שירים חדשים

ניסיתי לעלות על מסלול המחשבות של שי המבר, ולא ממש הצלחתי. האם המחשבות כאן חדות וצלולות כמו תסריט כתוב? ומאיפה בכלל הן מגיעות? זרם התודעה הוא מהחידות העלומות ביותר בחיים ובאמנות. כדי לדבר על התודעה והמחשבות שלנו – שהן למעשה

לפי הקליפ, הייתי בטוח כי השיר נכתב ל"חתונה ממבט ראשון", אחרת מה מהות התסריט? הטקסט? חוסר היכולת להתקדם ביחסים. סימני השאלה. תחושת הזרות, המוזרויות, ההתלבטויות. לא לקחת ללב. אוהבים לא אוהבים. טוב להם – לא טוב להם. עובד, לא עובד.

"הזאבות" הן קוראות לעצמן  – כאילו אומרות – שלא תטעו. אנחנו נשות רוק שלא עושות חשבון, באנו לא רק לבעוט אלא לטרוף. לפי השיר – הן אפילו לא בחצי הדרך. זאבות רוק? לא להיבהל. זהו דו"ח משעמם  על ענייני עיר

שיר אהבה? בקומוניקט שנשלח מסביר גלעד כהנא כי " קשה לכתוב שיר אהבה פשוט, להעביר רגש עמוק בלי לרדד אותו".. שיר אהבה פשוט – השיר הזה אינו – לפחות לפי המוסיקה. אם מדובר על "לרדד רגש", אז אם אהבה היא

רוב שירי האהבה הם שירים על אהבה ספציפית לאדם מסוים. יש שירים שעוסקים באהבה ממקום פילוסופי, כמו "זכיתי לאהוב" של עברי לידר, שאומר בו משהו כללי על הזכות לאהבה, על לעבור את החיים עם הרגשה שאהבת מישהו ושהיית נאהב, שחווית

במוסיקה המקומית יש מתמחים בכתיבת שירים של שבורי לב. העיקרון: שפוך הלב מול המאכזבת, תוריד ממך את כל מה שיש לך להגיד לה. ברבים מהשירים האלה, מוצאים נרטיב התקרבנות והתבכיינות ("את כל הרגעים הכי יפים זרקתי"), ומצד שני ניסיון לשכנע

אחרי המונולוג הנוגה הזה הייתי ממליץ לדוברת של השיר בכל זאת – פסיכולוג.  לא יודע אם המילים השיריות יצילו אותה מבעיותיה הנפשיות, אבל ברור כי היא מלאה מעצמה, מיכולת הכתיבה שלה ובוודאות שפואטיקה אישית עשויה להחליף עזרה נפשית. פסיכולוג הוא

פיטר רוט לוקח למנהרת הזמן שלו, שהיא מנהרת הזמן האהובה שלי מהשבעים. במהלך שנות החמישים הריתם אנד בלוז  נשלט ע"י זמרים כמו להקות כמו הדריפטרס (The Drifters) הקוסטרס (The Coasters) בין צורותיו היותר פופולריות – הסול מיוסיק (Soul) שהיה יותר פאנקי וחופשי  והתפצל לכמה סגנונות

נינט מצרפת את טונה לשיר שלה העוסק בהתמודדות  עם ההצלחה,  היחס של הציבור כלפי שניהם. נינט: "כסא מזהב, כואב לי בגב בייבי, בא לי לצחוק, בא לי לי בא לי לבכות", וטונה מצטרף ב"אנשים שלא התעניינו אם אכלתי, יהיו הראשונים

הגוזלים בסופו של דבר יעזבו את הבית. הקן יתרוקן. המציאות הזו עלולה ליצור תסכול אצל המאוהבים בילדות של ילדיהם. האב מתגעגע למפרע. מתבונן בגוזל ושואל שאלות – האם הוא יזכור את הימים התמימים ההם? האם אני אזכור? מערכת געגועים וציפיות

זה הולך לחו"ל? עוד לפני הטקסט – רוק מופק אחלה. היא קוראת לעצמה "רומי", עדיף באותיות לועזיות (כן. זה ילך לחו"ל) אני נותן צל"ש לרום סופרבסקי אשר על ההפקה והמיקס. הרים אותה גבוה. רוק נשי רהוט, אנרגתי, מהוקצע. אם מדברים

אני זוכר את שלו אדרי מ"הכוכב הבא", יולי 2021. כתבתי אז:  "יש רגעים שמצדיקים את קיומה של התוכנית. אני עושה קופי פסט לפני שנעבור לדבר על השיר החדש: "אדרי לקח את "מה זאת אהבה" של מתי כספי  ויצר אינטרפרטציה מצמררת באיכותה,

מה אדם מחפש בחיים? בגדול – אושר, כלומר – הנאה בשלמות מהמציאות. טל גבעמיר לא ממש  מבינה את מהות ה"אני" שלה. החלום שלה הוא להיות קצת אחרת ממה שהיא באמת, ועל כך היא מוכנה להמר בלילות. למה דווקא בלילות? האם

פרויד אמר: “אדם לא צריך לשאוף להעלים את תסביכיו, אלא ללמוד לחיות איתם – הם הכוח המניע אותו בעולם“. חן רותם (סגול 59) מוסיף את רוי שני כרמל (רוישה), ואת מאור אשכנזי, שניהם בוגרי קורס ראפ והיפ הופ שהוא ניהל

הסלסול בשירתה של נרקיס מקרב אותה למסורת נוסחי השירה התימנית. הוא משמש  קישוט יפה שמעורר שמחה משיבת נפש, אבל אינו מתחבר לסיפור של השיר, שהוא במידה מסוימת דרמטי. נרקיס מגלה טפח ומכסה טפחיים במיוחד למאזין שאינו מיודע במידע חוץ טקסטואלי.

מיכאל בן דוד שולח תזכורת. אחרי האירוויזיון עודני כאן. מיכאל בן דוד שלאחר האירוויזיון, נוסע ברוורס למחוזות הריתם נ' בלוז והדאנס בצליל מלוטש. הוא נוהג על מכונית ישנה במצב מעולה במיומנות קולית, שמעלה אותו על נתיב מרכזי בקול בין מיק האקנל מסימפלי רד ומיקיאגי מנוער

נשמע שיר שנכתב לחודש הגאווה. אנוש צוברי  "הוציא" לרבים את המילים מהפה. חלקו הראשון – התיסכול, הפחדים, השיחה עם עצמו במהלך ההתלבטות על היציאה מן הארון. אנוש משתמש ללא כחל ושרק בביטוי  הכי פרוזאי השגור בפי כל –  "הלב שלי

שאשתתף בצערה של ילדת הרחוב? ממש לא.  ידי יצרני הלהיטים העמוסים שרבטו לה איזשהו סיפור יענו עצוב על "ילדת רחוב", שלא ברור בדיוק מה קרה לה, אבל היא שרה ברחובות, גם אחרי עשר שנים נשארה "ילדת רחוב" ש… אהובה מחכה

יבין אותה בעל כורחו, כי בפועל הוא לא יכול להבין את מי ש"מתאפרת לכבודי בצבעי מלחמה". את חוסר ההבנה, את המבוכה מחליפה התרגשות גדולה של אהבה נואשת. אנשים שנואשים לקשר ולאהבה כמעט תמיד פועלים ממקום של חרדה ופחד ולא ממקום

מהו גרוב מדברי? קבלו שיעור מגיל רון שמע בשיר "חלאס" מתוך "דבקה פאנק", אלבום הסולו השלישי שלו. שמע – תופעה חריגה במוסיקה הישראלית. האוריינטציה האוטופית שלו מתנגנת בצלילי מזרח אל זמניים. הוא ממוקם מוזיקלית באזור בדואי-סעודי. הסגנון טיפוסי לשירים הנכתבים

למה החיים צריכים לגרום לאהבה לבושש לבוא? נורית גלרון תוהה-מתגעגעת. ללב יש תפקיד ראשי בהסתבכות, בתשוקה. גלרון שומרת על קו ועל סגנון. אם לא שמעתם ממנה שיר חדש בשנים האחרונות, נדמה שלשיר כזה היא ציפתה. המילים והמנגינה מחזירים אל קווי

יהודה פוליקר מתגעגע ל"אנחנו" של פעם. מה זה ה"אנחנו" האידילי הזה? ישנם הקשרים שונים של ה"אנחנו" שהישראלים שותפים להם. זה יכול להיות ההקשר ההיסטורי-תרבותי-לאומי, זה יכול להיות ה"אנחנו" הדתיים או ה"אנחנו" החילוני ליברלי. פוליקר אינו נכנס לסוג ה"אנחנו". אצלו לפי

בואו נעלה עם מאור כהן לכביש לשמוע אותו שר על היותנו כלואים בתוך שתיקה בעיר הגדולה. רגעים של שתיקה אישית ובין-אישית מבטאים תופעה חברתית במסגרת חברה תחרותית והישגית. הפניית תשומת הלב למכלול המציאות מתפרש כערעור הביטחון באוטונומיה האישית, כגישה לא

למי מתייחסת יובל  דיין בשיר? למישהי חסרת ביטחון שפוחדת להישאר עצמה או לעצמה ?  במהלך השיר הדוברת והנמענת הופכות אחת. אלא מה: "מיליון השאלות" שטורדות אותה – אין להן קשר להתמודדות עם  שאלה – איך להישאר נאמנה לעצמך כל הזמן, 

שיר השבוע בז'אנר גברים מאוכזבי אהבה בוכים בלילה. האזנה ראשונה, ואני מצטרף לבן מצמבר בשוטטותו המבאסת ברחובות תתל-אביב. לא שהטקסט הזה ישמש דוגמא בסדנאות כתיבת יוצרת, אבל יש כאן מהלך מוזיקלי שמשדר מקוריות ועוצמה. במדור המיינסטרים הים תיכוני מוכרים שירים

משחק קלפים? משחק חוזר. עדן בן זקן מגלמת את המתקרבנת שמתלוננת על הגבר שלה שמשחק קלפים "כל יום בלילה" (למה לא "כל לילה") . א-מה -ה – ילד טוב סבבה. למה היא מתכוונת?  לא ברור אם יש לו "דברים טובים"

מירי מסיקה אחת ויחידה שהופכת משפטים שעל הנייר נראים נדושים לעוצמה פנימית מרטיטה. היא שרה כאן זעקה נואשת של גבר ברגעי מצוקה קשים. אין כאן כל רמז לסיפור שמאחורי השיר (*). מסיקה שרה את השיר מליבו ומעצמותיו של מי ששוקע