שירים ישראלים – הגדולים ביותר

"ברחוב הנשמות הטהורות הקבצנים פושטים עורות… ומנגנים על כינורות… הגנבים בחצרות אוספים בשקט אוצרות" קרן אן, עם קריירה מזהירה בצרפת,על תקן כוכבת בינלאומית – בחרה בשיר שבוצע במקור ע"י להקת "הנשמות הטהורות" במסגרת פרויקט "עבודה עברית", לרגל 60 למדינה –

אנחנו בפתח הימים הנוראים, ונרקיס פותחת את הלב לוידוי אישי חשוף, פגיע ומתנצל. זהו חשבון נפש אישי, רגשני ורוחני. הוא נוגע בעולמות של תשובה, תיקון, כאב פנימי, כמיהה לאלוהות ולאמת — ומתאר תהליך אנושי עמוק של חיפוש עצמי.השיר שנפתח בסימפול

הילדים שלנו גדלים כל כך מהר, שלפעמים זה נראה כאילו הזמן פשוט נעלם והעבר הוא רק זיכרון מרוחק שכבר קשה לזהות. עילי בוטנר את ארקדי דוכין את רוני דלומי מתרפקים במנגינה חמה ומפעימה על ימי ילדות. בזיכרון הכמעט קולקטיבי הילדות

הדג נחש שירת הסטיקר אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה אתה יכול לצרוח, אבל שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה  תיפתח בסוף

מי שחווה ילדות שכונתית – יזדהה. עוזי חיטמן ז"ל מתגעגע לילדות בשכונה. מזדהה עם תקופה שהזמן הפך אותה כמעט מיתית. תקראו לשיר – גלוריפיקציה של תקופה. מה שמעורר את הגעגועים היא מוסיקה, שנשארה מאותה שכונה בה גדל. כל השאר – זכרונות המעומעמים

"כי שירי הוא משב הרוח. חלוני הפתוח. מעיין כוחי. צחוק ובכי. קץ ייסורי… אני בבית", כתב אלון אהל על הלוח המחיק שקיבל. המילים מתוך "שיר ללא שם", שהפך מזוהה עמו מאז חטיפתו. לדברי משפחתו, זה היה השיר האחרון שניגן בפסנתר

אמיר דדון משדר עוצמות פנימיות במונולוג על-עם עצמו. יש מצב לא טוב של עצב וטירוף, אבל הייאוש ניגף בפני ההיגיון והתקווה. יש מקום להתחיל מהתחלה – "כמו לנשום בפעם הראשונה", וגם "אני כאן לא מתבזבז יותר" – עידוד עצמי בלשון

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע

עשיתי next בשלט על שני הראשונים, "היא הולכת בדרכים" ו"בא לשכונה בחור חדש". הכי פשוט לומר – האוזן התעייפה משני אלה. אם לפתוח במשהו בניחוח אוריינטאלי, הייתי מעדיף את "בן בסט" או "כל הליל אני בגנך". לא חסרים לאלון אולארצ'יק

כדי להבין למה מירי מסיקה נחשבת לאחת הזמרות הגדולות במוזיקה הישראלית צריך להסתכל על שילוב נדיר של קול, פרשנות רגשית, רפרטואר ושיתוף פעולה עם כותבים מרכזיים. הקריירה שלה בנויה לא רק על להיטים אלא על שירים שנשארים בתודעה שנים. מירי

הייחוד של הזמרת ריקי גל טמון בשילוב נדיר בין קול דרמטי מאוד, פרשנות רגשית עמוקה לשירים, ורפרטואר שנע בין רוק, פופ ובלדות תיאטרליות. היא אחת הזמרות שהצליחו להפוך שירים לטקסטים כמעט דרמטיים – כמו מונולוגים מוזיקליים – ולא רק לביצועים

פרפרי התעתוע של ערן צור ממשיכים לחוג ולהיעלם. זהו אחד משירי האהבה היותר מיוחדים שנוצרו במוסיקה המקומית. חותמם – לנצח. שיר על אשליית האהבה לרגע. לרגע מתעוררת האהבה בדמות צבעים חיים, שלפתע מתכהים. האהבה וחמקמקותה. לפתע היא כאן – אבל הייתה כלא

יעקב אורלנד כתב על אהבות בלילות במשעולים בין דגניה לכנרת, על ספסלי האוהבים בגן העיר, על עץ הרימון שנתן ריחו בין ים המלח ליריחו, שני שושנים שהשאירו אוהב אחד עם לב שבור. משורר רומנטיקן שמיזג בשיריו תחושות עם הנופים המקומיים,

את מיכה שטרית הגדירו ה"לו ריד" המקומי. ההשוואה אינה מוגזמת, כמו ריד, אי אפשר לחשוד בו שהוא למד פיתוח קול. כמו ריד הוא בלתי אמצעי ולא ממש "שר", אלא משגר את טון המחוספס נטו. הטקסטים לא עוזרים לקבל תעודת זהות מסוימת של

כנראה עבר על דודו טסה יום קשה במיוחד, שיצא לו שיר עצב כזה, כל כך נוגע ומגיע. זה המינור היפה הזה, שמגיע ממקום מאוד עמוק. זה הטנור המסתלסל הזה שמחלחל ונכנס למקום לא פחות עמוק. שיר פשוט, לכאורה. הימים בחיינו

מתי כספי הוא דמות מפתח ואחד היוצרים החשובים והמשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית. על רוב ההקלטות המקוריות שלו לא חל חוק התיישנות. לא איבדו את חיוניותן הראשונית. העיבודים העשירים ואיכות ההקלטות של אז שימרו את השירים במצב טוב. גאון? אכן, אמרו

היא שרה "כמעט התפוצצנו מאהבה קרה" מהי אהבה קרה? התשובה נמצאת כנראה בשורה שאומרת שהוא מעולם לא יבין מדוע היא הוציאה אותו מחייה. שיר של קרן פלס שממשיך להיות אחד מלהיטיה הגדולים של מירי מסיקה.  זהו שיר פרידה שמסרב להיות

אביתר בנאי של אחרי חיבוטים נפשיים, חשיפה אישית שאומרת תובנה וקבלה. מוכן לקפוץ למים בלי לחשוב יותר, אלא להתגבר על הפחדים הנלווים לזוגיות ולאהבה, וגם – לקחת אחריות בלי לצפות לניסים. השיר הוא עדות לבגרות מתוך תובנה, שבמקומות אחרים בארצות

חוזרים לשביל של אהוד בנאי עם "הפרויקט של תמרי" בשיתוף היוצר. השביל הזה מתחיל מכאן, כלומר – מהמקום בו אתה עומד – מתחיל שביל שמוליך אל דבר לא ברור, אל אותו דבר שאתה רוצה לעשות, אבל אתה לא יודע איך"…

מהי "קצת אהבה"? ניתן לכמת? מצד שני הוא לא ממש רוצה את ה"אהבה" שכולם מדברים עליה. האהבה שלו היא לא האהבה של כולם. למעשה, יש לו בעיה עם עצמו. הוא אינו מבין מה הוא רוצה מחייו, אבל יש לו תחושה

"שדמתי" – שיר ישראלי? כמעט בא להגיד – כן, לא רק משום שיש ל"שדמתי" לפחות 12 ביצועים שונים, אלא משום שבשיר הזה שהולחן ב-1927, התגשם המיזוג בין מערביות ומזרחיות בתצורה מוסיקלית חדשה. ידידיה אדמון – בן המוסיקה המערבית  ספג והטמיע

בועז בנאי בעקבות יוסי בנאי. השיר נשאר במשפחה, וטוב שכך. ואיזו אינטרפרטציה יפה על השיר ההוא. כמה תשוקה בעז מחדיר לשיר. לוקח את השיר  לחלקתו המאוד אישית. אצל יוסי בנאי הגרסה הייתה שאנסונית כזו, בקצב מהיר, עם החיוך הפנימי המיוחד

הביצוע האולטימטיבי לשיר עדיין שייך לאריק איינשטיין. ממשיכים להתרפק על פיסת מדבר צרובה ועץ ירוק בארץ חרבה, על בית הערבה, ישוב שהוקם ב-1938 ולאחר מכן נכבש ונחרב על ידי הירדנים במלחמת העצמאות. שמוליק קראוס, מלחין השיר,  סיפר על השיר: "את

כמה פעמים התאהבתם בשיר הזה מחדש? מצד שני האם ניסיתם לרדת למשמעותו? מדוע המקום הרחוק הזה (בקצה השמיים בסוף המדבר) שקיימת בו – דאגה (חיובית) הוא עלוב ומשוגע? יהונתן גפן – הכדור אליך. הדאגה של הדואג היא כפולת משמעות –

אחד הלחנים היפים במשבצת הזו שנוהגים לכנותה "שירי משוררים". הבחירה של יידוב הייתה מצוינת. הלחן עושה חסד עם המילים. יופיו – כיופיין של המילים. חד פעמי, נושא עימו את תוגתן.. מכיל את כאבן. לאה גולדברג כתבה שיר על בדידות, שיר

זה אחד השירים הכי מזוקקים של שלמה ארצי – שיר על אהבה, אבל עוד יותר מזה: שיר על הפיכת אהבה לאמנות "אחרי הכול את שיר” הוא שיר מטא־פואטי: לא רק שיר אהבה, אלא שיר על עצם היכולת של שיר להכיל

שבורי לב קרא עוד אמן על הילדים קרא עוד עטלף עיוור קרא עוד אלוף העולם קרא עוד אם תרצי קרא עוד ויקיפדיה קרא עוד מה אתה רוצה ממני קרא עוד אמא אם הייתי קרא עוד חולם כמו יוסף קרא עוד