלק מפולחן להקת קווין מתמשך מאז מותו של פרדי מרקורי, הסולן האייקוני ב-1991. המופע מחבר בין תזמורת סימפונית בעיבודיו של המנצח ריצ'ארד סייוול עם הרכב רוק – 2 חשמליות, בס 2 מערכות תופים וקלידים ו- 4 סולני
איך הולך "ירושלים של זהב", "אבינו מלכנו" יחד עם You'll Never Walk Again מהמחזמר הקלאסי "קרוסלה" של רודג'רס והמרשטיין ו"חד גדיא" מההגדה? בשורה התחתונה – יש כאן בעיה. לפני כן, בואו נכיר את זמר טנור מופלא המזוהה עם קהילת ברוקלין
שתי נשים מספרות סיפורים במנגינות ובאלתורים. על הפסנתר – אורית דוקלר, על הקונטרבס – הדס טריינין. בתום חצי שנה של עבודה משותפת נולד דואט מוסיקלי פורה וייחודי מהצלבה של שני כלים אקוסטיים. המוסיקה האינסטרומנטלית מגיעה כמשב רוח סתווי אחרי הקיץ. המנגינות,
אישה תמירה יפהפיה בעלת קול מלאכי מתלחשת עם הקהל, מצטחקקת בחוסר נוחות, כאילו זו ההופעה הראשונה שלה על במה, והוא (הקהל) הדבר האחרון שהיא רוצה לפגוש באותם רגעים. בהמשך התארכו רגעי המבוכה (ביישנות?), הפסקות לא ברורות בין השירים, התייעצות עם הנגנים,
מכירים את את הקונצ'רטו דה ארנחואז, או בשמו הספרדי "קונסיירטו דה ארנחואס" (Concierto de Aranjuez) מכיוונים שונים – הקלאסי, הפופי, הג'אזי. היצירה הספרדית המפורסמת לגיטרה מאת חואקין רודריגו (1901-1999), עוררה אצל רבים מוטיבציה לפרשן אותה. מה שמפתיע הוא שרודריגו העיוור היה
יצחק פרלמן אינו נגן כליזמר. הוא אינו הפידלר שמאלתר בין הקלרניט לאקורדיון בפסטיבלי מוסיקה יהודית ועולם. מוסיקה יהודית גם אינה הלחם היומי שלו. אבל מי שמחולל נפלאות עם קונצ’רטו לכינור של בטהובן לא יכול לפספס את הצליל הנכון מהמוסיקה שבאה מבית
איך אתם אוהבים לשמוע את אחינועם ניני? ג'אזי, פולק, קלאסי? כל הגוונים והסגנונות? אחינועם ניני היא אחד מפלאי עולם המוסיקה גם מוסיקת העולם. היא תימניה במקור, גדלה בארה"ב, זמרת יוצרת מזן הקרוס קלטשר, נוגעת בעממי, בפופ, בפולק, בשירים ישראלים קלאסים,
אחינועם ניני עלתה על הבמה יחפה בלבוש שחור. היא פתחה ב"וילנלה", שירה ווקאלית מאמצע המאה -16, בליווי רביעית סוליס מנאפולי, המחוברת אליה בשנים האחרונות. אווירה קלאסית לחלוטין. בשיר השלישי "משאלה" ("בעיניה") אפשר היה לשחרר עניבות. אחינועם אילתרה מילים כדי להודות לקהל
